פורום ריק ומוסתר (עמוד 405)

ברמות
וזה לא עובר


ומה כבר קרה?
ומה כבר עשיתי..

(התרגשות.)

למה לעזזל היא חסרת טאקט
ואי זה היה פוגע . החוסר הבנה הזה.

אני חשבתי שהיא מבינה את הרגישות. מסתבר שלא

רק אתה ..

זה היה לילה. ולא היה צריך עוד תאור. לילה פשוט. ישבנו כולנו והבטחנו בשקט לעצמנו שלא נפסיק להתייאש, נשבענו שאת הגחלת שבתוך ליבנו נעביר הלאה עד שכל העולם יבער מהאש.
הימים עברו, רגשות השתנו, והמח גם הוא לא היה צלול כאז. חברים לשבועה נעלמו. תחתם נוספו כוחות צעירים ורעננים. כוחות שלא היו בלילה ההוא.
והשבועה התחדדה והשתנתה והתאבדה וכל אדם פירש אותה כרצונו. והגחלת הועברה בין חברים. וכל אדם פירש את בצורה שונה והעביר רק חלקים שהוא הכיר ממנה.
זה היה לילה. לא פשוט בכלל. ישבנו כולנו ונזכרנו שפעם נשבענו. דיברנו בגעגועים על הגחלת. לאט לאט החזרנו אותה לליבנו.
נשבענו להבעיר את האש בליבנו.
עדיין לא מיואשים.

השם

מה בנאדם צריך יותר ממקום של עצמו לבכות בו
ולבכות את עצמו על דף
ושירים שעושים לו לכבות
ורגש

געגוע עמוק לי.

לו הייתי רואה אותך
לא הייתי עושה כלום
חוץ מלהביט
עוד ועוד
בעיניך הטובות

אוהבת אותך רבי.

[הוא קרע לו את התפילין.
כי ככה.כי הוא היה עצבני.
כי לא נתנו לו מקום והפנמנו שגם הוא סובל.
והוא צעק.צעק ממש.
ואילו החלומות שלי.]

9

פרח

יש אנחות שאפשר לשמוע מתחילת העולם ועד סופו, הן יכולות לבקוע הרים ושמשות ואנשים, ולהוציא מהבנןכנוכו שלהם את הכאב הגולמי והטהור, זה שמתייסר בתוכם בשעות קטנות בלילה או פתאום כשהם מדליקים רדיו ונדלק שיר ששמעו יחד, והזמר בוכה והנפש נשרפת, הרי אין עניין לזמר או לשיר או לרדיו או לעולם כולו שהנפש תשרף, אבל היא פשוט נבקעת מכל האנחות, מכל הזכרונות והחיבוקים שאינם.
והשמש לא אותה שמש, היא בקועה. וקול קטן קורא במאחורי הראש שלי, עץ התות, דבש טהור, די , אל תחשבי עליו, די.
ולקול יש קול של אמא, ותכף מיד אני חושבת שאם היתה אמא אולי היא באמת היתה קוראת לי עץ הדבש, תות טהור, או הפוך. ואני נשבעת שלילדה שלי אני אקרא שמות של שמש זורחת וירח מלא ומייפל שוקולד, והילדה הזאת לא תהיה שלו. היא לא תהיה שלו
לא שלו.
לא
לא שלו
עץ התות שלי, די. די. קומי לך.