פורום ריק ומוסתר (עמוד 439)

עד כדי כך...

לא נרדמת.
והמחשבות עולות
ומציפות את ראשי
באין-ספור זכרונות
טובים
וקשים.

והגעגוע.
הוא קשה מנשוא.


זה מרגיש כמו שק,
שמונח על גבי,
והעולם בא,
ומכניס לשם הכל
בלי רשותי.
אבל השק קרוע,
והכל נופל משם.

אני אגלה לכם סוד:
אני קרעתי את השק.

לא רוצה יותר שיביאו לי
מחשבות
רגשות
מילים.

אני אחראית על עצמי.

סעמק.

אפשר קפיצת הדרך?

ילד ז*ן

זה היה ברור שזה מה שיקרה איתו
והוא שכנע אותי להשאר
ונשארתי

ואני לא מתחרטת
הוא היה הטריגר לחצי גאולה שלי
אבל עדיין
ילד ז*ן.



לא מתחילים עם בחורה בונים אמון ואז הולכים בתירוץ עלוב. לפחות תעמוד מאחורי ההחלטות שלך
ואני גם די בטוחה שתכננת את זה מראש
אני לא מבינה ממש מה הקטע
אז אולי זה לא היה מתוכנן מראש

אבל אם נבהלת ממשהו תגיד
אם יש לך בעיה עם משהו תגיד
אני גם חשבתי שאולי זה לא מתאים לך
תגיד את זה
דפוק

אל תתחמק ממני ובסוף תזרוק תירוץ עלוב🤦🏻‍♀️


וכן שהשני לא יותר טוב. כל הצעירים דפוקים וכל המבוגרים ובכן, מבוגרים.
עד כה.
אולי יגיע משהו אחר

להכל יש סיבה.
גושישים.חה.גישושים באפילה. אפילה זה האורה החדש.
הגאולה שלי כבר כאן צריך להדליק לה אור.

😔

שלא יקבלו את השינוי הזה.
כבר עכשיו זה קורה.

וכל כך הרבה מחשבות.
אמת ושקר
מה ינצח?

לפחות יש רצון.
וגם בלגן

כואב לי. כואב מידי. 

אם מישהו משתף אותכם, תגיבו לו.
תזדהו איתו
תגידו לו שאתם מבינים אותו.
שהוא בסדר.
שיהיה טוב בסוף
רק אל תשתקו.
זה הורס מבפנים השתיקה הזאת.

א. שהשיר הזה יצא לי מהראש אמן

 

ב.

אבא שלמעלה

אולי גם אתה תתפלל על הילדים שלך? |מחכה| |מצפה| |מייחל|

 

חכי צפי תייחלי

למדנו עם הזמן
שהכל כל כך שביר

זה נכון, אבל עדיין

(גם לכם כואב?...)

ושוב הלב שלי נפגע.

בחדר הכי סודי שלו נפער חור

והוא רחב יותר מפעם,

בלי שרצית פשט קדחת שם

בחור ההוא שכבר רצה להתחיל להתרפא

ועכשיו רק נהיה יותר עמוק

והלוואי שיום אחד אסכים לשכוח מהכל

שאסכים לסלוח

על הכל.

 

 

לא. כפרעליכם! שיש חושך תשנו!

בסוף שיגיע האור אנחנו נמות מעייפות. זה סופם של כל אלה שערים בלילה.

שמרו ת'חיות שבכם לגאולה. עכשיו, איפה שאסור לתת לנשמה להידלק אז תרדימו אותה. מסכנה, שלא תטמטם. תדליקו אותה רק מבפנים. כי האור נמצא בתוכנו בתוך הלבבות. בחוץ יש עכשיו חושך. אל תישאבו אליו. אם אתם בו (ואתם בו) אז רק תדליקו אור. תהיו באור. אל תתעוררו בחושך. תתעוררו בבוקר.

אין לי אף אחד
אני לבד בעולם
המשיך לטאטא את הרחוב

זה בגלל המותשות והעייפות
יהיה טוב, נכון?

אבא שלי אומר תמיד שהתבייכנות זה לא דרך חיים. ושאני אשים לב לזה טוב טוב. והוא אומר לי את זה כמה פעמים ביום. בוקר צהריים וערב. אם הוא נמצא. יש מנהג כזה של אבות לא להיות. ואם צריך אותם עוד יותר.

 

ככל שאני יותר אוהבת יותר כואב לי הלב. ככל שהלב יותר חי יש בי יותר אללה איסטור. אללה איסטור.

ממש מחוץ לחלון בחדר שלי יש מזגן שכנראה מעלה אדים ומחמם שכן כל בוקר אני קמה לקולות אהבתם של יונים שמצאו להם מקום לתנות אהבתם. כל בוקר.

הייתי רוצה לתנות אהבתי כל בוקר. מודה אני לפניך

שהחזרתי בי נשמה. שלי. ושלא הלכתי לאיבוד. 

ושאיבוד זה סך הכל עוד מדבר בדרך.

יש טעויות שאי אפשר לחזור מהן. ויש אלוהים בשמיים. יא אלוהים. רבעק.

התבכיינות זה לא דרך חיים. ודרך חיים מורכבת מדרך ומחיים. באשר לראשונה איני יודעת מה פירוש המילה. ובכן בצורה מילולית הפירוש הוא מהלך שאתה מתחיל אותו בנקודה אחת ומסיים אותו בנקודה אחרת. אני מסתובבת במעגלים. ובכן, אני מקווה שאני מסתובבת בספירלה.

באשר למילה השניה, ובכן, היא יותר חביבה עלי. חיים. כמה יפים החיים. כמה משונים ומחופפים. כמה אהבה יש להם, יש בהם, יש בי הם.

איך אומרת יערה, צריך לתת גב ללב. אחח איזה משפט. איזה קסם.

היום הרגשתי איך ה'אני איש פלא' הופך ל'אני איש פרא' וזה היה טוב וכיף וחופשי. ולהיות חופשי זה מעלה עצומה. ולהיות בשיא זה מעלה של זכות.

אבל דרך. אוי מה יהיה על הדרך. מה יהיה על הטעויות. מה יהיה על האהבה שאין איך לתנות