אסור.פה לקצת
הלבד שלי צורח לתוך הלילה.ויהי חושך.
או שככה זה יהיה לעד
אבדתי אותם?
הלב של ריק
זה הכי כואב
איך שאנינחל
מהקב"ה
ואיך שאני אוהבת שאני יודעת להעניק לו בחזרה כמה כאלה.
אני אוהבת אותך הקב"ה
תודה שאתה מראה לי שאתה איתי
שומע לתפילותיי.
(חח היום חפרתי בתפילה, ולא הפסקתי לדבר איתך
ופחדתי שחברות שלי כבר יתהו לגבי אבל מאכפת לי)
תודה תודה תודה.
נמאס לי להתלבטטטטטנחל
החלטת? וואי באמת בהצלחה בזה.משתדלת יותר
החלטתי, ב"הנחל
מה שזה לא יהיה. שמחה בשבילך ומקווה בעז''ה שתראי שהחלטת נכוןמשתדלת יותר
אמן, תודה נשמה.נחלאחרונה
ברררררררררררציף
קר לי בפנוכו ואני רוצה להרביץ לעצמי
בסדרשחקנית
להיות
בסדר
...גלידת לימון
אני רוצה לדעת להגיד את המילים הנכונות בזמן המתאים.
אני רוצה לדעת להגיד.
..ציף
אבל אין לי כח לחפש אותו
תגלית מדהימהמאדמוזל
אני לא עשויה מברזל
וואו, אני בשוק
הגיע הזמן להודות באמתמאדמוזל
אני מפחדת לאהוב
יותר נכון מפחדת להתאכזב
מפחדת שליבי יישבר שוב
אז אני בורחת... מכל מה שקשוק לזה, בורחת...
תגיבו לי, טוב?מאדמוזל
טובימ''ל
זו תגובתיימ''ל
נפגע מאוד,
כאב שהוא לא יכול להכיל,
ובטח שהוא לא מוכן לחוות שוב.
אז מה שהוא עושה זה להתנתק,
לובש שכבות עבות של שריון,
לא נותן לרגשות לחדור,
או לצאת.
וככה הוא נשאר,
מבודד,
ונוקשה,
ומכוסה בשכבות.
ומוגן,
אבל לא באמת,
כי הלב - הוא עדיין לב,
ואם הוא לא מרגיש - גם את זה הוא כואב.
אז הוא רוצה להוריד את השריון,
אבל השיריון כבד,
והוא כבר רגיל אליו,
ובחוץ מפחיד,
ולא מוגן,
אז הוא נשאר,
עם השיריון,
וכואב.
אבל,
אם יוכל,
יקלף את השריון,
שכבה שכבה,
ולאט לאט,
יצא בלאט,
לאור,
והכאב יעבור.
יפה מאד 
רק שאלה קטנהמאדמוזל
איך מקלפים את השריון?
צעד אחרי צעדימ''ל
לא נפתחים ישר, אי אפשר פשוט להחליט ולתת אמון מוחלט. הלב שלנו שומר עלינו מלעשות פניות חדות מדי.
מתחילים להיפתח קצת, ממש טיפה - נותנים קצת אמון, למשל להרשות לעצמך להאמין למישהו שהוא באמת אוהב אותך, לפחות להאמין ש.. אולי הוא אוהב אותך.
לגלות סוד קטן, רגש שעד עכשיו לא היית חושפת כדי לא להיפגע. קצת. ולאט. זה הסוד.
ורצוי לעשות את זה עם עוד מישהו, למצוא חברה או דמות חינוכית קרובה, או אפילו חברה אנונימית מפה לשתף אותה. זה גם יועיל.
בהצלחה!
(ושתדעי שאני לא סתם ככה כותב לך מה שנראה לי הרגע אלא מניסיון אישי ארוך)
אז קודם כל, תודה שאתב כותב לי מנסיונךמאדמוזל
אבל אצלי זה לא ככה, אני מאד פתוחה, אני מספרת המון רגשות וכמעט כל מה שעולה לי בראש אבל, טוב, לא באלי לכתוב את ההמשך
זו הייתה דוגמהימ''ל
בכל תחום יש עניין אחר.
יש מי שהוא קשה עם ההורים ופתוח עם חברים,
יש מי שקל לו עם הסביבה וקשה לו לפתח קשר זוגי,
ויש כאלה שהם מסתדרים עם כולם אבל קשים עם עצמם...
אבל הלב פועל באופן כללי פחות או יותר באותה הצורה.
טובאחרת וזהו
כמה שזה נכון לפעמים, ככל שאנחנו מנסים יותר להראות לעצמנו את הצד הברזל שלנו, החרסינה אצלנו גדלה
אז אם אני אפסיק להראות את צד הברזלמאדמוזל
הוא יגדל?
והחרסינה תתמעט?
ולמה חרסינה? אני הייתי מדמה את זה לסוכר
וממש נחמד מצידך שהגבת
לא מחייבאחרת וזהו
וזה מרצוני החופשי
אבל אני לא אוהבת את זהמאדמוזל
שמדמים אישה לכלי חרסינה
טוב. בחירה שלךאחרת וזהו
סוכר מתפוררמאדמוזל
וחרסינה נשבר
אהה.אחרת וזהו
זה עמוק..מאדמוזל
אני חושבת שאם את עשויה מהרבה פירורים אז את לא יכולה להשבר אף פעם
וחרסינה כן יכולה להשבר
זה נכוןאחרת וזהואחרונה
רק עכשיו גילית את זה?גלידת לימון
ברור שלא.
כןמאדמוזל
כנראה התכחשתי לזה עד עכשיו
היו שנים שהייתי רגיש בטרוףמשה
ולפעמים זה שוב צץ,
תרגישי טוב. זה מתסכל ממש.
...אישיות
עצוב לי וכואב
וזה כל מה שאני יודעת לבטא
..מדענית
#קושיבביטוי
אןףפה לקצת
להרגיש חופרת
לא כייף
לשבת עם חברות ואז לחשוב שבטח חפרתי להן ושיעממתי אותן
לא כייף
להרגיש כל הזמן צורך להתנצל על קיומי
לא כייף
שאני לא יודעת לתקשר נורמלי עם בני אדם
גלידת לימון
לא כיף בכלל.
הרגשה מעצבנתמשתדלת יותראחרונה
את יודעת לתקשר מעולה עם אנשים ולעודד יותר טוב מכל בנאדם אחר!! אני רצינית.
ומי שאת צריכה להתנצל בפניו על קיומך לא שווה אותך
...שחר.
אותו סיפור.
די כבר.
וואעאעהויהי חושך.
אף אחד לא מבין ולא יבין
אני לא יודעת מה לעשות
אוף
נמאס לי כבר
יש רגעיםפה לקצת
וזה אחד מהרגעים |שותק|
(מתאפקת לא להגיב תגובה חריפה באחד השרשורים בפורום אחר)
...דרך חדשה
הדמעות ממש כבר פה.גלידת לימון
וזה חונק אותי וחוסם אותי.
ואיכסה פיכסה לי.