חסר
כל כךאביגיל.
השתיקה שלימבט אחרון
בס"ד
היא לא הצרחה הכי גדולה שלי
היא סתם תוצאה של גרון כואב ועייף
לאחר שניסה לצעוק
וקולו לאיש לא הגיע
וזה הגיוני
הצרחה שלי מעולם לא עניינה אנשים
אז למה שיטרחו לפנות מקום לקול שלי ולתת לו להגיע אליהם?
האהבה הראשונה שליבת מלך,אשת שטן
היה בדיוק מה שכל העולם שלי עכשיו
וירטואלי, רחוק, קר
הוא הסתתר מאחורי שירים ומאחורי אורות זרקורים
ורק אני ישבתי בחושך, מחכה שיתפכח
ומצחיק, כי הוא בכלל לא הכיר אותי
**
הייתי חושבת אותנו
שרה אותו
מבכה את עצמי
שאני בסך הכל עוד ילדה בבית
וכשהחלטתי שניפרד
זה בכלל לא שינה בו כלום
**
אז בכיתי
אטמתי אוזניים
רק לא לשמוע
רק לא לחשוב
**
היום
האהבה הראשונה שלי שכוח אדם
ואני
פורחת
**
הלוואי והוא יכול היה לבוא איתי
(א"ר, בהצלחה)
וירטואלי, רחוק, קר
הוא הסתתר מאחורי שירים ומאחורי אורות זרקורים
ורק אני ישבתי בחושך, מחכה שיתפכח
ומצחיק, כי הוא בכלל לא הכיר אותי
**
הייתי חושבת אותנו
שרה אותו
מבכה את עצמי
שאני בסך הכל עוד ילדה בבית
וכשהחלטתי שניפרד
זה בכלל לא שינה בו כלום
**
אז בכיתי
אטמתי אוזניים
רק לא לשמוע
רק לא לחשוב
**
היום
האהבה הראשונה שלי שכוח אדם
ואני
פורחת
**
הלוואי והוא יכול היה לבוא איתי
(א"ר, בהצלחה)
|קטוע נשימה|בלה לטקס
לעזאזל עם כל העניין הזה.
זה כל כך מטומטם להיות אני.
וזה כל כך מסורבל לי שיש לי אותי |בוכה|בלה לטקס
..אביגיל.
אני פה עכשיו |רקאומר|הנסיך הקטן.אחרונה
ואני אוהבת אותך.
מריונטההשומר של הגן
א.
תיאטראות
כמו נקודות שחורות לאורך הצוואר
מזכירים לך שמתחת
הכל חלקה חלקה
של צבעים
ב.
תיאבון שלא כלה
מזכרת מלילות ישנים
מבשר מעושן ותוסס
ג.
ומבעד לכל העירום המרהיב הזה
אתה לא יודע אם משכת בחוט
הנכון
או שגזרת דינך
לחזור להצגה ישנה.
תיאטראות
כמו נקודות שחורות לאורך הצוואר
מזכירים לך שמתחת
הכל חלקה חלקה
של צבעים
ב.
תיאבון שלא כלה
מזכרת מלילות ישנים
מבשר מעושן ותוסס
ג.
ומבעד לכל העירום המרהיב הזה
אתה לא יודע אם משכת בחוט
הנכון
או שגזרת דינך
לחזור להצגה ישנה.
תמצית הבכי-שלפני-הלילה.בת מלך,אשת שטן
אני רוצה נס ועידודים והערכה
אני יודעת שאני יכולה יותר, אבל משהו תוקע אותי
אני פשוט לא מסוגלת ללכת לישון כועסת
קשה לי לא להיות קיצונית
אני אוהבת את עצמי בדרך כלל, אבל זה לא מספיק לי. אני רוצה להיות מסוג האנשים שאחרים, אנשים נורמליים, אוהבים
אני רוצה לדעת לכעוס ולהיעלב ולהתרחק
ולהפסיק להיות מושלמת בכל הנוגע לזה
אני יודעת שאני יכולה יותר, אבל משהו תוקע אותי
אני פשוט לא מסוגלת ללכת לישון כועסת
קשה לי לא להיות קיצונית
אני אוהבת את עצמי בדרך כלל, אבל זה לא מספיק לי. אני רוצה להיות מסוג האנשים שאחרים, אנשים נורמליים, אוהבים
אני רוצה לדעת לכעוס ולהיעלב ולהתרחק
ולהפסיק להיות מושלמת בכל הנוגע לזה
נפגעת חרדהבת מלך,אשת שטן
זה מה שאני
על כל דבר קטן, מילה של שלוש אותיות, אני מתכווצת
ולא נושמת
מעניין, שרק אחרי חודש וחצי אני מצליחה להבין כמה רע זה היה
ולכאוב את זה, ולא לסלוח
**
אני מתגעגעת. ככה זה היה וככה זה עכשיו וככה זה כנראה גם יהיה
לא כולם יכולים להבין את זה, אבל אני מאמינה, שבעולם הטוב שלנו, ישנם מספיק אנשים שמכילים, שמבינים, שמרשים לכאוב כל כך את הדברים הרעים הקטנים
**
מותר לי לבכות
מותר לי לכאוב
כאב תמיד יהיה, תמיד
לא כי אני חולה, לא כי אני רגישה, לא כי אני אישה
פשוט כי אדם הוא אדם
ואני היא אני
וצריך ללמוד לתת מקום לכאב
ולכאוב
ואחר כך לקום
**
וכמו שצריך ללמוד לתת מקום לכאב, כך גם צריך לתת מקום לכל
זה רע, שאני לא יכולה לדבר עליי ועל מה שעובר עליי
כי זה מטלטל מדי
למה, למה דברים נפוצים כל כך צריכים להתחבא?
זה הורג אותנו מבפנים
אני רוצה להסביר למה רע לי
ואי אפשר
כי לא מדברים על זה
**
אומרים
שהיא בשבילו
שתשמור על עצמה למענו
שתחכה לו
שתיתן לו מה שהוא מבקש
(והכל בהרמוניה ובהדדיות, כמובן, אבל בכל הנוגע לזה-)
זה לא נכון
גם הוא
בשבילי
והוא שומר אותו, או לא שומר אותו
אליי
הוא, אולי, הלוואי, מחכה לי
אם רק נבין את זה
כמה טוב יתפשט
רוך
רוך זה מה שחסר כאן
ורוך יקרה
כשנבין
**
רק רציתי לומר לך
שגם אם לנצח תהיי
את לא חייבת להיות
נפגעת חרדה
על כל דבר קטן, מילה של שלוש אותיות, אני מתכווצת
ולא נושמת
מעניין, שרק אחרי חודש וחצי אני מצליחה להבין כמה רע זה היה
ולכאוב את זה, ולא לסלוח
**
אני מתגעגעת. ככה זה היה וככה זה עכשיו וככה זה כנראה גם יהיה
לא כולם יכולים להבין את זה, אבל אני מאמינה, שבעולם הטוב שלנו, ישנם מספיק אנשים שמכילים, שמבינים, שמרשים לכאוב כל כך את הדברים הרעים הקטנים
**
מותר לי לבכות
מותר לי לכאוב
כאב תמיד יהיה, תמיד
לא כי אני חולה, לא כי אני רגישה, לא כי אני אישה
פשוט כי אדם הוא אדם
ואני היא אני
וצריך ללמוד לתת מקום לכאב
ולכאוב
ואחר כך לקום
**
וכמו שצריך ללמוד לתת מקום לכאב, כך גם צריך לתת מקום לכל
זה רע, שאני לא יכולה לדבר עליי ועל מה שעובר עליי
כי זה מטלטל מדי
למה, למה דברים נפוצים כל כך צריכים להתחבא?
זה הורג אותנו מבפנים
אני רוצה להסביר למה רע לי
ואי אפשר
כי לא מדברים על זה
**
אומרים
שהיא בשבילו
שתשמור על עצמה למענו
שתחכה לו
שתיתן לו מה שהוא מבקש
(והכל בהרמוניה ובהדדיות, כמובן, אבל בכל הנוגע לזה-)
זה לא נכון
גם הוא
בשבילי
והוא שומר אותו, או לא שומר אותו
אליי
הוא, אולי, הלוואי, מחכה לי
אם רק נבין את זה
כמה טוב יתפשט
רוך
רוך זה מה שחסר כאן
ורוך יקרה
כשנבין
**
רק רציתי לומר לך
שגם אם לנצח תהיי
את לא חייבת להיות
נפגעת חרדה
בצד הדרךהשומר של הגן
א.
אז, כשלרגע אני נוטה ממני
נשכב על צד הדרך
סופר את הטללים, את הגללים
את העלים שמוטלים מתחת לעץ
ואת שריטות הכישורים עליה ועלי
ב.
אצבעות, שלי כנראה, משרטטות ציורים
בין שיערות החזה, עמוק מעל הלב
חוזרות על קווי מחשבה
מחליקות קמט נסתר
מרגישות אותן עצמן
ג.
כי מעגלי כח, כמו מעגלי רגשות
משאירים בפי בפי טעם של נחושת
ובבשרי טעם של ההתחלות
ראשי טובע מרוב מילים
והווה הוא רק מתג על הקיר.
אז, כשלרגע אני נוטה ממני
נשכב על צד הדרך
סופר את הטללים, את הגללים
את העלים שמוטלים מתחת לעץ
ואת שריטות הכישורים עליה ועלי
ב.
אצבעות, שלי כנראה, משרטטות ציורים
בין שיערות החזה, עמוק מעל הלב
חוזרות על קווי מחשבה
מחליקות קמט נסתר
מרגישות אותן עצמן
ג.
כי מעגלי כח, כמו מעגלי רגשות
משאירים בפי בפי טעם של נחושת
ובבשרי טעם של ההתחלות
ראשי טובע מרוב מילים
והווה הוא רק מתג על הקיר.
............אישיות
רע בלב
מתי זה ישתנה?
אחח קשה לישון בעצם אי אפשר לישון
טוב אין לי משו חכם להגיד
והבדידות
....אישיות
חייבים לחשוב חיובי
כי אז אף אחד לא ירים אותך רק אתה
אבל פיוו זה קשהה
..
ואם אין חיובי?
כי אז אף אחד לא ירים אותך רק אתה
אבל פיוו זה קשהה
..
ואם אין חיובי?
....אישיות
לא נורא אולי עדיף לא לחשוב חיובי. אב ממעטים בשמחה. אולי את הצער להעביר לצער החורבן?
שאזכה הלוואי
שאזכה הלוואי
^^^^עלה למעלהאחרונה
את הכלב ואניהנורמלית
....הנורמלית
וזהו
זהו
זהו
כי זה לא התשובותהנורמלית
אלה השאלות שאני מחפשת
....הנורמלית
וזהו
זהו
זהו
אנשים מאושרים קוראים ושותים קפההנורמלית
קוביית שוקולד מריר מתמוססת בפה
ילדה על נדנדה צוחקת
היא נפלה אינספור פעמים
היא תמיד שכחה
והחיוך גדול גדול מכער לא יפה בכלל
הלב נקרע לשתיים
יופי מהעולם הזה
ילדה על נדנדה צוחקת
היא נפלה אינספור פעמים
היא תמיד שכחה
והחיוך גדול גדול מכער לא יפה בכלל
הלב נקרע לשתיים
יופי מהעולם הזה
היא לא ילדה קטנההנורמלית
אבל היא לא ילדה גדולה
ואולי את מחרהנורמליתאחרונה
אני אשמור
לאחרי הלילה
לקרן אור
במנהרה
שאולי כבר לא חשוכה
(ואולי בלילה הבא
מחר כבר לא יהיה
ואולי הלילה הבא
לא יתקיים)
( אופטימיות זה שקר
תקווה זה אופטימיות מזוייפת
שמחה זה רגע חולף
של מנוחה
בידור זה הזמן בו אתה לא חושב על המוות)
לאחרי הלילה
לקרן אור
במנהרה
שאולי כבר לא חשוכה
(ואולי בלילה הבא
מחר כבר לא יהיה
ואולי הלילה הבא
לא יתקיים)
( אופטימיות זה שקר
תקווה זה אופטימיות מזוייפת
שמחה זה רגע חולף
של מנוחה
בידור זה הזמן בו אתה לא חושב על המוות)
ואם רק לשאולמוזיקה? מוזיקה
אם רק.
מכחולהשומר של הגן
א.
והלילות כה שקטים וחסרי משמעות
כמו יין אדום על הלשון
וכל מילות התיאור הריקות מתוכן
על כמה הוא
ארומתי ועגול,
ב.
לפעמים הוא משאיר אחריו
בקבוק מתגלגל על הרצפה
לפעמים רק שריטה על השולחן הישן
את המשמעות הוא לוקח איתו,
אז לא נדע מה הוא ניסה להגיד
ג.
ערימות של ציורים על השולחן שלך
מזכירים לי עד כמה אהבת לצייר פעם
ואיך תיארת לי מספרים בצבעים
והכל היה צהוב, צהוב כל כך.
בלתימוזיקה? מוזיקה
אפשרי
נקודה.
זה כןקול דממה
דורש המון המון מאמץ וכוחות, שלפעמים קשה למצוא אותם, אבל שווה את זה בסוף.
ואני מעודדת מהצד
ואני מעודדת מהצד
לא זהמוזיקה? מוזיקה
אבל גם זה
אז גם הדבר השני, כנ"לקול דממהאחרונה
ויש ויש ויש.מוזיקה? מוזיקה
ויש אין.
ואין כאב, ואין הרוגע,
ואין לרגעי שיכרון,
מהולים בנשמתך, בנשימותיך.
ושקט.
וחושך.
איך אפשר לבכות ולפחד מדבר שאוהבים.
ואיך בחלל האוויר.מוזיקה? מוזיקה
והלמה טבוע בחלומותיך.
שמא נאמר, בסיוטיך.
ואם כבר אז- בלילות חסרי שינה,
של התהפכות
ותפילה להירדם.
והלמה חוסם דרכי נשימה.
דרכי דיבור.
דרכי בכי.
שהוא, הוא כבר מזמן בלוע עמוק
בקרבך.
והכל טיוטות.
זהו רק פלסטרמוזיקה? מוזיקה
על מנגנון כאב עמוק.
המרוקן. (למשמעות הכפולה).
כאילו תסתתרי
בתוך צחוקך,
והעיניים בוכות.
שעות שלישיתמוזיקה? מוזיקהאחרונה
הן שעות מילוי.
אלא אם כן, המקום הוא שם,
והנמצאים הם הם,
והאווירה כזאת,
ואז,
ואז בניין קלפים נופל
ומכות ילדים ממלאות את האוויר
במקום 'מלך מלכי' משולש.
כי זאת אניהנורמלית
שהרסתי
שערפתי את הראש
שציוויתי על מותו של אדם אהוב
(כי אני האדם שאיש לא יכיר
כי אני האדם שלא קיים
אני האדם הלא אנושי)
כי בסוף השמש שוקעת וכולם הולכים לבית
ואני לבדי אשאר בשדה
בחושך בקור
מחכה למחר
כי כשכולם מתחבקים מתחממים בביחד
אני מחכה לחום
שאוכל לחזור לקרירות
למרחק
שערפתי את הראש
שציוויתי על מותו של אדם אהוב
(כי אני האדם שאיש לא יכיר
כי אני האדם שלא קיים
אני האדם הלא אנושי)
כי בסוף השמש שוקעת וכולם הולכים לבית
ואני לבדי אשאר בשדה
בחושך בקור
מחכה למחר
כי כשכולם מתחבקים מתחממים בביחד
אני מחכה לחום
שאוכל לחזור לקרירות
למרחק
והכל הוא כמעט.מוזיקה? מוזיקה
זה מצחיק, למות בגלל יותר מדי חיים.
נחמד למות בצחוק.
יש יתרון ברור לצלקות-פרקמוזיקה? מוזיקה
(את תביני)
הן תמיד פועמות
יש שם אחת כאילו חדשהמוזיקה? מוזיקה
ובשילוב של שבת, קמצוץ חרדה ורגליים יחפות
פתאום היה לי נוח
(חבל שהסוף
כמו תמיד
היה כזה
חום-אימים.)
יש נשימות ששומרים לזמנים אחריםמוזיקה? מוזיקהאחרונה
יש מילים
בריחהשומר של הגן
א.
ברגע מסוים בלילה
הולכת לישון השליטה העצמית
כבלים נופלים חרישית על הקרקע
וזוג עינים נפקחות ונעצמות, נפקחות ונעצמות.
ב.
שמות הדברים מהדהדים את עצמם
כשנותנים להם לשתוק מספיק זמן
ואם תתן להם לזעוק עצמם
אל החושך
גם הם ישתתקו בהדרגה
בשם אחד מבולבל -
ג.
רסיסי אותיות שמתקבצים לשם
גורמים לך להרהר
בשמות שנתת לך
לזעוק אותם שוב ושוב כדי להיות בטוח
שאתה שם, שלא התפוגגת
עד שלבסוף, כשנכבה אחרון האורות
אתה שותק
מטומטמת מטומטמת מטומטמתבת מלך,אשת שטן
הלוואי ויכולתי לקלל את המשהו הזה שהפך את היום שלי לכל כך מגעיל שלא חשבתי מה אני כותבת
מטומטמת
מטומטמת
יותר מדיהשומר של הגן
א.
יש בי יותר מדי רסיסים של אהבות
שדוקרים אותי כשאני זז לכיוון לא נכון
חוטפים את נשימתי לרגע
ונעלמים.
ב.
בכל נשימה יש ברכה
של צלילות דעת
בכל גל שלא נשבר לנתזים קטנטנים
יש תודה על קללות האתמול.
ג.
ומתוך רסיסי המראות
משתקף אליי סוג של סיפור, הבנה בהירה
המחליק מעבר לפינה ישנה
ונעלם במדקרת כאב.