לכאב
מה יהיה הסוף? ה' יודע.
מה יהיה הסוף? ה' יודע.
אני אמורה לישון עכשיופה לקצת
יש לי שעתיים להשלים את הלילה שעבר
אבל הפעם הראש שלי מלא מחשבות
שאין לי איפה להוציא
כי הוא עסוק בטוח
וגם היא
ולו קשה
ולה יש כיתה עכשיו
וגם הוא עסוק
והמקום ההוא שכתבתי בו כבר לא מספיק בטוח לי
אז זהו. נשארתי עם המחשבות שמבזבזות לי שעות שינה
היא בטח תענה לי אם היא כאן, אבל כבר חפרתי לה הבוקר קצת. אז לא.
כייף להרגיש מטרד.
ולהתנצל קבוע על זה שאני קיימת.
אבל הפעם הראש שלי מלא מחשבות
שאין לי איפה להוציא
כי הוא עסוק בטוח
וגם היא
ולו קשה
ולה יש כיתה עכשיו
וגם הוא עסוק
והמקום ההוא שכתבתי בו כבר לא מספיק בטוח לי
אז זהו. נשארתי עם המחשבות שמבזבזות לי שעות שינה
היא בטח תענה לי אם היא כאן, אבל כבר חפרתי לה הבוקר קצת. אז לא.
כייף להרגיש מטרד.
ולהתנצל קבוע על זה שאני קיימת.
(נחת קצת?)גלידת לימון
כן בהפה לקצת
תודה על ההתעניינות 
יופיגלידת לימון
עזר לך?
מאוד. מתה כבר להגיע הביתה!פה לקצתאחרונה
אין לי יוםמאדמוזל
אין לי לילה
איך יכול להיות שיש לי חיים?
ואני כבר לא מאמינהשחר.
לא בו,
לא בעצמי.
באף אחד, בשום דבר, בשום כלום.
לא בעצמי.
באף אחד, בשום דבר, בשום כלום.
ככלל,גלידת לימון
אני נגד אנשים שדוחפים את האף שלהם ומרגישים בזה שליחות.
^^^ תקשיבו להפסידוניתאחרונה
ושוב אותו סיפורפסידונית
כולם שמחים ואני מתבאסת. שמחה בשבילה ומתבאסת בשבילי.
כי איך הכל חלק ואף אחד לא שם לב מרוב שזה מובן, ואצלי שום דבר לא חלק ולא יהיה אף פעם. מכל הפרמטרים כולם.
שום דבר לא פשוט או ברור או מובן מאליו.
אפשר להשתגע.
אני כבר.
ימ''ל
בע"ה יהיה חלק. וטוב.
אמן. אמן.פסידונית
ימים קשים עוברים על כוחותינופסידונית
ימים קשים מאוד.
והאם להוא שם למעלה אכפת בכלל מה קורה.
ולמה הוא מפציץ אותי בהכל בבת אחת. פרה פרה. אי אפשר הכל ביחד. אני לא מספיקה להתמודד. חכה.
גלידת לימון
בהצלחה יקרה,
מקווה שהתקופה הזאת תעבור לך מהר
כן, גם אני 
פסידוניתאחרונה
יש רגעים שאתה מרגיש דקור, שחוט, אפס עגול ואדום.נחל
נראלי שזה מה שאני מרגישה עכשיו
(אני חושבת שנחלאחרונה
אם אנשים לא לומדים לאהוב אותך כמו שאת,
להכיל אותך, עם כל החסרונות שבך,
אם אנשים לא לומדים לאהוב את החסרונות או לכל הפחות לנסות להתמודד איתם,
אלא בוחרים לברוח, להנעל,
אז הם לא שווים אותך
ואת טובה כמו שאת בדיוק
ובסופו של דבר, בעז"ה יהיה אחד שיאהב אותי, אפילו ולמרות מי שאני)
להכיל אותך, עם כל החסרונות שבך,
אם אנשים לא לומדים לאהוב את החסרונות או לכל הפחות לנסות להתמודד איתם,
אלא בוחרים לברוח, להנעל,
אז הם לא שווים אותך
ואת טובה כמו שאת בדיוק
ובסופו של דבר, בעז"ה יהיה אחד שיאהב אותי, אפילו ולמרות מי שאני)
..מאדמוזל
לא יודעת אם לצחוק או לבכות
מנסה להיות הגיונית ולא לכעוס עליהם שהם עשו לי דבר כ'כ מטופש, הכל מה', אז למה לכעוס?
אבל ...
טוב, אז לצחוק
אבל זה ממש עצוב
טוב, לא אכפת לי בכל מקרה
כן אכפת לי
...מתי ייבנה?
- "אני משתגע, הוא כ"כ ארוך"
- "הגזמת אחי, הכי כיף ככה, מה תעשה
עם כ"כ קצר, צריך קצת לנשום!"
תמים, לא מבין..
עכשיו הוא נהנה מכל קצת מנוחה, שיחכה עוד 10-20 שנה, הוא יתגעגע חזק לזה..
אני כבר מתחיל להבין עד כמה זה חשוב, לי ולכל העולם בעצם.
אם היו יותר שנים בישיבה.. איזה חיים מדהימים.. אבל צריך להתבגר.
זה מצוין ללמוד מהבוקר עד הערב עם חברים וכל החיים מלאי תורה וחיות.
אבל צריך להוציא את כל מה שלמדת, צריך לעבוד, צריך להחיות את עמ"י, צריך לבנות,
צריך להתחתן, צריך לגדול...
ועד שאני אשלים עם המציאות הזו.. צריך להתבגר. . .
..ציף
רציתי להגיד לך כמה חשבתי עליך,כמה אני עדיין חושבת מידי פעם
כמה כואב לי ומתכווץ לי לחשוב על זה.
אבל רק חיבקתי,מנסה לתת כח..
מקווה שקיבלת.
כמה כואב לי ומתכווץ לי לחשוב על זה.
אבל רק חיבקתי,מנסה לתת כח..
מקווה שקיבלת.
..לא נשברים!
להרגיש ריקנות
זה לא להרגיש חסר
זה פשוט לא להרגיש שום דבר אחר
זה לא להרגיש חסר
זה פשוט לא להרגיש שום דבר אחר
שקט פנימי בנפש;מקום אחר
חלום.
--נחל
הקופסא הזאת, שם, בצד,
שעטופה בצלופן אדום עם סרט כחול,
זו הקופסא הכי חשובה בעולם.
זאת קופסא שמכילה בתוכה את
מחשבותיי, רגשותיי.
לעזאזל, הכל מעורבל שם עכשיו
אני מרגישה ואני רוצה להוציא את הכל
ולא יוצא
אני מבולבלת
מוזר לי ממש
באלי לכתוב
לשתף
לסיים עם החריץ הזה שנותר פתוח בליבי
אני לא רוצה לגדול
לא רוצה לחשוב על הבית העתידי
לא רוצה לחשוב על משעמות הגדילה
בעע
--
שעטופה בצלופן אדום עם סרט כחול,
זו הקופסא הכי חשובה בעולם.
זאת קופסא שמכילה בתוכה את
מחשבותיי, רגשותיי.
לעזאזל, הכל מעורבל שם עכשיו
אני מרגישה ואני רוצה להוציא את הכל
ולא יוצא
אני מבולבלת
מוזר לי ממש
באלי לכתוב
לשתף
לסיים עם החריץ הזה שנותר פתוח בליבי
אני לא רוצה לגדול
לא רוצה לחשוב על הבית העתידי
לא רוצה לחשוב על משעמות הגדילה
בעע
--
בואו נשנא בנים לעד ואין קץ סוף כל הדורות.נחל
אנחנו שונאים כבר,לא?מדענית
זה בעייתי לשנואנחל
כשיש בנים שאת אוהבת אותם ברמות.
ברמות שאת נשרפת.
אבל אם את כבר שונאת, תשנאי חזק יותר
אני צריכה להחליט מהיום שאני שונאת אותם ויהי מה
ברמות שאת נשרפת.
אבל אם את כבר שונאת, תשנאי חזק יותר
אני צריכה להחליט מהיום שאני שונאת אותם ויהי מה
הו.אני לא חשודה בשבב אהבהמדענית
אולי קצת קנאה.
קנאה. בהם?נחל
אולי עדיף כך. לא לאהוב.
להיות מנוטרלת מרגשות מבעבעים.
ככה. כלום.
להיות מנוטרלת מרגשות מבעבעים.
ככה. כלום.
ברור בהם.מדענית
אף אפעם לא רצית לרגע להיות גבר?
עדיף חוסר רגש זמני
עדיף חוסר רגש זמני
רציתינחל
אבל לא באמת.
ואממ.
ואממ.
ציף
את איתי? 
נחל
מנסה לחשוב למה כתבת את זהציף
את יכולה להגיע לכל מיני מסקנותנחל
אבל לא כאן, את יכולה בווצאפ
|בא|ימ''ל
זה קצת פחות מוצלח שתשנא את עצמךנחל
תשאיר לנו את העבודה, הבנות
הפוךימ''ל
שנאה עצמית זו עבודה הרבה יותר קלה מלשנוא אחרים
א.נחל
רקע השנאה שונה.
אתה תשנא בגלל משהו אחד ואני שונאת בגלל משהו אחר.
ב. שנאה עצמית זה הכי קל. והכי דפוק
הכי נוח לנו לשנוא את עצמנו במקום לעבוד ביחד עם עצמנו ולהגיע לאהבה עצמית עם כל החסרונות
אתה תשנא בגלל משהו אחד ואני שונאת בגלל משהו אחר.
ב. שנאה עצמית זה הכי קל. והכי דפוק
הכי נוח לנו לשנוא את עצמנו במקום לעבוד ביחד עם עצמנו ולהגיע לאהבה עצמית עם כל החסרונות
(רקע השנאה הוא תמיד אחר.)פסידונית
א.ימ''ל
טוב אז לא, לא כתבת שצריך לשנוא על רקע מסוים. |מתפטר|
ב. נכון.
ג. גם לשנוא אחרים זה דפוק.
ב. נכון.
ג. גם לשנוא אחרים זה דפוק.
ברור, אחרת למה שסתם יבוא לי לשנוא בנים?נחלאחרונה
ג. לגמרי. אבל לא תמיד המציאות משאירה ברירות אחרות.
..דמע
ואז אתה נשרף,
מוצף ונפרץ
נשפך דרך עיניים אדומות
מתפוצץ בהתפוצצויות בלתי הולות
ואז אתה נעלם
מאחורי מסכה של מישהו אחר
מאחורי שקרים שפעם היו אתה
מאחורי טעויות שכבר הפכו עובדות
ואז אתה לא מבין
לא יודע כלום
עליך ועל מסכות ושקרים
לא יודע כלום על אנשים
ולא באמת מבין מה קורא כאן
סתם דואג
מרחוק
כי לא יודע אם מותר להתקרב
ואז, ואז אתה נשרף.
יש לי תחושה*בננית*
שאם כל האנשים שפה היו מתאגדים לחבורה מציאותית מכילה, מקשיבה ואוהבת, מצב כולנו היה יותר שמח, טוב ושלם יותר.
בכלל, נדמה לי שזה קורה בעוד הרבה מעגלים בחיים.
למה כ"כ קשה ליצור איזה מקום שכזה?
בא לי להיות שייכת. לאיפשהו. אבל באמת, כל כולי, לא רק צדדים מסוימים.
בכלל, נדמה לי שזה קורה בעוד הרבה מעגלים בחיים.
למה כ"כ קשה ליצור איזה מקום שכזה?
בא לי להיות שייכת. לאיפשהו. אבל באמת, כל כולי, לא רק צדדים מסוימים.
וואו. את צודקת ממש.פסידונית
שתי מיליםמדענית
קבוצת.תמיכה.
נכוןציף
(רק שלדבר זה קשה קשה קשה)
ניסיתי לחשוב למה פה קל יותרפסידוניתאחרונה
והגעתי למסקנה שההבדל הוא הקהל.
הרבה יותר קל לזרוק אמירות לחלל הריק ולקבל עליהן פידבקים, מאשכרה לשבת ליד בנאדם ולחשוף את הצדדים הפחות נעימים שלך ולהתמודד עם התוצאות.
" האם הירח יודע בכלל עד כמה חיכו לו? "אור מ
..אור מ
עכשיו אני מבינה
למה בשיר 'נגמר' של עמדי, הפזמון הוא מילה
שחוזרת
שוב ושוב.
...אור מ
משקל: ****
גובה: *****
ואז ההיא שואלת- דיטאת השמנה,אולי? והמבט הזה של - הכל בסדר? מבט מודאג , איכ ריח שרוף.
ואז לחזור הביתה , והיא - וואי את לא נורמלית
ואז באות הפרשנויות
שניה לא ככה -
ואז
באות
הפרשנויות
הו חח כמה שזה אירוני -היא לא אוכלת , תראו מה זה??!, רוצה שיאשפזו אותך?!, יואו את ממש רזית -ואני מחייכת כי ממה כבר יש לי לומר? להסביר?פחח. אז אני צוחקת איתם.
המבט הזה. שיקולל המבט הזה. והטון הזה.קיבינימט.
ואז יש השוואות וזה עוד פסדר.
דאגה. הם באמת דואגים. אבל פה זה נגמר מבחינתם.
לעזאזל!!! אולי די?! אולי לא להעיר??
אני באמת ניסיתי להסביר לה. אבל איכשהו בסוף הרגשתי שאני טעות אחת גדולה. יצאתי חולת נפש. והיא חנוקה.
אז יותר כבר לא להסביר הרי - את צריכנ ללמוד לבטא....
#תופעותלוואישלקברן#
חלילית אלט
(אוי כמה שאני מכירה את זה.
אהובה. אין לי מילים כל כך אז חיבוק וזהו.)
אהובה. אין לי מילים כל כך אז חיבוק וזהו.)