..Self Love.
..בברסלב בוער אש!
..בברסלב בוער אש!
..בברסלב בוער אש!אחרונה
אני מתה על הלבד אני מכורה אליו על מי אני עובדת
אני לא צריכה אף אחד.
(שקריםשקריםשקרים תת מודע)
ממ,אני לעולם לא יודעת מה האמת אפילו בפנים
..טיטו
נמאס לי מאהבות כוזבות
מדבר עם בנות ומתאהב והם זורקות
מה יותר טוב בו
זה שהוא נמצא אצלך בלייבים
אולי כמו שאת מדברת עם בנים אחרים
גם הוא כבר יד שניה? או שלישית...
ואת לא רוצה לדבר יותר
ומבחינתי זה בסדר
אבל כשאת תצעקי לי תעזור
זה יהיה מעבר
חשבתי שאהבנו וזה תמיד פוראבר
אבל שברת לי תלב
ואני כמו טיפש רק נתתי לך מסמר
הייתי פטי האמנתי שיש לך עקרונות
שאת לא רוצה לשבור אותם
אבל עכשיו את שוברת בשבילו
ושוכחת הכל
איך ראבק אלוקים יעזור לי
אנלא מבין תהגיון של הרגשות שיש בי
ומה שיש בי עכשיו זה רק רצון למות
אבל למשוך אותך איתי כמו כלבה עם חוט
סורי על הבוטות
כואב לי על הכאב
אבל עכשיו יותר חשוב לי זה שישאר הלב
אז בבקשה ממך רק לכי אל תתקרבי אליי
אל תתני לי שוב לבכות
חשבתי שאנחנו חברים שומרים אמונים
אבל התבדתי מהר מידי
רק חודש אחרי שנפרדנו כאוהבים
והנה התאהבת במישו אחר
למרות שהבטחת שעוד נחזור
אבל תאמת שכבר לא באלי
לא רוצה לחשוב עלייך יותר
לא מאמין שהאמנתי בך
לא רוצה להיות כמוך
יוצאת עם אחרים בשבירת הבטחה
אינלי כח כבר לכתוב עלייך
את מעייפת את הגוף ואת הנפש
ואני מקווה ומאמין שזה פעם אחרונה שאני כותב עלייך.
..דף תלוש
מפגרת.
(מתי אני אפסיק לקלל אותי
זה יקרה בכלל?)
הורסת גם דברים שאמורים לעשות לי טוב
למה. אין סיבה
ועד שגם זה יעבור
שהכל יסתובב.
כבר אין לי כוחות
ורק התחלנו
מה יהיה עלינו מה
מתוסכלת מעצמי ומכל מה שאני מקלקלת
עד אפיסת כוחות
אמרתי שהיום אני אתחיל
קדימה הלאה
אופ. מטומטמת.
למה ככ קשה לך.
(זה טבעי לפחד מהטבע)
געגוע
למה בעצם.
ערימה של זבל
אז אני מתחת.
חונקת את השורשים היחידים שנשארו לי בחיים
מתאמצת למות. סתומה
עלאק fighter אה
.
..דף תלוש
מהכובד על כתפיי
(הוא אמר שהוא מקנא
אבל פאקינג במה הוא מקנא.
באלי לצרוח לו ולכולם
זה לא שווה את זה
זה.לא.שווה.את.זה.בכלל.בכלל.
אולי מחר אני אלך לשם
מצד שני זה מפחיד אותי בגלל האוכל
אני כבר לא יודעת מה יהיה איתי.
באלי להתייאש
באלי לתת לעולם לעשות בי מה שבאלו
שיאשפזו אותי
אולי זה יעזור
אבל גם אם זה יעזור אחרי כמה זמן אני שוב חוזרת למצב הנוכחי הרע
אז מה זה משנה בכלל
מכניסה את עצמי לבלגנים
ואז קורסת
כאילו למה ציפית.
והבלגן רק יחמיר אחרי פסח
איכ.
היא רוצה לדבר עם כל העולם
אז שתדבר עם כל העולם
אני הרמתי ידיים.
(ילדה בת 20
אה.)
אפשר להתייאש?)
..להיות בשמחה!!!
(לא, טוב?)
חיבוק חזק ואוהב
..דף תלוש
(בינתיים לא. בשבילך.)
לא. תדברי עם אחדארצ'יבלד
תדברי איתן
לוחמתארצ'יבלד
לאט לאט, תפתחי לבנות חכמות. לא לבנים.
כי אז האשליה לא מתנפצת. היא תמיד בשורש שם.
וכמובן. אבא המלך. אוהב ומבין.
..דף תלוש
תודה.
כןארצ'יבלד
..דף תלוש
עושה לי רע נורא לשמוע על הכל.
אופ.
"היא לא צוחקת. תצחקי!"
(אמירות מדי חסרות טאקט ורגישות.
רק ההתחלה ומי יודע עם כמה עוד אצטרך להתמודד.
מותש לי מהחיים
ואין כוחות
מחר כולם מגיעים לפה
וצריך לעשות הצגה כאילו אני בסדר
כשבפנוכו אני במצב חרא.
אני צריכה לעשות עם עצמי משהו
אבל מה.
אני רוצה חיבוק ענק ולא לעזוב אף פעם.)
..דף תלושאחרונה
באלי לשבור משהו
אני כבר לא יכולה עם כל הקולות האלו
פשוט כבר רק להרים ידיים
ולברוח
כמו תמיד.
פף)
רני לא סובל חתולותארצ'יבלד
או שתלכי.לעזעזל. בפשטות.
בגלל שאני כלבארצ'יבלד
יש לך תשע נשמות.
9 זה מספר בטח שמרגש אותך.
גם 1
גם 2
גם 3
לכי לעזעזל.
המילים האלו נוטפים צוף. בבקשה לא להפגע. רק חתולה אמיתית נפגעת. וכלב לא מבקש סליחה מחתולה לעולם.
מוכנה? נשאר לך נשמה אחרונה כלבה.
ה' אני אוהב אותך יותר מכולם בעולם. אתה!ארצ'יבלד
הכל!
לא משאיר לה גרם של פירור של גרם של תשומת לב.
רק לקנות אותה.
רוצה? סבבה.
לא רוצה?
חפשי לך ”כלב" אחר. זה לא הסבר.
אני לא חייב לחתולה הזאת כלום.
אין עוד קקי.
אם החתולה הזאת.הייתה לידי הייתי פיזית מרביץ לה.ארצ'יבלדאחרונה
..עברי אנכי
אני ממש מרגיש צורך לשפוך. לשפוך הכל.
לבכות שוב. אבל לבכות באמת.
לשחרר.
אבל איך אפשר כשהלב שלי עשוי מאבן?
אטום. אטום לסביבה, אטום לחברים, אטום להורים
אטום מהקב"ה......
חסר המון מידות ויראת שמים. עמל. קדושה. שמחה.
חסר לי תורה. יותר מידי.
אם מישהו היה מבין בכלל את הבלאגן הזה שהכל מסתובב כאן.
שזה לא צרות של עשירים
אלא זה אויר. שאין.
ועכשיו כולם יחשבו שהם מבינים. ייאי.
..עברי אנכי
ה' יעזור לנו
הא גופא קשיאekselion
מחד מרגיש צורך לשפוך
ומאידך לב העשוי מאבן?
לא משתמע כך.
הרשה לי לצטט פסקה נחמדה של הרב שבדיוק למדתי:
כשנפגשים עם מצבים של קטנות, מוצאים הגדולים את המדות שלהם חריפות יותר מדי.
יכולים הם להביט אל רוחם פנימה ולמצוא את כל הליקויים שבו, אבל לא יוכלו להונות את נפשם גם אונאה של ענווה, שהם באמת הנם הגרועים שבבני אדם,, שהרי בני אדם רבים ששים תמיד בגוניהם,ואינם מכירים אי רצון במדותיהם, רק אלה צלולי הדעה, נפשם ירעה להם על מדותיהם ועל מעשיהם שאינם רצויים.
רק יבואו לידי מסקנא, שאמנם גדולים הם לקוייהם, אבל ההרגשה בהליקויים בעצמה גדלות היא, והגדלות הזאת כבר נותנת היא ערובה שלא ישפלו אלה אשר הכרת צידם השפל היא צרתם הקבועה.
והם יתעלו עד לידי הכרה עמוקה, שעצמותם של הליקויים יתרונות גדולים הם, ומתוך גדולת נשמה הם באים, ולשמוש של גדולה הם נועדים.
לפנות לאבא המלך.ארצ'יבלדאחרונה
00נעלמת,.
נכון ילד שמתחבא חזק חזק ומת שימצאו אותו אבל עוברות כבר שעתיים והוא מתחיל לחשוש שהוא נשכח?אז זה.בדיוק זה.
לא יודעת אם הילד הננטש זה אני או אלוקים,מה שבטוח שבעיות שנוצרות אי אפשר לפתור בלא שניים לפחות.כן,גם בעיות של מחבואים.
תמיד כשניסיתי לברוח ולהתחבא,הוא מצא אותי בסוף.
גם הוא,כשכביכול התחבא לי,נמצא על ידי אחרי מעט או הרבה זמן אבל תמיד מצאנו אחד את השני בסוף ופצחנו בריקוד מיני חסידי של כי הכל הבל הבלים אין עוד מלבדו גם אם המלבדו הזה התחבא לי מאחורי אבן דוממת בכותל ומצאתי אותו רק כשהסכמתי לעצמי לרדת באבנים העתיקות דרך שאר יפו והמוסלמי והאריות.
בר תמיד מתעקשת לקרוא לי המתחבאת הסידרתית.לא אכפת לי כבר מהתארים שממציאים לי,כל עוד הם בגבול הטעם שאפשר עוד להכיל.
וכן,זה גם אולי קצת נכון.
כל הזמן אני עם תיק צד וגיטרה צבעונית וצב איטי דימיוני שממוקם לי על הגב,לוחש לי כל הזמן בצרחות,"תברחי,תתקדמי,תתחבאי.אף אחד לא מחפש אותך,כולם שכחו,גם אלוקים".
כשאני מנסה לקלף את המטריד הזה מימני,זה לא מצליח,זה חזק מכוחותיי.
תמיד אני מוצאת אותי במחבוא שלי,בלבד שלי,מקופלת בתוך שורות שורות של מילים ופזמון ללא חרוזים כי כל מילה היא בפני עצמה ואין לה אף חיבור למילה אחרת.
זה פזמון שחוזר על עצמו יותר מידי פעמים ומבטא כמה לבד יש במחבוא ועם התהייה הכי גדולה של,איך אלוהים נמצא בכל העולם ואיך הוא פה ואיך הוא שם אם דווקא במחבוא שלי הוא נעלם?.
אבל שאלות לא שואלים.עם שאלות שותקים ולרוב הן עוברות לבד או שלא ואז צריך תשובות רציניות שיחזירו את השאלות כל אחת למקומה.
לאחרונה אני לא כותבת הרבה כי במחבוא שלי אין מקום לכל עופרת העפרונות והדפים שאצטרך לצבור איתי אם אחליט לפלוט את המילים החוצה.גם קירות לא יספיקו.
המחבואים שלי קטנים.
וואו.לפעמים אני רוצה להכריז פוס משחק ולשבת ישיבה מזרחית על בלה נמוכה(נו כי אני תמיד לא הייתי מהאלה שאלופים בלטפס על בלות גבוהות בלי להפיל חצי מהקש לאדמה),לשתות שייק לימונענע דובדבן וקרח ולנשום לפי קצב הקש שבכוס הקוקטיל הגבוהה,לחבר לי את האדמה לשמיים והגשם והרוח,פשוט לפקוח עיניים ולתת לי להרגיש את החופש שבחוסר המחבוא עד שירד לי גרגיר האיפור האחרון או עד שימס דובון הקרח הכי רחוק בפסגת ההמלאיה.
תפארת הלכה ובר התקדמה וגיא,מי זוכר אותו בכלל ותמר גם,ממשיכה ללכת ותוך כדי מנסה למכור פיצוחים וכוסיות גלידה או אנערף ברד בטעם מנגו,לכל איש אשר יחפץ ליבו לקנות ברד בטעם מנגו.
רק אני תמיד נתקעת באנשהו לא מוסבר,יושבת על אנשהו לא מוסבר ונשארת עם התהיות הלא נגמרות שלי ועם השאלות וחלקי הפאזל השבורים שאני מנסה לחבר אותם שוב ושוב ועד שזה מצליח,השמיים מתכהים שוב אז אי אפשר לעשות כלום מלבד לחכות לבוקר ולהתפלל שהחלקים לא יתעופפו עד אז ושאכן הם יתאימו אחד לשני ויצליחו להתחבר.
וכל זה נעשה בתוך או בסביבת המחבוא שלי.
יש כלל בטבע שכל דבר שמתאמץ,סופו להתעייף.אני הכלל הזה.
מאחורי העיניים והתלתלים והמכנס/שמלה והידיים,מסתתר אדם עייף.עייף ממחבואים.
מאחורי הראסטה לשעבר והלב השותק,מסתתרת נפש שרוצה את השיחרור ואת השקט שבאנשים ואת הרוגע שבדממה ואת היופי שבמילים הנשמעות.
להתחבא כל הזמן,לעבור ממחבוא למחבוא,זה מעייף.זה מתיש.
כל חיי חלקתי עם עצמי מקומות חדשים להטמין בהם את עצמי עד יעבור זעם,עד יעבור הצורך להסתתר.
ואני יודעת שבסוף,גם בר תימצא את החצי שלה וגיא יטוס לחלל ותמר תקדם את קריירת המנגו שלה למשהו יותר מכניס ואני,אם לא אשנה תוכנית לחימה,אשאר עם עצמי ועם מילותיי,בתוך עוד מחבוא מוצלח שמצאתי לעצמי,מגרדת את הקיר ומחספסת מילים קטועות לעצמי.
אז מה,להיות קלישאתית עכשיו ולהגיד שהנה,הסוף הטוב שלי מגיע ואני מזהה כבר את זיקוקי הדינור ומחיאות הכפיים נעות לעברי בקצב מסחרר ואת סוף משחק המחבואים?
לא,זה לא קורה.
אבל לפחות אני יודעת שאין אפשרות להישאר כל כך הרבה זמן במחבוא כי לרוב,אשאר שם לבד,בלי אף אחד.
ובלחישה קטנה:לפעמים,רק לפעמים,
יש מקום לאלוקים והוא מצליח להיכנס איתי למחבוא ביחד ומסתתר איתי.שותק איתי.
בְּוַדַּאי גַּם בְּמַחְבּוֹאִים,נִמְצָא.
..שלכת~
(הלוואי ומותר ורצוי להגיב.
את, את. פלא עצום.
קראתי בשקיקה, הלב בולע שורות, כי הכתיבה כלכך טובה.
אני אוהבת את שחר, ואותך)
..נעלמת,.
נשמה שאת,תודה.
זה ישן...חשתי צורך להעלות את זה,לא יוצאות לי מילים אחרות)
..שלכת~
(לב יפה שלי.)
..דף תלוש
אני אוהבת.
תזכרי?
חיבוק.
נכוןארצ'יבלד
..פשטות.
אמן שטוב לך הכי בעולם עכשיו
...להיות בשמחה!!!אחרונה
(תודה שאת קיימת.)
את הפלא שבחיים.
(הלוואי תמיד תדעי לאכלס מקומות נידחים שמשוועים לנוכחות, להשמעה.
שתמיד תצליחי לעלות אותו למקומות המחבוא שלך, לראות אותו נכנס במקומות שנותנים לו להכנס.)
עלייך הרבה מאודריעות.
אני צריכה לשכוח כי אני לא יודעת להחזיק דבר כזה, עוד לא
אבל זה בכל זאת מה שאני מרגישה
היי!!!עברי אנכי
מה נשמע? 
שלום שלוםריעות.
ברוך השםעברי אנכי
איזה כיף לראות אותך כאן 
מה מביא אותך לכאן? 
מוצש כמובן, אם מתישהו אני חוזרת זה כי מוצשריעות.
חח דיכאון מוצש..עברי אנכי
ידוע ומוכר לכולנו
נו מה את עושה במיוחד לחג?
יש איזה משו?
מטיילת קצת עם המשפחה, מקווה לכתוב קצתריעות.
בהצלחה רבה! בעזרת העברי אנכיאחרונה

כמה כאב כמה כאבארצ'יבלד
תוציאו!!!!!!!!!!!!!!!!!!! תוציאו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! תוציאו!!
..דף תלוש
וכואב לי אמאלה כמה כואב.
והשינה שלי אלוהים מתי אני אצליח לישון נורמלי
באלי לצרוח
באלי חיבוק
..דף תלוש
נמאס לי
באמת נמאס.(?)
קשה לי עם כל זה
באמת
אמרתי שאני רוצה להחלים
אבל להחלים אומר לעלות
ואמאלה אני לא רוצה
אני לא רוצה.
ובכל מקרה זה כואב לי רצח
אז למה.
מפחיד אותי פסח
מפחיד אותי הציפיות הלא הגיוניות שלה
מפחיד אותי הבלגן שיצרתי לעצמי
(מפחיד אותי להגיע שוב לאשפוז)
מגיע לי טוב
מגיע לי לקבל אותי כמו שאני
(אבל אני משתנה
אז מה זה כמו שאני)
אני מכורה לדברים גרועים
אני מזוכיסטית מדי
אני מלקה את עצמי על כל דבר
ועד מתי.
..דף תלוש
סתומים.
למה הכל ככ מטרגר.
אני רוצה להחלים. אבל
אני צריכה לשאול אותם מה טכנית יהיה
כי ממש נראה לי שבינתיים אין כלום. בשבילי.
החרדות רק הולכות וגדלות
אוף.
לראות אנשים זה קשה לי כשאני ככה.
לצאת ככה ולחייך ולענות על שאלות
איך קיבלת את זה, המ.
שתיקה מביכה.
(את מבינה שאת הורסת אותך?
את מבינה שהגוף שלך קורס?
את מבינה שאת חייבת לעשות עם זה משהו?
אוף. אבל זה כל כך קשה.)
..דף תלוש
But, it's very difficult
That's situation not help me
The reality not help me
All that is so hard for me
I'm not lying
I just wanna succeed
A little bit of success
.Why I'm here
(I hate me)
..דף תלוש
רולי אולי אוכל לעזורארצ'יבלדאחרונה
..דף תלוש
עמוק בתוכנו מעולם לא אמרנו נואש
אבל איך מגלים את העמוק הזה.
את נלחמת בשיניים
את מנסה שוב ושוב ושוב
גם אם את נכשלת
את מנסה להיות ילדה טובה
להשתיק את השדים הרעים שבראש
את מנסה.
וזה המון.
נכון?
זה שווה הכל.
זה שווה אותך.
תאמיני שבסוף תצליחי?
הלוואי.
בינתיים הדרך משובשת מדי
הבורות עמוקים מתמיד
השדים גוברים עלייך
אבל אז את גוברת עליהם.
אפשר להגיד שאני גאה בך?
(שיחת ילדה)
אפשר שתחבקי אותך חזק ולא תעזבי?
..דף תלוש
למה בעצם צריך להיות ילדה טובה?
אפשר להיות ילדה רעה
לפחות כמו שהעולם תופס
ובעצם להיות את.
כי זה שאנשים חושבים שאת ילדה רעה
זה לא משנה את זה שאת, פשוט את.
ורק את יודעת כמה זה לא פשוט.
אז יש לך קעקועים ואת מתלבשת חשוף
אז מה.
את עושה דברים בדרך שלך
ולא איך שהאנשים בחוץ מצפים.
אז מה.
את בורחת מהכל ואז חוזרת חזקה יותר
את משתגעת עם עצמך לבד וגם לפעמים עם אחרים
ולפעמים את רוצה למות
כי את ילדה רעה
ואף פעם לא הצלחת להרגיש
ילדה טובה
ואת מסתכלת במראה ורואה ילדה
אבל היא לא רעה.
היא אף פעם לא רעה.
היא את.
וברגע שתרפי מלנסות לרצות את כולם
ותלכי עם הלב שלך
לאן שאת חולמת לעוף
את תצליחי לפרוח
ואת תגדלי
להיות אישה
שהיא את.
ולא אף אחת אחרת.
את לא צריכה לחיות בשביל אף אחד
את צריכה לחיות בשביל עצמך.
וברגע שתביני את זה
את תרצי לחיות.
את תרצי לעוף
ולגדול
ולהצליח
להכיר אותך
כמו שאת
כי בדיוק כמו שאת
ככה זה טוב.
נכוןארצ'יבלד
..דף תלוש
כאילו
לא להתייאש
לא לגמרי
להתפרק
כמעט עד הסוף
להסכים לעצמי להתרפק על הכאב
להתמסר לחיבוק
אבל מי יביא לי חיבוק בכלל.
כל כך כואב לי בפנוכו
רק להסתכל על הודעות חג חירות שמח
לסנן
ולבכות.
חג חירות אה
יציאה לחופשי אה
אפשר להשתחרר ממציאות כובלת כזו?
לשלוח את אנה רחוק רחוק שלא אמצא אותה יותר בחיים.
שגם אם אני ארצה לחזור אליה היא תהיה ככ רחוקה ובלתי ניתנת להשגה.
אז יש לי תפריט
ואני לא עומדת בו
ואני לא כותבת יומן אכילה
אבל אני כן אוכלת
משתדלת
כמה שאני יכולה
ומפחדת מדי מאיך יהיה עם הארוחות שלי בחג
ומתוסכלת מעצמי ומהכל
ילדה רעה
ילדה טובה
ילדה.
אפשר חיבוק?
..דף תלוש
מדהים כמה המצברוח מושפע מהגוף וכמה הגוף מושפע מהמצברוח.
כוחותכוחות
מאיפה מביאים לי כוחות
איך מסבירים להם
איך גורמים לאנשים להבין שלא צריך לשאול שאלות ולא צריך להגיב על כל דבר ולא צריך להעיר הערות על כלום
פשוט להיות אנושיים.
((באלי אנשור))
((אישור))ארצ'יבלד
..דף תלוש
הקטע שלהתעלם ממנו זה לא פתרון ואני יודעת את זה אבל קשה לי איתו
כל פעם אומרת, ממחר
כל פעם מחדש לא מסוגלת לכל זה
(מסתכלת במראה
ומה רואה
מה רואה.)
חושבת שבגדים מסתירים
חה.
לובשת שמלות ושונאת את עצמי בהן.
((אבל בעצם בכל בגד אני שונאת אותי))
ללבוש ארוך וגדול לא עוזר להסתיר. תביני.
*צנזורהשמורהבמערכת*
..ארצ'יבלד
(את רואה אותך)
((ואת יפה בכל בגד))
..דף תלוש
מה יהיה איתי
אני צריכה עכשיו לעשות את זה
אפשר להתעלם מהעובדה הזאת?
אבל אני חייבת
פאק איט
ואני גם רוצה
או רציתי
מתישהו
אולי.
(תזכרי שהרצון האמיתי שלך הוא להחלים
ואז מה אם את בכלל לא בטוחה שזה אפשרי
את רוצה חיים.
נכון?
חיבוקעצמי.)
..ארצ'יבלד
(נכון)
..דף תלוש
סיגריה אחרונה ולנשום
להתלבש להסתרק להתאפר
מה עוד כדי להסתיר אותי מכולם.
לא כדאי לבכות כי האיפור יימרח חה.
השמלה מסתירה? חח לא.
טיפשה.
מה יהיה עליי מה.
Goodluck little girl)
We all are hoping for you
?Yes
(.Hug yourself
מסתירהארצ'יבלדאחרונה
(yes)
..דף תלוש
והכאב
והגוף והבעיות שהוא עושה לי
שונאת
כבר נמאס אוקיי?
אוף.
..דף תלוש
ארצ'יבלדאחרונה
..דף תלוש
לבכות זה מתיש
להיות חסרת אונים זה נוראי
לרצות למות זה.
עד מתי וכמה עוד ומה מכאן
ואיך אפשר להמשיך
ואיך מרגיעים אותי במצבים כאלו בלתי אפשריים
אני רוצה חיבוק ענק ולא לעזוב אף פעם.
..דף תלוש
עכשיו אני לא אצליח להירדם בחזרה אופ.
כןארצ'יבלד
פפפמשיח נאו בפומ!
ובכלל
ארצ'יבלדאחרונה
..למרות הכל.
והאמת? יכול להיות שמישהו אחר שהוא לא את, כבר לא היה כאן היום.
את לוחמת. ובתוך כל המלחמה הזאת, על החיים שלך ממש. את גם לא וויתרת על השם יתברך. אפילו שהוא שוב ושוב הראה לך כאילו שהוא כבר וויתר עלייך.
המשכת לכסוף אליו. וזה מדהים. זה מדהים שכל מה שהיה אמור להחליש את האמונה שלך רק העיף אותה למקום גבוה יותר. פנימי יותר. עמוק יותר.
חוץ מזה שאת יפה. ככה בפשטות. מוזר למנות את זה בין המעלות שלך כי תמיד את מנסה לומר שזה שטויות. אבל תכלס זה לא באמת מצליח לך. אז בואי באמת נודה בזה, עכשיו. את יפה. מבפנים ומבחוץ.
ונכון שאת דואגת המון לבחוץ, אבל יש לך גם כל כך הרבה יופי בפנים. כל כך הרבה עומק וחן.
ואת מוכשרת. קשה לי למצוא תחום שאת לא טובה בו, אפילו קצת. יש בך יכולת להגשים כל חלום שלך. פשוט כי את טובה בהכל.
(זהו. שזה אולי ילדותי ואולי מפגר. אבל לא מספיק להיות טובה בהכל. צריך שידעו את זה.
בן אדם צריך הכרה.
ואני איבדתי אותה.
אני גוף שלם, נראה כאילו שהכל בסדר.
אבל איבדתי את ההכרה.
ובלעדיה, זה הכל מת.)
נכוןארצ'יבלדאחרונה
עייפות עולמים-אן
..נעלמת,.
(ומורעב עד כלות.)