פורום ריק ומוסתר (עמוד 1166)

בבקשה לא להגיב, גם כי צריך לערוך

 

אין מלים לתאור הצינור הארוך,

דרכו הגעתי עד הנה

אין מילים

 

אין מילים לתאור הברזלים המלובנים

הנפילות לקוצים

אין מילים לתאור הכאבים

 

אין נשימות דומות בפנים

בצינור החיים

אין נשיומת, יש בוקושי אוויר למילים

 

אין רגעים שנועדו למנוחה

להפסקה מהריצה

אין רגעים נקיים מאשמה

 

אין שאלות בנוגע לדרך

לערך

שהבאנו על עצמינו בשקרים

 

ואין רצונות בשלכת

בצבעים הנופלים

אין רצונות ברגעים עדינים

 

ואין סוף ללא דופי

ללא יופי

ללא קבצן הנהנה מעופי

ללא שקרים

ללא חיים

אין סוף לאדון הזקנים

 

וְשׁוּב הֵצִיף הַכֹּל,

וְשׁוּב הַכֹּל הִסְעִיר.

אל תאמינו לי.אל.

זה לא שובר אותי
זה רק קצת עצוב

ורע לי.
ולמה הדמעות לא מגיעות כשצריך ומגיעות כשאסור להן?
ולמה אני בוכה מדברים מטופשים?
ולמה אני לא מצליחה?
ולמה כובע.

בפעם הראשונה כשנשמע 'צבע אדום' במחוזותינו.
יכולתי להרגיש את המתח מפלח את האוויר.
לא פחדתי!
הלכתי לסניף
לא פחדתי!
ואז דפיקות לב, רעד, הזעה..
איפה זה יפול
למה עכשיו???
דווקא עכשיו!
בחוץ, לרוץ
לתוך מקום בטוח
אבל נעול!
הכל נעול!!!!
לא ידענו שככה החיים בצל טילים
וזה תוקף הפחד הלחץ
איום ונורא!!
מה עכשיו?
הסבירו לחכות 5 דקות עד שיסתיים האירוע, ובינתיים לבד מתכופפת תחת תיבות דואר לא מוגנות
לחזור הבייתה..לא..מפחיד זה הרבה הליכה
בחרתי לרוץ לסניף, ללבוש מסיכה של גבורה
לא מפחדת!
אבל בפנים.. לחוצה מפחדת מה יהיה מעכשיו?
חיה.. משתדלת להיות שמחה
זה קשה..

חיים,חיים חיים אחרים
גם הם מהנים אבל לא כמו הקודמים
שונים
יפים וחזקים
זורמים
הדבר היחיד הקבוע הוא שאין דבר קבוע
וזה יפה וזה מפחיד
וזה מפחיד שזה יפה
זה יפה כי זה מפחיד
זה מרגיע שזה מסעיר
ושאתה בוחר לעשות הכל
ושכלום לא תלוי בך
ושאין לך כלום חוץ מתיק
ואיןכלום שאתה צריך לדאוג לו
איזה יופי לחיות ליופי
איזה יופי לשיר לעופי
חיים אחרים קסומים סוערים ונעלמים
אנא מכם,הישארו איתי לעולמים



חח כיף לחזור לכאן אחים, חג שמח,כל אח במקומו ועולמו

איך שומרים את האי הזה? כמה אנשים חיים עליו?

ולסיום,מקום יפה.

׳אבל אנחנו גאים בך נורא..׳
׳למה?.. הפסדתי.. כולם חושבים שבכלל לא הייתי צריכה לנסות׳
*׳כי לא ויתרת, למען האמת. לפעמים, ילדתי היקרה, זאת גבורה בפני עצמה׳*
(הנערה שהשארת מאחור, עמ׳ 408)

@rakonto

אני כותבת כאן כי אני לא רוצה לחפור בש"א,

רק רציתי לומר שנה טובה.

 

שכחתי מה זה להרגיש,

מה זה לפתוח באמת.

חייבת עוד חמצן

אחרת הלהבה תכבה.

ויישאר רק עשן שחור כזה, כואב.

גם אופציה.

תקופה שכזאת.

רבתי כנראה עם הדף והעט.

ונגמרו לי כל המילים.

 

להירדם?

נשימות כבדות שהן קלות כלכך.

לתת לעולם לנוח ממני, להירגע.

>

תעשה שזה יפסק

בבקשה,

בבקשה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

זה נורא

לפחד מעצמך

נעע לא יקרה

באמת רציתי

ויש עוד תקווה

אבל היא קטנה

קטנטנה

פיצפונת

אולי מישו יבוא ויכבה אותם

וידליק אותה

את התקווה

אוחח זה יהיה טובב

בינתיים נשמור עליה

הכי חזק שאפשר

כדי שלא תבוא שוב הרוח הקטנה

ותכבה אותה 

איי האב א דרים

אני באמת אוהב ללמוד תורה!!! אני מבטיח לכם שמרגישים את האור שבא ממנה.

בזכות לימוד התורה, אני אדם יותר טוב.

בזכות לימוד התורה, אני יותר דבק בה'.

בזכות לימוד התורה, אני יותר מבין את חשיבות התפילה.

בזכות לימוד התורה, אני כל הזמן מבקש מה' שיציל אותי! שייתן בי אהבת ויראת שמיים אמיתית.

בזכות לימוד התורה, אני בוער בעבודת ה'.

בזכות לימוד התורה, אני יכול ללמוד עוד ועוד.

בזכות לימוד התורה, אני מבין את עצמי. אני לא יכול לבטא את ההרגשה המדהימה הזו במילים!

 

אני מבטיח לכם, רק תלמדו!!!! "יש בתורה הקדושה, כוח עליון להשיב נפש".