געגוע עמוק טופח על פני
את כול כך יפה
זה לא יאמן
את האיילה
אני הוא הזאב
(אביתר בנאי, הזאב והאיילה)
געגוע עמוק טופח על פני
את כול כך יפה
זה לא יאמן
את האיילה
אני הוא הזאב
(אביתר בנאי, הזאב והאיילה)
שבת שלום
ירח מושלם
עגול יפיפה
מחכה שניסתכל עליו
יחד
הוא לא יודע
אף אחד לא סיפר לו
שאין הדבר פשוט
להביט בוא
להביט בך
עין הדבר פשוט לשאת עיניים
לשמיים
ולקוות
אך ירח
אחי האהוב
הסתכל עלי
אני עצוב
לא נגמר
לא נשבר
לא נעלם
עמל החודשים
נמשיך להתבונן
בירח מלא
להתפעל מיופיו
להתפעל מיופינו
מחיינו
ונשיר
שירי נשמה
לעבר הירח
המאיר באפלה
עוד נחזור
לרגע.איך רציתי לבכות אתמול.
הייתי צריכה.
במקום זה כמעט היום. כמעט כמעט. במקום ההוא שאני לא אעבוד בו בעז"ה ובלנ"ד.
אני לא יודעת מה עדיף. אתמול או היום.
אבל זה בדיוק היום אז אין מה לעשות. תירוצים תירוצים זה כן בשליטתי.
שם.
בראשית הדברים.
לבכות.
ילדה.
של.
לא באמת. לא במובן שאליו הן התכוונו.
באמת באמת.
אולי זה עבר?
איך יודעים אם זהו זה נגמר?
הלוואי שזה נגמר אבל בבקשה שלא ייגמר.
אולי עוד ייצא מזה משהו יפה.
למרות שלא,לא נראה לי.
זה בטח לא נגמר לגמרי.
אולי זה נחלש.
בכל מקרה יהיה משהו, אולי חלש יותר.
אולי.
אולי תהיה התחלה.
התחלה חדשה.
חדשה.
שבת שלום.
אוח. לא תהיה.
צמרמורות כשאני חושבת על זה. אז לא.
אבל אולי, אולי,
קצת.
קצת יותר טוב.
יותר טוב.
טוב.
זה טוב בכלל?
נראה.
זה בכלל,בעצם?
ראיתי אותך אתמול
חשבתי על זה רק בלילה שאולי זה היה אתה
אולי.
באותו רגע לא היה לי כח לכלום אז לא ניגשתי אליך,סליחה.
מישו שלח לי משו באישי ואני לא רואה את זה יותר, קיצר מי שז שישלח עוד פעם אם הוא רוצה(הוא כנראה מיכאן
תש כוחי
תש
אזל
אזל(ארמית)
הוא
אני
היא והיא
והוא והיא
ואנחנו
והם
ואני
זה לא עוזר בכלל כלום, הוא עושה מה שהוא רוצה, והרצונות שלו לא טובים בכלל
לא בשבילו לא בשבילי
, חונק לי בגרון, תשתוק אתה, תשתוק, חשבתי שאין רוע בעולם
אבל הוא בא אלי, השטן בעצמו ונוגע בי, בנשמתי, בתוכי, במהותי ובגופי
חשבתי שאני יברח ממך רחוק רחוק אבל... זה קרה שוב, די אני לא יכולה יותר,
אותות של הכנעה מבצבצים בי ואני מנסה להילחם כמו אדם שנאבק במים אבל הוא בתוך מערבולת
תקווה יש לי תקווה, גם ממערבולת אפשר לצאת, לא תמיד יוצאים משם בחיים, לפעמים המוות כבר ליפף את צווארו של אדם אבל יוצאים, העיקר שיוצאים. זה יותר גרוע מהמוות אז עדיף לצאת ולמות
אבל אני, אני חיה ואחיה, אני חיה ואחיה, אני חיה ואחיה
ימ''לאחרונהעקב כמה תלונות הבנתי שאני לא רצויה פה
פה זה מקום מאד רגיש ואני לא יודעת להגיב ברגישות ,מדיפה לא לפגוע באנשים כ'כ פגיעים אני יעבוד על עצמי וכשאני יהיה רגישה אני יחזור
בי
תשארי בבקשה, התגובות שלך רגישות וחכמות ולא פייר התלונות האלה.
בבקשה תנסי להשאר פה.
בשבילי
בשבילך.![]()
אני לא ישאר פה יותר מדי ואני מפחדת לפגוע באנשים רגישים, הם די צודקים, היו כמה תגובות שלי לא במקום ולכן אני ילך רק קצת, ממש קצת ואחזור יותר טובה
פה זה מקום של אנשים....
טוב, לא יודע איך להסביר אבל.... נשמח אם תישארי, זה מוסיף עוד נופך...
ימ''לחבל שאת מרגישה ככה. את כן רצויה. אם יש מישהו שהעיר לך שהוא נפגע ולדעתך היית בסדר אבל הוא פגיע מדי אז תשתדלי להיות איתו יותר רגישה או לא להגיב לו, זה לא אומר שאת צריכה להרחיק את עצמך.
מי הכניס לך לראש?

ובא לי
היה לי ממש ממש קשה בשבת
עשינו שבת חברים
ואני אחלה ובחברה
ופתאו אמצע שבת
בום
רכבת נכנסה לי בלס
ולקחה אותו איתה
בום
למה אבא
למה הפרידה כול כך כואבת
למה אני כול כך מתגעגע
למה אני בקושי מצליח לחייך בלעדיה
למה?
למה את כול כך יפה
למה הגיל עצר אותנו
את העולם
את הבנאדם
שבתוכינו
למה אני לא יכול לדבר איתך
על
הרגעים השמחים
הכואבים
המשעממים לפעמים
איתך אני חזק, עוקר הרים ותוחנם זה בזה
כשאת רוצה משו, אני לא באמת יכול להגיד לא
מה לא?
להגיד לעצמיך לא?
לא הגיוני....
למה אני לא יכול לגעת בך?
בי
בנו
למה אני לא יכול לגעת בעצמי?
וואי כמה שזה קשה, אין ניסיון קשה מיזה, פשוט אין, אין ניסיון קשה מיזה
למה האהבה כואבת
המקום הריק
נשאר
הכאב
גבר
ורק אני,
שוכב במזרון על הריצפה, בחדר אפלולי, מואזין השקיעה מתגנב מבעד לתריסים
ואיתו קטעים משירי סעודה שלישית
"שיפכי כמיים ליבך"
כמים, כמה מים מרטיבים את כריות ידי ואת המיתה...
כמה!
אני אוהב אותך, עדין, יש אלפי דברים שרציתי לומר לך
אלפי,
ואפילו את זה אני לא יכול להגיד
למה אני לא יכול לשלוח לך את זה
אהובה
מלכה
יפייפיה בשתיקה
מושלמת, את והמגרעות שלך ביחד, מושלמות....
אוהב, לנצח
אוהב רצח
תחשוב על כל התגברות שלך.. וואו.
והכתיבה שלך צמרמורת..
אין לי מה לומר.
רק
בהצלחה
ותהיה חזק.
עוד תסתכל אחורה ותגיד שזה מה שחישל אותך.
ואשתך תדע שאתה שלה ורק שלה. וכמה התגברת בשבילה וגם היא בשבילך..
בהצלחה.
אה, מצטער... אאת את רוצה... רק למה?
סבבה..
סליחה...
רואים שזה מהנשמה, שזה זועק מבפנים.
לפום צערא אגרא.
תחזיק חזק
לא...
אין לי רצון להתחשל מיזה או משו
אין לי שום רצון חוץ מלעבור את השנים האלו ולחזור אליה.
כח
מה זה הכח הזה?
איך יכול להיות?
אבל מקודם לא הפסקתי לבכות
ואני בכלל לא עייפה
ואפילו מוכנה להילחם
מה זה הכח הזה?
זה מדהים
<לא להגיב>
הוא חבל
והיא תלויה עליו
מנסה להחזיק
מחליקה
האצבעות כואבות לה
והיא ממשיכה
היא צועקת את נשמתה
שירפה ממנה
אבל הוא גם זה שמחזיק אותה
אז היא שותקת
ובסוף היא
נחנקת
זה לא אתה נכון? זה לא אתה זה לא אתה אני סתם מקשרת נכון?
זה לא אתה
ואסור לי.ואתה יכול לשנוא אותי.מצטערת
אז
שלום
ביי
אהבתי
|בורח רחוק|
<לא להגיב>
הטלבתתי אם לכתוב שאין לאף אחד מה לקרוא, ובטח שלא לבנות,
אבל כאן זה עולם
ומדינה דמוקרטית
ומי אני שיחליט מה למי ומי למה
קיראו כאוות נפשחם, פשות אני לא חושב שבנות צריכות לקרוא את זה.. אבל...
-כול השמות של אנשים ומקומות שלא מוזכרים כאן בדויים בהחלט.
במעגל, אוחזים ידיים ומתנוענעים בדבקות
לטהור ברא לי
חולצת לבנות שרות,
ערב שבת בין השמשות
וחולצות לבנות שרות
ורוח נכון חדש בקירבי
משני צדדי עומדים מקפצים
אחד אפילו קצת יותר
ובתוכי
שקרנים
שקרנים
שקרנים
איזה לב טהור!!?
איזה?!
טהור?!
הצחקתם
אחד אחד אתם מתפרקים לי ל הקתף
בפנימיה
או על ספסל מתחת לחדר מדעים
בוכים בוכים
את הנשמה בוכים
ועכשיו...
שרים?
מתוך איזה נשמה אתם שרים?
איזה נשמה טהורה יש בקירבכים? אה! איזה?!
אני בתוך שלא זאת שסיפרתם לכתף שלי
או שהדמעות שלכם לחשו לחולצה שלי,
אני בטוח שלו היא
ועכשיו
כשהשמש אוחזת אחיזה אחרונה ביום ובכם
כשהפאות והציציות נשתפות זהב
פתאום גם אתם
נשמות שקמות, שמתגברות
שמספרות לי בשימחה על הצלחה, בעייניים בורקות רצים אלי בחדר אוכל
צועקים לי את המילה שקבענו באמצע הסניף
ושנינו מתחבקים
לא החניכים, לא המדריכות, ובטח שלא הקומונרית מבינים מה קורה
רק כמה מדריכים, שרצים רצים להצטרף לחיבוק משוטף
אין ספק, לב טהור ברא לנו,
לכם
אלוקים
טוהר גדול, ענק, מדהים
אלוהים, נקא את עיינהם שיראו את עצם
את טוהרם
את גודלם
את יכולתם
אין דבר שלם מילב שבור, שכואב את המכה, ומתקונן לעליה,
אהובים,
המשיח בדרך
תהיו חזקים!
אני יודע, קשה המלחמה, קשה,
וכשזה מתערבב עם חברה, או לימודים או ההורים
זה שובר,
וכשכמה בייחד, זה מדהים לראות שאתם נושמים
אני יודע, זה כואב שחצי העולם השני מזלזל,
נדחף
דוחף
הורס חומות שבניתם בכוחות אחרוני
ומשדר שאתם לא שווים.
אתם גדולים.
יותר נוח לצפות בכם, בי, מהצד
אז סילחו לי.
תנו לנשום
אל תתנו לנשום, השתגעתם?
רוצחים!
אתם נותנים לרוצח לנשום
אבל הוא עדיין לא רצח!
אז מתי שהוא הוא ירצח
תנו לו סיכוי!
כמו באלף הקודמות?! לא תודה...
אולי הוא ימות ויסלח לו?
אז לו נותן לו לנשום
לא!.... אולי... אולי... אולי אבא ירחם עליו?
אבא?! שאבא ירחם?! אנחנו שנים בתחום, עוד מימי אברהם, אבא לעולם לא ריחם, אולי פעם ואולי עם אנשים אחרים, עליו לא! בחיים!
להתאבד אסור
לחיות מותר
למות אסור
להיקבר אפשר
זה עניין של זמן
תאמין לי. בבקשה.
לסים שלוש נקודות בסוף משפט זה ניסיון נואש לשדר עומק או רומנטיקה מזוייפה(חבר שם שם)
ותכלס זה נכון... חייב להיגמל...