שרשור חדש
לאבד עגילפה לקצת
כמה נורא זה יכול להיות?

קצת פורפורציות.


ומחר חייב להיות נס והוא ימצא

אלוקים, טוב??

✨✨לרגע.
את נזכרת
איך פעם
הוא אמר
לך
שאת פרפר
כזה שמקשט את העולם
בטוב
ובייחודיות

ואת
לא הבנת
על איזה
פרפר
הוא מדבר

והוא
צחק
והצטער
בו זמנית
על איך את לא רואה
את מה שהוא רואה
שאת בעצם
פרפר

ואכשהו
לאט לאט
התחלת להרגיש
קצת
בערך
לפחות כשהיית על ידו

ואז
כמו פרפר הוא
נעלם.
ולא חזר..

ונשארת
תועה
ותוהה
על איזה
פרפר
הוא בעצם דיבר

וחולמת לעתים
להרגיש
עוד הפעם
אפילו רק
לרגע.
את מה שהרגשת
שאת
אז
כשהיית לידו
ושמעת
והרגשת
אותו
ובעצם
גם אותך.

»»»ימ''ל

על זה התבסס מה שכתבתילרגע.
עבר עריכה על ידי לרגע. בתאריך ו' בשבט תשע"ז 23:47
שיר מיוחד, אה?

מממימ''ל
אולי יש בזה גם משהו טוב.
כלומר נחמד שיש מישהו שמראה לך את הטוב והיופי שבך אבל עצם זה שאת צריכה אותו בשביל זה זה חלק מהבעיה - את צריכה לראות אותם בעצמך (בעצמך תרתי משמע).
אולי עכשיו אחרי שהוא הלל הגיע הזמן להתחיל ללמוד להסתכל במראה ולראות בעצמך את כל הטוב היופי והייחודיות שבך?
נסי לעשות לעצמך רשימה בפתק קתן עם כל הדברים האלה ושימי בארנק ותקראי בה מדי פעם (בעיקר כשקשה לך וכשאת לא מאמינה או מזלזלת בעצמך).

בהצלחה!
נאנחת שובלרגע.
זה לא פשוט
כשאת מרגישה
שאין שום קשר
בינך
לבין הפרפר הזה בשיר

ואולי
באמת אין קשר...?

תודה, על האכפתיות וההצעה..
לפעמים בא להתרפק על זה עוד קצת
זה מרגש
שמישהו חושב שאת הפרפר הזה בשיר
באמת..
וככל שאת שומעת עליו שהוא מאמין בזה יותר
ככה גם את מתחילה קצת להאמין
שאולי יש ניצוץ קטנטן של זה
וגם רואה בו
כמה יופי יש בו
שהוא מסוגל להבחין
בפרפר שבך.
יש קשרימ''ל
בטח שיש! אני אומר לך...

איך את לא רואה?

תסתכלי על עצמך במבט חיובי ואת בטוח תראי (אם את ביקורתית מדי כלפי עצמך כמוני נסי להסתכל על עצמך כמו על מישהי אחרת ותמצאי את הדברים הטובים שבך. אני מאמין בך שאת יכולה).
אזלרגע.
אתה כנראה טועה

אבל תודה
על הרצון הטוב..
אוי, זה מקסיםפסידונית

אפשר שם/מקור?

>>>ימ''ל

כאן

 

אבל בעיניי הרבה יותר מקסים מה ש@לרגע. כתבה, במיוחד הסוף..

באמת..?לרגע.
קטונתי כל כך
רק כתבתי מה שהיה לי על הלב
לא מחקתי ולא שיפצרתי..

תודה רבה לך
בהחלטימ''ל

כתיבה זו אומנות אבל כתיבה שיוצאת מהלב זה הרבה יותר.

והמון פעמים זה גם וגם פסידונית


נכוןימ''ל
אבל כשיש אמנים כשכותבים בשביל לכתוב ולא כי זה מה שהם עצמם מרגישים זה מורגש.
כל כך!פסידוניתאחרונה

מוזר

בדיוק היום התעצבנתי על זה

מרגיש כל כך... מתועש.

 

להיכנע?סביון
חשבתי שיש סיכוי
ראיתי שלא הולך
ואז עם תקווה מחודשת
שיכנעתי את עצמי
והנה הכל התנפץ
מה עושים עכשיו?
נלחמים?

אין לי כוח למלחמות
במיוחד לא כאלה שלא נגמרות
נידונות לכישלון מראש

בעוד שלושת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך
ותלה אותך על עץ
ואכל העוף את בשרך מעליך

ואז, מה כבר יישאר ממני?
חצי אדם
גוף בלי נשמה
חסר רוח אמשיך להלך לי
נראה לאן נגיע

עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים
ושבו העבים אחר הגשם
ביום שיזועו שומרי הבית
והתעוותו אנשי החיל
ובטלו הטוחנות כי מיעטו
וחשכו הרואות בארובות
וסוגרו דלתיים בשוק בשפל קול הטחנה
ויקום לקול הציפור, וישחו כל בנות השיר
גם מגבוה ייראו וחתחתים בדרך
וינאץ השקד ויסתבל החגב, ותפר האביונה
כי הולך האדם אל בית עולמו
וסבבו בשוק הסופדים
עד אשר לא ירתק חבל הכסף
ותרוץ גולת הזהב
ותישבר כד על המבוע
ונרוץ הגלגל אל הבור
וישוב העפר על הארץ כשהיה
והרוח תשוב
אל האלהים
אשר נתנה
לא!ימ''ל

לא יודע על מה בדיוק אתה מדבר אז אי אפשר להתייחס לגופו של עניין אבל להיכנע זו לא אופציה!

לפעמים צריך לדעת לוותר, אבל להיכנע? לא ולא!

הלוואי סביון
אני מיואש לגמרי.

טוב לא לגמרי
אולי יש איזשהו שביב תקווה
קטן
פצפון
בקושי רואים אותו
צריך להסתכל טוב.
מוזמן לאישיימ''ל

ותהיה חזק אחי!

אני עייף מדי עכשיוסביון
וזה גם לא משהו שפותרים בשניה
ושוב אוף

זה סתם כיף להתבכיין בפורום כשאני במצב מחוק לחלוטין עקב השעה הלא סימפטית במיוחד.
אין לי מושג למה בכלל אני מרשה לעצמי לכתוב ככה חופשי.
בטח מחר אתחרט על זה.

טוב שהסתרתי את הרוב.
אז בהזדמנות אחרתימ''ל

ואולי אפילו מתישהו נצא לטיול שהבטחת לי..

זה מאוד מנומס מצידכםלרגע.
את הטיול אני בהחלט זוכר לךסביון
והעלית לי חיוך
תודה
כשתרצה תגידימ''ל

אפשר אפילו ביום שיש הזה מבחינתי

אני גם מוזמנת? מלא זמן לא טיילתילרגע.
בטח שכן!ימ''ל

אם לא היינו דוסים חשוכים שיוצאים לטיול רק עם בנים

 

ממש ממש לא בקטע אישי, סליחה

אני גם מיואשת. סופיתלרגע.
רק לי יש זכות להיות מיואשסביון
אבל אחרים צריך לעודד
כי הרבה יותר קל להתעסק באחרים מאשר בעצמך
אז...
יתן בעפר פיהו, אולי יש תקווה
(איזה פסוק לא מנחם מצאתי )
תנסי מכיוון אחר
אולי לא מיצית הכל
תוציאי את מה שכבר יש
עד שלא יישאר כלום
ואז אפשר להתחיל מחדש.
עם רעננות

אוף. אני סתם מקשקש.
הלוואי שאצליח להקשיב לעצמי.
מה אתה אומר? אני הבן אדם הכי מיואש שיש כרגעלרגע.
חותמת לך
תכף שניכם מקבלים ממני עונשימ''ל

להעתיק את החתימה שלי 100 פעמים.

 

אם אני לא מיואש לאף אחד אין זכות להתייאש!

אתם חיים בסרט שניכםלרגע.
אני מיואשת יותר משניכם ביחד תאמינו לי
אבל אנחנו לא בתחרותסביון
תנסי. באמת.
בסוף אולי תצליחי.
גם אם לא תרצי.
את תראי שתצליחי.

ואני שוב מקשקש
אני באמת עייף וצריך לישון
למה אני עוד ער בכלל?
לילה טוב.
תודה...סביון
אבל חצי מזה באמת ציטוט מהתנ"ך...
הפסקה הארוכה האחרונה, זה הסוף של קהלת.
ציףאחרונה
רק לרגעלרגע.
לפעמים
מתחשק לך
להחליף עם מישהי אחרת
ולהיות היא

ההיא
שלא נפגעת מאף אחד
שעומדת על שלה
ואומרת מה שהיא חושבת
ומרגישה

ההיא
שדורשת מאחרים
מה שבא לה
ומרגישה
שבאמת מגיע לה אם היא רוצה

ההיא
שבטוחה בעצמה
החזקה
האסרטיבית
שבטוחה שהיא הכי
ומרשה לעצמה
לכעוס
ולומר
נפגעתי

ואת מבינה
שלעולם לא תצליחי
להיות
ההיא
ושלנצח תישארי
את
החלשה
הפגיעה
הרגישה
הקטנה

שכל פעם מחדש
לא מבינה
איך יכול להיות
שמישהו מתפעל ממנה
שרוצים בקרבתה
שאומרים לה שהיא מיוחדת במינה
וכמה שהיא אהובה
וכל פעם מחדש
לא מאמינה
פשוט כל פעם מחדש.

ודומעת.
|בורח מאחריות|סביון
זה לא אני! זה לא אני! זה הגיע ככה מהמפעל! בבית של סבתא שלי מייצרים דברים יותר נורמליים, אני אומר לך!

זה מה שקורה כשאני במצב לא מוגדר
מישהו חילק אותי באפס.
נשברתי לרגע.
אולי הפעם - עידן רייכל

אולי הפעם יישאר
הבחור שאותו אני אוהבת
ואתן לו את ליבי, את כל כוחי
שיבוא וייכנס בדלת

אנשים עוברים בדרך לידי
אנשים עוברים בלילה, ובבוקר הם הולכים
אנשים קשים מדי בשבילי
אז היום, היום אני עוזבת

אולי הפעם יישאר
הבחור שאותו אני אוהבת
ואתן לו את ליבי, את כל כוחי
שיבוא וייכנס בדלת

אנשים עוברים בדרך ליידי
אנשים עוצרים לרגע, מסתכלים ואז הולכים
אנשים קשים מדי בשבילי
אז היום, היום אני עוזבת

אני בוכה לילות שלמים עליך ועלי
על איך שפעם ועל איך שלא עכשיו
כשמתנפץ חלום של סתיו
על איך רציתי ואתה לא
על איך שהיא ואיך אני לא

על איך רציתי ואתה לא
על איך שהיא ואיך אני לא

(רציתי לצרף את השיר עצמו בלינק, כי גם המנגינה חזקה)
ופשוט נשתוקמדענית
כי בכל מקום אחר כבר אי אפשר לרשום
וכי מדענית עוד לא עברה את התהליכים שהיא רוצה לעבור
וכי אין כוח כבר
וכי עצוב כל הזמן
וזהו.
ים לבדמדעניתאחרונה
אולי זה יביא לי את השקט שאני מחפשת ככ הרבה זמן
ונתת את עצמךלרגע.
התמסרת
הקרבת
לא מעט
בשביל זה

והיה לך טוב
ונעים
והרגשת
שהנה
מצאת
את הנפש התאומה
שלך
הנפש שמשלימה
וממלאת אותך

וגם הנפש המשלימה הזו
ידעה להיות שם
איתך
באותו הזמן
ולאהוב
ולתמוך
כמו שאת ידעת

אבל הנפש התאומה
כנראה שוכחת מהר
ונעלמה

והשאירה אותך
לבד
תוהה
האם היא עוד זוכרת
אותך
האם היא עוד מרגישה
את שהרגישה אז

ואת מתחילה להתייאש
אולי אין דבר כזה באמת
שאנשים יודעים לאהוב
באמת
ולא רק לרגע

חיבוק יקרה!פה לקצת
חיבוק גדול בחזרה. תודה פה..לרגע.אחרונה
אז רגע לפני שאני עוזבתלרגע.
רוצה לומר תודה לכם
על האוזן הקשבת
או אפילו
על שפשוט
אפשרתם לי לכתוב כאן

ומתנצלת אם כתבתי יותר מידי
וזה הכעיס מישהו
או שכתבתי דברים
שהכבידו על אחרים

הפורום הזה אפשר לי
(קצת) לפרוק
את שעל ליבי

שתרגישו טוב תמיד.
מה? את עוזבת?מאדמוזל

באמת?

 

לא באמת נכון? את סתם אומרת

 

ממש חבל לי שתלכי

 

אבל לא אומרים לאנשים להשאר פה

 

כי מי שהולכת אז כל הכבוד לה, זה טוב

 

 

 

 

 

אבל תבואי לבקר לפעמים

את מתוקה.לרגע.אחרונה

אני פשוט הגעתי לכאן מצולקת, מהורהרת ומקווה
וחשבתי אולי השהות שלי פה תרפא את זה קצת
אבל היא לא כל כך
קצת כן
וקצת דווקא מחריפה

תודה לך, מחמם לראות שאכפת לך..
אני כאן הלילה,
אם תרצי משהו אני באישי

לא כל אחד מקבל ממני פרח
אז הנה
במיוחד בשבילך

..פה לקצת
מבולבלת
תוהה
מהי הדרך


מתחילה לאבד כיוון

בבקשה אלוקים,
תן לי כח להחליט ולבחור מחדש
תן לי אומץ לשאול
תן לי אומץ לחשוף את הבפנוכו שלי
ואצל האדם הנכון


ככה
אני לא יכולה להתקדם לשום מקום
ככה
אף פעם לא יהיה לי טוב
ככה
לא כדאי לי להמשיך




יש לי אומץ לומר טעיתי
ואין לי אומץ לומר: לא טעיתי אבל לא שאלתי מספיק והייתי קצת פזיזה


ותודה לכל מי שגרם לתהיות האלה לצוף
בזכותם זה קרה היום ולא בעוד שנה כשאולי מאוחר מידי


#סוף פריקה#
כואבפה לקצת
בלב
בפנים

סתם כי מצאתי איש שיח נחמד
וברגע זה נפרדו דרכינו


ושוב אני לבד
מוקפת חברות
עסוקות

ורק אני לא.


ושוב אני לבד
מוקפת בבני משפחה
שכל אחד מצא לו מקום בעולם

ורק אני לא.
הזדהיתיימ''ל

מאד. 

 

תודה.

תודה שהגבתפה לקצת
חיכיתי לדעת שמישהו קורא
לא יודעת מה זה מוסיף לי אבל היה באלי
גם אני קראתיציף
התלבטתי אם מתאים לענות..

שהקב"ה ישלח המון כח !
תודה. גם על ההתחשבות פה לקצת
אז איך מוצאים את הדרך?פה לקצתאחרונה
ביום שחלף
נוספו לי שאלות
נוספו לי סימני קריאה ענקיים
ומפחידים

ואני פחדנית
אין לי אומץ לשאול
אין לי כח להסתחרר מהתשובות
אין לי סבלנות להקשיב לתשובות

מרגיש לי מאוחר מידי
את השאלות הייתי צריכה לשאול מזמן

לא באלי לשאול
באלי לדעת לבד
באלי להפסיק לחשוב.


לא יודעת לאן אגיע בסוף
מקווה שלמקום טוב
....הדסי שושה
אין תשובה יותר אינפנטילית מ'סבבה'!
הוא, שאיחל לי שיימח שמיבת מלך,אשת שטן
רק כי הייתי שם בזמן הלא נכון
שאפילו לא ביקש סליחה


לא, אני לא יכולה לכתוב את הסיפור הזה |בוכה|
בגללך, באשמתך, קרו לי כל הדברים האלו.
אתה לימדת אותי שמותר, שזה בסדר. שאפשר לסמוך על כולם.
אל תלך לעזאזל, תלך לטיפול. בבקשה. בשבילה.
בוכה.לרגע.
מרגישה שעוד קצת וכבר אין לי כח לרגע.
מה שלומך??פה לקצת
אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיללרגע.
תודה
באמת צריכה אחד כזה עכשיו, תודה ובחזרהלרגע.אחרונה
הלוואי ומישהו יעזור כבר. |לוחש|חרוזית
ה' איתך. זוכרת?
כן. השאלה היא אם אני איתו.
זה תלוי בך.
לכן זה שאלה.
הוי.אמת אחת
זה עצוב. כלכך.
זה משבית אותי.
והיא. שאסור להגיד לה כלום.
ואני עוצרת את הדמעות.
למרות שזה רע.
באלי לצרוח.
ה' למה זה מגיע להם??
ואני.
צריכה כמה סטירות.
אבל זה מטלטל.
ולמה ככה.
ואף אחד, להגיד לו בלי רגשות אשם.
למה כולם הולכים לשם.אמת אחתאחרונה
אני לא עומדת בזה יותר.


ולא מסוגלת להתנתק.

וזה בום אחרי בום. סטירה אחרי סטירה.
די כבר.
לא יודעת לנסח את עצמי,גלידת לימון

לא יודעת מי אני.

 

 

חוץ מזה שקשה לי ולפעמים אני מאוד רעה.

את אף פעם לא רעה.סביוןאחרונה
לפעמים לטוב שבך קשה להתגלות. אבל אם תתני מקום לכל הכוחות שבך, תראי שהוא יתגלה.
...girl hill

למה כל היום אני תוהה?

מחפשת ואובדת

למה אני לא יכולה פשוט לשמוע

ולעשות מה שאומרים 

 

תמיד אני בוחרת בדרך הקשה

ואני לא רוצה ללמוד מנסיון של אחרים

 

אני הולכת והולכת ללא מטרה

סביב סביב, נופלת וקמה

וממשיכה 

 

אני הולכת במשעולי החיים

ובצדדים אני מוצאת ניצוצות קטנים

ועזובים

אני אוספת אותם בחמלה

מלטפת,  מאמצת אל חיקי

 

מקבלת קריזה ועוזבת אותם

מתרחקת הרחק הרחק

 

והולכת

 

לאט לאט אני מתחילה לשוב

אוספת שוב

מלטפת אבל הפעם לא מתוך תמימות

אלא מתוך הבנה

מתוך עצמי

מנפשי, מבשרי ומעצמותי

 

אני מבינה ואני רוצה

ואני לא עושה כי ככה צריך לעשות

 

אני מצפה ליום הזה

,

נראה לי כבר התחלתי לחזור

 

אבל החיים ממשיכים להתעקל ולהסתבך

וזה כבר לא אותו דבר

כי חלקים קטנים נשמטו

וזה מאד מורגש

 

כן, היו ימים..

היו ימים יפים, שמחתי בתמימות

בחי היומיום שלי

צחקתי בפשטות

ואהבתי בחמימות

 

כן, הבכי ההוא, הישן 

שחי בתוכי עד היום

הוא אף פעם לא פסק

הוא בא לבקר לפעמים

 

אבל החיוך שנמוג

הוא ישן והוא כואב

הרבה יותר מהבכי שנדם

 

החיוך היפה

העיניים הצוחקות

החום ואהבה

 

 

הם באים לאט לאט

ואני..

 

חולמת בהקיץ

וגודלת

כי השעון לא עוצר

 

הנה אני כבר זקנה בת 80

אני יכולה לדמיין את הבית זקנים

 

הנה אני בת 120

אני  יכולה לדמיין את הקבר 

על הר הזיתים.

 

באלי להתחרפןמאדמוזל

מעניין אם זה כיף

זה כיף.פסידונית


אז יאללהמאדמוזלאחרונה

באלי להתחרפן אבל בקטע טוב

..ציף

תני לי מקום

היום היה יום שמחV.I.P

לשם שינוי...

תנו חיוך גייס'!! גמאני נתתי

שחקנית
השדים בוכים בלילה
קולעים צמות מהכאב
...לרגע.אחרונה
זה רק הלב שכואב לך
אל תדאגי
זה רק הלב

"רק" ...
נאנחת.