פורום ריק ומוסתר (עמוד 37)

כן כי יצאתי סתומה היום מולה.

הייתי מעופפת היה לי חם בגדול הייתי מוצפת.

ושוב הרגשתי מטומטמת, שוב אחת שלא חושבת יותר מידי

שוב אחת מפגרת.

ובאלי לצעוק לשמיים שדי כבר וזה יותר מידי והלוואי יראו כמה אני משתדלת אבל הרגשתי באמת מפגרת.

אוף אבל זה מותר לפעמים השם.

להוציא את החרדה מהעצמות.

לוחמת

יש בים הזה חיים.

תזכרי?

עוד מעט את תתחילי להבין את מה שאת מבינה כבר עכשיו שאת הולכת להתחיל להבין

את עושה לי חרדה את מודעת לזה

אין לי כוחות אלייך עכשיו

מה את רוצה מהחיים שלי

אני רק רוצה לבכות ולישון

את לא יודעת איזה לילה היה לי

וסליחה באמת שאני לא מצליחה לשתף אותך.

איפ

כיביתי את הטלפון וזה פאקינג עבד. או שנגלה ביום ראשון. עד אז בכל מקרה זה אני והבעיות שלי וערימות של זבל. בלי אף אחד אחר.

Smile on your face even though your heart is frowning

יומולדת 5

אשכרה.

היה לילה גרוע כ"כ

וקמתי מוקדם מדי

ובזבזתי כ"כ הרבה זמן. מה יהיה איתי??

אבל עכשיו נוסעת ללמוד. לבד.

הוא יצטרף אח"כ. יש לי אבל בערך 3 שעות להריץ חומר. ותרגילים.

הם לא יהיו שם. עדיף כך.

לא חושבת שזה מוגזם???🤨

גם את מאחרת וגם נעלמת לא יודעת לאיפה

למה אני צריכה לעבוד לבד ???

היה אתמול כ"כ רע איתם

שפשוט ברחתי. לא היה לי כח להתמודד.

למרות שכן קצת מתבאסת שהוא לא בא ושאל למה...

היום לא אגיע לשם. אני צריכה ללמוד מלאאאאא.

אם אצליח, אולי אתן לעצמי פרס. נראה.

בהצלחה לי.

הוא לא פה בשביל לראות

אבל חושבת עליו.. והשיר הזה... השיר שלו...

בקיצור אז מה?

שום דבר לא ידוע

כרגע נראה ש... אין לי לאן ללכת

היא : מה קרה?
אני: אם את מבטיחה לא לנסות לעזור לי אני אספר לך

היא מתסכלת אותי אופ

העיקר יום המודעות להפרעות אכילה אה

העיקר את כותבת לאחרות דברים יפים

האם את מאמינה בהם בכלל

כאילו; כן

אבלאבל.

למה את ככ מתוסבכת ילדה

מה נסגר איתך

הצילו

זה אשכרה קורה

זה מציאותי

אמאלה

לנשום ילדה לנשום

למה את פאקינג מפחדת מזה מה יש לך מופרעת

האזעקה הזאת

הקפיצה אותי

איזה בומים

דייייי

למההההההה

אווףףףףף

הלידר של הלהקה שלי החליק על המח

השיבאל סקי הזה תומך טרור הוא ועוד חברים מלהקות אחרות

נכון הוא לא הפווריט שלי הוא לא הביאס שלי

אבל עדיין למה להיות עיוור ואידיוט

אווףףףף

הוא גוי נכון

אני לא אוהבת אותו אני אוהבת את המוזיקה שלו

והקול שלו

אבל עכשיו אין לי בעיה שימות

הקים נאם ג'ון הזה

איכססס

יש לי קטע מדאיג בגוף לאחרונה.

זה כנראה יעבור מעצמו תוך כמה ימים,

אבל,

פתאום זה מדאיג אותי.

אוכל סרטים שאני נכנס לניתוחים ועומד למות.

האמת, שלא למות אני מפחד.

רק לכאוב.

בבקשה אלוהים, רק שלא יכאב לי,

(אם כבר פונה אליך, אז אפשר להוסיף - שלא יכאב יותר לעולם?)

אין לי מקום משלי

תכלס אין שום דבר שהוא באמת שלי

שהוא תחת שליטתי

אפילו לא החדר שלי, המיטה שלי, כלום.

אני מרגישה מריונטה של כולם

לא משנה מה אני עושה זה חוזר אליי כמו בומרנג

אבל מה הבדיחה פה

שכולם חושבים שאני עושה מה שבא לי

ואגואיסטית ומאוהבת בעצמי

חחח

בדיחה עצובה

הלוואי והייתי מאה אחוז כזאת

הייתי אחרת. הכל היה אחרת

הייתי רחוק מכאן חייה את חיי ואולי מאושרת יותר.

אני  בסך הכל מנסה לחיות את החיים שלי, מנסה להיות מאושרת

לעשות מה שאני אוהבת, להרגיש יציבה

אבל כל פעם זה מתהפך

איףףף

במה אני טועה?

למה הם רואים הכל הפוך ממה שקורה באמת?