שרשור חדש
..רק הפעם.
זה לגמרי אין בן דוד בא אלא בהיסח הדעת

יאללה ונגמרו התירוצים,בוא כבר

(פף ומי היה מאמין שאני,אחת שרועדת מאזעקות,אצטרך להיות אחראית על כל כך הרבה בני אדם בזמן של אזעקה)
..ג'יין

כמה שאני מתגעגעת 🙁

..אהבה.
עבר עריכה על ידי אהבה. בתאריך כ"ט באייר תשפ"א 16:20

..
..אהבה.אחרונה
..טעטע איתי(:

כן יש בי חלום

לעוף חופשי מכל החסימות שבתוכי

ולזכות שוב פשוט להיות שמח 

בחלקי.

 

 

 

 

 

 

ממ,

אם רק הייתה לי.

..רוח סערה
כל כך אמוציונלי
..רוח סערהאחרונה
הוא כזה בלה בלה בלה

זה לא הופך את זה לבסדר אוקיי?
לא הוא לא אמיתיחיים של
..רחל יהודייה בדם



אין מילים. אלוקים, עזור לנו.
זה כל כך מוזר שזה מגיע לכאן. נראה לא מציאותי.
..שנהב
החיים בורחים לי. נכון פסטה שמנסים להרים עם המצקת-מזלג והכל מחליק מהצדדים? אז ככה מרגיש לי.
אין זמן לנשום ואני בכל המקומות אבל באף מקום אני לא באמת.
צריך להיות פה חייב להיות שם. לעדכן.
ואיכשהו אני מוצאת את עצמי נופלת גם לקלישאה של החיים. רודפת אחרי הזנב של עצמי. מה שץמיד אמרתי שלא יקרה.
כבד לי באחרונה.
..רחל יהודייה בדם
בא לי לשתות
..ראשיתך
אני מפחדת. ככה קמתי באמצע היום וזה לא הולך לשום מקום. פשוט זה נמצא שם. לא משנה כמה שאני אומרת לו שאין לו סיבה לשהות בתוכי, הוא לא הולך.

נכון יהיה טוב? בבקשה שיהיה טוב.
ואם לא בא לי לדבר על זה?חופשיה לנפשי
אוף
לא בא לי לדבר על זה
אני שונאת את זה אני הולכת להיות אומללה בגלל שמלה אשכרה שמלה אחת לכמה שעות
חרוט בואי נאמר את האמת את נהנית מכל רגעימ''ל

את כמו הפולנייה הזו שמחכה לרגע שישכחו אותה כדי שתוכל לשבת לבד בחושך ולהתמרמר על כל העולם.

 

לא שאני שופט או משהו, אני סבבה לגמרי עם מירמור.

כי זה מעצבן ואף אחד לא מבין אותי😤חופשיה לנפשי
אז אין מה לדבר על זה כי זה רק מעלה לי את הסעיף וגורם לי לבכות
😟חדשכאןאחרונה
מה עושים עם בגדים עם כיסים?מזמור לאל ידי
🤔
שמים שם דברים שצריך מידי פעםחופשיה לנפשי
פלאפון, טישו
כל הדברים שלא זמינים כי אין תיק
לא עדיף פשוט לקנות תיק?...מזמור לאל ידי
🙄
אה אני תמיד עם תיקחופשיה לנפשי
אבל זה יהיה קצת מוזר להסתובב עם תיק בחתונה/כל ארוע אחר כי צריך פלאפון
תיק אלגנט.מזמור לאל ידי
אין בהם מקום והם לא נוחיםחופשיה לנפשי
איך רוקים עם פלאפון בכיס??מזמור לאל ידי
מה הבעיה?חופשיה לנפשי
חוץ מזה שאם כבר יש לבנות כיסים אז הם כל כך קטנים שאין שום סיכוי שהפלאפון יפול או משהו
אבל זה מושך את הגוף למטה, וממש לא נוח...מזמור לאל ידי
אוקי🤷‍♂️מזמור לאל ידי
אני צריכה לצאת ולנסוע הביתהחיים של
ושוב לעבור במוסך.
באסה.
#.רק הפעם.
יְרוּשָׁלַיִם קָשָׁה לִי.
הַחִבּוּק שֶׁלָּהּ חָזָק לִי מִדַּי,
לִפְעָמִים.
"לפעמים דמעות הן רק ים של מילים...מזמור לאל ידי


יש פה מישהו? אני מתכוון עכשיו, 3:55רדיאק2עצשן


3:56 נחשב?ימ''ל


כןרדיאק2עצשן

אבל השאלה האמיתית היא האם בא לך להתכתב

כי אני לא רוצה ליפול על אנשים עסוקים...

אפשרי בהחלטימ''ל

אם יהודי צריך מי אני שאגיד לא?

😂😂😂מזמור לאל ידיאחרונה
החתולLicorne
הרג את הסקרנות

כעת נותר רק מבט ריק, אפילו לא מבקש להתמלא.
עוגיות שוקולד ציפס משקית כחולה.
כוס תה.

כן. עד כדי כך המצב עגום.

האמנם?

אז האמת שלא, מצב מקסים, ז"א - לא מתדרדר
פשוט, שבוע שאוכל אותך לאט לאט באדישות וכאילו לא אכפת לו שאתה נגמר לאט ומתרוקן, שגם הלב נאכל לפעמים כמו עוגיות שוקולד ציפס משקית כחולה ב23:14

לא אכפת לו לשבוע, הרי יש לו תפקיד אחד לזמן, וזה להתקדם, בדיוק כמוני.
רק שהוא קצת פחות מסטול וקצת מרגיש יותר טוב
אולי אין לו דופק משתנה כי הוא קבוע עד כאב
אולי הוא לא נעצר לפעמים ומגלה פעימות

כן, הוא פשוט דופק, הזמן.
אין התקפים, אין רעד, אין כפתור שלוחץ לו בבפנוכו על נקודות רגישות עד שמים יוצאים לו דרך העיניים (ואפילו זה, במבט אדיש, ידעתם שגם לפוקרפייסים יורדים דמעות?
ממש ככה. כאילו שהנפש דורשת את שלה על אף כל החומות שנבנו בקפידה אינסופית. אגב, תבנו חומות, החיים טובים ככה, מי שאמר לכם להימנע מזה שיקר)

איך זה קשור לחתול?
שהוא מאמין בכל הנשמות שלו, מאמין עד כאב
אבל מה שמת בו זו רק הסקרנות שהלכה לאלף עזאזל
ואין מי שיהרוס את החתול
אין שום נשמה נוספת שצריכה להתגלות
רק חתול חי מת מחפש משהו שידחוף אותו לנוע


מסקנה סופית:
אל תסתכל בקנקן, תשתה אותו
[אל תשאלו]


אגב, בקצב הזה שלי
בחיים לא יהיה טוב
-תחי האופטימיות. יאי.
כשכואב הלב, חזק - זה הופך פיזי.Licorne

וכואב הלב.

כשכואב לחשוב
זה הופך פיזי
וגאד
כל הישות שלי שורפת

משהו מיטלטל בי בפנים
משהו קורע אותי מתחת לעור ויש בי זיקוקים של כאב

היי, אני מחבק אותך
אחלה.
ביוש נדבר מחר

הוא לא מרפה
ולמי אכפת מהפיזי כשכואב המנטלי הזה מתעלל בי
זה ככ לא רגשי שזה מוזר, מלחמה כלשהי על מי (מה) שהפכתי

לעזאזל, למה הפכתי
יש לי תחושה פתאום של חילול הפרטיות
ואולי כולם כבר יודעים
אולי
האמ. שכרגע לא אכפת לי

אני רוצה רוגע
אני רוצה מנוחה ושלווה
אני רוצה רוח מלטפת, גאד
אני רוצה ככ את הרגיעה הזו
ל נ פ ש

מה קורה לי

אני מפחידה אותי
יש הרגשה שלLicorneאחרונה
אני הולכת להקיא
אני פשוט לא יודעת, אם זה פיזי, או מנטלי או פאקינג גם וגם

אני לא מרגישה טוב, ממש
זה כמו פיצוץ של תהליך פנימי ארוך ומורכב ככ חזק כך שהוא מתבטא גם בחוץ

תעזרו לי לנשום?
לא, מה פתאום
אי אפשר

תבכו איתי?
לא.
לכו.

לא הייתי שם היום בשביל אנשים שהיו זקוקים לי.
לא הייתי שם היום בשביל עצמי.
לא הייתי.
לא
הייתי


כבר שבוע למעשה. שבועיים?
(כואב לי, אע, נו תשפיע כדור תשפיע)
אני ממש עסוקה עכשיו, בלשקר על עצמי שהכתיבה הזו מועילה לי באיזה אופן
האמת, ברגע כנות שתוקף אותי לעיתים קרובות מידי מאז ומתמיד אני יכולה לומר שזה עושה את הפעולה ההפוכה
ולא רק שזה מזיק לי
אולי זה מזיק גם לכם

הקטע
שכל דבר הופך לטריגר כשהעניינים בפנים הפוכים

אני רוצה להקיא את הכאב
**שוליינית
קצת מיציתי.
עמוס ואני חייבת וחייבת וחייבת ואין לי זמן ואין לי מקום.