עובר עלי שינויים קטנים קטנים ולאט לאט אני נרקמת והופכת לגדולה יותר, בוגרת ומחושלת
מה עובר?מאדמוזל
-------פרח קפוא
(אסור לי אבל...אחרון...מבטיחה...)
חשבתי שאם אאסוף לידי כמה אנשים קרובים הם יהיו שם כשאצתרך
חשבתי. וקירבתי אותם אלי. קרוב. גיליתי להם סוד.
אבל פוף
אל תשקרו עלי שוב.
אין אנשים. אין אנשים. אין אנשים קרובים.
ואי אפשר לדבר איתם עליך
הם לא אוהבות שאני מזכירה אותך. הם גם לא שואלות. מה חשבתם?? שזה ככה עבר לי??!!
ככה מהר אפשר לשכוח?! מטומטמות! זה עדיין כואב בי
אז זהו. שתקתי. כבר לא מזכירה אותך. לא מדברת עליך.
אז לא, אין לי עם מי לדבר.
גם לא איתך.
(מצטערת.|הולך|)
(אם כבר...)פרח קפוא
געגוע מצליף
בפנים
בבטן
ברגליים
בלב
...קטורת
ההזדהות נשפכת לי מהאוזניים
תתפלא. ואני לא מדברת סתם.פרח קפוא
גיליתי. אבל זה בילתי אפשריפרח קפואאחרונה
|מתכווץ מבכי|ויהי חושך.
תהרגו אותי. בבקשה
אני לא רוצה לחיות יותר
אוישש, כואב לי לקרוא. שולחת חיבוק..לרגע.אחרונה
בד"כ בבוקר דברים נראים ומרגישים קצת יותר טוב
והחתימה שלך רומזת לכך..
אז הלוואי ותצליחי להרדם בקלות ותקומי מחר עם שיר חדש בלב 🌸
והחתימה שלך רומזת לכך..
אז הלוואי ותצליחי להרדם בקלות ותקומי מחר עם שיר חדש בלב 🌸
יש אנשים טובים בעולם 
זריחה
אבל הם לא שייכים לי
אין לי זכות להיות קרובה אליהם אפילו שגם אני טובה כמוהם
הם קיימים, הם קיימים והם שמחים
כי הם שמחים בחלקם, חלקם הקטן והדל, הם שמחים בו!
אני צריכה ללמוד מהם הרבה דברים טובים וגם ללמוד מהם כמה דברים שהם עושים ואני צריכה לא לעשות
צריך לקחת רק את הטוב ולהמשיך הלאה
ולהתבונן בנקודה הטובה
את מדהימה! 
מחודשת.אחרונה
גם את זה צריך ללמוד ממך!
בין כל הלחצים והבלבוליםמאדמוזל
אני לא שוכחת לשבת עם עצמי
ולחשוב
ולכתוב, לא רק פה לא רק מפה
כבר קלטתי על כמה דברים בעולם זה לא טוב זה כן טוב, לפחות אני חושבת שהבנתי
משהו טוב עובר עלי
מתבגרת בכלל לא עם הרבה נזקים, אני טובה ורוצה להיות טובה ומגיע לי רק טוב
זה לא שאין קשיים, הם באים בערימות אבל יש לי את עצמי, אני אוספת את עצמי ולוקחת אותי איתי לכל מקום, אני מתחברת לכל הנקודות המתות שבי ומחיה אותם, נקודות קטנות ושכיחות, הם צפות ועולות, ואני לא כועסת עליהם, אני מלטפת אותם ומוציאה מהם את הטוב, רק את הטוב
עורמת את הקשיים והכאבים ומשליכה אותם ברכות, נפרדת מהם לשלום וממשיכה לבד, לבד, לבד
אני נופלת על האדמה הרכה, אני ריקה ואין בי כלום, את הכל השלכתי אבל לא את האש שבי
ולא את עצמי, את תוכי, את מהותי
האש שבי קטנה עכשיו אבל את הניצוצות הזעירים שלה אני מרגישה הם טובים והם חמים ועדיין לא שורפים, הם מחלחלים לאט לאט ומתגברים
יום אחד...
יום אחד... יהיה משהו גדול, הלוואי
אוף אוף אוףלרגע.
בא לי כל כך הרבה דברים במקביל
לצעוק
לבכות
ללחוש
להתמך
לשכוח מהכל
להעלם
לישון
להיות ערה
מה קורה לי?
לצעוק
לבכות
ללחוש
להתמך
לשכוח מהכל
להעלם
לישון
להיות ערה
מה קורה לי?
אני בתלרגע.
אתה מתכוון לגיל ההתבגרות?
נראה לי שעברתי קצת את הגיל במובן המשוגע שלו
אבל אולי לא, מי יודע..
אני בעיקרון נחשבת די בוגרת
אבל יש פעמים שאני נשברת
והילדה הקטנה שבי מקבלת מקום
ורוצה רק חיבוק ולא להרגיש לבד
חוץ מהשטויות והצחוקים שלי שאולי בזה עוד לא התבגרתי ותכלס גם לא בא לי
ואולי פשוט העומס של האוניברסיטה גורם לזה?
או החורף?
ואולי אני סתם נותנת את זה כתירוץ
כי בתכלס
אני יודעת מאיפה זה נובע
אבל לא בדיוק אשתף בזה
(תודה על ההתייחסות..)
נראה לי שעברתי קצת את הגיל במובן המשוגע שלו
אבל אולי לא, מי יודע..
אני בעיקרון נחשבת די בוגרת
אבל יש פעמים שאני נשברת
והילדה הקטנה שבי מקבלת מקום
ורוצה רק חיבוק ולא להרגיש לבד
חוץ מהשטויות והצחוקים שלי שאולי בזה עוד לא התבגרתי ותכלס גם לא בא לי
ואולי פשוט העומס של האוניברסיטה גורם לזה?
או החורף?
ואולי אני סתם נותנת את זה כתירוץ
כי בתכלס
אני יודעת מאיפה זה נובע
אבל לא בדיוק אשתף בזה
(תודה על ההתייחסות..)
מממלרגע.אחרונה
לא לא
אני יודעת מה הסיבה
והיא לא קשורה ללימודים או לחורף
למרות שהם לא עוזרים לשפר את התחושה כמובן
שוב תודה
שבוע טוב!
אני יודעת מה הסיבה
והיא לא קשורה ללימודים או לחורף
למרות שהם לא עוזרים לשפר את התחושה כמובן
שוב תודה
שבוע טוב!
שוקולד מרירממזרח שמש
למה שיאהבו
ולמה החיים מקבילים לו בצורה פושעת.
נערךמשתדלת יותראחרונה
אני רק מתמלאת.אמת אחת
זה לא שאני באמת אוכלת.
נמאס לי מהכל. שומע?
נמאס לי מהכל. שומע?
עץ. ועדיין בוער.משתדלת יותר
הן נחרטות
בחריקות
חורטות
פוצעות אותו
חלקי חתיכות
מתפזרות סביבו
נושרות בדממה
הן שורפות
מעלות באש
את לוח ליבו
בערה מתמשכת
הוא, עשוי עץ
ועולה קליל
הן מרוקנות
אותו מעצמו
מגופו
מיצרו שממלא
כל חלק בו
מדמיונותיו, ממחשבותיו
שדחוסות במוחו
והן כעיסה דביקה,
דוחה
הן משחררות
מדעות ממצפון
נותנות דרור לכשרונו
ממלאות
ערים של נייר
והנייר, הוא מלא
בהן
הוא זה שאחראי
להן
לחריטות, לשריפות,
לריקנות ולשחרור
הן מילותיו
הוא
והם שיריו
פשוטאני מקליד...
אחח "לא מוצא את עצמי במקום הזה"..אחח איזה שקר עצמי יפה..
פשוט תודה, אתה לא מוצא בשום מקום
תתחיל לחפש בפנים סופסוף. לא בחוץ אצל אנשים אחרים.
פשוט תודה, אתה לא מוצא בשום מקום
תתחיל לחפש בפנים סופסוף. לא בחוץ אצל אנשים אחרים.
אם זה מהרהורי ליבך אז..לרגע.
אמיץ מצידך בעיניי
וזה נכון וחשוב
ותהליך ולא קל
ובכל זאת, מבלי לסתור את המסקנה החשובה שלך..
מאחלת לך את שני הבתים האחרונים --
אתה יכול לבזבז חיים שלמים
בלי להיות שייך לשום מקום
להקיף את עצמך באנשים הנכונים
אבל עדיין להרגיש ה"לא נכון"
לנסות להתחבר לכל פאזל שתראה
לפי הצורות והצבעים
אבל אף פעם לא תרגיש חלק ממשהו באמת
כי אף פעם לא תרגיש מתאים
ואז יום אחד..
אתה תכנס לשניה לאיזה חדר
ופתאום אתה כברלא תרגיש לבד
אתה רק תגיד "אה, הנה אתם"
והכל יהיה ברור לך כל כך
זהו, מעכשיו לא משנה לאן תלך
תמיד תדע לאן אתה שייך.
(לא לגמרי קלטתי את הקונספט של הכתיבה בפורום הזה אז אם לא אמורים להגיב על מה שמישהו כותב, מחילה, תגיד ואמחק)
וזה נכון וחשוב
ותהליך ולא קל
ובכל זאת, מבלי לסתור את המסקנה החשובה שלך..
מאחלת לך את שני הבתים האחרונים --
אתה יכול לבזבז חיים שלמים
בלי להיות שייך לשום מקום
להקיף את עצמך באנשים הנכונים
אבל עדיין להרגיש ה"לא נכון"
לנסות להתחבר לכל פאזל שתראה
לפי הצורות והצבעים
אבל אף פעם לא תרגיש חלק ממשהו באמת
כי אף פעם לא תרגיש מתאים
ואז יום אחד..
אתה תכנס לשניה לאיזה חדר
ופתאום אתה כברלא תרגיש לבד
אתה רק תגיד "אה, הנה אתם"
והכל יהיה ברור לך כל כך
זהו, מעכשיו לא משנה לאן תלך
תמיד תדע לאן אתה שייך.
(לא לגמרי קלטתי את הקונספט של הכתיבה בפורום הזה אז אם לא אמורים להגיב על מה שמישהו כותב, מחילה, תגיד ואמחק)
או שאוליאני מקליד...אחרונה
זאת גם בריחה באיזשהו מקום..
(אני לא בטוח שאצל כולם זה בסדר להגיב פה..אצלי זה בסדר)
(אני לא בטוח שאצל כולם זה בסדר להגיב פה..אצלי זה בסדר)
לפחות שני תוויםהברוש הסטלן
כואב
כואב כואב
ממשיכים
מתקדמים
כואב
מתעוורים
נעלמים
אנשים עצובים
שילדי אנשים
והוא
נעצד בין ההר לתהום
נפצע משברי עצמות ושחור
שנפלו מאנשים שהלכו לפניו
נפלו, ועכשיו הוא מת, מובן מאליו
קצת רוגע ושלווה
שחתה מגרס לאזן תנשמה
להתעלם מאמת דוקרת בגופה
כחו תנשמה
עדה שפופה
כואב כואב
ממשיכים
מתקדמים
כואב
מתעוורים
נעלמים
אנשים עצובים
שילדי אנשים
והוא
נעצד בין ההר לתהום
נפצע משברי עצמות ושחור
שנפלו מאנשים שהלכו לפניו
נפלו, ועכשיו הוא מת, מובן מאליו
קצת רוגע ושלווה
שחתה מגרס לאזן תנשמה
להתעלם מאמת דוקרת בגופה
כחו תנשמה
עדה שפופה
לכתוב ולמחוקמאדמוזל
עבר עריכה על ידי ריקה ומוסתרת בתאריך כ"א בטבת תשע"ז 22:20
אני לא נוכחתממזרח שמש
לא בשבילי
לא עכשיו
אל תכניסו לי שטויות
שבעתי שקרים
תרמיות
אמרתם לי לפרוק
להוציא את הכל לחלל
הוא רק מתאדה שם
ואני אותו דבר
עם שפתיים דואבות
בשל
המלל הרב
לפעמים יום הולדת
זה רק תזכיר
כמה אתה קטן
ביחס לשנותך
ורק מוכיח
על עוד שנה
אבודה מה
הם הודיעו לי
וניסו להכין מראש
הוא לא יעצור בשבילך
ולא בשבילי
הוא רומס הכל
אני סתם מדוכאת
הוא לא
אני צבועה
והוא כל כך ישיר
זה מטריף
להסתכל עליו
בשקט
מתמם
הוא כל כך חכם
כל כך ערמומי
וכל כך עצמו
הוא עדיין עף
ולא מחכה לי
הוא חולף על פני כרוח
מצליף בכנפיו
ובאותו הלילה
כשבקשתי שיחכה לי
הוא הסתובב אלי
חייך בקריצה
ואמר לי
נתראה בשנה
הבאה
אני בוכה
מחר זה יחלוף
התאריך
ישאר
השנה תשתנה
אני אגדל
עד אז
הקץ יתקרב
וכפסע ענק
אפול לתוכו
...\01\16
ואוליאני מקליד...
4 שנים עכשיו בלי?
או שכן או שלא
אולי
או שכן או שלא
אולי
ואזאני מקליד...
רק יושב ובמובן מסויים
מוזר וסתם.
אולי
מוזר וסתם.
אולי
..כי אין פיסבוק
בהצלחה לי.
לא רוצה,
לא יכול לשנות.
ואוליאני מקליד...
אולי
ואולי1973
לא ולפעמים כן
ואולילרגע.
בזמן אחר
ואולי
במציאות אחרת
(זה בסדר להגיב..?)
ואולי
במציאות אחרת
(זה בסדר להגיב..?)
ואוליאני מקליד...
שקט כזה, עוטף.
וזאת בריחה
כי מה הקשר שקט?!