פורום ריק ומוסתר (עמוד 371)

אנשים מתעלמים ממני
מחר צריך לקום מוקדם ממש
מי יודע אם נצליח
שיעבור בשלום

מותש לי

באמת שאינלי חשק לנסוע לפתח תקווה היום🤢

יש משהו באוויר שמכריח אותי לחשוב. הסתיו מגיע, נהיה קריר בערב ורוחות כבר נמצאות כמעט תמיד.
זה מזג אוויר שלא יודעים איך להתלבש, שניה חם שניה קר. כמוני.
לא החלטית. בורחת וחוזרת. רוצה להחלים רוצה לשקוע. מאמינה וכופרת בנשימה אחת. לא ברורה, ככה אני.
האוויר הזה של סוכות, גורם לי לצאת החוצה. החוצה מהבית, החוצה מתוכי. זה אוויר שבא לך לצאת לשדה ולרוח ולנשום עמוק עמוק ואז לחזור לבית נעים ומוגן מרוחות.
זה מוזר לי התקופה הזו. תקופה של יום הולדת. תקופה של זכרונות. אבל לא צריך עכשיו לשקוע בעבר. לא, בהחלט לא צריך.
אני רק רוצה שיהיה בסדר. שלא יתפקשש כמו שתמיד קורה. יש לי מזל מחורבן ואיכשהו תמיד בסוף אני בוכה.
אז אולי זה יהיה בכי טוב. בכי משחרר. אולי. ואולי גם לא.
יש ריח קסום באוויר, ריח של לפני גשם ושל שלכת ושל טבע. אני אוהבת את זה. זה זמן שעוד רגע חורף, כמעט, אבל עוד לא. עוד מעט יבוא הגשם וישטוף הכל, אבל עד שהוא יבוא יש לנו אוויר נקי יותר וקסום יותר.
וגם אני נקייה יותר וקסומה יותר. גם אם אני לא תמיד מרגישה את זה. ככל שהזמן עובר אני מעכלת את זה יותר ויותר, שכן, אני קסם. אני פלא. והקסם הזה שהוא אני לא פה סתם. הוא פה כדי להאיר לעולם כולו.
ויש ימים של איכסה ואין בכלל כח ומה הקשר קסם. אבל תמיד הוא קיים, גם אם הוא מוסתר לפעמים. ואני צריכה תמיד לזכור את זה, שאני קסם. אחרת יהיה לא כיף ולא טוב.
תזכרי שאת קסם?

זה עושה לי להרגיש רע פיזית





והיא עצבנית עליי, לא מבינה מה עובר

|נאנח|
למה הסכמתי לבוא...
יש יותר מידי זמן לדבר ומצפים שאמלא את החלל בדיבור.
לא אוהבת לדבר.לא אוהבת.לא רוצה לשתף במה אני חושבת ואיפה הראש שלי נמצא.למה?תמיד צוחקים.תמיד סותרים.תמיד אני מוזרה ולא מבינה כלום.בעע תמיד.
שנייה לפני שכיפור נכנס,שמתי כמובן ניגונים.ו,
....
נפגעתי.לא היה לי כוח לטקס הזה של הסליחה אז פשוט אמרתי בלב שאני סולחת ומבטיחה שגם בזה,אני לא אשתף יותר.
אין צורך לשתף.אין צורך.איןןן.

אנלא יודעת מה 

אנלא יודעת למה

אבל כל הזמן הזה הייתי לבד

כל הזמן הזה הייתי לבד

כל יום מחדש

 

 

דיייי שורף לי

אני צכה חיבוק

והבדידות הזאת..זה בלתי נסבל.

ולמה כולם ככה סובלים?

באמת שכבר לא אכפת לי..אני רק רוצה שיפסק הכאב.מצידי שכל הכאב יעבור אליי.אני לא רוצה שיכאב.לא רוצה שיכאב לאף אחד.

פףףףף וזה אמיתי מה שהיא אמרה.אין לי באמת מה להגיד..זה שורף את הלב.לא רציתי.באלי להכחיש את הכל.ואם לא להכחיש אז להדחיק לפחות.פףףף לא משנה אני צכה ערק ואין פה לעזעזל.

אחרת כל כך,

ממכרת.

 

 

יפה שלי,

תודה שבאת כבר.

לא יכולה לדמיין רגע אחד יותר בלעדיך

 

 

 

החלטתי להתחיל לשמוח
להתחיל לחיות
כי למה לא.
יש לי את (כמעט) כל הסיבות לשמוח
הרי בלי המערכת הדפוקה הזאת הייתי אחד האנשים היותר מאושרים. אני לא רוצה להיכנע למערכת הזאת. לאנשים הדפוקים שיש פה. שרומסים ומועכים אותי. לזה שאין לי פינה שקטה של עצמי, אני פשוט צריך ליצור כזאת. מחוץ למערכת יש עולם טוב. אני צריך רק איזה עוגן שיחזיק את הראש שלי מחוץ לזה. ומתישהו אני אצא מפה.

אני בודדה
אני רוצה שתהנה כי עוד מעט לא יהיה לך את זה
אפילו שאני רוצה גם טיול
אני מרגישה שאני לא 100% ישרה כשאני אומרת לו שיסע אבל מה לעשות

הלבד הזה קשה לי

חלמתי עליו ולא הרגשתי כלום. יאיי.

זה לא ידוע
כי זה לא קרה
זה לא יסתדר
כך באויר
העבודה מרובה
ויהיה קשה
אחרת לא יהיה

נגמרו הכללים
זה משחק נשמות
אין על מה לנסות
לעשות
פשוט להיות
ולרצות
ואז לקוות
שמשהו יהיה
משהו יקרה
זה בטוח

אמור מילה למעני,סלחתי.

זה פשוט יפה.