פורום ריק ומוסתר (עמוד 20)

ושוב אין למה לקום בבוקר

אני פיפס קטן בים של החיים האלה

אני יכולה רק להתמקד במטר שלפניי

ולנסות להחליט על הצעד הבא

איפה אני רוצה להיות? נגיד שזה משנה

אין לי רצונות

גם לו היו דלתות פתוחות לא הייתי נכנסת בהן

ככה

שתדע מי שהכיר אותי פעם, מי שהצליח לאהוב אותי

נתת לי חומר להתגעגע אליו

גרמת לי להאמין שזה קיים, ואז הלכת

רק גרמת לסבל מיותר... שבגעגוע אינסופי וייאוש

תקווה שקרנית כזאת

כי לכולם קורים ניסים

אבל לי לא

אלוקים לא מסתכל עליי הרבה

Crazy day

I need powers for tomorrow

Tatte please be with me

I want a job but I don't want this one

But there's nothing else for now

Aaaaaaaaa l need it to go well

And everything to be okay

Please

Now please can I fall asleep

I need it so bad

האופטימיות הזו שחשבתי שאנצח

חשבתי שיש לי סיכוי מול כל הטראומות

שאם אשכנע מספיק היא יסםר מה עובר עליו

איזה אופטימיות

הם כל כך לבד

וכל כך לא מוכנים

להודות

ולבקש

ואתם תקרסו מתישהו

באלי לצעוק עליהים

אבל זה כנראה לא זה

מתי תחזור לי המוזה הנורמלית

זו מותשות נפשית

גם פיזית

אבל נפשית

הגוף כבר לא סוחב את כל הכאב הזה של הלב

אז הכל כואב

והכל עייף

ואת רק רוצה לישון פוראבר

בלי כוחות לשומדבר

רק להיכנס למיטה מתחת לשמיכה ולקוות שהכל ייעלם.

אוקיי איכ

כן זה מה שאני צריכה לקרוא בדיוק עכשיו אה

כן אני יודעת שיש אנשים כאלו. כן אני יודעת גם שהכי קרובים אליי חושבים ככה.

אבל איכ אופפפפ

באלי באמת לעשות לו סמיילי כועס אבל אין לי כוחות ולא באלי ש*

אלוהים

אני יודעת שאתה אוהב אותי כמו שאני.

אני רק צריכה לזכור את זה

ולהפנים את זה

תשלח לי כוחות

אני חייבת את זה

פליז

לולי תורתך שעשועיי

אז אבדתי בעוניי!!

אני כמעט נאבדת

כמעט אינני

אבל הנני

כי תורתך

לאט לאט

לנשום מעט

זה בא

זה קורה

אני שמורה

אני לא נאבדת

https://music.youtube.com/watch?v=syvH8wNTCxU&si=1pmcDj0-Pi6XLuI_

המילים🙂

Glad they enjoying

But part of me wants to be there

I know that was a right decision but I'm still feel like I'm missing something

I need a vacation but not now and not with them and not like that

I need to go to the ocean

I want to get out of here

Tomorrow I'll go home and I really hope it will be okay

I feel like I'm stuck here

I need it and it's gonna be hard but I have to do it sometime

Tatte be with me please

I need you

I'm tired

I need some powers

I just wanna sleep for two years and that everything will be fine

Please 

עוד יהיה לך

יהיה לך!!

יהיה לך אושר

יהיה לך בית

יהיה לך רוגע ושקט

יהיה לך, אני מבטיחה

הוא לא שוכח אותו

אפילו לא לרגע

אל תשכחי אותו🤍

את יודעת

כאב הוא הזדמנות להינצל

אני בלחץ.

תרגעי ילדה. תנשמי. יהיה טוב.

שימי את זה בצד ותתרכזי במה שאת צריכה לעשות. 

לא ידעתי כמה חסרה לי התחושה הזאת

להרגיש נאהבת

אני לא יודעת אם אנחנו באמת משהו

אני לא יודעת אם המילים האלה שוות באמת

אם הכוונה מאחוריהין גדולה כמו שהיא צריכה להיות

אבל הנפש שלי התגעגעה כל כך

לשמוע מישהו שנותן את ההרגשה הזאת

הנפש שלי מחכה לזה

כבר כל כך הרבה זמן

ומי יודע, מה יהיה בסוף ה21 המדובר

אלוקים

איכשהוא שוב נפגשנו

מי היה מאמין אי שם בחצו אתאיזם הקיצוני שתקף אותי באותה תקופה

שנחזור

אני לא יודעת מה אני ואתה,

לא יודעת מה המחשבה, מה העלילה

מתי שהוא לאורך השנים הצלחתי לשחרר קצת מהכעס

למרות שמעולם לא ביקשת סליחה

ואיכשהו תראה מה זה

פעם במידי פעם

אנחנו נפגשים

לא האמנתי אף פעם שאצליח לא להאמין

לא לחיות ככה

ועדיין להיפגש

חיים מפתיעים שכאלה

עולים בי הרהורים לאחרונה,

אפ זאת ההחלטה הנכונה

אבל כל פעם בפעם

אני יודעת שלא הייתי יכןלה למצוא את עצמי

באף מקום אחר

וקשה לי לכתוב, אני כבר לא מצליחה להתרכז בזה

ואני מקווה שאצליח לחזור

ואצליח להיות יותר

ושהשבוע שמתחיל, יהיה מלא ברגעים יפים

ויהיה טוב

אעעעעעעעעע כואב לי ביד

אני מכירה את הכאב הזה😭😭😭😭😭

לא שובבבבב😭😭😭

התאהבת.

אבל עכשיו היא רחוקה

ואפילו לא יכול לומר שמתגעגע

ואיך דפק לי הלב היום כשהמבטים שלנו נפגשו

לא הרגשתי ככה שנים

שכחתי שהרגשתי.

ובמקום לומר משו פשוט דפקת חיוך מפגר.

וזהו. היא פשוט חלפה

והלב שלי באיזה מקום לא ברור

ולא יודע אם באלי אותו יותר

מה שהיא אמרה היום עיצבן אותי

לא זכרתי מה שהיה. והיא כאילו האשימה אותי

כמו שהן האשימו אותי אז

היא אמרה שביטלתי את הפגישות שהיו אמורות להיות והיא די רמזה שהברזתי בלי סיבה

אבל פעם אחת סבא שלי נפטר והייתה לוויה. פעם שנייה הייתי חולה.

וגם אז הן התנהגו כאילו אני סתם מבטלת בלי סיבה וכאילו אני לא רוצה את זה בכלל.

אשמתי שסבא שלי נפטר? שלא הייתי מסוגלת נפשית להיפגש גם בזום? סליחה באמת שהתאבלתי על אדם קרוב.

וסליחה שהייתי חולה. באמת סליחה.

והיא התעצבנה על הטון שהיה לי. סליחה שלא זכרתי מה היה אז. עברו יותר מחודש וחצי ואני לא זוכרת מה היה. כי עברו עליי המון דברים והתמודדתי עם המון. סליחה באמת.

נכון הטון שלי לא היה הכי נעים אבל סליחה באמת שאני מרגישה רגשות.

ואז היא מצפה שאני ארצה לדבר איתה. יש לי ציניות. זה חלק ממני. סליחה שאני אני.

מותר לי להוציא את מה שיש לי בפנים. גם אם זה לא יוצא הכי נעים. והיא רק גורמת לי לרצות לשתוק. כמו ששתקתי כל החיים. לאן זה הוביל אותי למקומות רעים מאוד מאוד.

והיא רוצה שאני אדבר גם איתה ולא רק בחוץ אבל ככה אני לא רוצה לדבר איתה בכלל. אם אני לא יכולה להביא את מה שאני מרגישה ולא יכולה לדבר בלי שהיא תגיד לי שהטון שלי לא בסדר. סליחה עליי. באמת סליחה.

היא רק גורמת לי יותר ויותר להירתע מלדבר איתה.

אני לא מתחברת אליה. קשה לי לדבר איתה. סליחה באמת.

ואם אני לא אדבר איתה אז מה יהיה.

והן רוצות שאני אגיד להן מטרות. והרגע חזרתי ואני לא יודעת. לא יודעת מה להגיד להן.

עכשיו קשה. וכשקשה לי אז אני לא מצליחה לחשוב.

אני מרגישה שאני לא יכולה לדבר איתה בלי להרגיש שאני לא יכולה להיות אני. בלי שאני יכולה להגיד באמת מה שיש לי בראש. בלי להרגיש שאני מצטערת על עצם קיומי.

אני ככ רוצה להצליח לדבר. אבל אני לא מצליחה. לא מצליחה לרצות לדבר ככה.

ויש אותה בחוץ אבל מבחינתן זה לא מספיק. אני צריכה לדבר גם פה וגם שם ואיך לעזאזל עושים את זה. מספיק קשה לי לדבר שם. לדבר זה הדבר שהכי קשה לי בעולם. ואין לי כוחות נפש לזה.

איך מוצאים כוחות איך.

טאטע תעזור לי

לשלוח? לעשות מהומות?

אבל תמיד אני "מתחצפת" למה הן כאלה חנוניות ולא יכולות לעמוד על הזכויות שלהן?

אני באמת רוצה להגיד את זה בלי לעשות מהומות אבל יש סיכוי שלא יקחו את זה קשה?

זה שווה את זה? מה עדיף?

אני אהיה בשקט.

לא אכפת לי.

אני עוזבת גם ככה.

שיסבלו.