פורום ריק ומוסתר (עמוד 423)

לאכזב אנשים
במיוחד שעמדתי על שלי
עשיתי מה שטוב לי

הקלות הבלתי נסבלת שהמוח מתרגל.

אל תגעו לי בסדר
אל תגעו לי בהריסות שבתוכי
אני רוצה להתמכר לאובססיה הזו המנחמת
ת ת ר ח ק ו ממני

אוקיי, אז לשפשף חזק, סקוץ סבון מים לנשום
קדימה ואחורה חזק, להבריק את כל הלכלוכים שאין
(תפסיקו לריב שם בחייאת רבאק, תפסיקו להתלונן)

מבט תהום, עיניים חלל
זה בסדר, לנשום, לשאוף, לנשוף(יש אנשים שלא הצליחו)
פסנתררר, אוקיי, הלוך, חזור, להחזיר דברים למקום.
הכל במקום.
שום דבר לא במקום.

"עדי את בסדר?"
שתיקה
עדייי

(מועקה, זו לא מילה, היא פשוט שם כל הזמן ואלו עוד הרגעים הקלים לנשיאה)


"אני רוצה לסדר פה"
תתרחק!!!!
אל תיגע לי בסדר, אל תנקה את האבק
הלכלוכים בלב שלי עכשיו זה משהו שמנקים מבחוץ
"אני עושה הכל, תתרחק, תעזוב אותי, צא מפה"
"לא, תרגעי"
אע.

אע.
אעההההה.


I'm too sad to cry
I cant even,
Even express it

פאק. איזה נס אלוהים.
לא נחמד לי להגיד שזה נס.
אבל אשכרה יכולנו להיות הרוגים במקומם.
וזה לא נעים,
כי הם מתו
במקומנו.
אבל ככה השם רצה.
בכל זאת אני מרגישה רעה.
אוף.
אעע פיצול אישיות שכמוני .

ככה ה' רצה.
.
איזו תשובה מעצבנת
(אבל היא הכי מנחמת בעולם.)

כואב כואב כואב

די. אתה לא חושב שזה מספיק?
הלב.

.

אפילו אם הכול שונה
שום דבר לא משתנה
וכלום לא משנה

ואני קצת שונאת את זה כי אני יודעת שיש לי נטיה לפלרטט ואוווווף

אנשים הפוסט הזה מוקדש לכם, בעצם לשקרנים שבינינו, שזה כמעט כולם
אם אתם אוהבים את חברים שלכם אתם לא תרדו עליהם ולא תצחקו עליהם בשביל לעשות פוזות, מזמן עברנו את כיתה ג. אני באמת לא מבינה מה הקטע שלכם סתם להוריד מהחברים האמיתיים שלכם בשביל להיראות יותר טוב בחבר'ה. ויותר מזה- רוצים לוותר על חברים שלכם? סבבה אל תהיו חברים שלהם, אבל אחרי הציניות כלפיהם אל תבואו ותבכו להם, או שתגידו להם "אני פה בשבילך" כי נמאס לאכול בולשיט.
רוצה להיות חרא ובת זונה? תהיי, אבל אל תדרכי על אחרים תוך כדי
כוסעמק

שילמד אותי

לאן ללכת

ואיך מגיעים

עם מי לדבר

ומה מותר לומר

מתי אני מגזימה

ואולי כדאי לשתוק

 

שיסביר לי בדיוק מה הכי טוב

למי להקשיב

וממי להתרחק

מתי לקפוץ על הזדמנויות

ומתי לומר לא

וגם איך לומר לא

 

איבדתי כיוון

 

צריכה מישהו,

מישהו שינהל אותי 

שיחיה לי את החיים

אני לא רוצה לטעות

לא יכולה לבד

 

היה לה חבל לראות שזה לא כואב לי ולא משפיע עלי. אני מניחה שזה די פגע בה.

אז היה חשוב לה לוודא שאני יודעת שהמצב חמור וממש לא טוב.

 

איזו פח.

בזכות התנא האלוקי
תשמור עלי עכשיו,יותר מתמיד.

פליז אל תגיבו אם אין לכם משו חכם לומר. זה יכול לפגוע. ואם יש משו חכם לומר ואתם חושבים שבטוח יועיל, אז תגיבו, סבבה. אבל ברגישות. טוב?

אני פשוט קצת מרחמת על אנשים שרוצים לפרוק ובמקום לתת להם מקום לגמריי אז יש פה טיפה חוסר טאקט.. יש מבין? תודה מראש וכל טוב. ל"ג בעומר מלא אור ואש שיהיה.

 

כמה אני סתומה מאחד עד צריכה שלוש פגישות עם הפסיכולוגית כל שבוע? אני כל-כך לא רוצה את זה. באמת.
אבל כבר לא בטוחה שיש ברירה

למות זה מיותר, גיא בוהה. תמיד הוא בוהה כשהוא אומר משפטים מוזרים ולא קשורים לחיים. למות זה מיותר לגמרי. חה.

אתמול בילינו כל היום בישיבה חסרת תועלת על המדרכה בשדרת רוטשילד על הפסים אדום-לבן הדהויים. חיכינו לבשורות, לפנות בוקר הטלפון צלצל בדירה הפיצית והמוארת שלנו ועל הקו היתה גברת בסוף משמרת שנסתה להיות נעימה,היא אמרה שדדי ניסה למות והי הופ שנבוא להיות איתו, כי אתם יודעים, אנחנו לא יודעים מה יהיה איתו.

האמת שלא הייתי בשוק, בכל זאת, האדם הזה יותר מדי שנים בעולם הזה, ויותר מדי שנים שהוא חי בבור של עצמו מתבוצץ בחרא שהוא מייצר. גיא צעק אדיוט והתהפך לצד השני, כאילו שהוא יצליח להרדם. כ א י ל ו . אני התלבשתי מהר ולקחתי את הרב קו ויצאתי והתחלתי לרוץ ואז הבזיקה בי מחשבה כמו רוח. כוסעמק. הוא רצה למות. 

נעצרתי. התיישבתי על המדרכה ושרפו לי העיניים.

אחרי זמן לא נודע הרגשתי את גיא מתיישב לידי. הוא לא דיבר ולא נראה שלמישו מאיתנו יש כח להוציא איזה מילה שגם ככה לא רלוונטית לשום דבר. לא התקשרו עוד מהבית חולים ולנו אין מה לעשות שם.

מפה לשם ומשם לפה עבר יום. הלכנו אליו. לא נתנו לנו להכנס.

מוות זה דבר מאד מיותר וחיים זה דבר מפחיד, רציתי לקנות לו בלונים כאלה של יולדות. בלונים כחולים גדולים עם מיקימאוסים ולבבות וכיתובים ענקיים וזורחים של ITS A BOY  או WELCOM. חה. ולשים לו שם מעל הראש. ליד השכינה, נכון שיש שכינה מעל הראש של החולה, אה. 

אה שכינה, מה את אומרת על זה שאני צריכה לראות כישלון מוות של דדי. מה את אומרת על זה. מביך ומשפיל וקורע.

זה קורע.

שיתחיל מחדש שלוש ארבע ו. אני יכולה גם לקנות לו נעליים מידה 0, הנעליים המיניאטורי שמבייתות תינוקות לקרקע. שמורידות נשמה מהטבע למציאות. יאללה קח נעליים כפרה, תתרגל, זה הדרך.

אני יכולה לקנות לו גם אוניברסיטה, לא כזאת שלומדים בה חשבון ואנגלית ועניינים של אנשים שמנסים להיות משהו, אונברסיטה כזאת שעושה רעשים שמרדימים אותך גם אם הרגע קמת. זה דווקא מתנה מאד מוצלחת. אוניברסיטה היא דרך מוצלחת לעשות ריטריט. שיעבוד קצת על עצמו

תתחיל מחדש אדון.

אבל הם לא נתנו לי להכנס.

אחרי שעה וחמש עשרה דקות וחצי יצאה בחורה עם שיער ארוך וחלוק שגדול עליה ואמרה, אבא שלכם מוסר שהוא אוהב אותכם, והביאה לנו מפתח שהוא אמר לה להביא. חחחח חחחחח

הנה הוא כבר בירושות.

תמסרי לו שיתבגר, אמרתי לה.

היא נעלמה.

 

לא ידעתי היא באה אליו וליטפה לו את הראש המקריח והמכווץ ואמרה לו, הם אמרו שהם אוהבים אותך בחזרה מסוף העולם עד סופו. ולא ידעתי שהוא כולו התרחב ודמעות פרצו ממנו. ולא ידעתי בכלל שהוא יודע לבכות

אני לא כועסת עליה, תכלס, לזה התכוונתי.

 

70 פנים להביע אהבה. אחת היא הדרך להתחיל חיים חדשים.

אוניברסיטה לריטריט ובלונים כחולים ממלאים את הבית שלנו של פעם.

אולי מחר הוא יחזור.

פיטר ראה את הזאב הוא לא סתם צעק
הזאב היה שם
מחוץ לגדר העיירה
אבל קרוב כל כך
כששמעו אותו צועק רצו כולם אחוזים בבהלה

והם רצו כשהוא צעק בפעם השנייה
ופעם השלישית

ותמיד תמיד פיטר ראה את הזאב
ואף פעם הזאב לא בא

ילדים בבית ספר המציאו לו כינויים
מבוגרים הסתכלו עליו במבט מלא כעס
הוריו דאגו
והוא
הוא פחד שהוא השתגע

הוא ראה את הזאב
או שלא?

גם שפיטר צעק זאב זאב
בסוף הזאב הגיע
ולזאב לא היה אכפת
מכל מה שקרה
הזאב בא וטרף.

נגמר