פורום ריק ומוסתר (עמוד 552)

השנה אלול בא ממש בזמן. תודה אבא. 

הייתי רוצה להכנס לאווירת אלולו לגמרי, פשוט לנטוש את כל הכלום הזה שמשתלט לי על החיים.

לחיות בסרט של אהבה של מסירות של עבודה קשה. למען משהו שחשוב לי.

זה ממש כואב לי. באמת.

וחיבוק גדול גדול.

בסוף תצליחי. אני בטוחה כ"כ. אני יודעת. 

הרצון שלך כ"כ גדול ויכבוש הכל. כי את רוצה. 

גם אם ייקח לך זמן. לא אכפת לי, בטוח זה יקרה!!

את באמת יכולה הכל כשאת רוצה. באמת. 

אךךך כמה שאני מאמינה בזה. וכמה שאני מאמינה בך שתצליחי.

זה קשה. קשה כ"כ. תאמיני שאת חזקה. שאת גדולה כ"כ. 

תתפסי חיבוק חזק חזק חזקק!!! ונשיקה גם.

טויב? הלוואי שנראה בקרוב ממש את האור.

"אל תפחדי ליפול, זה חלק מלגדול.

תמיד יש אדמה"

אךךך מתפללת. עוד נראה את האור. עוד נראה.

אוהבת ממש ממש.

ותעני לי לפלאפון במוצ"ש..צריך כבר לעשות את זה. 

גיט שעבאס גיט שעבאס ושוב חיבוקקק חזקקק

אוף חלאס.נשבר לי מזה.די אין לי כבר כוח כמעט לנסות.

אפשר הצלחה אחת קטנה?!

אחת?!

איכס אני שונאת את הקטע הזה.שונאת בוקר

ונמאס לי באמת

הילד ואני,

לא מחכים לנס

עד שהוא יבוא

עד עומק החמלה

עד האהבה

אם לא בא לך,אז תמשיכי לרוץ.

ותרוצי מהר כי באמת רודפים אחרייך.

חיב איפושהו לרצות.מתישהו.יום אחד בצורה כלשהי.

איזה דפק איזה דפק איזה דפק.

מה י'הי'ה מתי יבוא לי הרצון הנורמלי והטבעי ויעוף ללוידעת איפה הקטע המפגר הזה.

מתי אני יתנרמל.

מתי אני ינסה להפסיק לשקוע בכוח.מתי אני יחיך באמת

❤❤

וכמה שהוא פשוט צוחק עלי.ההוא הזה.מתפוצץ מצחוק.איזה ילד את.ככ טיפש טיפש.

אנלא רוצה להיות מי שהיתי

רוצה לזוז לצאת

להשתנות

תקוע בטעות של מישהו אחר

רוצה חבר

 אבל למה למה זה ככ קשה להשתנות למה.

בודד לי קצת ואני מרגישה הבנאדם הכי טיפש שקים בעולם כאן.

כל מה שאני עושה לא שוה,אני מנסה להשקיע ובסוף יוצאת פרירית וסתומה.

ובודדה.הוי כלכך בודדה.כמה אנשים שי'היו לא יספיקו בשביל להפיג את הבדידות הזאת.

בשעות האלה של הלילה,אז הוא הכי צוחק עליך.

אתה הכי מרגיש את הבדידות ואת כמה טיפש אתה יכול עוד להיות.

ופסדר יכולים להגיד לי שזה סתם,סתם הרגשות ושאני אחלה ובלבלה אבל מה תעשו זה ההרגשה שלי אה?!

ואוף אוף.אני רוצה להפסיק אבלאבל יש לי יותר מידי דברים לעבוד עליהם עכשו אז אי אפשר ככ להוסיף לי עוד משו אבל

מתי כל זה יגמר

מתי נרגע נשב ונצחק באושר ונחלום

ונתחיל לחלום 

ונרגיש שלמות

(נשב על ההרים,ונטבול במעין שנבנה על הבוקר שקפוא,ונקום מוקדם ונתפלל ותיקין מתוק כזה עם שירים,ותהי'ה רוח חזקה כזאת ונקפא מקור.וי'הי'ה לנו חיוך מסטול כזה על הפנים,שיכור מאושר..ונאהב.נאהב ככ את האנשים.ונהי'ה מבודדים לנו שם,ונהי'ה טהורים,קצת פחות נתלכלך כל היום.ונלמד רבינו..מלא מלא רבינו.וננגן מלא מלא ליד המעין,ואז נכין לנו בית קטן על ההרים,ונכין גם את המעין ואז נשתול גינה של ירקות ונקטוף אותם וי'הי'ה לנו ריח של אדמה בידים.ונכין אוכל כמו פעם כזה,ויצאו לנו מהפה רק דיבורים שאנחנו רוצים,רק דיבורים של אמת.וי'הי'ה לנו טוב.ככ טוב.ונאהב את ה' באמת.בכל הלב.ונהי'ה ככ חברים שלו.

וכולם י'היו דבשים כאלה,עם פאות דבש כמו שאני דמינתי את דביר עם עינים דבש עם אש בתוכו שם,ונצחק ואז נעשה מדורה כזאת גדולה גדולה עם אש ליד המעין ונספר קצת סיפורי צדיקים ונספר על כמה שה' אוהב אותנו וננגן עוד המון המון וגם בחליל וגם בגיטרה ונשיר ונצעק לה' שאנחנו אוהבים אותו ושאף פעם לא יעזוב אותנו לבד.אף פעם.

ונלחש לאש שאנחנו ככ ילדים קטנים כולנו,לא משנה באיזה גיל ושאנחנו פוחדים מהגודל הזה של החים.

וזה י'הי'ה מתוק מתוק הכל כזה..והאוכל י'הי'ה נקי אבל עם ריח של טבע..

ונציר שם מלא בצבעי מים ונכתוב משפטים יפים ונקשט תמעין והוא י'הי'ה ממש יפה ונכתוב חלומות ועוד דברים נכתוב ואז נלך לישון בבית שבנינו מבוץ או משו אני לא ממש יודעת עדין וי'הי'ה פשוט טוב כזה.ונרגיש אהבה.שכבר נרגיש אהבה נמאס לי לא להרגיש ונמאס לי לא להרגיש כלום.

יחי ההבדל

ובאלי שאפחד לא יקרא את הדבר הזה.אפחד אפחד.רק שאבא יקרא למעלה ויענה לי ישלח לי איזה סימן משו כי אני כבר נטרפת אני לא יכולה יותר.נמאס לי כלכך.

ובחזרה למציאות

כבר 6 ויש עוד המון דברים לעשות עד הלישון ודי למה אבל זה כל יום קורה לי.למה.

אני באמת מנסה אז..מה אני יכולה לעשות עוד

אח הלואי היתי חושבת יותר מחשבות מתוקות כאלה..זה טוב צריך לעשות אתזה יותר.למרות שזה פשוט כאפה אבל כאפה כואבת.מהחזקות.

ושורפות לי הענים מעיפות ואני הורגת את עצמי ומתערבבת והנפש שלי טיפה הרוגה כבר צריך לעשות לה החיאה

(אוף אבא אתה יודע שאני לא רציתי,אתה יודע באמת,אני ניסיתי פחות אבל אני לא מצליחה.סליחה היתי חייבת)

אני לא מבינה באמת נראלי ישלי לי בעיה בעינים או בלב.

איך לא יוצא לי דמעות מכלום איך כמה קר לב של בנאדם יכול להיות כמה.

אני ככ צריכה לבכות.לא רוצה.צריכה.דחוףדחוף צריכה.

עוד רגע זה כבר י'הי'ה מאוחר לי מידי.

אני רוצה לבכות ולבכות ולמרר בבכי ולצעוק מבכי ולהתפרק.

וכלום לא יוצא לי אוף כלום ממש כלום.

וזה הכי כואב

נראלי אני צריכה קצת סבא דחוף.שיפתח לי תלב הדפוק הזה.

ירושלים רחוקה 

ירושלים החמודה נראלי שאני טיפה מתגעגעת אליך 

טיפה אבל

עבד ה' חופשי לבדו

הלואי נזכה להיות עבד ה'.

(ונעשה קפה על המעין,ופשוט משו י'הי'ה רגוע.

הכל י'הי'ה רגוע.

ביום נשמח ונגיד תודה אבא תודה שאנחנו לא יודעים כלום מהעולם הזה

ובלילה נפחד,ונבכה,ונהי'ה מבולבלים מהחושך

נפחד כלכך

אבל נדע שאחרי החושך הזה של הלילה

בא האור

ושתיהם,גם החושך של הלילה וגם האור של היום,שתיהם זה אמת.אפחד מהם זה לא שקר.

וצריך את שתיהם בחים.באמת שצריך את שתיהם.אי אפשר לותר על אף אחד מהם.)

(ואני ככ טיפשה.ואנלי כח לעשות כלום וגם לא בא לי לישון.

ואני צריכה לסתום תפה הדפוק שלי שיפסיק כבר לדבר,[

למה הוא מדבר המון,

יותר מידי.)

(אני מפחדת.אני מפחדת להיות.)

(לפעמים ישלי ככ רצון להפוך לגרגיר חול,או להיות אילמת או משו.

להפסיק לדבר ולהיות קטנה קטנה קטנה פיצית.שידרכו עלי ואפחד לא ישים לב בכלל.)

(אממ כן אני מוזרה.מאוד מאוד מאוד מוזרה.אני יודעת אתה לא צריך גם לספר לי.)

(אח כמה שהוא צוחק עלי עכשיו.אני ממש שומעת אותו צוחק לי באוזן.צחוק מרושע כזה.

תראי איזה קטנה את,הצלחתי להפיל אותך שוב.

ומיום ליום את רק נופלת יותר יותר,במכות יותר גדולות וכואבות וארוכות,ואת מחליקה יותר עמוק

ואני ערמומי.הבורות שאני מכין לך הם עמוקים שאינלך מושג מה עוד מחכה לך.

אנלך סיכוי מולי ומותק,אני ממליץ לך להתיאש מעכשיו

כי את באמת לא הולכת לנצח במשחק הזה.

אוף הוא כזה חצוף שהוא אומר לי את זה.כי אני תמימה כאן.ואני מאמינה לו.)

~יש לי סיכוי להינצל אני יודע~

אביתר זה הצלת נפשות

די אוף שאני יסתום כבר ויפסיק לדבר כי תמיד אני אחרי זה מתחרטת עלזה.

איכ כמה דיברתי איכ

אין דבר יותר כואב,יותר בועט בלב,יותר עושה מצפון

מלראות את אמא שלך בוכה בגללך.

ולדעת שהיא בוכה בגללך.

ולדעת שהיא נפגעה

ולדעת שכל מה שלא תעשה,לא יהיה טוב.

או לך,או להם.

זה.פשוט.מפחיד.

(ה צ י ל ו.הצילו מהבית הזה.אין לי כח להיות נחמדה אליהם.

וזה פשוט כפוי טובה.כפוית טובה שאני.הכי כפוית טובה שיכולה להיות

גועל נפש מרוכז.מה אני יכולה לעשות מה)

(פףף כמה דורש זה להיות נחמדה. כמה שמבינה אותך כמה. כי זה קשה נשומי. זה לא פשוט. זאת עבודה. ואת עובדת. את עובדת. תביני שגם כשלפעמים את לא מצליחה, לפחות עשית השתדלות. וקורה שטועים. קורה. זה באמת מובן. איי כמה שמובן. את לא מלאך, תזכרי את זה. את בנאדם ובנאדם לפעמים נופל. אבל אחכ קם. ואת תקומי ואת תצליחי. ככ מאמינה בך. ככ. תחזיקי חזק. אני איתך. הכי איתך בעוילם. פה אם את רוצה❤ הרבה יותר ממוזמנת.) 

איי איי פף נשומי אני ככ רוצה לחבק אותך חזק חזק חזק.

רוצה שתרגישי טוב. רוצה שתרגישי טוב.

הלוואי שהכל יתרפא כבר בקרוב ממש.

וואי ככ מבינה אותך. באמת ככ.

רק ❤

ותהני היום

תני לעצמך להשתחרר קצת.

אוהבת מאוד, אהבת נפש ומתגעגעת.

אשכרה פעם ראשונה רוצה לחיות באמת. זה הזויי למדיי.

כמה עברתי שם. כמה.

תודה אבא.

תודה ככ.