לא רוצה לישון
לא רוצה לקום
מה
כאילו איך
ומה
אני לא מסוגלת
מתגעגעת נואשות לשגרה ולמריבות המטופשות שהיו קודם
אפשר שהכל יגמר?
לא רוצה לישון
לא רוצה לקום
מה
כאילו איך
ומה
אני לא מסוגלת
מתגעגעת נואשות לשגרה ולמריבות המטופשות שהיו קודם
אפשר שהכל יגמר?
איך
איך
איך
אי אפשר לקום
אפשר
אבל קשה
וכולם מסביב כל כך פעילים
כל כך בעשייה
ורק אני
כלום
לא מסוגלת
לא יודעת איך חושבים על משהו אחר
איך מתעסקים במשהו אחר
לא מסוגלת
אני לא טובה בלהבין אנשים... אותי מחזק שאומרים דיבורי אמונה וביטחון, אבל אנשים שמפחדים אני לא יודעת מה להגיד להם אחרת, כי זה מה שאני אומרת לעצמי, הם לא מקשיבים או לא נרגעים מזה מה לעשות?? זה כאילו הם נהנים להיות בפחד ולהגדיל אותו ולנפח. אין לי מה להגיד. אני מתוסכלת, אלוקים.
אני מנסה לנשום ולא מצליחה
איך ישנים הלילה
איך ישנים בכלל
מנגבת את הדמעות ועונה בקול חצי יציב
כן הכל בסדר
זה רק הכל שמתמוטט ונשבר לי בידיים
דווקא הרכב של הנחמנים שהסתובבו ברחובות עם מוזיקה
דווקא זה שבר אותי והתחלתי לבכות
אני לא יודעת איך להתמודד אני באמת לא יודעת
אפשר לישון ולא לקום
או שלפחות הסיוט הזה ייגמר
לבד
יותר מתמיד.
😭
לא יכולה להכיל את זה
ששמעתי על גדוד 13 אני כבר נשברתי
😭😭😭
רק אני כזה?
זה מרגיש לי כל כך רע לדקדק עם אנשים אבל אם כולם באמת מאמינים בהם אז למה ברגעים כאלה פתאום הכל נעלם?
למה ברגע של קושי כזה שדווקא עכשיו אנשים צריכים להבין שאין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים, אנשים מתרחקים קצת ותולים מבטחם בבני אנוש שלא יכולים לעשות כלום, במקום לרקוד עם הספר תורה ולשמוח עם השם יתברך אנשים הולכים לבתים.
זה רק אני או שזה מדד לאהבת השם של אנשים? רע לי להרגיש ככה כאילו אני צדיק בסדום כשאני לא, אבל באמת שהפחד הזה באמת לא מזיז לי בצורה דרסטית כמו כולם.
תפילה ורק תפילה זה מה שיעזור לנו, לי זה עוזר והלוואי שיעזור לכל עם ישראל!!!
אני גם איתך אתה לא צדיק בסדום
כולנו צדיקים אבל לחלק קשה לקלוט שזה מה שה' רוצה
במקום להתעורר הם נרדמים
תתפלל עליהם שיקלטו שזה ה' ורק הוא יציל אותנו
לקח לי זמן לקלוט זאת את רק בשינוי שם אבל פסדר חחח.
ברעיון הבנתי מסקנה אחת התשקורת היא שקר אחד גדול שזורע הרס בנפש של עם ישראל וגם מי שמנסה להתרחק מזה זה מגיע אליו, שלחו לי בווצאפ בקבוצות של חברים ואפילו בקבוצה של בדיחות וזה הזוי שכל מקום נהיה נחלת הרס ופחד של החמאס והתשקורת.
מה שיש לנו לפנות זה רק לאלוקים ולא לאף אחד אחר, היו אזעקות באזור שלנו מה שלא קרה בחיים ואנשים פתאום מעכלים לאט לאט שכמה שהם שקועים בחדשות זה רק מרחיק אותן מהשם.
יש עכשיו שידור חי של תפילה עם הרב שמואל אליהו ואחרי זה שידור לנשים עם הרבנית ימימה מזרחי והרבנית בזק מה שמוכיח שאנשים התחילו להתעורר וזה קצת מנחם.
מי שרוצה להיכנס לפני שיגמר השידור לגברים או נשים שרוצות למשך כל השידור...
חוסר רגישות מזעזע.
באמת.
אוף עם זה.
קשה לי.
באמת.
(מה זה, למה אני בכלל פה? כנראה שמתגעגעים למה שמחוברים אליו...)
חוזרת לפה סופית? עוד לא. אולי. נראה.
זה המקום היחיד שיכלתי להיות בו אני. בלי שיבקרו אותי.
יכלתי לכתוב חופשי. מה שאני. בלי לפחד מתגובות.
למה אין לי אף אחד בחיים שיכיל אותי ויקשיב ולא יבקר ולא ישפוט???
זה כנראה המקום שלך כולנו פה מאותו סיבה - לפרוק בחופשיות בלי שישפטו אותנו.
אז את יותר ממוזמנת להישאר פה באופן סדיר
תודה.
נראלי שאחזור לפה... המקום הזה באמת חסר לי...
עד ששוב יפריע למישהו שאני פה ואצא שוב.
הלב שלי ריק וכלום כבר לא מספק אותי
בוכה וצועק כשאף אחד לא רואה כמו מטוס מתרסק
ולא אל תשאלי אני לא מרגיש אשם מזמן שהמצפון כבר לא עובד
הלב שלי ריק וכלום כבר לא מספק אותי
בוכה וצועק כשאף אחד לא רואה אותי אני מתפרק כמו מטוס מתרסק.
******
זה לא שלך
זה כנראה לא היה מעולם
די, הגיע זמן לעזוב ידיים
אולי דווקא כך
כשתהיי ריקה לחלוטין
תוכלי להתמלא
גשמי ברכה
זה לא הזמן
זה לא יעזור להילחם בכולם
די , תניחי לעצמך לעצור.
אולי דווקא כך
כשאת רחוקה
שדות פורחים
תוכלי להתאחות,
להכות שורשים.
מה ששלך כתוב לך
שום דבר לא יעזור
גם הרע יעבור
אם זה צריך לקרות
זה יקרה
לא את לא קובעת כלום
יש ישר, יש עקום
כל שתצטרכי זה לקום
זה לא שלך
זה כנראה לא היה מעולם
די הגיע זמן לעזוב ידיים
אולי כדי להחלים
צריך לשחרר את כל החוטים
ללמוד מהתחלה
איך נקשרים
מה ששלך כתוב לך
שום דבר לא יעזור
גם הרע יעבור
אם זה צריך לקרות זה יקרה
לא את לא קובעת כלום
יש ישר יש עקום
כל שתצטרכי זה לקום
לכי עכשיו לזרוח כמו שמש
יש לך כנפיים תעופי רחוק
לכי עכשיו בלי פחד ואם זה יכאב קצת
מנגינה שכתבתי תחזיק לך תיד
וגם אם תהי שם לבד,
לבד כל כך,
תדעי שתמיד
יש לך אותך!
זה מדכא, שאלו הדברים שבסוף מפרקים אותי
כלומר, היי יש כל כך הרבה יותר גרוע.
אבל שיט, לדברים הדפוקים התרגלתי
זה דברים רגילים
או לפחות אמורים להיות
אתם לא. אמורים. לגעת בהם.
הם שלי.הם שלי בלבד.
לא אמורה להיות לכם יד בהם.
חלקים גדולים בחיי, מוגדרים כשברים
אני נשברת
כשאתם מנפצים את אלו
שמוגדרים שלמים.
אף אחד בעצם
לא מכיר את כל החלקים
כל אחד מקבל חלק מסוים
רבע חצי או טיפה בים
אי אפשר לתת למישהו את הכל
הוא עלול את הצופן להבין ולהרוס
לא תקבלו אף פעם הכל
זה יותר מידע
יש אין כניסה
שער לפני הדלת
גדרות גבוהים
ואת הכל אני נועלת.
אני לא מאמינה שעוד 66 יום אני בת 21
אני רוצה לעצור את הזמן להחזיר אותו אחורה או לקפוץ קדימה כמה שנים.....
אני רק מתקדמת בגיל אבל במציאות הכל אותו דבר
אותו הסטטוס אותו המראה אותם אנשים אין דברים חדשים משמעותיים כל כך
מה אני שונה מאני בגיל 19??
אוישש זה מחרפן אותי.....
אולי עוד כמה ימים או שנים אני כן אקלוט שיש שוני או אבין שזה היה הכי טוב בשבילי
אבל בנתיים
זה מפחיד אותי
אם נשארת אותו דבר לטובה זאת כבר סיבה לשמוח
לדעתי בטוח את שונה, אבל גם נכון שחשוב לעשות חשבון נפש... את יכולה להציב מחדש מטרות
אם תסתכלי על ילדים, עד גיל 12-13, צריכים כל שנה להחליף מידות בבגדים והשינויים ניכרים, אבל אחרי זה הקצב משתנה, נראים אותו דבר פחות או יותר... זה לא אומר שלא גדלים ושהתאים לא מתחדשים
כנראה גם מבחינות אחרות מגיע שלב שלא רואים בצורה משמעותית את ההתחדשות שבנו, אבל גם אם זה לא שינוי דרסטי אנחנו משתפרים...
ודווקא זה מהמם מה שאת אומרת... זה סימן שיש לך שגרה מבורכת. יציבות. אני קצת מקנאה בזה, אני כל שנה הייתי במקום אחר, כל שנה התחלה חדשה, אנשים אחרים, אני אחרת... זה קשה כבר ככה (עדיין אני שמחה בזה)
It was so complicated
But I think I passed it successfully
Maybe it was too much for me
.I don't know
I'm so tired
But this week has been kinda good
Good night world
.My bd officially over
.Now breathe and relax
I need your
It's it'll be hard and the pain make me be a broken man
I wonna just one more time to look at your eyes when we stay in silence
I miss herrrrrr so muchhhhhh
It's hard!!!!
No one can help me, except her...
I need her here with me and better now
Missing can be one of the hardest things know
יובל דיין עומדת במקום - חיפוש ב-Google
שיר מושלם! הלוואי שאצליח ליישם אותו
את המילים שלו את מה שהוא מביע🥺
קפיץ
למה אני כאן. מה אני עושה
קפיץנראה מי מזהה
כמה כבר אפשר לבכות. כמה
בשבת לפני סעודה שלישית רציתי ******.
הגעתי הכי לקצה, אחרי מליון שנה שלא הבנתי אפילו איך
ואז הייתי חזקה (או מאוימת) מספיק כדי לוותר
קפיץ
קפיץאחרונהמה חנן בן ארי עכשיו
מה נדבקתי לזה
כמה זה? עשור אחורה? קצת פחות? 14 כזה
איכס
הוא פה
והוא נותן
והוא נותן הרבה
תודה