שלא בהכל הם שולטים
ולפעמים אפילו לא בעצמם
לא הכל אשמתם
ולא הכל באחריותם
אולי תפסיקו להאשים אותם לכמה רגעים
תחשבו מה הייתם עושים במקומם
ואולי משהו עומד מאחורי הפעולות שלהם
אז אולי
תוכלו לשפוט. להטיח לזלזל ולכעוס.
אבל רק אם, ואז.
שלא בהכל הם שולטים
ולפעמים אפילו לא בעצמם
לא הכל אשמתם
ולא הכל באחריותם
אולי תפסיקו להאשים אותם לכמה רגעים
תחשבו מה הייתם עושים במקומם
ואולי משהו עומד מאחורי הפעולות שלהם
אז אולי
תוכלו לשפוט. להטיח לזלזל ולכעוס.
אבל רק אם, ואז.
נבנה לנו בית,
איפשהו בצפון עם הנוף המושלם,
ניטע כרמים,נשתול,
נאהב כל היום.
עם כמה ילדים יפים,
נאהב את הארץ,
נבנה לנו בית.
בית יציב.
את הנשיקות שלא יכולתי לתת לך,
נטעתי עמוק באדמה המפויחת
את האהבה העצורה של שתיקה על פני ימים
צעקתי עד לב השמיים בין גיטרה ואבנים
במקום שליבי ידמם מגעגוע אובדן וישבר
הוא דימם מתיל שכרחתי מסבים לדלת להיתבצר
כשנפרדנו
עליתי לגבעה
נאחזתי באדמה
וכשהגיע שוטר
הוא לא הבין
שהוא מגרש אותי אל השמה
ועכשיו אני מתגעתע לשתיכים
ומחכה ליום שנתאחד
אני, את, ואמא אדמה.
ימ''לאחרונהלא יודעת להסתיר דברים
לא יודעת לשקר
ולא שמים לב אלי
לגמרי שקופה
העולם, הענק
אני לא מבינה בכלל כלום
אבל אני רוצה את הכל
אני רוצה לחיות את הכל
לחיות את החיים ולא למות את החיים
אני רוצה לאהוב
זה לא היה נעים בכלל, לא רוצה ללכת לשם יותר
עוד איש מת , עוד איש נולד
אני כואבת חזק חזק מנסה להתנתק מהכאב כדי לשמוח וזה קשה
אני סתם עובדת על עצמי שהיה כיף
אני הייתי רוצה שזה יהיה לי כיף אבל זה לא
אני שיקרתי היום בנחישות, זה נורא נורא
החיים יפים והעולם גדול ואני יספיק את הכל ואעשה כל מה שאני רוצה
והם יכולים להמשיך להגיד לי מה לעשות, אני עושה מה שאני רואה לנכון
לא אומרים הכל
אני מדי פתוחה וחצופה, מה יהיה איתי? זה מתנקם בי
הוא הקדיש לי שיר
אבל אני לא יאהב אותו
הוא הבין אותי
ואני לא יאהב אותו
הוא שתק כשביקשתי
ואני לא יאהב אותו
אני לא רוצה לאהוב אותו עכשיו כי זה מדי מסובך אז אני בוחרת להיות אפטית ![]()
זהו זה
רק צריך להעביר את הזמן מהר מהר, אולי אח'כ יהיה יותר טוב, יהיה תכלית ומשמעות
אבל אני מוצאת את עצמי שומעת את השיר שוב
כמה שזה כואב ומתמתם לך את הלב הנפש והשכל
כמה שזה מפחיד מעייף ומורט עצבים
כמה שזה מאחד ונותן להבין,
שאנחנו עם אחד, שאנחנו צודקים
שהדרך היחידה היא לכבוש מחדש
את מרכזי הכוח במדינה הזאת
אנחנו מספיק טובים כדי להיות רבים מאוד בקצונה הזוטרה בצבא,
אז אנחנו מספיק טובים כדי למלא את כול מושבי בגץ בסרוגים וסרוגות.
זאת הדרך היחידה
|בוכה|
רע לי עכשיו כל כך.
ואין שום חברה בסביבה הקרובה או הרחוקה.
אין חברה בכלל.
היום הגעתי למסקנה שאני לא מבינה בכלל בשביל מה אני חיה
אני לא מעריכה את מה שצריך להעריך
אני ילדה מבולבלת ואבודה ובודדה
ואני צריכה לחכות שנתיים וחצי , אוף, זה מלא זמן
היום הרגשתי את חסרונו כל כך באופן חזק
זה היה כ'כ כאב מוחשי
הקשר הזה איתו חסר לי, המילים, השעות שהוא היה מדבר ואני הייתי מקשיבה ומקשיבה, הוא אף פעם לא הקשיב לי ואני הייתי מתפעלת מחוכמתו ומעריכה אותו, והוא היה מדבר ומדבר, כ'כ הרבה הוא דיבר
זה מכה בי פתאום ההכרה
מה אני בוכה? עבר מלא זמן, 8 חודשים בערך, אבל זה פשוט מכה בי, מה? אני לא יראה אותו יותר? פתאום מתגנבת ללבי מחשבה, הלוואי שהייתי יכולה לעזוב הכל, לרוץ חזק חזק עד שם עם פטיש, לשבור את הקבר, לחפור עמוק עמוק באדמה, ולהוציא אותו משם ואני יצעק עליו שיחזור לחיות, ואז הוא יגיד לי שקט!, כל הזמן את צועקת, זה עושה לי צפצופים באוזניים, וכמו פעם, אני יתנצל והוא יחשוב שעשיתי את זה בכוונה ולא יאמין לי, כמו פעם, אני יבוא לחבק אותו והוא יגיד לי שהוא שומר נגיעה, מה? אתה צוחק עלי? קמת לתחיה עכשיו, אתה לא יכול לחבק את אחותך?
הכמויות האלו של הדמעות שיורדות לי עכשיו וכל פעם שאני נזכרת בו זה משהו מדהים, אפשר למלא דליים מהם
אני נאנחת, וחוזרת למציאות, אני לא בוכה בכלל אבל יורדות לי מלא דמעות
זה לא מציאותי בכלל שזה יקרה אבל זה לא הגיוני בכלל מה שקרה, אני רוצה להכחיד את מה שגרם לזה אבל זה דבר אינסופי יותר גדול מכל העולם
ובכלל איפה האמונה שלי שהכל מאת ה'? היא קיימת, קיימת ואני מתמודדת איתה אבל זה קשה
קחי את הזמן להתאבל)
נמאס לי, כמה אפשר להתאבל?
אני רוצה להיות שמחה, בשבילי ובשבילו
זה התורה ואני מניחה שיש גם פסיכולוגים שאומרים ככה,
יש תהליך של אבל,
שבעה,
חודש,
ושנה.
את רק שמונה חודשים מתאבלת, תתני לעצמך עוד זמן.
להתאבל ולהיות שמחה זה לא נוגד.
תתאבלי ותשמרי ביחד.
רק יש רגעים של עצבות
ומעריכה.
אם אני יכולה לעזור במשהו אז בשמחה.
צמאה לנשמה שלמה