פורום ריק ומוסתר (עמוד 1224)

אחד כבר מזמן נעלם
השני מקרטע
והשלישי מזוגזג

טוב, הם הפוכים בסדר החשיבות שלהם

מה גורם לאנשים ל. המ. אפילו מילה אין לי. כי זה לא להימשך. זה לא לבוא. (אולי אני סתם מפחדת לדבר)

אז מה גורם להם.

הי, תראו, הנה ילדה.
מה יש לך ילדה?
אני? אני סתם יושבת פה.
כן אבל למה?
אני כבר גדולה מספיק.
מה פתאום, זה מקום לזקנים.
גם אני זקנה.

יש לי שלושה סודות עטופים בסגול שחור
אבל רק על אחד מהם אני אשמור לנצח

עזבו.

יום ראשון כבר לא ראשון
כשהוא לא פה זה מתבלבל לי
בלילות קשה מדי לישון
ובבקרים הראש נופל לי
על הרצפה בסלון
שוכבות השעות המתות שלי
כל השעות המתות

מסתירה את השריטות
אומרת לכולם שטוב לי
אבל כל הזמן בודקת הודעות
מתי כבר הוא יכתוב לי
גם ממתקים לא ממש עוזרים
למלא את כל החורים שהוא השאיר

מספרים, שטוב לך שם
בבקרים בקצה העולם
יש זריחות מהופכות , השמש עולה מהים

רביעי שישי שבת
כשהוא לא פה זה מתקצר לי
במראה לא מעיפה מבט
אני זה לא אני כשהוא חסר לי
אני אשרוף בחצר את כל השעות המתות שלי

כשמישהו יגאל אותי מייסורי
אהיה כל כך עמוק בתוך השחור
שלא יהיה לו מה לנצל בי

אלהים, למה אני חייבת תמיד ליפול
ומילא ליפול
ליפול למקום נמוך יותר מבפנים
כאילו שאתה אומר לי שאני מסוגלת
ואני לא

אנחנו זן נדיר. דפוקים כאלו. השלישים בכל סיפור. הצלע שמפריעה להרמוניה.

כמה עוד אמשיך לומר
מטומטמת מטומטמת מטומטמת

לא שמישהו אי פעם יבין
אף פעם לא הייתם הרעים בסיפור, נכון?

הייתי יכולה אם לא הייתי מפחדת שיקחו אותי

למה שלא יקחו אותי? אני נזק מהלך

דפוקה דפוקה דפוקה

אלהים, איזה עולם בראת ולמה אתה סומך עלינו יותר מדי

יש בכלל אנשים בעולם?

אם רגע אחד אני נעלמת וברגע הבא אינני
איפה אני?

אולי פשוט אשכב במיטה ולא אצא לעולם. ככה נוח יותר לכולם
לכולם היה נוח כשנעלמתי במיטה לחצי שנה
אף אחד לא התלונן
רק כשקמתי התחילו הבעיות
אז מקומי לבד

אם הייתי יכולה למחוק משהו בכל העולם הזה
זה היה את העולם הזה

ואם אני שמה את זה כאן, יודעת שזה יכאיב ובכל זאת שמה את זה כאן, זה לא אומר שאני מסוכנת?

תמיד אפחד מלהגיד על עצמי דברים, שלא אטעה וילעגו לי
אבל דבר אחד אני יכולה לומר: זה לא גן של שושנים לדעת מי אני

והעיקר והעיקר
אנחנו מסוגלים
השאלה אם אנחנו בוחרים להנמיך את עצמנו

ונחשו מה
אנשים חלשים בוחרים להנמיך

אני חלשה.
מ.ש.ל

ידעתי שייצא מזה רע
ונכנעתי

אסור לי לדבר

יש לי מלא חמודים
אני אוהבת אותם


והאלה-
הם רוצים לגרש אותם ממני
טוענים שזה רע


אבל הם לא מבינים
הם לא יודעים.

מה, מה???
אני פשוט לא מבינה.

מוטות ארוכים
בקצם חוד
ואני, אנה אני באה
שומרת אמונים

קירות עירומים
אין הוד
סוהרים, אנה אני באה?
שכוחת האנשים

מוטות של מתכת
קבועים בקירות
אלהים, אין אני באה!
זונחת הרהורים

אלהים
אין אני באה
שומרת אמונים

א.
אני כותב בזמנים שהם לא יום ולא לילה
על דברים שאינני מבין
ושרק המילים יכולות לדעת

ב.
כמו דמעות של אישה, רסיסיו של הטל
כמו מילים לבנות על
להבות שחורות
כמו הבדידות, כמו דכאון

ג.
ואותן אוהב אני יותר מכל
מחבק את חוסר ההבנה
ושותה את הדקות, הדמעות והמילים
בוער
משרטט תשוקות בעט נוזל
אוהב אותך מבלי דעת דבר.

חשבתי
שלכבוד גיל 21 או 22
אני כבר לא בטוחה
ניסע לחו"ל
למקום עם ים
יפה
כחול
שלו

ונשחה
ויהיה טוב
לנצח
טוב?



We all are leaving in a dream
But life ain't what they seems
Oh everything a mess
And all those sorrows I have seen
They lead me to believe
That everythings a mess






Leave me to dream


(And suddenly sad songs are not sad enough)


יש עצב כחול ויש עצב שחור וכולם חושבים שזה אותו דבר עד שטועמים משניהם
ואז יודעים
אין שני דברים שונים יותר



אני ממשיכה לנסות
לחפש
אבל זה לא יקרה
האדם הזה
שאמור להיות שלי
מעולם לא היה קיים


(ומה איתה?
הרי בשבילה אני האדם הזה
והיא תישבר
לא כמוני
היא אף פעם לא כמוני
היא תמיד צבעונית
תמיד חיה)


Black&white


Don't go gentle into that goodnight
Scream scream agent the light death


הם באים בלילות
כשכולכם ישנים
ולוחשים לי
אהבות בודדות




לכל איש יש שם שנתן לו אלוקים


I live in beautiful lie
And I love every second




ואת הכובע אני לא אתלה
כי אני לא נפרדת
אני לא אצעק שלום
אני פשוט אלך
וכשתבין שאני לא חוזרת
אתה אולי תתגעגע
אולי לא
אבל לי כבר לא יהיה אכפת

(זה שקר
גם עכשיו לא אכפת לי
אבל זו אמת עמוקה
מה שאומר שאני
קורסת מבפנים
כי אכפת לי
כי לא אכפת לי
כי אני
כי אני)

א.
יש השקה מסוימת
בין הממלא למרוקן
בין הלח ליבש
בין הצומח לקורס

ב.
והיא ממלאת אותי, כיין בכלי של עץ
וטעמינו מתערבבים, כבמרה
מתקלקלים ולומדים דיני
שבת, וטהרה.

ג.
כמים בנוה מדבר
ציה ועייף
כמים המחלחלים,ומרקיבים
ומבאישים. ו...

א.
בין שתי גבעות לבין הר בודד
עומד לו פרח שלא יודע מה צבעו
ואין שם אדם שיקרא לו בשם.

ב.
זוגות זוגות בתיבה של חיות
נשימות עמומות ומחטף
עולם בחדר אחד
ואין שם אדם שיקרא להם בשם.

ג.
בעליית גג, עם גרבי שמן
הוא קרא בשם בודד
ובאש הבוהקת ההיא
נשרף השם עצמו
אך חותמו, חותם כהן גדול
האיר לחסרי השמות.

אני יודעת את זה


אבל כשהשמש שקעה
לא היה ולו אדם אחד
שחשבתי שיעזור לי לחפש אותה


( ואני יודעת שכולכם אוהבים לחבק
שכולכם תתנו לי שמש גם אם היא תהיה היחידה שמאירה לכם
אבל כשאין שמש
אני לא מסוגלת לראות אותכם)


( ואני כן מתגעגעת לשמש שלי
גם כשחושבים שלא
וזה לא שאני לא מחפשת אותה
אבל אני עושה את זה בזהירות
אי אפשר לדעת מתי הירח
יעלב)

אבל אני רק רוצה להרגיש פחות שנואה

בס"ד

 

טכנית כן

אבל כל צעד בכיוון היה נחשב פעם לעברה פלילית שיושבים עליה בכלא

כיום מסתפקים בלשבת במחלקה סגורה

כולם
ושלא ישקרו לך

המון המון חישמולים.
ורק יללתי קצת בשקט אבל בכלל לא היה לה אכפת

לבד.
לבד לבד לבד.
לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד לבד,
לבד

נערך ונמחק.

בס"ד

 

מוזר

 

לא הצלחתי לעצור

 

אבל סוף סוף הצלחתי להגיע

א.

יש לי עין שלישית, בין שתי העיניים

והיא מרושתת אבדן אדמדם

ועין אחד, שיכור,

בודד.

 

ג.

היהלומים הקרים,המנצנצים, חסרי המצפון

של ההווה

יעטפו אותך בשלל

יקר מכל אוצר

ריק מכל תיבה

 

ב.

והיא הביטה אל תוך העין

וראתה שכרות מתפרצת

ולא הבינה, כי אין להבין את ההווה.