פורום ריק ומוסתר (עמוד 584)

It will not quench my thirst

דחוף
בוא נברח לאי בודד

בוא נברח וניעלם

בוא נבכה עד שניגמר


בוא נריב עם כל העולם
ונשנא את כל היקום
כי מה אכפת לנו


בוא נתחפר עמוק עמוק
בתוך הכאב של עצמנו
ולא נסכים לאף אחד להיכנס
ונהדוף את כל הניסיונות
ונשקע עמוק עמוק
וניפול

וזהו

לבמתים חופשי?

חפירות חפירות חפירות

לא רוצה את השבוע הזה
לא רוצה את זה
ואת זה


אני מפחדת.
אוקיי?

אני עדיין נותן להם לרגש אותם.

אבל זה מעצבן.

והמספר שלהם רק עולה.

הם מכירים אותי, אני לא מזהה כבר אותם.







נו, שוין...

אני לא רוצה לשמוע
על מלחמה שלא נגמרת
על משפחות שלמות בלי בית
והאדמה פה שוב רועדת
אני לא רוצה לדעת
על סופה בצד השני של העולם
על בתים מתעופפים
גלי ענק

אני רק רוצה שתבואי ותגידי לי
שיהיה טוב
יהיה טוב

וכל הדברים המפחידים
לא יראו אותי
לא יקרו עוד
לא יהיו עוד

לא יכול לשמור בבטן
אני לא רוצה לחשוב ישר
לעבוד קשה כמו עבד
לרוץ במעגל כמו כולם
אני לא רוצה לקחת חלק
במשחק המכור של העולם
לפחד ולא לחלום - רחוק מדי

אני רק רוצה שתבואי ותגידי לי
שיהיה טוב
יהיה טוב

וכל הדברים המפחידים
לא יראו אותי
לא יקרו עוד
לא יהיו עוד

להטיף לאנשים שזה קצת בעייתי להגדיר את עצמך דתי ואז לכתוב בפומבי שחיללת שבת.
התגברתי עליו
כי אני לא מכירה אותו
וכי הטפות מוסר זה דבר לא יעיל
אפילו שקצת כאב לי לראות את זה
לא יודעת למה

זה מעניין...🤔

כן ברור שאני טובה
ברור. כ"כ ברור
כי בחייאת לא היה אכפת לי מהשעות הדפוקות האלו, וסתם לשכב עם הפלאפון על הריצפה של השירותים
בחייאת לא היה אכפת לי מכלום.
ובדקות הראשונות דפק לי הלב כאילו השמיים עומדים ליפול עליי
ולא קרה כלום.
אני מאוכזבת? אין לי מושג
סתם שחור לי
סתם מגעיל
המחשבה על העובדה שזה יכול לקרות עכשיו כל פעם מחדש
ושמבחינתי פרצתי הכל אז יאללה
בואי נלך עד הסוף.
ואיך דפק לי הלב לעזאזל
ועכשיו הוא על מצב שקט
ועכשיו כולי על מצב שקט
ומגעיל לי.
ושחור לי.

הם לוקחים ממך את כל מה שאתה אוהב
הם לוקחים ממך את כל מה שאתה אוהב
אולי אין להם נשמה בכלל
אולי זה לא באמת כואב להם

J'ai allumé le feu
Mes chagrins, mes plaisirs
Je n'ai plus besoin d'eux

"ההיגיון הפך לשיגעון

והעוון הפך לחזון"

(בוצר)

כמה שזה מדויק.

לחזור

לחיים.

עכשו.

 

 

I don't want
Okay?

עייפות.

פשוט עייפות כזו שנצברת ככל שמתקדם השבוע

כזו שקצת נחלשת אם ישנים שעה אחה"צ

כזו שגורמת לי מיום שלישי לרצות לישון עד 11

ומיום רביעי או חמישי לקום עם כאב ראש קל ומתחזק

 

ואני ישנה 7-8 שעות בלילה בד"כ, ברצף.

 

עצות? מישהו חווה?

ככה זה כולם?

מה אפשר לעשות?

האם בסך הכל
המקום הזה עשה לכם
יותר טוב
או יותר רע?

תחשבו עלזה...





לי אין תשובה.

נכנסת לחדר של חברות מכיתה אחרי השיחה עם ** שיחה קשה. מתיישבת, מדברים, # פתאום יוצאת מהשרותים, אני מחכה רגע וקמה
- לילה טוב
- אני כבר באה אליך
הולכת לחדר, שוכבת במיטה עם בגדים, עם הפלא של ** שומעת את הניגון שלה והלב עומד להתפוצץ.
# נכנסת.
- מה יש?
- לא יודעת
היא נותנת לי נשיקה והולכת, אני עוצרת אותה בדלת
-אל תלכי
- אני צריכה
- תשארי עוד קצת, בבקשה..
- טוב.
- לא משנה תלכי
- נו, עכשיו? מה יש?
-..
-..
- דיברתי עם **
-חח אז תגידי, בגלל זה את ככה. ותכבי את השיר אני לא יכולה לשמוע אותו.
*מכבה
היא נותנת נשיקה גדולהה וארוכה כמו שאני אוהבת.
היא שמה את היד על המיטה ואני שמה ראש על היד שלה, מריחה אותה ונהנת.
- זה מותר?
-מה?
- לאהוב ככה
- לא הבנתי
- נו תביני
- אני לא מבינה
- אז פעם אחרת
- לא נו, תנסי להסביר, בין איזה אנשים?
- כולם
-..
-..
- מה ה' רוצה? הוא נתן לנו ככ הרבה אהבה, אבל לא נתן לנו להיות עם בנים עכשיו,
הרבנית אמרה להפנות את זה לה'
זה אי אפשר, זה צורך אחר , נכון שצריך להתחזק באהבת ה' אבל זה לא קשור, חוץ מזה אני גם צריכה חיבוק, ושיהיה חזק מספיק.
-..
-..
היא מוציאה את היד, ומגרדת לי בראש, בהתחלה בעדינות כמו ליטוף ואחר כך חזק יותר.
- אני לא יכולה להכיל את זה. סליחה.
היא מסתובבת ויוצאת, בלי להסתכל עלי. ממש בורחת.
מה עשיתי? אפילו לא הסברתי באמת.. היא הבינה? הלוואי שלא..


בבוקר-

אני- משהו ראה את המורה?
# -מה את מתעלמת?
בואי בואי
-..
# -תשנאי אותי קצת, זה בסדר
-לא רוצה
-אני מרשה לך, מגיע לי
-עושה דברים ליומולדת של אמא?
-כןן, זהו היום זה נגמר
-אלופים אתם
-איך זה שלא היית אצלי עדין שבת?
-הייתי שבתות ביישוב שלך, אבל לפני שהיינו חברות, רק חשבנו שאנחנו חברות
-עכשיו את חברה שלי? פחדתי אתמול שלא תסתכלי עלי יותר לעולם
-גם אני פחדתי, שעות לא נרדמתי, נבהלתי ככ, לא הבנתי מה קרה שככה ברחת.
-גם אני לא יודעת למה, אבל לא יכולתי להכיל, לא יכולתי להשאר עוד שניה, לא יודעת למה הסיפור הזה נוגע בי ככ, את ניראלי יודעת יותר ממני למה זה ככה נוגע בך.
-..
-..
-צריכה ללכת
-אז זהו? ביי?
-לא רוצה ללכת
-אז אל תלכי
-צריכה..
-להתראות תשמרי על עצמך
- תשמרי את
- אני שומרת אבל דואגת לך,
-טוב
-שיהיה טוב בבית!
-גם לך!!


פריקה..
לא מפסיקה לחשוב, זוכרת כל מילה שנאמרה, אז פשוט כתבתי את הלילה בוקר איתה..
נראה שהיא בסדר, נרגעה, אני לא, היא צריכה לדעת שאני ככ ככ אוהבת אותה..
אבל רק שלא תדע, אם היא תדע היא באמת לא תסתכל עלי.. אלא אם זה הדדי, וגם היא ככ ככ אוהבת..
אבל אז היא היתה עושה הכל כדי לברוח, לא? היא גדולה יותר ממני, מבינה יותר, ואני צריכה אותה יותר ממש שהיא צריכה אותי..

זהו, פרקתי.
תודה למי שהגיע עד פה..

אני לא רוצה שהיא תתחתן.
אוקיי?!
לא רוצה.
רוצה אותה כמו שהיא.
בעצם כמו שהיא הייתה פעם.
בחורה.
בלי בעל.
בלי ילדים.
חברה.

זה כל כך אגואיסטי וחרא מצידי.
אבל.

אוקיי שזה פשוט לא יהיה אותו דבר.

אני מתגעגעת לחיבוקים שלה.
גם כשנפגשנו זה לא קרה,
כי קורונה.

לעזאזל הכל.
כוסאומו איזה עולם.

והיה לי טוב.
(אז היה.)

אני עוד שניה בוכה מדבר שאמור להיות שמח.

חולת נפש,
כבר אמרנו?

בוקר טוב!

אנחנו נמצאות בדירה ונקלענו למצב לא נעים שלא ניתן לפרט פה.

אנחנו מחפשים משפחה או בית ריק.(עדיף)
או
משפחה ירושלמית שרוצה לארח אותנו בכייף ובשמחה! ויש לה מקום בשבילנו
אנחנו אמהות חד הוריות עם 7 ילדים יחד.
לשבת!!!!!

אך הילדים שלנו קמים ב6 אז נשמח להתארח אצל משפחה שלא אכפת לה מזה ולא מפריע לה מהרעש

ההזמנות יתקבלו בברכה!!!!

*מכיר אותה אישית, משפחה מקסימה עם ילדים מדהימים*