פורום ריק ומוסתר (עמוד 471)

אחרי הכל אנחנו עדיין אנחנו ואני עדיין צריכה אותך. אחרי הכללללל אבל. יש המון אבל. הבל הבלים או לא?

אני אוהבת אותך כל כך.

 

אבא שלך דואג שאהיה הכי שמחה ורגועה שאפשר,

בשבילך.

לא ראיתי את זה בא.
עוד לפגוע.
אם לא הייתי כל זה היה נחסך. הלוואי ולא הייתי.
זה רע. מדי רע.

שבורה
מחכה שיגיע
יפציע
מתוך החשיכה

הכל כאן מסתדר על דף לבן
ועוד איזה דף
זה לא עוד יום בגל קטן
כבר לא מרדף
טורף חיים ניצוץ ישן
חיוך נמתח

קח אותי🙏🙏

אני משתגעתת

טוב לי.

כי הכל ממך.

אבל מרגיש לי
רע
רע
רע
.

לא הטמטום הזה שדובק בי
ה, ה, קיצור זה
אני אפילו לא רוצה לבטא את התחושות האלו, אני מודה אני מתביישת בהן כי
אני יכולה אחרת אם מספיק אנסה

ולעזאזל אני צריכה לצאת מזה
לצאת מזה
להתנער

כי כל הסיטואציות האלו מחזירות את החרדה המנותקת מהמציאות שגורמת לי שוב לשקוע בכלום כדי להתמודד

[וזה שקר מסריח]

(וברחתי היום, הברזתי ברגע האחרון בגלל החרדה הארורה אני ככ מתביישת, ושיקרתי שקר ככ גס רק כדי לתת לגיטמציה לזה שלא הופעתי ביום החשוב הזה)

אני,
אני... אמ, נו זה
אתם יודעים

קשה לי לבטא את זה
(קשה לי)

שאנשים יכתבו שם טוב לי. ומי שיהיה לו יותר טוב שם יכתוב שם יותר.

ואנשים יעזרו שם או סתם ישלו סמיילי צוחק.

ושירצו לקרוא דברים משמחים ילכו לשם.



הולך?

 

 

 

פורום טוב גלוי

 

 

 

 

(קרדיט ל@רוצים משיח)

|










.|

מעבר לכל זה,
כן,
יש לי הרבה מה להגיד על זה.
אבל אני אחייך לעצמי,
אנשום...
ואמשיך בדרכי.

אחת שאלתי
פעם ב
קושי.

בדפיקות לב
בחרדה
מתפשטת


שם אני נזכרת
לרגע.

אתם מטומטמים
ביי

אני מפחדת מכלום. אשכרה הלכתי מפחד וזה הדבר האחרון שמפחיד אותי.
מפחיד לי להיות עם עצמי אז אני בורחת לשם ולשם ולא נשארת במקום.
מעיק.
דפוק להיות אני.

אני אוהבת את לעשות את זה, אבל זה מבריח אותי ואז זה יהיה יותר גרוע.
ופאק, מה אני פה בכלל.
לא טוב. לא טוב.

היום שבו אתה מפסיק להתחרות זה היום שבו אתה מנצח את המירוץ.

כואב כ"כ.
ואני מנסה להכנס לבתוכו ולקלוט מה קורה איתי. ומשו בי צורח שלא להכנס. זה מסוכן מידי.

 

ה'. מזה הדבר המוזר הזה?

 

הן בסה"כ חמודות. וקטנות. 

וחושבות שהעולם מורכב מלבבות וחיבוקים.

וזה בסדר, וקיים.

 

 

אבל אבל

 

 

האם אני מקנאה?

 

 

 

הילדה הקטנה שבי צורחת, ואין לה, אין לה מקום אצל אני הגדולה.

היא צורחת, צפוף לה.

ואני לא מסכימה לקבל אותה.

אבל היא צורחת.

וכואב לי מהבכיות שלה כבר.

 

 

תאסוף אותנו ה', טוב? בחיבוק גדול.

אותי הקטנה ואותי הגדולה.תאהב אותנו.

תיתן לנו טוב.

כפירה
"כפירה" פירושה "כיסוי" "וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר"
אדם שזכה לשפע קדושה וטהרה, ומתגאה ואומר שהקדושה מעצמו באה לו, "במקרה", מכח "כוחי ועוצם ידי" של טהרתו, אז בגאוותו הוא "כופר" ומכסה את פתח הקדושה, והקדושה תסתיר פניה ממנו, ואותו מקום שהיה בו קדושה, לא יבוא תחתיו חולין, אלא יהיה בו טומאה, עד יהיה לבו בהכנעה לפני ה', ויכיר שבהשגחה מאת ה' באה לו הקדושה, ולא מ"כוחי ועוצם ידי", ואז מהאינסוף יתן הקב"ה אור חדש לקדושה לתקן כל מה שגרמה הכפירה.