יש לה חושים פסיכיים.
היא קלטה ששיחה אחת איתו,מפילה אותי ממש ושהדמעות עמדו לי בעיניים כל היום ונשבעו לי שהן לא יצאו ליד אנשים.
לידה הן יצאו.
בכיתי למישהו!ירדו לי דמעות!זה לא הגיוני בכלל בכלל.בכלל.
איך היא אמרה,הגבולות הם החיים שלנו.
צריכים לשים גבול.
אע,מתיש.
וכשנכנסתי מקודם למקלחת,פתאום חייכתי חיוך עייף ולא האמנתי שאשכרה הגעתי למקלחת בסופו של יום.
ואני מנהיגה ואחראית.
ושאלתי אותה אם גם היא הייתה ככה,היא ענתה שכן.
ואשכרה יש לה היום משפחה מושלמת.
והשיער שלי נחמד אלי עכשיו.טוב לי איתו,משוחרר,ילדותי.
היא התחננה אלי שאסכים לעצמי להיות גם ילדה לפעמים.
ואני מנסה להגיד לה תודה ולא מצליחה.
פשוט ממ,אשכרה מישהו קרא אותי והבין שיש הרבה מאחורי הלב שלי.
