שרשור חדש
..כי אין פיסבוק

"למה לא שפשוט תהיה בנאדם רגיל?

למה לא?"

 

בשתי שורות אלו מסתכמות לדעתי כול האשליה לשיטה חינוכית כול שהיא בישיבה.

 

"למה שלא תהיה כמו כולם?

לא חייבים תמיד אבל לפחות קצת?"

 

זאת הייתה כמו מנטרה בשיחה של שעה וחצי

כאילו אם יגיד זאת מספיק פעמים המילים יממשו את עצמם.

 

זה מה שאתה מבקש מימני?

להיות בנאדם רגיל נורמלי? 

אתה שואל אותי מה רע בלהיות נורמלי?

אין לך בושה?

אז הנה, אין רע

אני מת להיות הכי נורמלי שאוכל,

לבכות רק בגלל מגנים ומתכונות

להיות לחוץ בית כמו אז בחמישית

לפחד ממנו, להיות תלמיד.

שאליקס פיסלים וכאב שוב לא יהיו בלקסיקון

 

אני פשוט לא מצליח, זה לא אני

ואם כול הכבוד, תגיד תודה שאתה לא יודע הכול

לפחות ככה עוד אתה יכול לישון בלילה

להרגיש נוח לדרוש, לדרוש ש...

אהיה רגיל!

לא להיות תלמיד

לא לקום לתפילה

לא ללמוד גמרא

להיות בנאדם ואם אפשר

רגיל.

כזה שיהיה אפשר עוד שנה לסגור בנילון ולשלוח לעולם עם מדבקה

"בוגר מוצלח"

 

אבל אני לא כזה, כנראה אני יקרע את הנילון בשניה שתאפשר

ויעולל משהוא נורא כל שהוא עוד עם שמה של הישיבה עלי

או סתם, ממש לא אהיה כרגיל.

..מאדמוזל

מה כזה טוב להיות רגיל?

 

רגיל זה מבאס

 

 

 

ובכלל אין כזה דבר בן אדם רגיל, אם אתה רגיל לאיך שאתה אז זה הרגיל שלך, לכל אחד יש את הרגיל שלו

 

 

 

 

 

אם לא הייתי אמורה להגיב אז תסלח לי ותגיד לי לא להגיב לך יותר, טוב?

..כי אין פיסבוק

פשוט נימאס להיות תמיד עם היציאות המוזרות והחיים החצי מוזרים וזה שתמיד היו רוצים שהוא יהיה טיפה יותר כמו כולם, ויותר מזה, מעצבן שעדין דורשים את זה ממך, כאילו זה איזה מסכה שאני יכול להוריד, זה פשוט נטי ואני סבבה עם זה, (ואז מגיע ה"כן, אבל אולי יותר טוב פחות להתנהג.... ככה?") וזה הכי מבעס, כי לפעמים, אתה נכנע ומת קצת לעמוד בציפיות, להיות ליומיים זבוב על הקיר ולא כול החדר.

 

לא, מה פתאום, אין בעיה שהגבת (הייתי כותב<משו באמצע>או משו כזה)תודה, חלף.

..מאדמוזלאחרונה

זבוב? למה ככה?

 

אוף, אני רק יכולה להגיד לך שאני מבינה אותך, גם אני נחשבת למוזרה אבל אף אחד לא מנסה לשנות אותי, רק אמא שלי כזה בעדינות וזה כואב, אבל למה צריך לעמוד בציפיות של אנשים? אני ממש שונאת את זה בגלל זה לא יכולתי לשתוק, זה באמת מבאס שאנשים אומרים לך עשה כך ואל תעשה כך במיוחד אם אתה חושב שזה נכון לך, אחרי הכל זה החיים שלך

 

אני מקווה שלא המרדתי אותך נגד הרבנים שלך, זה לא הייתה כוונתי

..ציף
כמו שכתוב בדמיון

***
נכון שהמציאות היא לא הדמיון אבל גם הוא חשוב.
אופ דיבוחרת.

די כבר למה למה זה צריך לקרות כל פעם?

למה הדפוק בזה לא מת כבר למה נמאס לי יופי אז היא בוכה יופי שמונה שנים היא מטפלת בדפוק הזה מתי היא נזכרת להתחרט בזמן שכולם כבר עם בעיות נפשיות בגלל שהאבא הדפוק שלהם דפוווווקק דפוק שימות כבר די די די כבר נמאס לי עד שאיכשהו אני מרגישה שטוב לי יש את הירידות האלה נמאס לי לראות את אמא שלי בוכה ולדעת שאין לי מה לעשות ודווקא עכשיו שבאלי שירים בפול ווליום בלי לשמוע כלום רק אני האמפי והאוזניות דווקא עכשיו אסור אסור פשוט אסור אופ כבר לא אוהבת ווקאלי אני צכה שירים אני צכה לבכות למה אני כזאת ציניקנית אדישה יאללה תבכי תשחררי תוציאי תפסיקי לשמור בפנים! אופ איתי פשוט אופ.

תמיד אומרים שרק אחרי שמאבדים משובוחרת.

(או מישהי) מרגישים כמה הוא היה חשוב לך מה קורה

שהיא  שהיתה חשובה לי יותר מכל אדם אחר בעולם ועכשיו כשאנחנו רחוקות היא לא חסרה לי בכלל. או שהיא כן חסרה. אני אוהבת לדחוק ולהדחיק אבל אותה אני לא מדחיקה קיבלתי את זה שאנחנו כבר לא חברות וטוב לי איך שעכשיו אני נפתחת לעוד בנות חוץ ממנה ורק המבט שלה מלווה אותי מידי פעם כבר למדתי להתעלם ממנו ורק מידי פעם הדקירה הזאת מפריעה לי ההרגשה הזאת שמישהו תופס לי את הבטן מכווץ וסוחט אותה ההרגשה הזאת שמופיעה דווקא כשאני מחליטה ששיחררתי אותה לגמרי אני נזכרת באיך שהינו פעם וכמה היה לי טוב אבל זה לא היה כל הזמן הרגעים שבהם הייתי מתוסכלת ממנה היו הרבה יותר מהרגעים שהיה לי טוב איתה היא בוחנת אותי אני משערת שהיא די מופתעת אני לא הטיפוס שמתנהג לפי הכללים במריבות 9 ימים אנחנו כבר לא מדברות יותר נכון היא לא מדברת אני עוד לא תפסתי תקטע של הלא לדבר מה זה למען ה' יועיל לי אם אני לא אדבר עם בת מההה אנחנו לא משיגות כלום בשתיקה המטופשת הזו! אתמול היא התעצבנה שלכלכנו לה את המקום והתחילה לקטר הגזימה זה לא שעשינו שמה טרור הגזימה אז אמרתי תרגיעי אנחנו ננקה את זה היא ישבה עם הגב אלי ולא הגיבה בדרך כלשהיא היתי בטוחה שהיא לא שמעה והלכתי להביא מטאטא אחרי זה ההיא ספרה לי שהיא התעצבנה וגלגלה עיניים.. בוגראפאטי היא אמרה גם שאני באמת לא יודעת לריב כי אם רבתי איתה אני לא אמורה לומר לה כלום אפילו אם היא מעצבנת אותי ממשהו אבל היא עצבנה אותי!! אני באמת לא יודעת לריב ואני גם לא רוצה לדעת זה כזה תינוקי אם יש בעיה כלשהיא שתדבר!! מצידי שתצרח עלי למה היא שותקת מה זה עוזר לה מילא זה לא היה משפיע עליה אבל אני רואה שזה משפיע עליה אני רואה איך היא מקנאה שאני ממשיכה כרגיל וצוחקת איתה ואיתה ואיתה אני רואה את המבטים האלה שלה ולמרות שברגע שאני מרימה את הראש היא מסיטה תמבט כן אני עדין רואה ומרגישה אותו אני לא טפשה אני גם ראיתי אותה מתעצבנת בשקט כשכיביתי תמזגן פה זה זבשה! אני לא הייתי דופקת חשבון ואומרת להדליק גם לא היתה לי בעיה לתת לה דף מהפנקס כשהיא שאלה למי יש דף אז לא נתתי בידים העברתי לה לא כזה מפריע לי אם היא נמצאת באיזור מסויים היא לא קנתה אותו וזה שהיא הלכה שניה אחרי שבאתי לגמרי הפסד שלה אני לא אמורה לחשבן על איפה מותר לי ללכת מתי ומי נמצא שם זה גם לא אומר שאסור לי לדבר עם החברות נקרא לזה, שלה זה ש*** ו*** חברות טובות שלה לא אומר שאם רבתי איתה אסור לי לדבר איתן ואני רואה את המבטי כעס שהיא מפנה אלי כל פעם שאחת מהן נגשת אלי אפילו סתם לבקש שפיץ

 

זה לא כזה משנה לי אם אני מדברת או לא אבל אני כמו שאמרנו לא יודעת לריב אז עד שאני אלמד אני אהיה ילדה שאומנם מישהי לא מדברת איתה (דגש על המישהי כי אם היא תבוא ותדבר אני אדבר איתה אולי לא כמו היא או היא אבל כן אדבר איתה) אני לא אשנה משו מעצמי ואני עדיין אמשיך להיות אותה אחת עם השריטות שלה והאהבה לצרוח מורלים בהפסקות ולעשות השפרצות מים אפילו שבוע ברצף אבל היא לא אני היא נסתה בהתחלה להראות שהכל טוב ויצאה עם החבורה הזו שלה בהפסקות היא חשבה שזה ישפיע עלי אבל עם כמה שהיא מכירה היא לא באמת מכירה אותי אני רואה אותה איך זה  משפיע עליה ואיך היא עומדת בצד כשאני עם כולן יש רגעים כמו ביום ההוא שהיא הורידה תראש על השולחן ושרבטה עליו משו שהצטערתי על המריבה המטופשת הזו אבל אז היא הרימה את הראש ועשתה את המבט השחצני הזה שלה ברגע הזה לא הצטערתי.

...בוחרת.
איך ***אמרה לי; יש בינכן חוט דק ושקוף כמעט בלתי מורגש שלא משנה מה יקרה תמיד תמצאו אותו והוא יוביל את הדרך שלכן לחזור להיות חברות.

למה אני עדין לא הבנתי את הקטע של לריב? מה זה היה נחוץ
רבנו יופי כפים השלמנו יופי כפים סוערות מה עכשיו? לא היה פשוט יותר לדבר על זה
אני מפחדת.
מפחדת שהקשר שלי איתה יחזור אתמול נסחפתי איתה הרגשתי יותר מידי פתוח גם בבהיס וגם בטלפון עכשיו אני מרגישה רע עם זה.
אני ממוכרת לילדה הזו. אני אוהבת ושונאת אותה ביחד לא משנה כמה נתרחק בסוף נתקרב אבל זה בתנאים שלה כשלה מתאים. וואלה לא מתאים לי. בשכל. בלב עדין פועם הרגש הזה שנהיה כמו פעם. אני עדין לא החלטתי, גיליתי,הבנתי מה אני יותר שכלית או רגשית?

אופ זה כולה חברה!! ביסודי. (חטיבה מה שלא יהיה) למה זה ככ מפריע לי?!
עצוב ליבוחרת.

ורע לי זה מוזר כי אמור להיות לי עכשיו המצברוח הכי טוב שיש הרי השלמנו (אופ אלוקים כמה שזה נשמע טיפשי) והיה לי טוב בביס וזרמתי היום יותר מהרגיל אבלבל רע לי למה ההרגשה המגעילה הזו חייבת לבוא אני שונאת שאנשים חושבים שהם יכולים לעזור ופותחים לי את הפצעים הכי כואבים תחת המסווה הזה של רק רציתי לעזור או דאגה וואו אנשים אתם מדהימים תודה במת! פפ ושוב לבכות בגללו למה ככ אכפת לי שהיא ראתה אותו.(אכפת לי חשוב לי שונאת שרואים אותי במצב של חולשה)

 

 

 

 

 

 

וזה קורה
כשמישהו פתאום עוזב
אחד הולך שני חושב
על כל מה שבפנים
וזה קורה
כשמישהו נשאר לבד
מרגיש פתאום מעט נפחד,
מהגעגועים

והדמעות
דמעות של אהבה
דמעות של דאגה,
דמעות ששוטפות את החיוך שבלב

אז קח תרמיל
ושים בפנים את הזיכרונות
שים בפנים את החוויות
אם יש שם עוד מקום.
ואל תשכח
שאבא שוב דואג לך
ואמא היא תמיד שלך
צלצל תגיד שלום

אז קח תרמיל
ושים בפנים את השיר הזה
שמתיישב שם בחזה
עמוק בתוך הלב

 

 

אבא אני מתגעגעת אליך.לא אתה,הגשמי שלי האבא השני זה שהוא גם שלך. אני מתגעגעת לתחושת קרבה שהיתה לי פעם ולתפילות.

שוקו וניל
עבר עריכה על ידי שוקו וניל בתאריך כ"ט בתמוז תשע"ז 14:36

...

 

 

 

הגזמתי.בוחרת.

אופ נסחפתי איתה אני לא לומדת לקח אני עוד אפגע ממנה שוב. למה אני כ"כ אוהבת תילדה הזאת חשבתי שגמרתי עם הסיפור הזה! אני פשוט שונאת את עצמי. גבולות. מה לא ברור בזה מה?!

במוצש אפשר שירים. |מאושר|בוחרת.

לג בעומר בבית. לבד. השנה השניה ברצף כייפאפאטי

פפפפפפפפפפ בא לי לצעוק לצרוח לשבור משו אבל אני יושבת קפואה בלי לזוז.

יום מזעזע והיתה לי הרגשה רעה מהבוקר ידעתי שלא הייתי צריכה ללכת לבית ספר פשוט ידעתי אבל האמא החמודה שלי החליטה שהברזתי מספיק השנה.. אז בכלל לא השתתפתי בפעילות ושוב בכיתי בבית ספר אחרי שהחלטתי שאני לא בוכה יותר והשלמתי את כל ההתאמצות הזאת היום יופי במת.

 

 

סיפרתי להן עליו.

בכלל לא רציתי אבל ככה יצא וכבר אין לי אפשרות לשנות. עוד לא החלטתי אם זה טוב או רע אני מקווה שטוב והן קצת יותר יבינו את המצברי"ם שלי לפחות היום הן קלטו מה עובר עלי הן טוענות שאני משתנה. איך לא אני משתגעת נו במת מה נראה אותן יום אחד בנעלים שלי יום אחד לא מאמינה שמישהי תסתדר לא שאני אסתדר יום אחד בנעלים אחרות אבל שיבינו שיכילו קצת אני לא יכולה קפיץ כל היום יש פעמים שגם לי יורד המצבר והן פשוט לא יודעות להכיל אותי זה לא שאני בוכה להן או משו אני פשוט שקטה יותר למה זה ככ מפריע להן פפפפפ אופ.

 

היא בכתה כשסיפרתי את זה. ממש אבל הן עמדו סביבי תלשתי תעלים בשיח לי עד שכמעט לא נשארו בו עלים לא הסתכלתי עליהן לא יכולתי וכשגמרתי הרמתי תראש היא בכתה. זה הרג אותי.

בסופ הכל הסתדר חוץ מההיא שעדין לא הבנתי מה היא תפסה עלי קריזה מה היא קשורה בכלל איך היא נכנסה אל הסיפור הזה אנלא קלטתי והיא לא מדברת איתי זתומרת מדברת אבל עצבנית יעבור לה תרגע ותדבר אם לא זבשה אין לי כוח לשטיות האלה בחיי שאין לי כוח.

 

היא התקשרה לבקש סליחה שהיא הבינה אותי לא נכוןבוחרת.

אמרתי לה סליחה שנשמתי לידה היום. חושף שיניים

היא חמודה.

נראלי שהתמונה שלה יושבת על הברזל ובוכה לא תצא לי מהראש בקרוב.

 

אז יש איפה לעשות לג.בוחרת.

אבל לא באלי איתן אני מרגישה בחוץ לא שייכת ואז הן.. היא הולכת לישון אצלה. ובכלל לא שייכת אנחנו רק שלוש. הרביעית לא יכולה והחמישית גרה מחוץ לעיר ככה שכל מי שגרה באזור ועולה איתי באוטובוס ויכולה מסתכמת בעוד 2 בנות חוץ ממני אנלא בטוחה עד כמה אני ארגיש בעניינים. ועד כמה אני אלך אופ.

..משתדלת יותר

היי את,

הלכת בסוף? מקווה שמה שלא עשית היה טוב

הלכתי..בוחרת.

די התפקשש לנוחצי חיוך אבל בסהכ היה בסדר...

הסתרתי מכמה חברות כבר מלא שנים ועכשיו סיפרתי אני עוד לא החלטתי אם זה טוב או רע והיה סיפור מסגרת לזה שסיפרתי שבו הרגשתי מזעזע. [היו לי שמה כמה טעויות בתפעול, אני צריכה להפסיק להיות לוחמת הצדק בשביל החברות שלי אני סתם נפגעת מזה.]

 

 

 

 

(תודה)

..משתדלת יותר

שמחה שהיה בסדר חצי חיוך

 

כבר ספרת, אז לפחות נשאר לראות את הצד החיובי. הן יותר יבינו אותך או ינסו להבין, והורדת את הסיפור מעצמך. לשתף זה משחרר גם אם התוצאות לא הכי טובות. [את החלט לא צריכה להפגע, את חשובה יותר. ואם יש מקום להלחם תלחמי. לא יודעים על בעיות בתפעול עד שבאמת מפעילים] 

 

ואת

נשיקה

זה משחרר כןבוחרת.

אבל אני מפחדת שהן ירחמו הייתה לנו בכתה ילדה שאמא שלה נפטרה וכל הזמן היה את הלחשושים האלה ואת הרחמים ואת המבטי הערצה ברגע שהיא שתפה משו או סתם דברה על זה בספונטניות. היא באמת היתה ראויה להערצה ולא היה אכפת לה מזה. אבל לי אכפת אני רוצה שיסתכלו עלי בתור מי שאני ולא בתור הבת של. אופ אני בכלל לא בטוחה שזה היה נכון לספר אבל זה התפרץ הן כעסו עלי שאני משתנה הן חשבו שזה בהשפעה של מישהי זה קצת נכון וקצת לא והן לא הבינו למה יש לי מצבר עצוב מידי פעם ובשישי הן ממש כעסו עלי אני לא בדיוק יודעת להגדיר את זה אבל זה היה ארבע בנות שכועסות עלי ופתאום עוד מישהי התעצבנה עלי בגלל שהגנתי על מישהי אחרת וקיצר סיבוך בסוף בכל הסתדר אבל אני לא יודעת איך זה יראה מעכשיו הן ממש מכילות (מסתבר) ואפילו בסוף היום הן עשו חיקויים שלי על איך שסיפרתי והכל היה באווירה טובה אבל עכשיו אני יודעת שאסור לי בכלל להסגר כי אז הן ישר יקשרו את זה לאבא שלי.. ומצב ביש.

 

(אני סתם פורקת את לא צריכה להגיב.. תודה לך.)

אופ!!בוחרת.

ד' בבקשה תפסיק להעמיד אותי בניסיונות אני לא יכולה כבר בדברים אחרים אני מגלה את ההשגחה שלך בכל צעד בזה אני לא מצליחה לראות אפילו לא נקודה אחת טובה למה? למה ד עד מתי ימשך המצב הזה אופ שימות כבר אני זורקת לפח את כל הכיבוד הורים שלי שימות שישרף בגיהנום לא אכפת לי שהוא אבא שלי לא אכפת לי כלום רק שימותתתת ימח שמו נמאס לי נמאס!! די ד די כבר נמאס לי למה נו אז יופי עכשיו גם הדמעות יוצאות הנה יאלה מה השלב הבא למה ד בבקשה תעזור לי תעצור את המצב הזה תתן פתרון על כל דבר אני מוצאת את ההשגחה שלך למה פה לא למה שמונה שנים אני סובלת ואין פתרון למה בדבר בנושא שהכי בוער לי אני מרגישה שנעלמת?!

אני שונאת אותובוחרת.

הוא מוציא ממני כזה רוע שונאת שונאת יופי אז יופי למה אני צריכה להיות המבוגר האחראי בבית הדפוק הזה? כאלו אם האחים הגדולים לא פה וזה רק אני וטמבל הזה מתחרפן למה היא מתחרפנת עוד יותר כאלו מה נסגר איתה מה יעזור לה לבכות עכשיו מה למה היא נותנת לו לאיים עליה אפס התמודדות במצבי לחץ כאלו בחיי יש בינינו איזה 40 שנה הפרש ואני יותר מציאותית ממנה! יאו הם מחרפנים אותי ברמה שאפילו האוזניות על פול וולים לא עוזר. יופי אז עד שאני לא אבוא וארים צעקות לא ירגעו וגם זה לא עוזר על השד הזה ימש. ממש יופי עוד יום צעקות בבית הדפוק הזה עד מתי ד עד מתי זה ימשך??

היום אני מתחילה.בוחרת.

אני עדין לא בטוחה שאני רוצה את זה כאלו כן זה יעזור ישחרר יועיל אבל יכאב ויפצע. פסיכולוגית. אני איתה כבר חצי שנה והכל היה עד עכשיו על חברתי עכשיו היא שאלה אותי אם אני רוצה לפתוח על אבא. וכן באלי לא כדי לאהוב לקבל להבין אותו כי זה לא יקרה ואני יודעת את זה. אני רוצה נטו בשבילי כדי שבפעם הבאה שאני מספרת לחברות (אם תהיה) אני לא אצטרך לבכות כ"כ בגלל זה. אני מדחיקה את זה, בלימודים זה לא משפיע זתומרת כן מצבי רוח כשאני נזכרת אבל גם זה לא קורה בתדירות כ"כ גבוהה! ורק כשאני צריכה לפתוח הזרם דמעות הזה יוצא וממש יוצא. רק שאני נזכרת. פפפ אני הולכת לבכות הרבה בשעה הזאת. טוב או לא הזמן יגיד בינתיים בהצלחה לי.אפאטי

אז זה לא יהיה היום.בוחרת.אחרונה


(לא מגיע לי את כל הטוב הזה. לא.נחל
אמאבא קנו לי טבעת זהב.
סבתא שרשרת זהב עם מטבע.

אנשים זוכרים את היומלדת שלי.
חברה שלי אמרה לי שהיא אוהבת אותי.
נהנתי היום.

לא מגיע לי את כל הטוב הזה.
לא מגיע לי שאבאמא ככה אוהבים אותי.
אלוקים, לא מגיע ליייייייי
קשה לי לקבל את המתנה שלהם, אני כזאת לא שווה את זה. כ"כ לאאאאאאא

אופ ואמא כ"כ מנסה להתקרב אלי
היא משקיעה בי
קונה לי
דואגת לי
ואני? אני מטומטמת כמו תמיד

לא מגיע לי
לא מגיעה לי הטבעת המושלמת, גם אם אני אחגוג 18 בעוד ימים ספורים

לא מגיעעעעעעעעע לי.

ייופי. מטומטמת. תמשיכי לבכות. ולהכאיב לעצמך.)
די נו...מאדמוזלאחרונה

אם ה' נתן לך את הצרות כנראה שהיית צריכה לקבל אותם

 

ואם הוא נתן לך מתנות גם היית צריכה לקבל אותם, אז כנראה שזה מגיע לך

אני רק רוצהפה לקצת
להרגיש נורמלית
שפויה
טובה

אלוקים בבקשה.
זה אמור להיות כל כך פשוט בשבילך

ואם אפשר עוד משהו קטן, תשלח גם מישהו אחד, מספיק לי רק אחד, שיבין אותי. שיקשיב לי בלי לשפוט. שיכיל אותי בדיוק כמו שאני, בלי לנסות לשנות אותי. ובלי לפחד ממני וממה שאני מביאה איתי.

אפשר?!
לפעמים אני תוהה לעצמיגלידת לימון

אם גם הייתי נוראית שכזאת

ואז אני נזכרת שלא ונושמת לרווחה.

 

 

איזה רע

היום שבעה ושלושים יום שהם חמישה שבועות ושני ימים לעומר~#

.jpg


הרחמן יחזיר עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו.
ממש קשה לי עם החינוך בבתי ספר*בננית*
מלמדים את הילדים להיות קטנים
מכבים אותם
כועסים עליהם
מכריחים אותם לעשות במשך שעות דברים משעממים
ואז הם מצטמקים ונהיים חוצפנים
ואז הם גדלים ונהיים מורים שלא באשמתם עושים בדיוק אותו דבר

בקיצור, יש פה איזו דפקה שלא נובעת מרצון להרע.
איך עוצרים את המעגל הזה?
קדמת עדןהנסיך הקטן.
"היה זה אחד מאותם לילות בהירים של ראשית החורף, שבו השמיים זרועים כוכבים ומשום כך נדמה שהארץ אפלה שבעתיים"
...הנסיך הקטן.
"אם אתה גורס שיכול האדם למשול בחטא, הרי זה מגדיל את שיעור קומתו של האדם ומשווה אותו לאלים, משום שלמרות חולשתו וזוהמתו ורצח אחיו, עדיין הברירה הגדולה בידו...קל מאוד, מתוך עצלות או מתוך חולשה, לתלות את הקולר באלהים ולומר 'וכי מה יכולתי לעשות? זה נגזר מראש'. אך תאר לעצמך את גודל הבחירה! זה מותר האדם מן הבהמה. לחתול אין ברירה, דבורה מוכרחה להפיק דבש...
נפש האדם זה דבר יפה ומיוחד במינו ביקום. הוא מותקף תמיד ואינו מושמד לעולם, כי הברירה בידי האדם"

מאיפה הציטוט?פסידונית

(אם מותר לשאול)

קדמת עדןהנסיך הקטן.
לא מכירה. אבל תודה פסידונית


תכירי. ספר טוב ממשהנסיך הקטן.
רשמתי לפנייפסידונית


...הנסיך הקטן.
"יש אנשים שאינם מסוגלים לראות את הצבע הירוק, אך הם אינם יודעים זאת. אני יושב שאת אינך אלא חלק של אשה. נבצר מידי לתקן ליקוי זה. אבל אני שואל את עצמי אם אינך מרגישה אי פעם שמשהו בלתי נראה לעיןאופף אותך. היה נורא אילו ידעת שיש דבר כזה ואינך יכולה לראותו או לחוש בו. זה היה איום ונורא"
...הנסיך הקטן.
"יש בך גם מן הטוב. שמע לי! לא היית אכול ספקות אילמלא היה בך גם מן הטוב"
...הנסיך הקטן.
"וכשם שכמה טפיחות על זרבוביתו של גור כלב גורמות לכך שיירתע למראה היד הנשלחת אל ראשו, כך יאבד נער את בטחונו העצמי אחרי שדוחים אותו פעמים מספר. ואולם הגור יירתע או יתהפך על גבו בהתרפסות, ואילו נער קטן עלול להסוות את ביישנותו באדישות מעושה, בתעוזה או בסודיות. ונער שנדחה רואה דחייה גם במקום שאינה קיימת - או, גרוע מזה, הוא יגרום לבריות שידחו אותו בעצם העובדה שהוא מצפה לדחייה.
...טוב היה לו שלא יבחינו בו כלל, משיבחינו בו באורח שלילי"
נראה לי שאני חייבת לקרוא את הספר הזהחלילית אלט
...הנסיך הקטן.
כשאתה ילד, אתה במרכז היקום. הכל מתרחש למענך. האירים? הם לא יותר מרפאים שנבראו כדי שתוכל לשוחח עימם. אבל כשאתה מתבגר, אתה תוםס את מקומך בעולם, במידתך ובצורתך. יש דברים שנובעים ממך ומגיעים לאחרים, ויש דברים שבאים אליך מאחרים. זה גרוע יותר, אבל גם הרבה יותר טוב"
...הנסיך הקטן.
"אני חושבת שאני אוהבת אותך, כל"
"אני לא טוב"
"מפני שאינך טוב"
...הנסיך הקטן.
"תמיד רציתי להסביר לו שאיני טובה"
"ועכשיו כאשר אין לך עוד צורך להיות מושלמת, את יכולה להיות טובה. לא כן?"
...הנסיך הקטן.
"אולי יבוא יום ותדע כי כל אדם בכל דור נצרף מחדש. האם האומן, אפילו לעת זקנה, חדל לשאוף לעצב ספל מושלם - דק, חזק ושקוף?" הוא הרים את ספלו אל מול האור. "ספל שנצרף מכל פגם, ראוי לתוכן מפואר - ולשם כך יש להעבירו באש פעם נוספת. ואז - או שיושלך לערימת הפסולת, או שיהיה כליל השלמות - שהרי אין איש בעולם מוכן לוותר על השלמות." הוא רוקן את ספלו ואמר בקול רם:"כל, אמור לי. האם מי שברא אותנו יחדל מנסיונותיו לשכלל אותנו?"
...הנסיך הקטן.אחרונה
אומרים שמפני שהן האמינו אמונה שלמה באלהים המבטיח צדק ומוסר, היו יכלות להשליך עליו את יהבן שהכל יבוא על מקומו בשלום. ואולם אני סבור שמפני שהם בטחו בעצמם וכיבדו את עצמם ומפני שלא היה ספקבלעבם שיש להם ערךושהם מוסריים - הם יכלו להעניק לאלהים את אומץ ליבם ואת כבודם והוא יגמול להם אלף מונים.
^^^~עלמה~

היא עולה בקפיצות של שתיים במדרגות המוכרות האלה.שאליהם היא מתלבטת אם היא התגעגע.

היא חושבת בזמן שהיא עולה עד כמה יכול להיות יותר גרוע יותר מעכשיו.

מקסימום מעיפים אותה מפה לתמיד...ורק התמונת מחזור שלה תישאר פה.

צביטה בלב.

אוטומטית עולה בה אותה תחושה כזאת שהיה לה בפעם ההיא,שההורים שלה גילו אותה.

עולה בה מבזק של ההורים שלה מסתכלים עליה.אמא בוכה בשקט והעינים של אבא אדומות ונפוחות.

והמבטים של שתיהם מרוחקים ומפוחדים.ובעיקר מבולבלים.

היא מוחקת מהר מאוד תתמונה הזאת מהראש.זה לא עושה לה טוב.אינלה זמן לזכרונות עכשיו מהסוג הזה.

היא מגיעה לדלת כתומה מתקלפת שאותה היא הכירה טוב מכולם.

היא מחטטטת בתיק שנהיה לה לבית עם רצונה או בלי.

פחית ריקה,סיגריות,אקמול,מטען,מים,מכנס פיגמה,טישרט.

אוף איזה יום דפוק נו איפה המסטיקים לעזעזל!

היא נאבקת עם הריצרץ איזה יום מעצבן.שונאתחורף.

אינלה זמן לשקוע עכשיו בדיכאון עד כמה היא מסכנה.ישלה עכשיו פגישה עם מנהלת המוסד.

היא צריכה לשכנע אותה שהיא ילדה טובה ונקיה ומקסימה כמו שאמאשלה מתפללת שהיא תהיה בהדלקת נרות.

היא מגחכת.פחות קיבלו תתפילות שלה במשרד של הקבלות למעלה.

מצחיק שעד כמה שהיא שונאת תמקם הזה.אבל לא יכולה בלעדיו.

למי איכפת העיקר שכיף ולא חנוק כאן.לא כמו בבית המוזר שלי.

היא מסדרת תשוונצים בשיער מורידה תחצאית עוד טיפטיפה למטה,מורידה תכובע מהראש.נושמת ו-נכנסת.

מקווה שיהיה טוב.

חדשה פה אשמח לתגובות.

שירים לשמירהwanted

ושוב אותו ניגון
ששרת לי פעם שיר ערש
הוא מתנגן בלב מזכיר דברים משם
שם אל מול אותו הים
כשהחולות היו לי בית
והרוחות לחשו לי שאנל'א לבד

ואת החזקת לי את היד
אמרת: "הבט אל השמים" 
הבטחת שיום יבוא ועוד נשוב לכאן...

אמא, אם הייתי יכול רק
לרפא את הגעגוע
הזיכרונות עוד שורפים את המוח
האהבה לא ניצחה גם לא הרוח
אמא אם הייתי יכול רק
להאמין לך ולא לברוח
הלב נבגד הוא לא נותן לי לבטוח
רק הניגון עוד נותן את הכח


ושוב אותו ניגון
בכל שנה בקיץ
בחממות גדלים פרחים כתומים כמו אז
גם הילדים פרחו לאט
כמעט כולם הקימו בית
רק השמות של הרחובות זוכרים מה שנגנז

זוכרת שרנו מול היכל
אם אשכחך ירושלים
צעקנו יום יבוא ועוד נשוב לכאן...

אמא, אם הייתי יכול רק
לרפא את הגעגוע
הזיכרונות עוד שורפים את המוח
האהבה לא ניצחה גם לא הרוח
אמא אם הייתי יכול רק
להאמין לך ולא לברוח
הלב נבגד הוא לא נותן לי לבטוח
רק הניגון עוד נותן את הכח

עוד נשוב לשם, עוד נשוב לשם, עוד נשוב אמא, עוד נשוב...

אמא, אם הייתי יכול רק
לרפא את הגעגוע
הזיכרונות עוד שורפים את המוח
האהבה לא ניצחה גם לא הרוח
אמא אם הייתי יכול רק
להאמין לך ולא לברוח
הלב נבגד הוא לא נותן לי לבטוח
רק הניגון עוד נותן את הכח
 

(אמא אם הייתי)

..wanted

לפעמים בקשתי הכוונה
שתתן לי עוד עצה טובה או רק תמונה 
והייתי שוב מוצא עצמי בשאלה
שאין לה תשובה 
והלב שלי עבר ימים 
שבהם כבר לא ידעתי מה קורה בפנים 
מנסה להתגבר עכשיו על מכשולים
דרך צליל המנגינה הישנה 

וכשאבא לא היה יכול לדבר איתי
הייתי אז שומר הכל 
בתוך חדר שגם ככה לא היה גדול 
איך הייתי מסתגר בורח מהכל

 


והלב שלי עבר שנים
שסוחבות איתי יחדיו את כל הסיפורים 
מנסה להתחזק מכל המחסומים
דרך צליל המנגינה הישנה 

וכשאבא לא היה יכול לדבר איתי
הייתי אז שומר הכל 
בתוך חדר שגם ככה לא היה גדול 
איך הייתי מסתגר בורח מהכל 

כשהזמן חלף לו ועבר
זיכרון חזק אצלי בראש תמיד נשאר 
איך הייתי מול מראה עומד לבד ושר
שירים של אהבה 

וכשאבא לא היה יכול לדבר איתי
הייתי אז שומר הכל 
בתוך חדר שגם ככה לא היה גדול 
איך הייתי מסתגר בורח מהכל

 

(בורח מהכל)

..wanted

הוא מתרכז רק בשקיעה הזאת
כי ודאי הבין שיש לי מצב רוח לשנות
הוא לא רוצה להתמודד
מסתגר בתוך עצמו אולי ממני מפחד
זרקתי איזה משהו על לנסוע רחוק
פתאום הוא נעמד הלך ולבדו פרץ בצחוק
את באמת חושבת שתצליחי לסדר שם את "הראש"?
למלחמות שבך אין סוף
ואם הרוח הקרה תחלוף לי אולי זה טוב אולי פחות
אז לפחות תבטיח לי עכשיו שאתה תבוא אחרי כדי לאסוף
לאסוף, לאסוף
באמת שלא תכננתי לבקר
לא אותך לא אצלך אתה תמיד אומר
שלאנשים הפשוטים קשה יותר להסתבך
כי הם לא מחפשים ממה לצאת
הכל נרגע הכל זורם
אז איך יוצא שרק איתי זה אף פעם לא הולך
לא הולך
ואם הרוח הקרה תחלוף לי אולי זה טוב אולי פחות
אז לפחות תבטיח לי עכשיו שאתה תבוא אחרי כדי לאסוף
ואם הרוח הקרה תחלוף לי אולי זה טוב אולי פחות
אז לפחות תבטיח לי עכשיו שאתה תבוא אחרי כדי לאסוף
לאסוף, לאסוף, לאסוף
הוא מתרכז רק בשקיעה הזאת כי ודאי הבין שיש לי מצב רוח

 

(לאסוף)

..wanted

Well you only need the light when it's burning low
Only miss the sun when it starts to snow
Only know you love her when you let her go

Only know you've been high when you're feeling low
Only hate the road when you're missin' home
Only know you love her when you let her go
And you let her go

Staring at the bottom of your glass
Hoping one day you'll make a dream last
But dreams come slow and they go so fast

You see her when you close your eyes
Maybe one day you'll understand why
Everything you touch surely dies

But you only need the light when it's burning low
Only miss the sun when it starts to snow
Only know you love her when you let her go

Only know you've been high when you're feeling low
Only hate the road when you're missin' home
Only know you love her when you let her go

Staring at the ceiling in the dark
Same old empty feeling in your heart
'Cause love comes slow and it goes so fast

 


Well you see her when you fall asleep
But never to touch and never to keep
'Cause you loved her too much
And you dived too deep

Well you only need the light when it's burning low
Only miss the sun when it starts to snow
Only know you love her when you let her go

Only know you've been high when you're feeling low
Only hate the road when you're missin' home
Only know you love her when you let her go

And you let her go
And you let her go
Well you let her go

'Cause you only need the light when it's burning low
Only miss the sun when it starts to snow
Only know you love her when you let her go

Only know you've been high when you're feeling low
Only hate the road when you're missin' home
Only know you love her when you let her go

'Cause you only need the light when it's burning low
Only miss the sun when it starts to snow
Only know you love her when you let her go

Only know you've been high when you're feeling low
Only hate the road when you're missin' home
Only know you love her when you let her go
 

And you let her go

 

(Let Her Go)

..wanted


Ever since I could remember,
Everything inside of me,
Just wanted to fit in (oh oh oh oh)
I was never one for pretenders,
Everything I tried to be,
Just wouldn't settle in (oh oh oh oh)

If I told you what I was,
Would you turn your back on me?
And if I seem dangerous,
Would you be scared?
I get the feeling just because,
Everything I touch isn't dark enough
If this problem lies in me

I'm only a man with a candle to guide me,
I'm taking a stand to escape what's inside me.
A monster, a monster,
I've turned into a monster,
A monster, a monster,
And it keeps getting stronger.


Can I clear my conscience,
If I'm different from the rest,
Do I have to run and hide? (oh oh oh oh)
I never said that I want this,
This burden came to me,
And it's made it's home inside (oh oh oh oh)

If I told you what I was,
Would you turn your back on me?
And if I seem dangerous,
Would you be scared?
I get the feeling just because,
Everything I touch isn't dark enough
If this problem lies in me

I'm only a man with a candle to guide me,
I'm taking a stand to escape what's inside me.
A monster, a monster,
I've turned into a monster,
A monster, a monster,
And it keeps getting stronger.

 

(monster)

..wanted


When the days are cold
And the cards all fold
And the saints we see
Are all made of gold

When your dreams all fail
And the ones we hail
Are the worst of all
And the blood’s run stale

I wanna hide the truth
I wanna shelter you
But with the beast inside
There’s nowhere we can hide

No matter what we breed
We still are made of greed
This is my kingdom come
This is my kingdom come

When you feel my heat
Look into my eyes
It’s where my demons hide
It’s where my demons hide
Don’t get too close
It’s dark inside
It’s where my demons hide
It’s where my demons hide

At the curtain’s call
It's the last of all
When the lights fade out
All the sinners crawl


So they dug your grave
And the masquerade
Will come calling out
At the mess you made

Don't wanna let you down
But I am hell bound
Though this is all for you
Don't wanna hide the truth

No matter what we breed
We still are made of greed
This is my kingdom come
This is my kingdom come

When you feel my heat
Look into my eyes
It’s where my demons hide
It’s where my demons hide
Don’t get too close
It’s dark inside
It’s where my demons hide
It’s where my demons hide

They say it's what you make
I say it's up to fate
It's woven in my soul
I need to let you go

Your eyes, they shine so bright
I wanna save that light
I can't escape this now
Unless you show me how

 

(demons)

של אימגין דרגונסמשתדלת יותר

ניראלי

נערךמשתדלת יותר
עבר עריכה על ידי משתדלת יותר בתאריך י"ג באייר תשע"ז 21:12
עבר עריכה על ידי משתדלת יותר בתאריך י"ג באייר תשע"ז 21:12

יש לי גבולות לשמחתך

..wantedאחרונה

אם החיים הם חידה לא מפורשת
והסודות זורמים בהם כמו נחלים
מנסים למצוא את כל צבעי הקשת
עובדים קשה לבנות פה משהו במילים

ואתה חי בזמן זמני, ספור בלוח
ומקווה לשתות את החיים עד תום.
ובין כל אלה סך הכל רוצה לשמוח
ועל הדרך להגשים איזה חלום

 


אולי אחרי הכל תגיע לשמיים
אולי אחרי הכל תשמח מהחיים
תאמר תודה ותהפוך פתאום למים
ותצטרף לים הרחמים

אם השנים חולפות מהר ולא הספקת
ולא נשאר מהן יותר מזיכרון
היית איש חשוב ענק אך התפוגגת
והשתדלת להשלים עם השעון

אם החיים הם חידה לא מפורשת
והסודות זורמים בהם כמו נחלים
תקווה למצוא את כל צבעי הקשת
תשאיר פה רושם טוב ותאסוף מילים

אולי אחרי הכל תגיע לשמיים...

 

(ים הרחמים)

היום שישה ושלושים יום שהם חמישה שבועות ויום אחד לעומר~#

.jpg


הרחמן יחזיר עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו.
בניתי לעצמי תדמית*בננית*
שאני לא יודעת איך לצאת ממנה. אוף

היא נבנתה ממש בטעות ועכשיו אני בברוך
זה כ"כ לא אני והן בטוחות שזה האופי שלי. כלומר, זה גם צד שלי, אבל הצד הפחות משמעותי באמת, כך נדמה לי

וזה כואב מאוד
ושאת ליידןאני מקליד...
להחליף תדמית זה מעשי?
נניח להתעקש קצת יותר על אופי חדש(לא חדש לך..אבל כנראה שחדש להן). במיוחד אולי כשאת לייד כאלה שחשוב לך שיראו
וברור שזה קשה. אולי אחג הדברים היותר קשים שיש
כן. נראה לי זה מה שאני הולכת לעשות*בננית*
אבל זה ידרוש ממני הרבה פתיחות וכנות
מעולהאני מקליד...
מה עוד,
גם אולי שלא תמיד יעבוד תהיי סובלנית כלפי עצמך, יקח זמן ויפעל
אולי זה גםיעבוד בכאלה שיחות אחד על אחד הרבה פעמים שמתי לב על עצמי שלהיות אתה ולהוריד עוד קצת מהמסכות הרגילות שמישהו מכיר בך ושהשיחה גם נוטפת יותר כנות עובד יותר קודם באחד על אחד לא חייבים לקפוץ לכולם בבת אחת..
ועוד משהו, אני חושב שצריך גם לתת בהן אמון. שכן, הן יבינו אותך. וזה ממש קשה, כי הכי קל (לי לפחות) במובן מסויים להשאר לבד (במובן של מחשבות נניח) בעמדה ש"הם לא יבינו את המקום שלי, הם לא מכירים" משהו כזה..במקום מסויים בעצמך אני חושב שצריך לתת גם פתח להתרחשות..
זה לוקח זמן וגם לא תמיד עובד. תהיי סבלנית כלפי עצמך
תודה. זה ממש נכון*בננית*אחרונה
__עיאית"י
עבר עריכה על ידי עיאית"י בתאריך כ' באייר תשע"ז 22:55


..משתדלת יותר
עבר עריכה על ידי משתדלת יותר בתאריך כ' באייר תשע"ז 22:47

 

 

ולפעמיים כלום לא פייר

כמו עכשיו

 

אני מתפוררתמקום אחר

לא פשוט להיות

תלויה

תלושה

מאבדת

 

עולםדמע

בכול אופן כנראה העולם עצם עיניים,

הצטמצם ונרדם

בגלל זה כול כך חסר כאן האור,

וריק מאדם

האמת קצת כואבת לאנשי התקוות

העולם פשות נעלם

נעלם בין הכיסאות

בין הגאווה המוגזמת לרצונות אבודים

בין שאיפה למצוינות וקללות בפקקים

העולם הלך ונהיה אפל

אולי רק קלפי

אמן ואצליח להשיל

את אותו שחור מעלי

 

או שזו סתם תקווה לנודד בנדידה חסר תקנה

הההר

אז שתיטי קצת יותר מידי, שוב

ב"ה ללא כול רגשי המצפון הכוזב

שמזמן הפסיק לתפקד

ולא יודע שההוא נצרך ואני דואג

דואג אולי מונח קצת מוגזם למישהוא שמרגיש רק

או בחלום, כשהוא מת מפחד כשהוא מרגיש מת

שובמ ושוב ושוב

או דרך 40 אחוז בבקבוק שקוף

 

 

קבעו לה תאריך לניתוחשחקנית
זה מבלבל אותי
שאצליח לא לשלוח לו הודעה. אמן.נחל
|מחזיק אצבעות|גלידת לימון


הצלחתי!נחל
גאה בך,גלידת לימון

ברצינות.

 

פרח

היי. תודה.נחלאחרונה
הו אלוהיםמדענית
זה מגיע לרמת אי אמון משווע לאנשים שמחים
כואב לימדענית
כואב לי לחשוב על העתיד
כואב לי לא להאמין לחיוך שלי
כואב לי לראות אותה שמחה
כואב לי לרצות לבכות
כואב לי להתאמץ
כואב לי להכשל
כואב לי להשאר מאחור
כואב לי להרגיש קדימה
כואב לי לגדול
כואב לי לנסות לרצות לרצות לחיות
כואב לי לנשום חיים ולדעת שזה לא חלק ממני
כואב לי לרצות את כולם
כואב לי להלחם על האני שלי
כואב לי לשתוק
כואב לי לראות אנשים שמחים באמת
כואב לי לחשוב על הרגרסיה שאני בה

לחיות.כואב לי לחיות.
שקט מצידהמדענית
זה מעלה בי חרטה עמוקה
סתם כלוםמדענית
הרבה ממש כואב לי.
אני רעבה למוות.
כל כך רציתי לצייר שם את חיי ולא הצלחתי.
אז הכל הרבה יותר טובמדעניתאחרונה
ויש לי סרט ללילה אז בכלל עולם וורוד,כך לא אצטרך שוב להתמודד עם כל היום הזה שצף בלילה ומכה אותך מרוב אמת

אני רוצה לאהוב את הכנות שבי
אני רוצה להיות תמימה יותר
אני רוצה פחות לשתוק
אני רוצה פחות לחשוב
אני רוצה יותר להרגיש
אני רוצה יותר לאהוב
אני רוצה יותר לשמוח
אני רוצה יותר להקשיב
אני רוצה לתת מעצמי לעצמי
אני רוצה