כמה ריק יש שםציף
אני מחפשת שקט של חרשיםמדענית
אחד כזה שאתה לא שומע ומבין בכזמדענית
בעצם אחד כזה שאין לך אפילו צורך להביןמדענית
אתה פשוט שוכב ושומע-כלום.מדענית
כלום רועש.כלום צועק.מדענית
ככ חזק שאפשר להתחרש ממנומדענית
ואזמדענית
כשהשקט נגמרמדענית
אתה צועק.מדענית
חזקמדענית
ככ חזק עד שאתה שוב מתחרשמדענית
ושוב לא שומע כלוםמדענית
הפעם הכלום הזה מלא בטוהרמדענית
טוהר נקימדענית
ככ נקי עד שאין לך צורך בשקט יותרמדענית
אתה מוצא את השקט הזה בךמדענית
עמוק עמוקמדענית
ואז אתה רגועמדענית
ככ רגוע שיש שקוראים לך-אדישמדענית
אבל אתהמדענית
פשוטמדענית
מצאת את השקט שלךמדענית
אמממלכישוע
חתימה של מישהו פה, לא זוכר מי..
כל עוד זה הצורה.מדעניתאחרונה
זה מדהים.
..תודה על חיים
ענית את כל התשובות בדיוק כמו שאני רוצה לשמוע
והעיינים שלך שלחו הרבה כח לתוכי כמו תמיד.
וכששאלתי מתי תבוא? הורדת מבט וראיתי שם יאוש
אני צריכה שתסביר
----
לפעמים הדמיון אמיתי כ"כ
חלאס, כבר אי אפשר לבוא לכאן להקי, אנשים תפרגנו מקוםכי אין פיסבוק
מקום ריק ללא תמיכה!
אווווווווווווף
בבקשה בבקשה לא להגיב, לפחות זה...............
אאאאאאאאאאאאאאאוווווווווווווווווווווווווווווווווףףףףףףףףף
אופס...מלכישועאחרונה
((כי אין פיסבוק
(קצת קשה לפרוק במקום שהפך למסע בחירות)
(או)
(טוב, אתה תישאר כאן בינתיים)
פסידונית
כמו ילד רעב
עם עיניים של כלב
מוכה
וידיים רזות
חתוכות
אבודות
והשלט
יומולדת
אנשים
לעזאזל, יש לי יום הולדת היום
ואת פונה
למכולת שליד
ובוחרת קרואסון
כי אתה לא הופך לבן עשרים ושבע
פעם ביום.
לוקחת
משלמת
וחוזרת לצומת
שבה הוא ישב
ואיננו כבר.
הלך.
יום הולדת שמח.
אממציף
מזל טוב?ימ''ל
אבל למה כזה עצוב?
אממ. טוב. נראה שנדרשת כאן הבהרה חשובהפסידונית
זאת לא היומולדת שלי.
זה מחזה עצוב נורא שנתקלתי בו אתמול. (אני הייתי הבחורה עם הקרואסון 
)
תודה לכל המשתתפים והמגיבים, פה ובאישי, אבל לא, אין לי יום הולדת היום 
אהימ''ל
ראית מישהו שחוגג יומולדת אז הלכת לקנות לו קרואסון?
לא חשבתי שזה עד כדי כך לא ברורפסידונית
זה היה חסר בית מסומם, שיוצא לי לפגוש מידי פעם, והפעם הוא היה עם שלט היומולדת לידו. אז כן, הלכתי וקניתי קרואסון. (כי בכסף הוא בטח ישתמש לעוד סמים ואז מה עזרתי. למרות שאולי זה גם סוג של עזרה.)
מרגע לרגע זה הופך להיות מרתק יותרציף
כמה עצוב
מרתק?פסידוניתאחרונה
טוב...
הגיחות, הקטנות האלה- הורגותנחל
בני אדם קרועים שרוטים מקווצצים חתוכים לחתיכותניגונא
וזה לא רק זהמישהי בנערותאחרונה
מילא לעצמם אבל למה לאחרים?
וואלה?V.I.P
טוב? טוב
למדתי לקבל תמציאות כמו שהיא מבלי לשנות אותה
אני אצליח?נחל
בפשטות לאמלכישוע
ממש מעודדנחל
חחחמלכישוע
ברור שכן כל מה שתעשה תצליחמישהי בנערות
תודה. אני בת אגבנחל
אוקיי, תודה על התיקוןמישהי בנערות
תלוי אם את מאמינה במטרהקטורתאחרונה
כזו היאנחל
פורומים | עדכני | מסרים | שיחה אישית
מחובר כ-נחל(התנתק)
ראשימבזקיםדעותמזג אווירפורומיםילדודספסיפספורומים: עדכנישיחות אישיותמסריםדואר
ראשיפורומיםנסיונות פעילים
פורום נסיונות פעילים
שרשור חדש
אזזז שרשור ההיכרות של נסיופ!! כבשה
רשימת סמיילים ואיך עושים אותם: ענבל
רשימת הפורומים המלאה [בתגובות]: ענבל
משחק אין קדוש כה
מדינת ישראל נחל הודעה אחרונה
~~~~~ נחל
תמיד היא הייתה כזאתי. שקטה. מכונסת בעצמה.
איתנו ולא איתנו.
משיבה בחצי חיוך מאוס וחוזרת להתחפר בתוך עצמה.
כזו היא.
מאז ומעולם עיניה מצועפות בדמעות
ומבטה קר וחודר.
חודר כאילו רואה היא נבכי נפשות האחרים.
כזו היא.
ידיה חבולות הן בכל מקום אפשרי:
סימנים כחולים, נקודות דם קרוש,
חלקם אפילו פצעים חיים. מדממים.
תמיד בחולצתה יהיה כתם אחד או שניים,
תמיד חציאתה מוכתמת דם.
זה הלב שלה שתמיד מדמם וכאילו מטפטף הוא
בקצב איטי אך עקבי
ומשאיר חותמו בגופה הצנום.
לחייה כחושות,
גופה כואב ודואב הוא.
כזו היא.
עינייה בוערות כשרשפי אש,
יורות מבט שפוף.
כזו היא.
כזו היא.
וזה מה שעושה אותה להיות,
היא.
אוף נסיופ כבר מתחיל לשעמםחוני המעגל פינות
תהפוך אותו למעניין.גלידת לימון
^^^חוני המעגל פינות
שכוייח עצום
כן. אבל הוא לא אמור להיות כזה?משתדלת יותראחרונה
בכבוד. הבמה שלך. לך תעשה שם מעניין.
גשם בעיתו,מקום אחר
כמה עצב בא איתו .
הכל עצר, הכל עמד,
רק הגשם בא לו בזמן.
לו לא אכפת
שבלילות שם קר מאוד
שבחולות קשה לבכות
שאין על מי להתרפק
כשבחוץ הגשם דופק.
ממ.
כמה מתאים.
כמה כואב.
לא זוכרת כבר
איך כותבים את העצב.
(( חיים יפיםכי אין פיסבוק
שלחתי כבר, פעם, משודרג.
אומרים שהראשונים הגיעו מההרים
פסעו בשלווה במדרונות הירוקים
ושמעתי שלוחשים שיצאו הם מהים
ביגדיהם יבשים, לחמם בידם
אולי בכלל בקעו מהאדמה
היא אמאם הרחומה והחנונה
האמת שמכול אלה גם יחד הגיעו
ובמטענם סוד אחד הביאו
עלו לארץ ולא הסתכלו לצדדים
ימים שלמים נראו כצועדים
לקטו שביבי אור נידחים
והביאו אותם, עמוק אל ארץ החיים
שקט הנהר ושקטה האדמה
בארץ החיים נדירה ההפרעה
איכרים חקלאים יוגבים וקורמים
הביתו מופתעים באנשים הצועדים
תיפסו ועלו מכול הצדדים
אל ההר הנוגע בשחים
וסביב חלקת קבר התאספו
והתחילו להיות לשם המטרה שלשמה התקבצו
אני אומר לכם, הארץ רעדה
הם חגו שם מהירים כסופה
רוקדים סביב עצמם עד כלות הנשמה,
קצת מוזר, אך מהם היא לא יצאה
בהתחלה התקבצו סביבם אנשים
צופים ברוקדים שאינם עוצרים
אך כמו לכול דבר להכול מתרגלים
פשוט קראו לו, הר המשוגעים
שעות ימים שבועות ושנים
מלנוע לא הפסיקו הרוקדים
יד ויד החזיקו ושרים
עוד נקים הקבר לחיים
ולאת לאת בקע האור
האש לחשה והיתה למאור
וכול העמק למתה הבין
קמו לחיים אי אלו אנשים
והאש סובבה את כול הרוקדים
לא מניחה לאיש להיתקרב לקדושים
ככה עברו שבעה שנים
בלי שירדה, ולו במעת, האש בהרים.
ובכל אותו הזמן
כל שדה וגינת גן
כל עץ ליבב מנגינות
כול כיבשה הומליטה וולדות
כול העמק שיגשג בנשימות
אהבות פרחו בין הנרות
אנשים הקשיבו לחכמים ולזקנים
שהגיעו לגיל מופלג בשנים
ובקר אחד רץ בכפר
ילד יחף על דרכי העפר
וצעק לכולם בכול כוחו
נעלם ההר ונעלמו הרוחו
נעלם האור ונעלמו האנשים
נעלמו המנגינות המרקיעות שחכים
אך נשאר מואר בטוב
מואר****************
ולאן המשיכו אותם אנשים
זאת בוודאי כולכם שולים
מספרים שהם יודעי ניסטרות
יודעי כול הדרכים הסטורות
למקום הבא הם עוברים
אולי כבר באלו רגעים
ןמפיצים את אור האורות
את הטוב בכול נשמות
ומי הם אותם אנשים?
אלו אני ואתה חברים
כולנו חלק מגלגל הנשמות
אם רק נבין ונסתובב באורות
עורו עורו טובי הטובים
אורו אורינו יודעי העיטים
עורו מבינים בנשמות אנשים
והושיעו אותנו מחורים אפלים
זהו פקידינו
זהו יעודינו
להפיץ חום ואור בעולם
להפיץ אמת לעם הנעלם
בהצלחה עושי הטוב
להתראות בהר הקרוב
וואו!! איזה יופייV.I.Pאחרונה
פשש אהבתי תסגנון!
מדהים שתמיד יש כאן אנשיםאביגיל.
זה מקום שנותן לך אפשרות לקבל שקטאיש ונבו לו
מה שנכון אביגיל.
^^קמנו ונתעודדאחרונה
...לב שבור!
כבר מזמן שאתה לא זוכר
בועט מתבלבל ושואל
מי כמוך יודע היטב
הזמן גם חבר גם אויב
כשהיבטת עמוק שם בלב
הפעם אולי תתמודד
לא מיצית דקה של כאב
רק שקעת ואתה שוב דועך
המילים הימים
חלומות שלא פעם פספסת
לא עצרת להביט לאחור
ןלבדוק מה שכחת
ואלי לא תפסת הכל
ובכל זאת המשכת
לחלום
שים לב טוב לכל יום שעובר
אתה מוותר ובוחר
אדישות מחלה בלי כאב
רק דמעות שהכל מתפורר
יום אחד עוד הכל יתבהר
תתחדש תתבגר
מי ייתן והשמש תזרח
בסוף גם אתה תסתנוור
המילים הימים
חלומות שלא פעם פספסת
לא עצרת להביט לאחור
ולבדוק מה שכחת
ואולי לא תפסת הכל
ובכל זאת המשכת
לחלום
(חלומות שפספסת-בית הבובות)
...לב שבור!
עכשיו אני שותק
נותן לה לדבר הרבה
לפרוק את כל השיגעון
ואני מנסה
הולך על קצות האצבעות
עד שהיא נרגעת
לא בוכה
ואל תתרחק ממידי
באלי לדבר
באלי לשחרר
את כל מה שעובר עלי
באלי לספר
באלי לדבר
עכשיו הבית ריק
פתאום הכל כל כך שקט
רק שמש מהחלונות
אולי זה יום כזה
שהכל קורה בקצב אחר
עד שהיא נפגעת ובוכה
ואל תתרחק מידי
באלי לדבר
באלי לשחרר
את כל מה שעובר עלי
באלי לספר
באלי לדבר
(באלי לדבר- גיא ויהל)
...לב שבור!
אלו רק המחשבות שבי
אפשר לחיות פה במקומי
אני לא נשאר בך
אלו רק המסקנות שלי
אולי העיר הזאת לא בשבילי
אני לא נרגע בה
רואה שאת כבר לא רואה
כמו סוס דוהר בלי כוונה
אני לא עוצר
מנסה להתעורר
מהגגות אפשר היה לראות
חלומות של אנשים הולכים נעלמים
בתוך שמיים בוערים
ראיתי מהומות
דברים שאני לא רוצה לזכור
ראיתי ילדים שאין להם לאן
אין להם לאן לחזור
נשמות עומדות עכשיו בתור
מחכות שרק ידליקו אור
כי הכל חשוך בך
וכולנו שוכחים לזכור
שיש לנו עוד זמן לבחור
אני לא נשאר בך
מחפש רגעים שלא יהיו תמונות
העולם הזה הפסיק לחיות
אני עוד ער ולא אומר
מהגגות אפשר היה לראות
חלומות של אנשים הולכים נעלמים
בתוך שמיים בוערים
ראיתי מהומות
דברים שאני לא רוצה לזכור
ראיתי ילדים שאין להם לאן לחזור
אין להם לא לחזור
(שמיים בוערים-גיא ויהל)
...לב שבור!
אני אשב כאן על החול
ואצייר עיגול גדול סביבי
מחכה עוד מאתמול
לרגע המתאים
לקשת שתופיע
היא
היא תחבר בי את כל מה שאז
התפרק ונשבר
בין כל הנקודות
היא
תמתח קו ישר
למדתי מהמים
איך לא להיתקע
לשחרר
גם אם רואים שמיים
גם לי כל יום יש דגל אחר
וגם אם האור עכשיו
רק חצי דולק
זה מספיק לי כדאי לא
לאבד אתזה
רק שלא לאבד אתזה
מי יחבר את כל מה שאז
התפרק ונשבר
בין כל הנקודות מי
ימתח קו ישר
למדתי מהמים
איך לא להיתקע
לשחרר
גם אם רואים שמיים
גם לי כל יום יש דגל אחר
וגם אם האור עכשיו
רק חצי דולק
זה מספיק לי כדי לא
לאבד אתזה
רק שלא לאבד אתזה
(דגל אחר-יובל דיין)
...לב שבור!אחרונה
טשטשתי צעדים בחול
חולשות אנושיות
קניתי שקרים עטופים בניירות
אולי הכל קרה מהר מידי
קניתי ומכרתי את חיי
כאן ועכשיו במזומן
מהר מאוד איבדתי עניין
לאט לאט למדתי לפרוח
להלחם ולא לברוח
להביט שוב בראיי ולהשלים
עם הצל של עצמי
לאט לאט מצאתי דרך
ואמונה שעלי שומרת
מקבלת את הטוב ואת הרע
לאהבה
לאהבה
הסתתרתי מאוחרי קירות
מהפחדים בחלונות
הנשמה רצתה לעוף
להתנתק מהגוף
אולי הכל היה צריך לקרות
לפני שאוכל לראות
שרק בכוונה ולב טהור
אפשר לגלות את האור
לאט לאט למדתי לפרוח
להלחם ולא לברוח
להביט שוב בראי ולהשלים
עם הצל של עצמי
לאט לאט מצאתי דרך
ואמונה שעלי שומרת
לקבל את הטוב ואת הרע
באהבה
באהבה
(חולשות אנושיות-בן סנוף וגילי ארגוב)