עכשיו אני שותק

נותן לה לדבר הרבה

לפרוק את כל השיגעון

ואני מנסה

הולך על קצות האצבעות

עד שהיא נרגעת

לא בוכה

ואל תתרחק ממידי

באלי לדבר

באלי לשחרר

את כל מה שעובר עלי

באלי לספר

באלי לדבר

עכשיו הבית ריק

פתאום הכל כל כך שקט

רק שמש מהחלונות

אולי זה יום כזה

שהכל קורה בקצב אחר

עד שהיא נפגעת ובוכה

ואל תתרחק מידי

באלי לדבר

באלי לשחרר

את כל מה שעובר עלי

באלי לספר

באלי לדבר

(באלי לדבר- גיא ויהל)

אלו רק המחשבות שבי

אפשר לחיות פה במקומי

אני לא נשאר בך

אלו רק המסקנות שלי

אולי העיר הזאת לא בשבילי

אני לא נרגע בה

רואה שאת כבר לא רואה

כמו סוס דוהר בלי כוונה

אני לא עוצר

מנסה להתעורר

מהגגות אפשר היה לראות

חלומות של אנשים הולכים נעלמים

בתוך שמיים בוערים

ראיתי מהומות

דברים שאני לא רוצה לזכור

ראיתי ילדים שאין להם לאן

אין להם לאן לחזור

נשמות עומדות עכשיו בתור

מחכות שרק ידליקו אור

כי הכל חשוך בך

וכולנו שוכחים לזכור

שיש לנו עוד זמן לבחור

אני לא נשאר בך

מחפש רגעים שלא יהיו תמונות

העולם הזה הפסיק לחיות

אני עוד ער ולא אומר

מהגגות אפשר היה לראות

חלומות של אנשים הולכים נעלמים

בתוך שמיים בוערים

ראיתי מהומות

דברים שאני לא רוצה לזכור

ראיתי ילדים שאין להם לאן לחזור

אין להם לא לחזור

(שמיים בוערים-גיא ויהל)

אני אשב כאן על החול

ואצייר עיגול גדול סביבי

מחכה עוד מאתמול

לרגע המתאים 

לקשת שתופיע

היא

היא תחבר בי את כל מה שאז

התפרק ונשבר

בין כל הנקודות 

היא 

תמתח קו ישר

למדתי מהמים

איך לא להיתקע

לשחרר

גם אם רואים שמיים

גם לי כל יום יש דגל אחר

וגם אם האור עכשיו

רק חצי דולק

זה מספיק לי כדאי לא

לאבד אתזה

רק שלא לאבד אתזה

מי יחבר את כל מה שאז

התפרק ונשבר

בין כל הנקודות מי

ימתח קו ישר

למדתי מהמים

איך לא להיתקע

לשחרר

גם אם רואים שמיים

גם לי כל יום יש דגל אחר

וגם אם האור עכשיו

רק חצי דולק

זה מספיק לי כדי לא

לאבד אתזה

רק שלא לאבד אתזה

(דגל אחר-יובל דיין)

טשטשתי צעדים בחול

חולשות אנושיות

קניתי שקרים עטופים בניירות

אולי הכל קרה מהר מידי

קניתי ומכרתי את חיי

כאן ועכשיו במזומן

מהר מאוד איבדתי עניין

לאט לאט למדתי לפרוח

להלחם ולא לברוח

להביט שוב בראיי ולהשלים

עם הצל של עצמי

לאט לאט מצאתי דרך

ואמונה שעלי שומרת

מקבלת את הטוב ואת הרע

לאהבה

לאהבה

הסתתרתי מאוחרי קירות

מהפחדים בחלונות

הנשמה רצתה לעוף

להתנתק מהגוף

אולי הכל היה צריך לקרות

לפני שאוכל לראות

שרק בכוונה ולב טהור

אפשר לגלות את האור

לאט לאט למדתי לפרוח

להלחם ולא לברוח

להביט שוב בראי ולהשלים

עם הצל של עצמי

לאט לאט מצאתי דרך 

ואמונה שעלי שומרת

לקבל את הטוב ואת הרע

באהבה

באהבה

(חולשות אנושיות-בן סנוף וגילי ארגוב)

כנראה על משקל GAZA

לא מבין מה רוצים מהם

זה יוצא לטובה שסוף סוף מבינים שלא משנה מה נעשה נצא מואשמים בשואה חחח

איזה ילדי כאפות

חייב לראות את הסרט הזה איכשהו.

הלבוש הזה כאילו פשוט עם חוש אסתטי של כלום

למה כל שמאלני מרקסיסטי קומוניסט חייב להיראות ככה?

מדכא איפה האדום הצהוב

יש לה פוטנציאל חבל מאוד

הם היו עדינים שם ועדיין עלה לי הכל חזרה

איך מהר הכל חזר למסלול

מעניין איך קל להבין עכשיו את כל האמירות בשואה (מלא מעט בחינות ה-7 היה הרבה יותר גרוע)

איך השמש זורחת בכלל

איך העולם מתקיים

איפה אלוהים

ומה לא

הראש מתקומם נגד האדישות של הטבע

העולם חרא אין אפס חח

איזה ביוב מבעבע זה

והסדרה עצמה מחורבנת לא טלוויזיה איכותית בכלל והמסר בכלל בעייתי כאילו יש שני צדדים מורכבים לסכסוך

חחח

דבר שאני חושב עליו הבוקר וזה אקראי כמו שזה נשמע.

בהתחלה אפילו לא זכרתי איך קוראים לעצם הזו.

העצם הזאת שמאמינים שתישאר ולא משנה מה יקרה

שממנה הכל יתחיל מחדש ברגע מסוים על הזמן.

מה הדבר האחרון

הפרט הכי קטן ואקראי

משהו שלא שמים אליו לב אולי אבל הוא הכי מהותי בך

משהו שעליו הכל נשען

משהו שמחזיק אותך גם בלי לדעת

שלא משנה מה עוברים הוא נשאר

וישאר

תמיד

שגם עוד מיליון שנה כשהכל כבר יעלם ויתחדש בצורה שאי אפשר לדמיין הוא ישאר כמו שהוא

דבר שממנו תצמח מחדש

כולך תיוולד מחדש ממנו

חי בשביל להילחם ביום אחר

כנראה

שדה קרב כזה שלפעמים אתה מנצח לפעמים מפסיד אבל שדה קרב

כשאתה מפסיד אתה נסוג כמו במלחמה

מפסיד בקרב

וחי

וחוזר להילחם ביום אחר

כנראה שאין ברירה.

די פחדני האמת

כמו אדם שמשכנעים אותו בניגוד לרצונו

הוא יישאר באותה דעה בדיוק.

כמו הצביעות הדתית שמכפרת על חטא שיש לה חשק אליו בזה שהיא מגנה חטאים שהיא מתעניינת בהם.