פורום ריק ומוסתר (עמוד 1227)

בחצרות העיר בלילה בין קירות כהים סדוקים בתוך גנים ללא ירח רק צחנת עצים פצועים הוא משחק עכשיו תופסת עם פרנויה ופחדים והם אומרים זה יסתדר לו בגן החטאים הם סגרו לו את הדלת הם כבר רצו הרבה שנים איש זקן בגוף של ילד שעשה רק נזקים פה מלאכים תלושי כנפיים בשמיים בוערים שומרים עלייך עם החרב בגן החטאים נתנו לך זהות שבורה מיום ליום היא מתפוררת המציאות שלך בממתינה אז שב בשקט פתאום אתה קולט הכל רקוב כאן מבפנים ואין לך סיכוי כאן ילד בגן החטאים

בחוץ חשוך פחות רואים אותך שעה טובה להעלם אתה אחד שבשעה כזאת מתאהב או מתאבד עוזב את העיר לבד במכונית עם יין זול שדופק את הראש אומרים שהיא החברה שלך אז איפה היא לעזאזל ויש שם כאב שרוצה כבר לצאת במילים אחרות אתה בודד הלילה פתאום אתה מתחיל לשרוק לך ויש לך סיבה טובה כי זה היום האחרון שלך במציאות המסריחה ויש שם כאב שרוצה כבר לצאת במילים אחרות אתה בודד הלילה

לראות מה אני מרגיש אלייך כמה שבועות אחרי השיחה האחרונה מה אני רוצה ממך? אני מרגיש שאת גדולה עלי... איך שאני שונא אותך ככה ולא היה לי טוב כשהיית איתי. את רחוקה מלהיות קצת שקט בשבילי אני כועס ומקווה שתכשלי שתמשיכי לרעוד ולפחד משגעון. אמן תשארי לבד לנצח. מה זה נקרא לא לרצות להיות איתי? מאוד קשה פה כל הלבד הזה אוי ואבוי לי...

עוד לא נגמר, תפסיקי להגיד שכן עוד לא נגמר, לא חכי עוד דקה שניה אחת תסתכלי עליי יפה נו איך נהיית לי ככה? נחבאת מהר מדי... בשניה אחת אני הפסדתי אותך בשניה אחת, אני הפסדתי אותך עוד לא נגמר תפסיקי להגיד שכן! לא נגמר לא אני לא מוכן, לא אני לא מוכן, לא! אני לא מוכן... בשניה אחת אני הפסדתי אותך בשניה אחת.

תשכבי על הרצפה בארבעים מעלות מאה אחוז לחות למה פוחדת אני לא יעשה לך שום דבר רע רק דלת נועל ושקט לא לדבר חולצה שלך תני לי ביד אסחט הזיעה ואקרר פני שמלה נגזור במספריים נזהר שלא לשרוט לך את העור חם לי מר לי תיכף נתחיל לשחק תני לי את היד שלך נקשור אל הפסנתר ומשחקים משחקים
ביני ובין הרצפה את מוחה דמעה הגוף צחק הגוף צעק שוב שקט והשעון נשמע כמו אנחה נגבי את האף פתחי את הפה אני בא עוד פעם משחק אחרון ודי אקדח קטן מהכיס נוציא ונדרוך כדור אחד קצר בשקט גוף הופך גופה כולם בוכים, כולם בוכים אמא שלך בוכה אני רוצה את אמא שלי

איך אני פוחד ואיך אני רועד עוד, תכף נתחבא זה כמו חלום רע מאוד דפיקות בדלת, הטלפון מצלצל מי זה? הם ימצאו אותי ויצעקו עליי חזק, ויכעסו מאד, וישפילו אותי מתחת לשמיכה ועם המנגינה הזאת אני אשמור עליי אני אדאג לי עיינים לסגור לעצום עיינים מה עשיתי לך איך אני אברח מזה עיינים לסגור לעצום עיינים
מה עשיתי לך איך אני אברח מזה

כל החבר'ה עברו בתוכך כאילו שאת רכוש ציבורי אבל הם לא מהסוג שהולך לכלא הם מהסוג שהולך לקרבי הם מהסוג שמרים את הדגל בטקסים בבית ספר ובתנועה הם למדו בצופים איך לקשור את החבל והרבה יותר קל לקשור בחורה כל החבר'ה חוזרים כל לילה לביקור בתוכך הרופאים מקשיבים אם משהו זז בבטן אבל הם לא מקשיבים ללבך כי אין תרופה לאבן בנפש לזה אי אפשר לעשות הפלה הרופאים מרוצים הניתוח הצליח ומעכשיו את לא חולה כל החבר'ה הביעו צער שכל הסיפור הסתבך וחרטה וכל החרא אז למה הם לא מפסיקים לחייך כי השופט הקל את העונש כי לא צעקת ולא היית בתולה החוק היבש לא נרטב אף פעם אפילו לא מדמעה של ילדה

אימהות ואבות החינוך נוראי אתם חשבתם שלא אלך בבוץ אם תרביצו לי סרטי אהבה משודרים מאוחר אבל אלימות בכל שעה מותר בעוד קיבוץ נאנסת ילדה בדיסקוטק שיחררו נשמה נשארים בבתים שלא יראו את פנינו תינוק קטן עובר מלחמה נרתיק אקדח אמא עם מסכה נשארים בבתים שלא יראו את פנינו עוד גאון גרמני המציא יוד בלי צבעים למה תמיד הכבוד נאבד לאנשים חלשים ומי פה יטיף לי שיש אלוהים ולמה הדתיים נראים מסוממים אימהות ואבות אתם הרגתם אותי

ונולדה לך ילדה ואז כשאמא לא היתה הוספת לה חוקים למשחקים והיום היא כבר גדלה היא גרה במחלקה סגורה כשאתה עוד מסתובב לך חפשי אם תשאלו אותי אני תמיד אומר אתה נולדת לאהוב יש רגעים שאנו שוכחים אתה נולדת לאהוב

אוף. כואב לי לקרוא

ואז תזרוק את הדף...

בקןשי לחשוב אני מעיז

עדיף שלא
אסור.
זה... זה ייתן להם מקום במציאות



|לוקשור| |מתפוגג|

לחשוב אותם עד הסוף, ולברר אותם.

ולפעמים לפחד זה טוב זה מונע ממנו לעשות שטויות (כגון בנד"ד)

עם כמה שתתכחשי

ואשרי לוחמי הסיירות שלנו..

את תגלי שבעצם לא היה כל הזמן הזה ממה לברוח
שבעצם כל הזמן מה שהפריע לך לנשום היה ההתנשפויות מהריצה
( אני לא יודעת עד כמה אני מאמינה במה שכתבתי אבל אולי זה נכון אולי זאת האמת )
ואולי בעצם את בורחת מכלום וגם כשתיעלמי את לא תמצאי את התשובה
ואולי מסכת האדישות לא תמחק שום דבר רק תכלא אותך עמוק יותר ויותר בתוך עצמך בתוך ים הדברים שמטביעים אותך
( אני לא ממש יודעת מה אני אומרת וברור שאת לא צריכה עצות ממני אבל תחשבי על זה טוב?)


You'll no longer fear when your heart's turned to gold
אולי זו גם קצת אזהרה (לא יודעת עד כמה זה קשור לך לי זה קשור)

כן אולי את צודקת , אני הבנתי , אבל - מה עם ההתנשפויות מהריצה הם הקשיים וכל הדברים האלה באמת גורמים לי לטבוע ? האם אז לא אוכל לרוץ לחוף מבטחים , לשקוע בסמים של מוזיקה ולברוח איתה אל האדישות - בלי לחשוב כמה קשה תמיד ? זה כ״כ לא בסדר וכ״כ מפתה באותה המידה .. אני כבר מפחדת לשים מסכה אבל באותה מידה אני מפחדת לטבוע .. אוחח מה לעשות ?!

כי מוזיקה עוזרת עד גבול מסויים וככה גם כל דרך התמודדות.
בסוף צריך להתמודד או לא, בסוף אי אפשר לברוח.
זה לא שאני נגד בריחה בריאה מדי פעם, אבל בריחה היא לא התשובה לבעיה היא דחיה שלה
ולפעמים הבעיה רק גדלה עם הזמן


אז נכון אני לא ממש האדם שאומר את זה ואני מרגישה קצת צבועה כי אם יש אדם שבורח זו אני
אבל תחשבי על זה טוב?
ואם את רוצה לדבר באישי...

אני עוד צריכה לחשוב על זה .. להתמודד עם זה .. תודה

שלולא אין סוף הפריטים הנטמעים בו לא היה הרי נוף.

זה אולי גם משהו.

אולי הם לא ,
אולי הם פשוט כלואים בכלובים ..
מנסים להשתחרר ,
אך נכנעים וסופגים את האכזבה שלך..
משותקים מהדיכאון שסביבם,
מוותרים - בלי לנסות..
כבר לא מתקשרים עם העולם ואיתך
וכל מה שתשמע מהם זה -
״אני לא יכול אני באמת לא יכול״




ואם הם אמרו גם ״ אני באמת רוצה ״ -
זה סתם בולשיט

3 השורות האחרונות... 

שאדע אלו שלוש שורות אחרונות?

אבל הכל עוד נשאר
צורם לי בעיניים
ושורף אותי מבפנים.

לפני שאני אעלם
רק עוד ניסיון אחרון
ניסיון להעלים את הכאב
אבל הוא נשאר.

נשאר בשביל מטרה אחת.
להרוס אותי
מבפנים
לאכול אותי
מבחוץ
ואנוכי כבר לא עפר ואפר.

אני כלום.

יש דימיון מ-פותח בבנאדם שמאחורי.או שזה סתם העתקה.....

מרגיש כאילו אני כתבתי את זה.
כל מילה.

לא כמו כל החרטטנים שאומרים שהם מבינים ובעצם הם סתם מזייפים את עצמם מולך ..

אוף אני סתם פורקת עלייך
סליחה

תודה באמת !

ומצד שני.. חשבון נפש עם עצמך.. המוח רענן ופתוח להמון מחשבות בלילה... לפעמים טובות.. לפעמים על הפנים עד כדי שבא לך להקיא מרוב דיכאון..

זה עבר הששתלטות לתקופה

לא יכולה לשמוע יותר את המילה מזוייפת







סליחה ..
זה לא אני זה התסכול שבי (או בעצם אני)

זאת הדוגמה?"

 

 

 

אוח. תן לי שקט.

או בבקשה תדברי איתי

עבר עריכה על ידי הנורמלית בתאריך ו' בתמוז תשע"ה 23:11
את כתבת בעצמך
( גם אם את בטוחה שמישהו אחר כתב אותה בשבילך
גם אם את בטוחה שהעתקת אותה מאנשים אחרים)
סליחה שכתבתי את זה, זה לא בסדר
אבל אני קצת צריכה את זה לעצמי אז אני משאירה
( כרגיל לא מובנת ולא מבינה)


( ושוב סליחה על משהו שלא חשבתי לתקן.
את יכולה לשנוא אותי אם את רוצה)


(אני חושבת שאני צריכה לעזוב גם אותך אבל אין לי את הכח.)

למה לי לשנוא?

למה לעזוב?

 

 

 

 

אני תמיד הייתי קשת הבנה בניואנסים שלי וטובה מדי בשל אחרים.)

כי אני אדם רע אני פוגעת באנשים והאמת לכולם עדיף שאני לא אהיה לידם

(וזו לא התבכיינות או קלישאה זו האמת אלה פשוט עובדות)

ואני צריכה לעזוב כי כולם יפגעו ממני בסוף (ואני לא יודעת אם את יותר מכולם או פחות)

אני אדם טיפשי

(בוא נגדיר זאת יפה וטוב

הייתי דפוקה גם לפני.

אז לפחות אצלי

לא דפקת.

לגבי השאר אנלויודעת.)

(היית דפוקה לפני אולי אפילו יותר ממני

אבל אני מזיקה לך יותר משאת מזיקה לי

הרבה יותר

אנשים מעולם לא השפיעו עלי כמו שאני השפעתי עליהם)

יש לי כמה הוכחות

אני יותר טיפשה ממך

זה מוכח 

או חכמות

אני מתחילה להבין שהפכים הם פשוט מילים נרדפות

 

 

(מצחיק

אנחנו משתמשות בקודים

ששתינו לא מבינות)

אנחנו פשוט חייבות הודעות.

טיפשות של אנשים

ושלנו

ושלך

רק שתדעי שאת האשמה באין הודעות

ואם אני משתגעת עד סוף החופש

זו אשמתך

 

 

 

אנחנו מתמזרות

(מהשורש מוזרת)

אני שורדת בכח המחשבה בלבד

 

 

 

 

 

אנחנו בהחלט מתמזרות

להיות אלכוהוליסטית


זה מה שרציתם לא?
זה מה שרציתם?
אני רק רוצה לדעת
מה רציתם??
|מתפרק|

אז תורידי את הבהלה שלך משלנו."

כןכן בסדר. 

 

 

 

 

 

("הוא לא איש שיחה.

 

 

אבל אותה לא מכניסים לסיפור.")

כןכן בסדר.