שרשור חדש
הימים/רגעים האלו שהרווקות דוקרת בפנים,בלב.סמטאות
ואין למי לבכות,
עזבו לבכות,
אין עם מי לדבר,
היא חוגגת יומולדת לבת שלה,
היא בדיוק בשיחה עם בעלה,
היא דקה וחצי אחרי לידה ולא בראש,
והיא לא עונה כי אינלי מושג.

מין הרגשה של נשכחת מהלב,
ואין למען ה' לא מגיעים למרמור ולהשוואות ולשאלות?
לא כייף לי היום הזה בינתיים,והוא רק התחילסמטאותאחרונה
יש בי חוסר שקט נוראי
וקר ןחם ביחד
ואינלי כח ללמד, אינלי כח לתלמידות,
מתפללת שהנסיעה תאושש אותי
ושמישו ייקח ממני לפחות חלק מהתמודדויות כי נגמר לי
..שנזכה!

מישומה השיחות אישיות לא ככ עובדות לי וכנראה שנאלץ לכתוב כאן קצת רציני כדי לפתוח אותם נורמלי.

למרות שככ רציתי שלא. פפף

..טעטע איתי(:

גיברת תלחצי על ש"א כמה פעמים וזה יפתור תבעיה.

עליי..

פפ לא עוזר.. ניסיתי כברשנזכה!

נגיד מיקודם שזה פתח לי והגבתי לך זה לא הראה לי שמה בצד את שאר האנשים:-[ הם כאילו נעלמו פתאום ובאלי אותםם

אוי גוועלד.א ברוך רציני.טעטע איתי(:

אז שמעי מה אני אומרת בנתיים-

תכתבי בש"א בחיפוס את האנשים שאת רוצה ואז תלחצי אנתר ואז האנשים שרצית יופיעו לך ותוכלי לדבר איתם..יש מבין?

אבל עשיתי איקס על הש.א והם לא נפתחות לי מחדש.. תקלהשנזכה!


|ידפרצוף| המון הצלחה בעניין.טעטע איתי(:

וסורי שהרסתי לך תשרשור.לא התכוונתי

חח זה פסדרשנזכה!


..שנזכה!

אנשים זה דבר ככ מעניין ומסקרן.

הם באמת באמת טובים..

כל האנשים.

לא פגשתי בחיים מישו לא מתוק וטוב.

ובא נגיד שזכיתי לפגוש המוניהמוני אנשים..

ולכולנו יש מעשים של בלבול.

והקטע המעניין בעיקר זה הדרך למעשה.. הבלבוליאדה עצמה..

אצל כל אחד זה אחר.

יש כאלה שאת כל הדרך הם הלכו נכון ושניה לפני המעשה נהיה שיבוש,

ויש כאלה שכבר מההתחלה משו השתבש..

הלוואי שהייתי יכולה לעזור לכל הבלבולים ולהיות וויז אנושי ללב של היהודים הקדושים והמתוקים שהולכים לנו פה מול העיניים.

הלוואי שהייתי יכולה לעלות על כל הנקודות האלו שבתוכי ולהתכוונן נכון.

להתכוונן ולהיות לפי רצון ה' מכל הבחינות.

במחשבות. ברצונות. ברגשות. בהשקפות. בדיבורים. במעשים.

הלוואי שיום אחד, ביום שאני אמות, אני אוכל להגיד לעצמי

'הגעת ליעד'.

 

 

..שנזכה!

ואיזה מזל שלא קמתי בזמן ביום ההוא.

כי קמתי מאוחר ויצאתי לבחוץ להתקשר למנהלת.

המנהלת לא ענתה אז נשארתי סתם בספסל לקרוא הודעות

ואתם יודעים מה קרה בספסל?

ראיתי יהודי ככ מתוק. מתוק ברמות מטורפות!

כזה עם תלתלים וזה.. נראה כמו איזה אחד שחזר מהודו..

וכמו המתיקות שלו- ככה הבלבול.

הוא הלך לזרוק ת'פח ושהוא עבר לידי הוא עשה לי כזה 'אהלן צדיקה מה נשמע?'

אמרתי לו שברוך ה בסדר..

הוא שם ת'פח במקומו וחזר שוב לבית שלו 'תגידי את בת של הרב מנדי?'

אמרתי לו שלא.. מפה לשם התחלנו לדבר

אה חח אגב הוא התיישב לידי על הספסל בקצה השני.. הרגשתי בדייט חח

קיצקצ הבנאדם קלט שאני דתיה והתחיל לספר לי באורות על כמה שהוא אוהב את התורה. ראו לו את זה בעיניים!

לא זכור לי מתי לאחרונה ראיתי בנאדם שככה מדבר בהתלהבות

אייאי איזה עוצמה

ובקיצור אנחנו מדברים ומדברים 

ת'אמת בעיקר הוא דיבר וסיפר

והוא מספר לי שבגיל 16 הוא חזר בתשובה והוא שמר מצוות עד גיל 17.5ואז הוא ממש לומד זוהר וקבלה וכל מיני דברים שאנלא מבינה בהם ובקיצור הוא הבין שהעיקר זה הפנימיות ושלא משנה ככ עם עושים מצוות או לא אז הוא הפסק אבל קיצר הוא עדיין כל לילה לומד קבלה וזה.

בסוף הוא מראה לי קעקוע שישלו לו על היד..

'הנה, רוצה לראות, ישלי אפילו קעקוע של 10 הספירות'

ואז הוא הראה לי ומסתר שעשיתי ]רצוף כלשהוא אז הוא אמר 'לא אוהבת.. הא?'

אמרתי לו שהוא צודק אבל שיראה כי וואלה זה מעניין.

קיצר מסקנה הוא יגיע אלינו בעזרת ה' לארוחות שבת..

זכינו להכיר שכן חדש.

זכיתי להכיר יהודי חדש. יהודי שחידש אותי.

יהודי שהזכיר לי כל מיני דברים.

יהודי. אח.

איאי זה עם ישראל..

מי כעמך?!

 

ממש אני רוצה שרב שלמה יכיר את הסיפור הזה ויספר לי אותו.

כי רב שלמה יודע לספר סיפורים.

אייאי רב שלוימלהלה. הלב מתגעגע

והוא כלכך איש של לב.

אפילו בשמשפחה שלו אומרים לב. 

הוא כולו לב..

אני גם רוצה

ממ

 

 

יהודי עם קעקוע של עשרת הספירות. הוא לא יוצא לי מהראש.. בעעשנזכה!


..שנזכה!

ומתי שהלכתי אליה אז גם הלכנו לים.

ורצינו ללכת בלילה אז הלכנו בלילה..

משמע חוזרים בקווי לילה..

משמע זה קווים מוזרים ואינלנו מושג איפה התחנה שלהם בכלל

טוב אז בנינו על השעה הכי מאוחרת ואז יצאנו לפני כדי שנספיק להסתבך ובכז להגיע לאוטובוס בלי לפספס אותו

וכזה לא ידענו בכלל לאן ללכת ולא כזה היה אנשים ואז פתאום היה אנשים בצד השני אז צעקתי להם אם הם יודעים איפה התחנה והם כזה הרימו ראש, הסתובבו והמשיכו ללכת

אמרתי לעצמינו בשקט 'תודה על התגובה באמת..' 

טוב וכזה המשכנו לא לדעת מה לעשות אז סתם כזה הלכנו לפי החוש כיוון שלה ויצא שהלכנו אחרי שני האנשים הללו

קיצקצ הם הלכו די לאט ואנחנו מהר כי אנחנו צריכות להספיק גם להסתבך וגם להגיע בזמן 

ואז שהגענו לידם אז הבת עושה כזה 'רוצות שנבדוק לכם?'

והיינו מוזרות ומשונזלות ומוזנחות בקטע רע אז התלהבתי ככה שמישו יוזם איתנו שיחה ועוד אחרי שהוא מיקודם בחר לסנן אותנו

טוב קיצר היא בדקה לנו במוביט ואז היא אמרה לנו שישלנו 11 דקות הליכה ובלבלבה שאלנו אותה אם היא יכולה לכוון אותנו ואז היא כזה מסתכלת ואומרת לנו שהיא והחבר שלה הזה נוסעים לכיוון אם באלנו טרמפ. ברור שבאלנו. עלינו.

באוטו הם דיברו באנגלית ולא הבנתי כלוםכלום חוץ מפעם אחת שזיהיתי שהם אמרו תשם של המקום שאני גרה בו..

ואז אחכ שבאנו לרדת (אגב הם הקפיצו אותנו עד הבית.. אחלה אנשים) הם דיברו איתנו בעברית ואמרתי להם בחוסר קשר משווע שאני גרה במקום שהם דיברנו עליו קיצר ואז הם אמרו שהיא באה ללמוד שמה השנה וזה קיצר אמרתי לה שאנחנו ממש קשורים שמה לסטודנטים כי אנחנו בית יהודי לצעירים ואז היא גם התחילה להתלהב וסיפרה שהיא משתדלת ללכת לשיעורי תורה בתל אביב..
וזה לכאורה נראה אנשים שאתה לא מדמיין. תפסתי אותה בצורה הכי לא דתית כביכול.. בים עם חבר שלה ולא הכי בצניעות. וכן, היא לומדת תורה לגמרי מרצונה. ובאמת שאנשים הם מפתיעים. אינלנו מושג מי זה האנשים ברחוב.

הלוואי שהיה לנו מושג. הלוואי שלהם היה מושג.

והלוואי שיום אחד שתגמר הקורונה נזכה כבר לראות בזיו פני אותה בחורה מתוקה אצלנו בבית. היא אמרה שהיא ממש תשמח לבוא ולקחה ממני מס פלפון וזה

קיצר עמישראל הוא מיוחדד!

 

 

..שנזכה!

וההיא שהבאנו לה משלוח מנות.

איאי איך שהיא התלהבה.

פשוט מלראות משפחה גדולה ושמחה.

מאיך שאבא ואמא מצליחים לחנך אותנו.

אשכרה אתה עושה קידוש ה ברגעים מסוימים מעצם זה שאתה הולך ברחוב..

והאישה הזאת כזאת מתוקה.

היא כולה סיפרה לנו כמה שהיא משתוקקת שיהיה לה גם כוחות ככה לשמור שבת וככה להיות אמא של בית של תורה.

כמה שהיא משתוקקת לחיות כמו יהודיה.

אבא תן לה אומץ לשבור את הכל.

תן לה אומץ ללכת ולעוף עם הרצון הזה עד הסוף.

 

 

 

וההיא שבקשה נרות שבת לכל מיני אנשים.

וההיא שבקשה נרות גם לשבת הבאה.

 

וגם האלו שאתה מציע להם והם אומרים 'לא'.. זה גם חזק.

 

 

 

 

וההיא בים שהתלהבה מעצם היותנו בים.

חח סתם אני מנסה להיזכר ולא ברור לי ממה היא התלהבה.. מהשם שלי? טוב נו

בקיצור היא גם.

ופתאום היא סיפרה שהיא חסידה של הרב ברלנד.. תאמת חטפתי שוק. לא ציפיתי לזה בגרוש אבל זרמתי.

אינלי מושג מה אני חושבת בעניין. יעני אני יודעת מה אני חושבת, אני חושבת שלא צריך לחשוב בעניין.. אבל קיצר היה מעניין לשמוע אותה ואשריה ישראל.

 

וממ אינלי כח לכתוב אבל יש עוד מליוני אנשים כאלו.

ואיזה כיף שההוא בא אלינו שבוע שעבר לארוחת ערב.. התגעגנו אליו.

אין על הבנאדם הזה.

איזה יהודי. שנזכה

..שנזכה!

ויש מלא דברים שבאלי שיהיה לי עליהם דעה..

ואיזה כיף שיש אותה. תודה אבא.

זה טוב לי.

טוב שיש לידי אנשים כאלו קיצוניים ואמיתיים שמושכים אותי לשם וקצת מאזנים אותי..

לא מסכימה איתם לגמרי אבל באמת תודה עליהם. על הדיבורים שלהם.

ואתמול שהם התווכחו זה היה ככ נחמד פשוט לשבת ולשתוק ולהקשיב.

זה היה כיף כי.. המ מעניין למה.

ממתי אני אוהבת לשתוק.

ועוד בוויכוחים חח

נמנמ מוזר

נראלי פשוט שלא היה לי דעה

כאילו בטוח שלא היה לי דעה.. 

נראלי זה היה כיף לעשות עבודה על מידת השתיקה.

כיף לשתוק איתם.. במיוחד איתה.

והיא פשוט מתיקות

ובהתחלה לא התפדחתי שאמרתי לה ואז היא שתקה וזה נהיה מפדח פתאום ברמות ואז הלכנו

זה שוב היה כיף ששתקנו

אבל תאמת באלי לשמוע מה היא חושבת שמה בתוך השקט הזה

והיא כזאת תמימה בקטע טוב

וצריך שירבו כמוה

ממ כן. כמוה. אי בזכות אנשים כמוה תבוא הגאולה. 

אני אומרת לכם.

אאיאיי געגועים אליה.

היום ראינו אותה

איזה זכותת

 

..שנזכה!

ישתבח שמו לעד.

אתמול זה היה חתיכת צעד ואומץ.. 

וסתם פחדתי וחשבתי דברים

יואוו שהיה כיףף.. זה פשוט גוש מתיקות הדבר הזה

מלכתחילה זה דבר שלילי אבל בדיעבד.. אשרינו

ומהיום זהו בעזרתו יתברך ובהשתדלותנו..

והיום דיברתי עלזה עם אבא ואמא

ונראלי שזה אחד הדברים המשמעותיים בחיים

מסכנים הם חטפו שוקק

יאויאו פאדיחות..

ודווקא אבא אמר שהוא מבין למה לא אמרתי עד היום

איזה כיף זה..

אני אוהבת שמבינים אותי

ואני גם אוהבת להבין אחרים

ווואלה זה קצת באסה,
כי נגיד אותה אני לא מבינה.

אבא אמר שהם בטוח עוד ידברו עלזה..

חח מעניין אותי מה הם יגידו.

וקבענו נראלי שיהיה עוד דיבור.

ואיזה טוב ה'!

טוב ה' לכל

תודה רבה רבה ה' יתברך

 

היום התחיל דף חדש בחיים

ללא ספק

יאויאו

 

'ברוך אתה

ה, אלוקינו, מלך העולם

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'

 

ירידה זו לצורך עליה..

אשרינו שזכינו

 

בהצלחה לנו

 

ושוב אבא, רק לומר לך תודה.

אין עליך בעולם.

באמת שאין.

תמיד אני שונאת שאומרים אתזה לאנשים- כי זה שקר. יש מעליהם אותך.

אבל אבא- עליך באמת שאין.

 

'אנה אנה אמצאך? מקומך נעלה ונעלם.

ואנה ואנה לא אמצאך? כבודך מלא עולם..

דרשתי דרשתי קרבתך

בכל ליבי בכל ליבי קראתיך

ובצאתי ובצאתי לקראתך ננה ננה ניני לקראתי מצאתיך.

דרשתי דרשתי קרבתך אוהווו בכל ליבי בכל ליבי קראתיך

ובצאתי ובצאתי לקראתך ננה ננה ניני לקראתי מצאתיך..'

(אייאי הרב רונן. איזה יהודי קדוש. וואו! תודה עליו אבא.)

 

 

 

 

 

..שנזכה!

@בברסלב בוער אש! את מתוקה ממש ממש. תודה שתמיד היית איתי בזה. מה הייתי עושה בלעדייך. יואוו כמה אהבה וגעגועיםם

@להיות בשמחה!!! תודה גם את. ממש.. בלעדייך דברים היו אחרת.. בטוח. אוהבת מאדמאד ובאסה שהתנתק באמצעע יאו חח לונורא

 

 

..בברסלב בוער אש!אחרונה

(ילדונת, זה היה זכות שלי. אוהו לא נדבר עליך כמה מתיקות. כמה רצון חזק שבוער לרצות לעשות לו נחת רוח. למרות הכל. למרות שהכי קשה שיש. מתגעגעת❤

ואו וכבר אמרתי אבל את פשוט אמיצה וחזקה שהצלחת ככה. זה לא דבר רגיל.)

(הי וואו,זה נשמע שאת ממש בטוב,חסדי השם!רק הפעם.

בהצלחה בהכל ממש❤)
..להיות בשמחה!!!
כמה טוב לקרוא את זה..
את מתוקה ממש. ממש.
הייליגער יעד. קודש קודשים ממש.
איאיאי

(בטוח שלא)
חח באמת באסה.. נדבר עוד בעזרת ה'
..שנזכה!

מה בטוח שלא? שבלעדייך דברים היו אחרת?

בוודאי שכן.. אני בטוחה בזה

אולי את לא מודעת כמה אבל אני כן (:

..להיות בשמחה!!!
שלוש נקודות
.....אילת השחר
לפעמים כל מה שאדם באמת צריך זה שמישהו ישמע את הצעקה שלו, יסתכל בעיניים טובות לתהום העמוקה הזו שהוא יושב בתחתית שלה, יאחז בשתי ידיו בעדינות, ילטף ויאמר :
"אני כאן איתך.
ואני יודע.
אני מרגיש את הכאב שלך, תרשה לעצמך, זה בסדר לצרוח. לא יקרה כלום אם תיתן לצעקה הזו ששותקת בך מקום. אם תרצה אני אצרח איתך יחד.
אני פה.
איתך."

וזה הכל.
הם לא צריכים עצות ולא ניחומים או עידודים.
רק מקום להשמיע את הקול שלהם,
ששותק שנים ארוכות מדי, מנסה לגמוא את המרחק העצום בין תחתית הבור
לפיו...

תנו להם לצעוק את הכאב שלהם.
תנו להם לשחרר.
אל תשתיקו.
בבקשה...
אל...

..טעטע איתי(:

הלוואי שהכאב הזה כבר ייגמר.

הוא ככ לא ייגמר.ככ לא.

ונמאס לי לתת אהבה.ככ נמאס.

אין לי אהבה לעצמי אז לתת משו שאין לי זה אי אפשר זה.

ולא רוצה לאהוב את עצמי.אוקי?לא רוצה.גם לא מגיע לי.בשום צורה.לא.

ואני חרא.

אוף אבא.אוף.

..טעטע איתי(:

והלב..אויאוי הוא דופק עכשיו ככ ככ חזק.

רועדת.פשוט רועדת.

איי אבא איי

..טעטע איתי(:אחרונה

אני עצבנית.ונמאס לי להיות כאן.

מבינה שקלטת את זה כבר הלא כן..?

דיי.

למה הרוגע לא יכול להישאר ליותר זמן?למה אני צכה לברוח רחוק כדי להשיג רוגע בחיים האלה?למה?

למה ככה?

לא רוצה תמציאות הזאת.תבין אותי.לא רוצה.

למה אתה מכריח אותי לחיות אם לא באלי?למה?למה?

לעזעזל.

למה דפקא בזה אין בחירה?למה לגרום לי לסבול?דיי.מגיע לי ועוד איך לסבול אבל,למה מגיע לי לסבול?למה מגיע לי לסבול?קשה לי הסבל הזה.קשה לי להסתובב אבודה בעולם הזה.קשה לי עצם היותי.קשה לי ככ.קשה לי טירוף שאף אחד לא מבין ויבין אותי.אף פעם.אף פעם.כמה שאחפס הבנה,אין סיכוי שיבינו באמת באמת.קשה לי עם הלבד הזה.ושיפסיקו לשפוט אותי.שאפסיק גם לשפוט את עצמי כבר.כי דיי.אבל אמרנו,זה יימשך ככה.ולא כיף לי.ככ לא.

אני חייבת שוב ליסוע מכאן ואין לי כוחות ונמאס לי כבר מנסיעות ולא באליייי אוקי?לא באלייי.וכל החיים לברוח זה לאאא ליגה.זה לא.אבל לא מצליחה לראות ברירה אחרת.זה פסיכי.הראש והלב שלי עקומים לחלוטין.

ותפסיקי.את מעצבנת.אוף כבר אוף.מה?וואי מה?מה את מסתכלת עליי כאילו נפלתי משום מקום הא?דיי עם החוסר טאקט.זה לא כזה יפה.ושוב,תמימות..כמה שזה הורס אותי.אני ככ מפגרת.ככ.

ו,דיי.שהיא תחזור כבר יואוו דיי נמאס לי מזה.נמאס ככ.דיי אבא דיי דיי.

 

 

 

(צכה לשמוע מישו שישיר לי עכשיו תשיר 'י-ה אחסוף'.

תן לי להרגיש תרחמים ממך.בבקשה.ולא בדין אבא.לא.נמאס לי ככ מדינים.)

..,תלתן
הִנֵּה יוֹרֵד הַגֶּשֶׁם
מְכַסֶּה כָּל קַמְצוּץ לָבָן שֶׁל אוֹר
וְרַק אֲנִי בְּלִבִּי מִתְרַגֶּשֶׁת
מְרִיחָה כָּל מַשָּׁב קָטָן שֶׁל רוּחַ בְּעִרְבּוּב שֶׁל טִפּוֹת
טִפּוֹת שֶׁל אֹשֶׁר
טִפּוֹת שֶׁל אֱלוֹקִים שֶׁאוֹהֵב אוֹתְךָ.
...רחל יהודייה בדםאחרונה
איזה טהור
נוגע קסום ומלטף ..

וואו.
..אור חדש.
אז עוד מישי יודעת. זה קצת היה דורש, אבל אוףף איתי.
איזה אבלה אני. למה היא בכלל צריכה לדעת אתזה?!
אבל היה סיבוך והיא נפגעה ועיניינם ולוידעת מה, אז כן, היא יודעת.
מראש אמרתי שאני בעד להסתובב עם שלט וזהו. יהיה יותר קל מאשר לספר לאנשים. כרגע חמישה בנות שמעו עלזה ממני. וזה, יותר מידי.
אני פשוט מפגרת. ומפגרת. ומפגרת.
..אור חדש.אחרונה
לפחות היא לא יודעת, למרות שהמ, היא קצת צריכה לדעת.
אבל כל עוד אני מצליחה לסחוף ולהרים תעצמי, ולשדר לה שהכל טוב ומצליח ונסתדר, הכל טוב.
היא ככ מלאת קלישאות שזה פסיכי, כאילו יש לה ביידים את הנוסחה לחיים טובים ויפים. באלי שהיא תקלוט כבר שאין לה כלום, ושאם דרך מסוימת זורמת לה זה מצויין, זה לא אומר שהיא תזרום לי.
ואיך שאמרתי לה שאני לא מלקה תעצמי. שקרנית גדולה אני. אני האדם שהכי מלקה תעצמו בייקום, וזה אפילו די ידוע, אבל בסדר היא לא צריכה לדעת אתזה..
היא בחיים לא הייתה יודעת להגיב נכון, לפחות ככה מרגיש לי, כאילו היא באמת לא יודעת ומסוגלת להגיב לדברים כאלו, היא תבוא אלי בפיתרונות כמו ההוא שאמר לי ללמוד על משמעות לחיים. שילך בעצמו ללמוד שחלק ממשמעות החיים זה לעשות טוב ולעזור לאחרים, והוא, עם המטלות שלו לא הועיל לי כלל.
החיים שלי על הפנים. אני בקושי מתפקדת. ואנשים עם קלישאות סתם יעשו לי אתזה יותר רע.
והיא, איך שאני באה ואומרת לה כמה קשה והיא שואלת מה היה טוב ומנסה להעצים אתזה. כואב לי, אוקי? אל תנסי להסיט את ההסתכלות מהקושי לדברים הטובים (גם ככה הם בקושי קיימים, ואילו שכן לא טובים עד הסוף) תלמדי להיות שם איתי, לחזק אותי בכאב האינסופי הזה שאני חווה.
אנשים זה מסובך. אנשים לא יודעים להגיב. ועדיף פשוט לא לשתף. הלוואי הייתי יודעת איך לעשות אתזה.
מפגרת מפגרת מפגרת.
הכאב גדול ואין לאן לברוח. עשה שיגמר כי לא נותר בי כוח.קרובה
כואב לי בנשמה קרובה
מזדההאור חדש.
ואין מי שאפשר להסביר לו ויבין.קרובהאחרונה
חצי שנהשחקנית
פלוס שבועיים
בערך



נקיה?


אלכוהול
..תפוז סיני
מטר או שניים
מרחק והלב
מטר בשמים
חיבור של אוהב
..אור חדש.
אני צריכה חופש.
חופש מהחיים האלו.
חופש מהכאב הזה.
ואני לא הולכת לקבל אתזה,
לא משנה כמה אבקש.
.....אילת השחר

סתם...
כי פרץ של נוסטלגיה...

 

 

 

 

 

ולקט...

פשוט כי...

 

(פגישה לאין קץ)

כי סערת עלי, לנצח אנגנך 

תשוקתי אלייך

פתאומית לעד, עיני בך הלומות

אל תתחנני אל הנסוגים מגשת

לבדי אהיה בארצותייך הלך

תפילתי דבר איננה מבקשת, 

תפילתי אחת והיא אומרת: הא לך!    

טוב שאת ליבנו עוד ידך לוכדת, 

אל תרחמיהו בעויפו לרוץ, 

אל תניחי לו שיאפיל כחדר 

בלי הכוכבים שנשארו בחוץ. 

ואני יודע כי לקול התוף,   

יום אחד...לקטוף 

את חיוכנו זה. 

 

...

...אילת השחר

לפעמים עולה רצון.

פשוט רצון.

 

הקושי הגדול, הוא הצורך להילחם בו כשהוא מאיים להוציא מאיזון נכון.

צריך לדעת איך לרצות ומה לרצות. 

 

אני יודעת שעכשיו רוצה שקט,

כדי להקשיב.

לעצמי.

 

בפשטות.

באהבה עמוקה.

 

הנה,
מפנה לך מקום,

כי יש מקומות שפשוט לא יכולים להכיל את שנינו...

 

לילה טוב, עולם. 

לילה טוב.

 

|נושםעמוק|

 

הלכתי.

שיעורים שלומדים מהחיים...אילת השחראחרונה
השיעור היומי-
# פקעות #
כשיושבים ומפרידים פקעות ומנסים להבין איך לזהות, עוד לפני שמורידים את הקליפות העוטפות, האם יש או אין חיים מתחת לכל השכבות המגוננות ונטולות החיים כלפי חוץ.

התובנות שעלו -
אם יש קשיות עקשנית וכואבת או ריקנות חלולה ומתפוררת - אין חיים.
אם יש גמישות, תנועה והדהוד, גם אם בתנועה מאוד קטנה, של המגע שלי בה - יש חיים, ועוד איך יש.
לא תמיד שורשים מתים מעידים בהכרח על חוסר חיות.
אם יש יותר מדי חיים של אחרים סביבה, שנכנסים ויוצאים כבתוך שלהם, זה יכול ללמד שאולי אין לה כל כך חיים משל עצמה, כי הם קנו שביתה בתוכה והיא להם כבית...או שהם לקראת שקיעה, כי היא נאכלת מבפנים.
לפעמים נדמה שאין חיים בערימת הפקעות האלו, אבל כשנכנסים מתחת לשכבות המפוררות שלמעלה, מגלים מערכת שורשים מסועפת והרבה חיות, גם בדמות ניצנים וגבעולים שהנצו כבר.
כשנמצאים מחוץ למקום הגידול הטבעי, מחוץ לאדמה, כדי להמשיך חיים לחלקים הנמוכים שקבורים בפנים, יתחייב שמי שלמעלה ובא במגע עם העולם והאוויר יצטרך ''לשלם בחייו'', כדי שהם יחיו. מה שהיה יכול אולי להימנע, כשכולם היו בתוך בית הגידול, ואף אחד לא היה צריך לבוא על חשבון השני. לכולם היה מקום וביטוי ויכולת להוסיף עוד צמיחה וגדילה בעולם. וזה מוביל לתובנה הבאה ...
לפקעות יש יכולת מדהימה להכיל ולתת מקום גם לפקעות בת המסתעפות מהן. יש אותן ויש את בנותיהן, וכל אחת ומקומה ועניינה וגבעוליה ופרחיה, כל אחת מובחנת ויכולה גם לעמוד בכוחות עצמה.


אפשר ללמוד מהן דבר או שניים גם על עצמנו.








היא סתומה ושתלטניתחיים של
ואני לא יודעת מה יותר גרוע
ואני חושבת שצדקתי וגם היא חושבת שאני צודקתחיים של
ולכן בעיקר העצבים
ועכשיו שורפות לי העינייםחיים של
והראש שלי דופק🥺
איכס כל החייםחיים של
פעם עוד הייתה לי תקווה להיעלם לחו"ל
לאיזה חודש חודשיים שנה שנתיים
אבל עכשיו גם את חו"ל לקחו לנו.
אלוקים..
רצית משו?
תגיד את זה ישירות
לא צריך לרמוז!
ויאללהחיים של
מה יהיה?
ואיך זה יכול להיות?
ואינלי כח לזה יותר
וכמה זמן לוקח לי להתפייס עם עצמי ועם העולם?חיים של
איך כבר שכחתי מזה. מההרגשה הזו
רבאק🤐
אומרים שיש לי אופי נוחחיים שלאחרונה
אבל הוא נוח עד ש...
😭
..חן,
כמעט 500 קילומטר


לפעמים זו הדרך היחידה
שנותרה כדי להגיד
שאני אוהבת
שייכת
עדיין מחוברת



עולם שכזהor1900
עולם שכזה
לב שכזה
כאב שכזה
געגוע שכזה
חשק שכזה
אהבה שכזו
כבר הרבה זמןאורה שחורה
יושב לי ליד המיטה ספר ניו אייג'י,
ולא מחזיקה ראש.
ועכשיו קצת חושך, שוב פתחתי אותו, מנסה לגעת בטיפת אמת
בבקשה ה'
תן לי תשובה אמיתית
לא מתיימרת, מתייפייפת כמו הכונפות האלה מהמזרח.
תשובה באמת ה', ישר ללב.

יורד גשם
מים דוכרין
..רוח סערה
זה כזה לא נכון. ומעוות. ודפוק

ומלא מילים שלא מצליחות לתאר את חוסר האונים הזה
לשנוא ולאהוב, הרגשה תמידית של מצפון שורף

אני צריכה להתרחק וזהו. למחוק הכל וללכת
..רוח סערה
ומלא זמן לא כתבתי אהבה מנוקדת
ושורות קצרות וחינניות
הרבה זמן המילים הן מעורבבות ומבולבלות
הכל גס וארוך וחסר צורה
..רוח סערה
(המחשבה הזאת על כל השירים שלא הספקתי לשמוע)
..רוח סערהאחרונה















((((אני שונאת חורף כזה))))
התעלמות מרסקת לב - געגועיםor1900
(לא להגיב)רצה לאש
שואלים אותך מה איתך
ואת עונה בסדר,
כשהאמת שאת בעיצומו של התקף חרדה.

מחר את תסעי אליה
ובדרך תעצרי במקס סטוק
כדי
לשאוף קצת מההתמכרות שלך
בספסל במרכזית ירושלים.


ואת שותקת
למה לחתוך???????????????????????????????????למה?????????????נפשי ערגה