שיחבקו אחד את השנימשיח נאו בפומ!
.~אהבה.
לבת הראשונה שלי קראתי חירות על שמך, נכון שקוראים לך יאיר. או יאירי או אור או אור שלי או ארצוק. או שמש. בטח גם לאשתך, אם יש אחת כזאת, יש שמות שהיא נוהגת לקרוא לך. אתה יודע, כשאתה מחייך לא צריך להדליק אור.
מה שלומך אור שלי, איך אתה מרגיש? כשאני חושבת על זה, אני לא יודעת מה איתך, אולי יש לך ילדה עם עיניי עגל גדולות וירוקות כמוך. אולי יש לך חיים שלמים ומתאים בקרניים זורחות ושמיים זורחים.
נחזור לחירות. חירות שלי נולדה בראש חודש ניסן, הראש של החודש שלך, חודש של גאולה היית שר כל יום. כל יום שהוא ניסן, הוא גאולתי. אני זוכרת איך ישבנו על הדשא בפארק והשמש זרחה ופרסנו מפה משובצת לבן אדום, וסלסלה עם ענבים ואבטיח וכוסות יין, והיה לנו טוב. טוב פשוט. ואתה הסתכלתי לי לתוך הנשמה ואמרת לי, ציפורגןעדן היום ד ניסן, יום יפה לצאת בו לחירות. וכשאמרת חירות המילים נטפו ממך, ואני כבר ראיתי בעיני רוחי אותי עם מטפחת ארוכה ואותך עם הציציות שתמיד עפות לאנשהו, עפות כמו החלומות שלך, ראיתי אותנו חובקים את חירות ושרים לה על גאולה.
אחח, יאירוצקה. שוב לא נרדמתי ממחשבות עליך, חירותי אמרה לי שאני מגזימה ולא ישנתי ברצף כבר כמה חודשים. אני מתגעגעת. אני מתגעגעת אליך.
אני מתגעגעת ליכולת הפשוטה שלנו לראות את הגאולה וכמעט להצליח לגעת בה בהינף יד.
אני אוהבת אותך שמש שלי.
תשמור על עצמך.
כמה שנאה בבן אדם אחדנשמה שלי
I did itחן,
געגוע.נקומה נא
כזה או אחר
אך לעולם לא אוותר
געגוע
שיישאר לנצח חקוק
בסתרי ליבי כסוד עמוק.
געגוע
וידיעה שלא אשוב
למצב הקודם והאהוב.
געגוע.
תפילה.
השתפכות הלב.
..תפוז סיני
שקופץ לו לביקור
במפתיע. לא מפתיע
שהלב לא רגוע
עם איש שמתחדש בגלל
הלב.
עוד שלב. זה לא רק עוד
עוד הלב. מתפורר
אל מול היופי שבעין הטובה
אל מול הקול שמדבר
מהלב
אל הלב
לב אל לב
..רק הפעם.
🤷♀️
..רק הפעם.
דיבור עושה לי כואב בלב.
רק תחבקו אותי ותתנו לי לבכות.
אל תתנו לי להתפורר.
תחבקו אותי ותחזירו בי משהו שנעלם והלך רחוק מידי.
תחבקו אותי כדי שאדע איך לחבק את הילדים שלי כשיהיה להם כואב עמוק כל כך.
תחבקו אותי כדי שאאמין שיש לי רצון להגשים חלומות.
ותנו לי לבכות מלא ותשמרו על השקט.
..רק הפעם.
..רק הפעם.
לא מבינים.לא מבינים כלום.
ואני הראשית שלא מבינה ולכן ההסברים שלי יוצאים כל כך דפוקים ולא מובנים ואני פוגעת על ימין ושמאל.
אין הבנה.אין.אין הבנה בכלל.
..רק הפעם.
..פעם הייתי ניקית
(חיבוק נשמה)
הנורמלית האחרונה
..רק הפעם.אחרונה
כבר כמה חודשים אני בחירום.אני לבד.אני.אני לא אני בכלל.
..נקומה נא
מצד שני מצפון.
אבל צד שלישי זאת הקנאה.
"למה להם מותר?"
"למה זה נחשב טבעי אצלם, ולא אצלנו?"
"למה?"
"למה?"
"למה???"
והמוח שלי מפוצץ בשאלות,
ואין מענה.
וכשאין תשובות- מגיעות הטעויות.
הנה הן הגיעו.
ץ..קדוישה
כואב חזק חזק
ככ הרבה דברים בשניות זה גדול עלי
וחייב אכשו להוציא אתזה
פף כבר לא בשליטה שלי
והם עיוורים
אעע בעייתי
אעעאע כואב ונמאס קיטשה ..
..טעטע איתי(:
(פה בפרטי אם רוצה.
הלוואי את יותר ברוגע מאז
אני אוהבת חזק❤)
..קדוישה
אעע למה לא רוצה סיפרתי לה הכל ואני מרגישה רעה מסריחה איכס תמיד אמרים תפתחי איתם הכל תישבי תסבירי אז עשיתי אתזה אעאע לא בכוונה היא התקשרה לאמא שלה ושאלה אז לא הייתה לי בררה סיפרתי ואני ככ שלומיאלית כל דבר קטן אכשו יוצא די אני שונאת תצמי באלי ל.... ואיכס לי והיא רוצה ללכת איתי אינלי כח לכלום ובאלי להמשיך ,אז הלכתי איתה וסתמתי נגמר הכח אני ככ דפוקה כפוית טובה ומפונקת. שכואב חזק ביפנים ועושים כואב בחוץ אז הכאב שביפנים נרגע חזרתי לזה בריחה בזויה ..ואינדבר כזה חברות הכל חרטא והאולפנה הזאת חופרת מתחת לאדמה או שהם יותר מידי תמימות או בבועה עדיין לאבנתי מקרה שם אבל זה גורם להיות יותר קיצוני כן בדיוק היום הרב דיבר עלזה מה שהרב ביני אומר הגיע הזמן בלה בלה נכון הכל בידי אז אני דופקת תצמי ועושה רע לעצמי ועאעעע פף (טאטע אנלא רואה אותך למה זה כפירה כל השבת בח ותעזוב אותי תן ליפול למה אנצכה ליפול על שיח סברס ואחרי שנפלתי לגלות שאינעליו קוצים ואז הם באו ונשאר כואב חזק והלכתי ככה התנהגתי כמותינוק שעושה דברים בלי לחשוב ותוקע אצבע בשקע ובלה בלה והכל בילבולישן גיל דפוק ואין סיבה לכלום וזהו)
..קדוישה
פף כמה דברים אוי טאטע מנדפק חוץ מהשכל שלי.. ומוחין דקטנות...אז אני מרגישה דמות מספר דימיוני זה לא מציאותי פוף אינלי כח לא רוצה לחשוב,מה שעשיתי בימים האחרונים זה לברוח מהמחשבות להדחיק אכשו לא הלך ככ.. פף שלוש השתנקרויות שלוש בנות מקצינים האולפנה הזאת וואו לבאלי אוף הבנתי אני בורחת מטאטע רודף אחרי כל פיפס קטן שאני עושה או חושבת בום מגיע עונש או גדר אבל עשתי תצמי עיוורת ילדה רעה בתאכלס די וזה סתם הכל סתם שטויות שיעזבו אותי ברגע שמתחילם יותר מידי לחפור בלהבלהבלה לקרקר.. אז אז אני מרגישה מאוימת רציני איכס איזה מפונקת בחיאת יאלה זרמי איתם רוצים שתלכי למשיי תלכי רוצה לחבק אותך כל היום תחבקי אותה יאלה .. מה יקרה מה? אבל זה לא נעים לי זה דוחה את יוצאת חיבוק זה חיבוק אוהבים אותך מה מה? לעזעזל את רוצה ילדה מנדפק איתך מה היא עושה לך מרביצה לא מחבקת מה בעיה אבל זה מוגזם מוגזם עכשיו מתנהגים אלי כמו אל ילדה קטנה טוב ככה התנהגתי אמ ולוחץ כל היום לחץ איפה את ירדת ?עלית? את באה ? עם מי דיברת? למה זזת? מזה השריטות האלה ? זה הכי עצבן זה שריטות מלפני כמה שבועיים יותר מפתאום נהייתי הבן סורר ומורה שצריך לנעול בבית לא עשיתי כלום בדגש על הכלום פאק הם רוצים שאני היה סרגל ילדה טובה ירושלים באמת הייתי טובה איפשר להיות אני, לכואב אסור, זה לא מתאים ועדין המשכתי להיות טובה אולי לא בראף שלהם אבל זה הגזמה.אז היא שאלה למה עשית אתזה ואז הסברתי לאט לאט והיא לא הבינה אז עוד פעם ואז אמרתי פשוט היה קשה והיא אמרה אתלא חושבת שלי לא קשה לי לא בא אבא ואמא לפעמים אני מגיל שבע עשרה בלי אמא ואיפה אבא לא פה.. וחמות אין ..ולפעמים מצבי רוח או בריאות.. אז מה נשאר רק אתכם וככה את עושה? פסדר אז כואב לי אני הולכת לים או אנערף לא צריך בלה בלה בלה בלה טיפשה (אני) אין יציאות איזה כיפלי ..וחייב לחזור כל יום .. ונחמד לי..איאיאיאיאי איזו עצבות מוחין דקטנות ... אין תכלית ולא אלוקים אין כלום רק יצר ומה שבאלו רק שהוא לא נותן לך לעשות אז לא באמת בחירה זה סתם חרטה עובדה אנלא יכול לא לצאת עכשיו ולא באף לילה נעולה בית כלא רק האזיקים כואבים לי מידי אולי תשחררו קצת ...את מבולבלת וילדה רעה בואי כמה הוא עושה בישבילך החלטת ככה הוא עשה ככה החלטת ככה בדיוק אין יותר.. קיצור כפוית טובה מפונקת אה יאלה איתה איזה חטטנות ..
..קדוישה
אנלא יודעת מלעשות וכל פעם מחדש מוצאת תצמי מבקשת מטאטע עזרה מנדפק ביקשתי מימנו עזרה בלעשות עברה לא פעם ראשונה אני מכורה לתפילות על כל דבר בעע ניסיתי לרדת מיזה אבל לא הולך לי פף ילדה דפוקה.היא רוצה שאני יבוא איתה לרב אחד לאחרונה שואלים אותי שאלות של את חייבת לענות שכן עמלא אז אכשו חיבים לעשות אתה בלי ההסכמה שלך הקטע שאומרים לי אנחנו לא יכולים לעשות משו שאתלא רוצה אבל איך זה כפייה מה שהם עושים הם לא השאירו לי בררה אחרת די אני עושה אתזה וזהו (לאמשנה למה..די כבר לחפש אמת.רוצה שקר) יה גאוותני מתעפה ילדה קטנה אבל באמת קטנה לא יודעת כלום תמימה, פתטית רדי.. ענווה לא תזיק לך פויה
..קדוישהאחרונה
(מילים מילים בלי משמעות כואבות..)
איך ישבתי שם באותה חצר
והבנתי שהכל הולך להגמר
ולא ראיתי איך
בורא עולם
עושה בשביל למשוך אותי
אליו
מהרכבת
לגהינום
ישבתי שם ולא ראיתי את התהום
הפעורה
שבסוף
המסילה, ישבתי שם כמו ילד טוב
מהחלון, תל אביב, סם של שקר ממלא שם את האוויר
וזה הכל מהיר
מתוק ומר
כמה רגעים וזה שוב נגמר
וזה הכל מרדף אחרי שום דבר
גם מי שהשיג את זה לא מאושר
אז שאלתי למה
אני רץ לשם
אולי יש משהו יותר מתוק
וראיתי כמה
שחזרו משם
והם אמרו שזה הכל דמיון
והרמתי את
העיניים ו
משהו עשה לי טוב
והרגשתי…
אלייצור
זה לא שטויות אני כולי שטויס ..באלי להגיד שאני שונאת תדוגריות שלו אבל פשוט קשה לשמוע תאמת..
אז אני יודעת איפה זה ועכשיו אני ילך ובלילה הראשון לכי לשלום
(ותיזכרי את קטנה ותמימה ואת הכנסת תצמך למערבולת..)
..אהבה.
בשעה כזאת, שהעיינים עוד עייפות מהחלום שניהל אותן, המציאות והחלום והחלומות שלי מתערבבים. מה כבר הגשמתי מה אני אגשים היום. ואיך זכיתי לכל הרוחות להגשים אותי.
מה במשבצת זה המשחק הכי כבד. ואני רואה אותו רק אם אני שוכבת והראש שלי ברצפה, יעני רגליים למעלה וכל זה. בבקרים מיוחדים אני נזכרת בשורה של גבריאל בלחסן או זלדה. או שסתם שלא עלי יש לי ואני נזכרת באיזה קנוואס שקניתי אתמול או ניגון שהצלחתי להביא מהלב לקמנצה.
החיים הם ואוו. אני צריכה לסנן לי את הואוו שלי. היום אני פה וטוב לי. מחר מי יודע מה יהיה. להפסיק לעשות חשבונות. אני אגשים אותי.
*שב אתי בשדות
קוצים יפרחו גשמים ירוו אדמות
כמה טוב שמצאת אותי
וראיתי אותך מחפש
וראיתי אותך מחפש
וראיתי אותך.
-גבריאל בלחסן
מחשבות...אילת השחר
..רוח סערה
כדי לראות שאני יכולה להפגע ולשרוד
ושאולי אני לא באמת חלשה ופחדנית וחסרת ביטחון ועוד כל מיני דברים יפים, אולי יש בי צד ממש חזק שיכול למות ולחזור לתחייה
לקפוץ מגג ולנחות ברכות על הקרקע
בריצה הדמיון שלי נעשה חזק וסוער יותר, כל החושים מתחדדים
אני עוצמת עיניים, יד אחת נתמכת קלות והרגליים רצות כאילו הן מנותקות מהגוף
אני צורחת בלי קול את מילות השיר, אני רואה את עצמי נלחמת כמו לביאה, מתגלגלת מגגות, נופלת בתוך מנהרות חסרות תחתית קופצת מעל גדרות
נושכת ושורטת ויורה ומגנה על עצמי. Fearless
ח ז ק ה
בסיטואציה אחרת כל ההשדים שלי באים לתקוף אותי, כל אחד בתורו, כולם יחד
הם עומדים צמאים לבלוע אותי
ואז בבום אחד, כשרעש הפחדים כבר מחליק מרוב עומס, ורצות לי תמונות בראש והכל עמוס עמוס עמוס
פתאום יש בום
הם נעלמים, פתיתים לבנים נחים במקום דמות
הלכתי. אבל גם הם, ועכשיו נקי יותר
..רוח סערהאחרונה
,,אני זמנית כאן
|
|||
,,אני זמנית כאןאחרונה
זה לא פיירחופשיה לנפשי
אבל עכשיו
אולי באמת עדיף לנו ככה? לומר שלום ולא תודה ודי?
משיח נאו בפומ!
תודהחופשיה לנפשי
..מיונז
מקווה רק שאת לא מידי מסבכת אותך במחשבות של למה עשיתי את זה וכו
שיהיה לך טוב 😘
אני לא מרשה לו דייטיםחופשיה לנפשי
תפסיקי לכעוס כל הזמןחופשיה לנפשי
תפסיקי לבכות כי את מתגעגעת
זה לא יחזור
ולא רק בגללו
אלא בגללך
בגלל שאת במקום שזה לא מתאים בכלל
(גם אז זה לא התאים בכלל, אבל אז היית אחרת ובודדה מידי)
אבל למה ככהחופשיה לנפשי
אז למה אני מרגישה אבודה?
ולמה אני לא מצליחה למחוק את מה שצריך למחוק?
חיבוק.הנורמלית האחרונהאחרונה
כעחופשיה לנפשי
לא אכפת לי
רק אותו אני רוצה לראות עכשיו
אוךךךך שמירת נגיעה, אולי נפסיק וחלאס?
מקדישה לך שיר🤗הרמוניה
בכל אשר תלכי
תלכי תמיד בדרך
זכרי שלעולם
ישמור עליך מלך
את אוצר כל כך מושלם
הכי יקר בעולם
הצניעי את יופייך המשיכי לחייך
ואלוהים יאיר את מזלך🌷🌺
את מכירה אותו?הרמוניה
לאחופשיה לנפשי
מה?😲 לא יכול להיותתהרמוניה
הנה
למה שאני אכיר
חופשיה לנפשי
הוא מוכר רצח... חחח מהסוג שירים שמקליטים לבת מצוות אצלנו...הרמוניה
אני ממש אוהבת אותו
שיר יפה בעיניי
הבת מצווה האחרונה שהייתי בה הייתה לפני עשור בערךחופשיה לנפשי
אה אז אני מכירה מאחותי
הרמוניהאחרונה
ואז אתה מביןמשיח נאו בפומ!
חחחהרמוניהאחרונה
.bingo
סוף.הרמוניה
מה עושים? אף אחד מעולם לא התנסה בכזה דבר.
השאלות נותרות חסרות מענה, וכל אחד מבקש אישור מהשני,
שרוב הפעמים משיב במשיכת כתפיים או מנחש בעצמו.
איש אינו לוקח פיקוד. דברים נעשים בחוסר תיאום לעתים מתסכל,
והנחמה היחידה היא שכולם באותה סירה.
אני לא רוצה ילדים.דיינורל
איזו מן אישה אני
?!
(ואיך מתחתנים ככה)
אל תתביישי לשאול את זה בפורומים פופולאריים יותררדיאק2עצשן
אמנם אני גבררדיאק2עצשן
אבל גם אני לא רציתי ילדים.
היום הם הדבר הכי חשוב בעולם מבחינתי ואני רוצה עוד מלא.
לא בטוח שיש לך בעיה בכלל. את אולי יוצאת דופן. או מיוחדת.
ואיך מתחתנים?
את לא רואה דברים אחרים טובים בלהתחתן חוץ מלהביא ילדים?
אין לי רשיון יעוץ, לכן לא איעץ לך, אבל אכתוב רק את דעתי.
את יכולה להתחתן מסיבות אחרות.
לדעתי זה גם לא פגם אישיותי מספיק חשוב, בשביל שתהיה עלייך חובה מוסרית לספר על הקושי לבחורים לפני החתונה. לפחות לא כל עוד את גמורה בדעתך שלא למנוע מהם ילדים, אלא את מקווה שהקושי יחלוף לך מאליו, ושאם לא יחלוף בעצמו, אז תעשי את המאמצים ואם צריך אז גם טיפולים, כדי לתת לו לחלוף.
בלי להכיר את המקרה, הייתי אומר שבהחלט יתכן שתגלי שאין בעיה בכלל.
אם את חושבת שמדובר בבעיה חמורה יותר, אז אולי כדאי לשאול רב האם את חייבת לספר.
ואם את חושבת שיש לך חסימה נפשית, שבגלל הקושי הזה את גם לא מצליחה/לא תצליחי להתחתן, אז אולי כדאי להתייחס אל הקושי קצת יותר ברצינות מאשר מה שכתבתי.
אבל בגדול, גם אם יש לך קושי, אל תחשבי שאת בעייתית (ככה נשמע מהתמיהה שלך).
תודה על התגובהדיינורל
מנחמת משהו
יש לי מה לענות אבל לא בפורום שכזה
אז שוב תודה