שרשור חדש
זה כנראה הולך להסתייםמשיח נאו בפומ!
הזוי לי
צריכה לעכל
..נשמה שלי

אני לא נגד אף אחד.
רק רוצה לעזור

זה גדול עליימשיח נאו בפומ!
את זרה, את זרהרצה לאש
אל תבואי עכשיו
חתולה בורחתקדוישה

אמ אמרנו שלא אבל אינמלעשות

..נשמה שלי
למה אני חולמת על זה.
או חושבת על זה.

משהו דפוק פה
..נשמה שלי
זה דרך של דיבור.
וזה כואב
..נשמה שלי
וזה עוצר לי את הדיבור.
וזה כואב ברמות.
..נשמה שליאחרונה

מה?

אני פשוט לא מבינה כלום.

ואני בורחת ואני חוזרת.

ואני מחליטה ואני מבולבלת.

אני רוצה ואני מיואשת.

אני רוצה לשמוע ואני מצטערת ששמעתי.

אני מתכננת ואני מוותרת.

אני מגלה ואני מסתתרת.

אני משחקת ואני אמיתית.

אני רוצה בהירות, בהכל.

מגיע לי את הכי טוב.

אני רוצה לסיים עם זה.

אני רוצה לדבר, מלא.

 

אנשיםחיים של

שהקצב שלהם משגע אותי.....

היא גם מדברת לאט וגם עושה כל דבר שנה

ארררר

היא כותבת לי שהיא מתקשרת אלי.

כמה זמן לוקח להתקשר????

יווו לא בשביל העצבים שלי

..אהבה.
עבר עריכה על ידי אהבה. בתאריך י"ח באדר תשפ"א 09:31
..
..להיות בשמחה!!!
אין לי רצון לשמוע את הדעות השליליות שיש לכם על אנשים. זהו די.
רוצה לצעוק למישהו, אין למי.
(איפה אתה)
😢😢😭😭😭הרמוניה

חצי שמחה וחצי בדיכאון

חצי רוצה לברוח וחצי יודעת שזה לא הפיתרון

חצי בוכה וחצי לא רוצה לחשוב

 

שליש מתפללת שליש מקווה ושליש לא עושה עם זה עוד כלום

רגע שחייבת ואומרת לעצמי את מוכרחה ורגע שזה כבר לא עובד 

איך לא מפחדת לדפוק את עצמי הולכת לשום מקום

 

לא הרמתי ידיים, זה לא מרצון

אבל גם אין רצון לכיוון הנגדי

שמישהו יניח משקל במאזניים

העיקר לשבור ת'שוויון

..רק הפעם.
טוב לנו לחיות בשקר ובלמטה.זה יותר נוח.זה לא דורש.
..אהבה.
אני צריכה בהירות
שמתי טראנסים ואני רק מחכה לשעה שזה יהיה לגיטימי ללכת לישוןחופשיה לנפשי
בה
אני לא אוהבת את התקופה הזאת בכלל
מרגישה בודדה פי מיליון מכמה שהרגשתי לפני שהיו לי חברים
אנחנו שונאים את העולם עכשיוחופשיה לנפשי
למה? ככה
וואיחופשיה לנפשי
איך שדיון מטופש על ההבדלים בין חבר לידיד ועד כמה המילה ידיד נוראית מסוגל להוציא אותי מהמקום המגעיל שהייתי בו
הזיה
חייב לבטל אותהReminderאחרונה
היא מטרידנית ממש. כמו כן היא קצת מפחיתה את הלגיטימציה לקרוא לבנות ידידות!
אנשים מחכים כל הזמן. למה.Reminder
למה לא להנות. ממש עכשיו.
..רוח סערה
וואו

..רוח סערהאחרונה
אמא את בדרך? כי כואב לי
כואב לי נורא


אמא אני צריכה שתביני, או בעצם אל
מספיק פעמים ראית אותי ככה
כ"כ חלשה



אמא נכון שכואב לי פיזית. זה בטח יעבור, אני מקווה




אמא כואב לי ואני לא יודעת למה. למה למה למה
..ימ''ל
עלתה לי עכשיו תובנה מדהימה אבל אני לא הולך לכתוב אותה כי אני על סף שינה אז אני כותב את זה כאן כדי שאזכור.
אתה באמת תזכור אותה אחר כך?מיונז
מסתבר שכןימ''ל

רק שעכשיו זה נראה לי פחות נכון וחכם 🤔

וואלה יפה. אני לא זוכרת הרבה פעמים מהלילהמיונז
אם זה לא נכתב
וסיקרנת.. אבל לא נורא
מחשבות של לילה משיח נאו בפומ!אחרונה
מוזר כל כך לחזור לפהמשיח נאו בפומ!
ומתסכל לא למצוא את מקומךמשיח נאו בפומ!אחרונה
אולי החולשה הכי גדולה שליLicorne

היא שאני בן אדם

אנושי

 

שהמילים שלה שמכוונות אלי, מתוך תסכול וכעס ו, זהו בעצם

 

הן פוגעות בי

כן, בטח, אני יכולה להיות טובה יותר... אני מנסה להיות טובה יותר... אני ככ רוצה... ככ רוצה להיות טובה יותר

 

אבל זה קשה עם כל הביקורת הזו

 

אחלה.

קיבלתי.

נסי לתת לרגשות לא להשפיע עלייך

נסי למנוע מעצמך את התחושות שמוצפות בך

נסי לא להיפגע

לא לחוות דעה

לא

להיות

 

 

אני לא רוצה לאכזב... אני בדיוק כמוה נלחמת על ההערכה הזו מהאנשים שקרובים לי

ושוב... אני לא טובה מספיק

 

ביום שישי אכזבתי אותם ככ...

במה?

פשוט לא הייתי "טובה" לא הייתי "מצליחה" או "מוצלחת"

ככ כאב לי שבגללי היא קמה, הצליחה איפה שנכשלתי בכמה פעולות דרמטיות...

נשארתי ככ מובכת ופגועה וכולם בשולחן נעצו בי מבטים...

 

 

 

מה כבר ביקשתי?

מה ביקשתי...

 

 

ניסיתי ככ... הייתי גם סחוטה פיזית

ואף אחד לא אמר לי תודה...

 

נראלי החולשה הכי גדולה שלי היא שאני אדם

שאני זקוקה/צמאה להערכה, להכרה בקיומי

לתודה, לחיבוק, לאהבה

לחיוך...

 

אבל היא מביטה בי במבט של אחד שנמאס לו

במבט עייף מהחיים

הלב שלי מתכווץ ואני מבטיחה לעצמי באותו רגע לעשות הכל כדי שהיא תהיה מרוצה

מבטיחה לעצמי להיות פחות אדם, יותר טובה

יותר מוצלחת

 

למה אני ככ חלשה...

 

 

 

אני מצטערת אמא

 

אולי זו החולשה הכי גדולה שלי...

__נשמה שלי
לפעמים
באלי לדבר
עם מישהו
שלא מכיר אותי
לא יודע כלום עלי
לפתוח בפניו הכל
לשפוך בלי פחד
לספר בלי להרגיש
אשמה אחר כך
לפרוק הכל
וזה יהיה בסדר
אני לא אצטער אחרי זה
אני יהיה שלמה עם זה
לפעמים..
##אור חדש.
עבר עריכה על ידי אור חדש. בתאריך ט"ו באדר תשפ"א 23:58

יש שם עמוק בפנים,

רצון לשחרר את הכל.

 

את כל הכאב,

שנמצא שם בכמויות. 

 

את כל הזעם שאני מפנה פנימה

רק כי אינלי כוחות למריבות.

 

את הריקנות

שמלווה אותי בלי הפסקה.

 

את הגועל נפש

כלפי עצמי, ולעולם ובכללי.

 

את הבילבול

הלא נגמר

 

אני רוצה לשחרר הכל. 

 

אבל זה פאקניג לא אפשרי, הכל טמון לי עמוק מיידי. 

 

 

 

 

כבד לי.