..רצה לאש
להרגישיש ויש...
להרגיש אותך בפנים
אמיתי כזה
אין לך מושג כמה זה ממלא אותי
כמה כח מזרימה לי כל תזוזה שלך שם.
ילד,
אני יודעת שאתה שומע
אני אוהבת אותך!
שונאת פרידותמשיח נאו בפומ!אחרונה
I'm proud of myself-רצה לאש
לדבר את הכלהילד
לפרק את הלב בתום להשיח
קולות דיבורים
לדבב במילים
והכל הכל הכל מריע לי בקול
יש עוד כוח מכאן זה רק לגדול
דף מקושקש בצבעים ומכחול
מעורבב כאן לחיות
אבל נמאס לסבול
..משיח נאו בפומ!
כשאני גם ככה בהצפת געגועים
..משיח נאו בפומ!
אם היה אפשר למחוק הכלמשיח נאו בפומ!אחרונה
...רצה לאש
.
...רצה לאש
..רצה לאש
(....רצה לאש
יש רק שתיים שראויים לאמון שלי
(שתיים, לא שניים
שניים זה הם
שתיים זה כל העולם)
אולי ננסה את המוקד ההוא
קר לי ברגליים
..רצה לאשאחרונה
חרא.
מתחשק לי לבטל את מחר
רק מזכירה לעצמי שאני יכולה
שזה בכלל לא חובה
..נשמה שלי
זה מרגיש לי טיפשי לכתוב כאן.
אבל..
רציתי לסיים עם זה. וגם כמעט הצלחתי.
ואני רוצה שינוי
וכל פעם מתחילה מחדש
ומה שרואים ומה שקורה בפנים
זה רחוק כל כך
אני רוצה באמת
אבל כל פעם זה נשבר לי בפרצוף
וזה משתלט עלי
ואז הם מתרחקים ממני.
וזה מפחיד, זה שקר.
אולי צריך כיוון מחשבה אחר.
אולי לאזן את הרגשות
ברחתי. שוב.
מקווה שזה בסדר
..רוח סערה
ולחשו מילים אחת לשני
ואולי הם באמת אהבו, ואולי היו להם ילדים ואולי היא רצתה אחרת, והוא בכלל רצה לברוח מהכל (יש בי בחילה)
ואולי היא אהבה ורצתה מעבר ועכשיו קוראים לה אלמנה אבל למה אני בכלל כותבת את כל זה ואיך יש לי זכות
הרי יש פה אובדן שבא על אובדן אחר, אולי כמה, אולי נמנעו עוד אסונות
אבל מה אכפת לי
ולמה אכפת לי
למה הכל כואב ומסובך ותלוי בקצה החוט על הגבול המטושטש, בטעם אפור חזק
..רוח סערהאחרונה
..רק הפעם.
וזה התנפץ כשהבנתי שזה מדובר על הלבנה,הירח.
אבל עדיין נשאר לי משהו עמוק בלב לשיר הזה,הרגשה כלשהי מסויימת,משהו שקט כזה ורגוע,על חלומות של בעל שאוהב את אישתו ורוקד לפנייה בטהרה,משהו כזה של אבא ואמא שהם אוהבים
...)
..רק הפעם.
..רק הפעם.
גם אם היא רק לירח.
..רק הפעם.אחרונה
אני נלחמתבהסתרה
לא להרגיש
לא לדעת
מתרחקת
לא רוצה להיקשר
אח"כ זה יכאב.
בורחת
צריכה מנוחה
...ימ''ל
...מיונז
ומותר בם לנגוע
ומותר לאהוב...
הלוואי שהם היו ככ פשוטים
והלוואי שלא היה ככ כואב לגעת בהם
ואיך בכלל אפשר לאהוב ככה
...מיונז
ואני יודעת שיש לי כוח
הוא לא נגמר באמת
אבל באלי שדי וזהו
...מיונז
התחברתי...אוי טאטע!
...מיונז
וגם אותה וגם אותו. אפילו שהם עשו משהו כואב
...מיונז
אבל מסתבר שזה לא כזה פשוט לסלוח
בינתיים אני מצליחה יחסית. כל הכבוד
...מיונז
אין אף אחד שיהיה איתך
כל האנשים הקרובים אליי.. כל החברים.. כל הקשרים שהשקעתי בהם כוחות - זה לא עוזר.. זה עדיין מרגיש לבד ושאף אחד לא יכול להרגיע באמת את הכאב שיש לך בלב
וזה לכשעצמו מכאיב נורא
...מיונז
אולי לחלק לא, אבל בעיקרון מאוד אכפת להם, הם מקסימים, אבל זה לא עוזר לי בפועל
זה שלי מול עצמי.
וזה קצת מוזר להרגיש בודד בתוך כל כך הרבה אנשים שאוהבים אותך ורוצים שיהיה לך טוב
אולי זה גם קצת כפיות טובה
...מיונז
...מיונז
אני שונאת את זה עוד לפני שזה התחיל בכלל
זה מעורר בי סלידה
לא רוצה את זה
אופ אופ ואופ
למה הכל חייב להיות כל כך מטומטם ולא מובן?
חבורה של פרנואידים מוגזמים
זה מה שהם
לא אכפת לי שזה לא מכבד לומר את זה
ככה אני מרגישה
ואם הייתי שם בטוח היה נכנס קצת יותר היגיון לעסק
אופ איתם
יואו אני פשוט מתוסכלת מזה
מרגישה ששונאת את זה
ואני לא בנאדם ששונא דברים
מוזר לי נורא להרגיש ככה
לא זוכרת אי פעם ששנאתי משהו עד כדי כך ועוד בלי להכיר
ולא כנראה שזה לא זמני ויעבור
כי הסיבות לזה טיפשיות בעיני
אז לא נראה לי שיש סיכוי שזה יראה בעיני כמשהו חיובי
זה מבאס ומרגיז ומתסכל וככה זה ודי
ואולי אני דופקת את עצמי שמסתכלת על זה ככה
אבל במקום בו אני נמצאת אין לי יכולת לראות את זה באור אחר בכלל
זה דורך לי על מקומות כואבים נורא בפנים
ואולי גם בגלל זה אני ככה בתסכול
אני פשוט מרגישה שלא מסוגלת לעשות את זה
וזה בעייתי
מאוד בעייתי
כי אי אפשר בלי
לכאורה
אבל רק לכאורה
אופ עם זה
ומחר בבוקר זה יעבור לי כנראה
עד הפעם הבאה
שוין
ככה זה החיים
כואב
מדחיקים
כואב שוב
מדחיקים
מלא משמעות כזה
ולא אוהבת את המרמור הזה
אבל כואב לי
...מיונז
יש דברים שצריך לעבד נטו עם עצמך ודי
אסור לאף אחד להיכנס לבפנים
בסוף זה שלך ורק אתה מכיר ויודע את עצמך
ונכון שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים
אבל לפעמים הבחוץ הזה כל כך טועה ולפעמים אפילו מזיק
...מיונז
זה ריק ומוזר נורא בלי.
אבל זה לא געגוע כואב לשם שינוי
נחת מוזרה כזאתי עם המקום הזה
אולי כי כבר היה לי עצוב וכואב על זה הרבה
או שאולי כי אני מרגישה שזה יחזור יום אחד ושעכשיו זה טוב שזה הלך.
...מיונז
באמת זה מדהים שהוא שמח ככה
ושמחה גם שהוא שמח בתוך כל המורכב הזה
ולא באלי לבאס אותו
אז לפחות פה אני יכולה לומר בלי לבאס אף אחד-
אני פשוט מקנאה
ובאלי גם
טוב?
טוב
☹️
...מיונז
באלי לברוח או להעלם.
כבר לא מפחיד אותי לא להיות פה.
הכל חסר טעם וזה מוציא את החשק לחיות
...מיונז
ובכלל באתי בראש כל כך טוב ופתוח
ופתאום בום טראח
לא צפיתי את זה מגיע משום מקום
וכאילו שחסרים דברים להתמודד מולם..
והם פשוט לא מבינים
והוא איתי
אבל אני לא רוצה שהוא יכעס עליהם בגללי
לא אוהבת את הסיטואציה הזו.
קשה, מכאיבה ומורכבת
והיא כנראה הולכת להיות חלק מהחיים שלי ☹️
...מיונזאחרונה
אנחנו אלופים.
אשכרה להוציא מהסיטואציה הזו משהו טוב ולהתנהל בה בצורה נורמלית!!
עוד לא הכל נפתר כמובן.. והעבודה הקשה עוד לפנינו
אבל וואלה סחטיין
..רוח סערה
אנשים מבוגרים שוברים לי את הלברוח סערה
הנה הרוח יד שולחת ובלי רחשרוח סערהאחרונה
אמרי מדוע את צוחקת כמו פחד?
אמרי מדוע את קופאת כמו שמחה?
אמרי מדוע העולם כה זר עדיין
ואש ומים מביטים בו מכל צד,
אמרי מדוע בו מפרפרים חייך
כמו ציפור מבוהלה בתוך כף יד
אמרי מדוע את מעוף ורעד רב
כמו ציפור בחדר בחפשה אשנב
..רוח סערה
והזכרונות. תחושת קבס
..נקומה נא
כאילו מה את חושבת שאם אני ניראת ככה אני לא דתיה? מאיפה בגלל את מעיזה לבוא ולדבר איתי מפגרת קודם תחנכי תילדים שלך אחר כך תגידי לי להנמיך את הסרט חרא אחרי זה הם מתפלאים למה שונאים אותם, במה הם יותר טובים ממני אה? למה הם "חרדים לדבר השם" ואני לא, אה זה בגלל איך שהם מתלבשים פחח חארטה מפגרת ומותר לי לצאת עליה ומה הם בכלל, בגלל שהם עושים אוטובוס מופרד אז הם יותר דתיים ממני? ממש ממש לא אני לפחות אוהבת את השפ מבפנים ואמרתי תפילת הדרך במקום לצעוק על הילדים ולהגיד להם לחטט יותר עמןק באף אני לא רוצה להכליל אבל המון מהחרדים ככה. מפגרים. היה איזה סקר בפייסבוק אם עדיף שהבן שלי יחזור בשאלה או יהיה חרדי, ועכשיו אני רוצה לכתוב שם שעדיף חילוני
פפפ🥴Reminder
הרבה יותר מנוראים.נקומה נאאחרונה
(סליחה על הקללה)
..רק הפעם.
ושלהבת ואור.
וזושא.
וליבי.
השמות האהובים עלי מלאים במליוני מטענים של רגשות ותקוות וחלומות.
מרגיש לי שלילדים שלי,לא אקרא ככה בסוף כי הם שמות שמהווים טריגר מידי.
אני עייפה.הכל עייף לי.
עייפות מבולבלת ומבלבלת.אין לי כוחות.
בומרנג שלא נגמר ואני בפנים מסתובבת בלי כוחות ורצה אחרי,
למה אני בכלל מתייעצת?אני כבר ילדה גדולה.
אני כאילו רוצה אנשים ורוצה לצאת מהבדידות אבל אני מעדיפה את הלב והשקט.
מישהו זוכר אותי?
..רק הפעם.
מנצלים אותי.)
..רק הפעם.אחרונה
מִשהו 
יש ויש...
יש בי קצת מן הגעגוע.
אולי לתקופה, לא דווקא אליך.
הבנת?
הזמןיש ויש...
הזמן אמור לעשות את שלו,
אולי גם המרחק.
אבל לא.
אני חיה את החיים החדשים שלי
ולא שוכחת את מה שהיה קודם.
והיה טוב.
וגם פחות, אבל זה לא משנה
אולי כי לא אמרתי שלום,
אולי כי לא סגרתי פינות,
כי פחדתי
כי אין לי אמצע.
אז פשוט הלכתי.
ועכשיו אני רק רוצה לומר-
שלום.