אוף.
מתי כבר זה יגמר?
מתי הכל ילך על מי מנוחות?
אוף.
מתי כבר זה יגמר?
מתי הכל ילך על מי מנוחות?
הפעם אני כבר כלום.
אני לא נוהגת להתפרק.
כמעט ולא עושה את זה.
אולי זה יקרה היום, אולי.
אם יהיה לי טיפה אומץ לשחרר, אולי.
גדול עליי כבר כל הסיפור הזה.
ואני טובעת בו.
כמעט למוות.
חבל שיש חופים ללא מציל.
בינתיים אני מחזיקה חזק,
כמו תמיד.
אולי בזמן הקרוב אני ארפה את האחיזה.
רק שלא תגידו שלא הזהרתי מראש.
אני נעלמת.
שוקעת.
נופלת.
נגמרת.
מבפנים, כמובן.
בשקט.
וכשלחשתי לך
שאת יכולה
שיש לך כוחות
להילחם
כשאמרתי לך
שיש עוד תקווה
ויום יבוא ואנחנו
נינצל
כשסיפרתי לך
שהשביל שלך ארוך
ומסע חייך
לפנייך
כשצעקתי לך
שאני איתך
ולא משנה מה יקרה
לא ניפרד
כשעניתי לך
שאני יודע
שבמסלול הזה
את תנצחי
כשלקחתי לך
את כל הכאבים
כדי שתוכלי
להיאבק
-
את הפנית לי עורף
והתנתקת.
הלכת
ולא חזרת.
יוצא שאת תמיד שותקת.
אבל בפנים זה בוער ונשרף הכל.
והוא כמו הקשיב לי.
עכשיו
בתוך החושך הזה.
או שפשוט
כן,
הוא הקשיב,
הוא מקשיב,
הוא איתי.
זורק לי אלומות של אור.
והוא מאמין בי
ורוצה
שיהיה לי טוב.
לא נותן לי להיכנס לשבת ככה,
עצובה.
אז הוא מחזיק אותי
חזק
לא משחרר
לא נותן לי ליפול
לא נכנע לייאוש שלי
ואוהב.
חזק.
תודה אבא.
אני חייב מקום להתארח בו שבת בגלל שאני מת לחוות בדרך כלל אם אנשים חדשים זה נהיה נחמד ומוזר
הגדילה, הדעיכה, הבגרות הינקות
הלבן והשחור
הנחמד והגס
הגדול והקטן
הרוחני והתהומי
המעניין והמעייף
הטבע,
החיות והצומח
ההרים והגבעות
הנופים והרגשות
עולם אלוקי
כול כולו יצירת אלוקים
הפעם אני כבר כלום.
אני לא נוהגת להתפרק.
כמעט ולא עושה את זה.
אולי זה יקרה היום, אולי.
אם יהיה לי טיפה אומץ לשחרר, אולי.
גדול עליי כבר כל הסיפור הזה.
ואני טובעת בו.
כמעט למוות.
חבל שיש חופים ללא מציל.
בינתיים אני מחזיקה חזק,
כמו תמיד.
אולי בזמן הקרוב אני ארפה את האחיזה.
רק שלא תגידו שלא הזהרתי מראש.
ה'!!! כמה טוב בראת!
הפעם אני כבר כלום.
אני לא נוהגת להתפרק.
כמעט ולא עושה את זה.
אולי זה יקרה היום, אולי.
אם יהיה לי טיפה אומץ לשחרר, אולי.
גדול עליי כבר כל הסיפור הזה.
ואני טובעת בו.
כמעט למוות.
חבל שיש חופים ללא מציל.
בינתיים אני מחזיקה חזק,
כמו תמיד.
הפעם אני כבר כלום.
אני לא נוהגת להתפרק.
כמעט ולא עושה את זה.
אולי זה יקרה היום, אולי.
אם יהיה לי טיפה אומץ לשחרר, אולי.
גדול עליי כבר כל הסיפור הזה.
ואני טובעת בו.
כמעט למוות.
חבל שיש חופים ללא מציל.
בינתיים אני מחזיקה חזק,
כמו תמיד.
אולי בזמן הקרוב אני ארפה את האחיזה.
רק שלא תגידו שלא הזהרתי מראש.
אולי בזמן הקרוב אני ארפה את האחיזה.
רק שלא תגידו שלא הזהרתי מראש.
חכמות ושפות
בניינים ומדינות
תודה!!! אבא אלוקים
הפעם אני כבר כלום.
אני לא נוהגת להתפרק.
כמעט ולא עושה את זה.
אולי זה יקרה היום, אולי.
אם יהיה לי טיפה אומץ לשחרר, אולי.
גדול עליי כבר כל הסיפור הזה.
ואני טובעת בו.
כמעט למוות.
חבל שיש חופים ללא מציל.
בינתיים אני מחזיקה חזק,
כמו תמיד.
אולי בזמן הקרוב אני ארפה את האחיזה.
רק שלא תגידו שלא הזהרתי מראש.
מעשים ושמחות
העיקר באהבה, מלא רגשות פשוט להתרגש כל פעם מחדש....
העיקר באהבה, מלא ר
הפעם אני כבר כלום.
אני לא נוהגת להתפרק.
כמעט ולא עושה את זה.
אולי זה יקרה היום, אולי.
אם יהיה לי טיפה אומץ לשחרר, אולי.
גדול עליי כבר כל הסיפור הזה.
ואני טובעת בו.
כמעט למוות.
חבל שיש חופים ללא מציל.
בינתיים אני מחזיקה חזק,
כמו תמיד.
אולי בזמן הקרוב אני ארפה את האחיזה.
רק שלא תגידו שלא הזהרתי מראש.
גשות פשוט להתרגש כל פעם מחדש....
תודה על כל מה שבראת.
באמת באמת
תודה
הפעם אני כבר כלום.
אני לא נוהגת להתפרק.
כמעט ולא עושה את זה.
אולי זה יקרה היום, אולי.
אם יהיה לי טיפה אומץ לשחרר, אולי.
גדול עליי כבר כל הסיפור הזה.
ואני טובעת בו.
כמעט למוות.
חבל שיש חופים ללא מציל.
בינתיים אני מחזיקה חזק,
כמו תמיד.
אולי בזמן הקרוב אני ארפה את האחיזה.
רק שלא תגידו שלא הזהרתי מראש.
הפעם אני כבר כלום.
אני לא נוהגת להתפרק.
כמעט ולא עושה את זה.
אולי זה יקרה היום, אולי.
אם יהיה לי טיפה אומץ לשחרר, אולי.
גדול עליי כבר כל הסיפור הזה.
ואני טובעת בו.
כמעט למוות.
חבל שיש חופים ללא מציל.
בינתיים אני מחזיקה חזק,
כמו תמיד.
אולי בזמן הקרוב אני ארפה את האחיזה.
רק שלא תגידו שלא הזהרתי מראש.
מכירים את הטעם החמצמץ,
כמו סוכרית לימון ישנה,
משהו שאמור להיות מחוץ לגבול,
ורק כשעוברים את הגבול אפשר להיתענג עליו
מכירים את הטעם החמצמץ
זו החמצת היזדמנות ישנה
משהו שעבר וחלף מין העולם
ורק כששחור אתה נזכר בהחמצה,
שעכשיו מחליפה את התיקווה
תאכזו בה,
תשחזרו אותה,
החמצה זה לא אכזבה
רק אכזבה מעצמיך
שלא פעלת להסגת הסוכריה
סוכרית לימון ישנה
ציףכן או לא????
אני לא הבנתי
ועכשיו..
השארת אותי כך סתם
יושבת.
מדממת.
בוכה.
~מבולבת~
בואי ננסה להבין מה עובר עלייך
-לא רוצה.
תמיד את כזאת אנטי. בואי רק ננסה
-אם אני תמיד אנטי אז למה שארצה לנסות עכשיו
נו, אל תיהי מסובכת
-אני כזאת. יופי? אם קשה לך- הדלת כאן. את בכלל לא חייבת לדבר איתי
(שתיקה)
אחח.. מה את מרגישה?
-כלום.
ובכל זאת?
-כלום.
טוב לך?
-מאוד. כל כך טוב לי שאני קופצת מהמיטה כל בוקר ומתרגשת מהציפורים שמצייצות
דיי נו בלי ציניות
-מי ציני.
או- קיי..
(שתיקה)
תגדירי את המצב שאת נמצאת בו עכשיו
-יושבת על כיסא לא נוח בחדר מעצבן, בלי להבין מה אני עושה פה בכלל
(שתיקה)
(אנחה)
את קשה קצת
-נכון וגם טיפשה
דיי. את לא.. תיהי רצינית רגע, זרקי לי במילה אחת את ההרגשה שלך
-ריקנות
יופי, עוד.
-מה? עוד?? חשבתי שסיימנו להיום!
עדיין לא
(נשימה ארוכה)
תשחררי ממך מילות תיאור ששייכות אלייך כרגע
-ממ.. ממתי אני שייכת למישהו
מה אמרת?
-כלום
נו?
-כלום
טוב, תזרקי לי תחושות
-עצב, חולשה, דיכאון, חוסר, אממ
אוקיי מעולה.. עוד!
אדישות אולי?
כן, כן
אהה.. הסתגרות, חסימה, מירמור..
(שתיקה.
אנחה.
נשימה עמוקה.
שתיים שמחפשות.
אחת שנאבדת.
חסימה)
.
"את הדברים החשובים ביותר קשה יותר לבטא. אלה הדברים שמהם אתה מתבייש, משום שהמילים רק ממעיטות מערכם- מילים מכווצות רעיונות שנדמו חסרי גבולות כשהיו בראשך אך נראים בגודלם הטבעי כשהם נפלטים החוצה. אך זהו רק קצה קצהו של הקרחון, נכון? הדברים החשובים ביותר נמצאים קרוב מידי למקום שבו קבור ליבך הסודי, כמו אבני דרך המובילות לאוצר שאויביך ישמחו להניח עליו את ידיהם, ואתה עשוי גם לשלם מחיר יקר בעבור תגליות ולגלות לבסוף שאנשים מסתכלים עליך בצורה משונה, אינם מבינים כלל מה אמרת או מדוע חשבת שזה חשוב כל כך עד שכמעט בכית כשאמרת זאת.
זה הגרוע מכל, אני חושב. כשהסוד נותר נעול בתוכך לא משום שאין לך למי לגלות אותו, אלא משום שאין לך אוזן קשבת"
(סטיבן קינג)


חוות דעתכן מעניינת, וזה הכי טוב בעולם לפתוח מחשבות ורגשות. באמת.
אבל שימו לב כשאתן מנצלשות-
אם זה המקום המתאים, המילים הנכונות והטיימינג הטוב.
סליחה, זה פשוט ישב לי על הלב.
במיוחד בפורום הזה..
תודה לכן..
השתיקה שלך
כ"כ צורמת
גורמת לי לרצות
לדעת מה מסתתר
מה מתחולל
שם בליבך
השתיקה שלך
כ"כ כואבת
גורמת לי לרצות
לחבוש את פצעייך
לספוג את
ליבך המדמם
השתיקה שלך
כ"כ מותחת
גורמת לי לרצות
להגיד לך לצרוח
לחתוך בסכין
את דממת ליבך
השתיקה שלך
כ"כ מסתירה
גורמת לי לרצות
לקלף את כל שכבותייך
את כל המסכות
שעוטפות את ליבך
השתיקה שלך
כ"כ אומרת
גורמת לי לרצות
לנגן לך את השיר שלנו
שתמיד עושה לך טוב
שתמיד גורם לעינייך לדבר
לדמוע עד כאב
להתקלף
לגלות
את ליבך
השותק
ציףאחרונהותמיד הקול הזועק בבהלה
מלמד על לילות האורה
וימים שבהם האפלה שלתה
אך תמיד אותה דממה מוזרה
תמיד בתחינה זוחל המלאך
לפני שיקום וכנפיים יפתח
ולפעמים טוב וליפעמים המלאך רע,
אך תמיד תמיד התשובה שחורה
ותמיד הכאב זועק בלחישה
והקונוטציה כה חרישית ומרגיזה
יודעת היכן נימצעים הפצעים
הרי היא זוכרת מביקורים קודמים
ותמיד אני נישאר אני
עוד קבצן עזוב וחולני
שחולם להגשים מישאלות הלב
אך איך יהיו משאלות ללב כואב
ותמיד אני מניח הפרחים
אני מדליק הנרות האדומים
אני מצייר את ציבעי השקיעה
אני היוצר, הו אהבה רחוקה
ותמיד אני למלה שואף
העשן עולה ואותי דוחף
לכיוון שיני הקרישים הגדולים
אותם הדגים שבראו המלאכים
ותמיד אני פותח בתחנונים
קצת מאוחר, כשהלכו המוזמנים
ורק אתם לבד נישארים
איתי, נישמת כול אכזבות הרוצים
ותמיד אני הקטנה בחבורה
תמיד אני נשמה עניה
ותמיד אני באמונה שלמה
כי בלי אמונה, נישמתי שקופה
תמיד שקופה, נשמה עביונה
פוסעתאני מרגישה ככ מגעילה.
ככ.
אופ.זה באשמתי ולאכפת ל שהיא אומרת שזה בזכותי.
אוף אוף אוף.
פשוט מגעילה.
תהרגו אותי.
אני הבנאדם הכי מגעיל וצומיסט על פני הייקום כולו.
בלעכס.
|מקיא מעצמו|
תודה![]()
רחוק מחדרך
עולמות מתהפכים
שמיים נופלים
אדמה שרועדת.
רק את מקובעת לזמר שלך
למנגינה שבזמן האחרון קצת מזייפת
קצת נחלשת,
בקושי מדוייקת.
את לא מרפה מכלייך
כמו חסרת אוויר בלעדיהם.
בדרך כלל כמו העולם הנורמאלי
כמו גלגל החיים המובן מאליו
את מתמזגת עם הצלילים של כולם
אבל
בזמן האחרון,
את קצת נעלמת
נחבאת אל הכלים
אל התחושות שסוערות בתוכך.
בזמן האחרון,
את מפיקה מעצמך
בחדרי חדרים
רק סולו
יחיד
נוגה
מדמיע
.