תראה אותי עם כל השברים האלה
תראה
תחבק
תגאל
תראה אותי עם כל השברים האלה
תראה
תחבק
תגאל
אבא קשה לי.
I hate myself
😥😥😥😥😥😥😥😥😥😥💔⛈⛈🌧🌧🌧🌧🌧___________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
תודה אלוקים
היה נחמד להתנתק מהמעט שאני כותב כאן כרפלקציה אמורפית על מצב מנטלי במציאות מלחמתית שלא זולגת למציאות הפיזית במידה שמספיקה לערער את הקיום אבל כן במידה שמספיקה לערער את החיים
וכל חווית הקיום הזאת הובילה לפגישה עם המהות
שבה התנתקתי מהרשת ומהמכשירים המסיחים וניתחתי לעצמי את המציאות הקטנה והאבקתית שלי
קראתי קצת
למדתי קצת
התחלתי להתאמן
שתיתי פחות
ניקיתי אורוות
פסח זה חג הנקיון
הרבה פעמים מתבלבל לכל מיני עם פינוי טוטאלי של כל החיים לפח
נפנה נחיה בריק ונאגור מחדש שיהיה מה לזרוק בשביל חווית הנקיון השקרית הבאה
אבל זה לא נכון לנקות זה לברור את המוץ מהתבן כל הבר עומד מולך ואתה צריך לשלות ממנו את מה שכן חשוב לפנות מה שלא ולסדר מה שלא נמצא במקום
שהכל יהיה מקומו של עולם והעולם יהיה מקומו
משהו כזה שקראתי פעם
ספירת העומר העומרים גדלים והזיפים גם
סימן אבל מתערבב עם סימן חיות וצמיחה משמחת של חיים ופריחה
של אוכל חדש
של פרנסה ושפע חקלאי
יש כאלה שמתאבלים
בלי מוזיקה
הכל אפור ושחור וקודר
אני לא שם לטוב ולרע
נוהג ושומע את המוזיקה חוזר ומקשיב וגם מחדש בדברים חדשים
תציעו שיהיה מה לשמוע מחדש
הכל הולך
והתחזית לעתיד שיהיה חם יותר
ויותר
ויותר
ויותר
כל הזמן
וזה יכול להרתיע אבל די עברנו מה שעברנו
נעסיק את עצמנו בדברים שונים
מעולם לא קיבלתי את זה אמיתי.
אהבה.
זה יבוא?
פתאום אני מפחדת
אולי זה יותר מדי
אולי קרוב מדי
ומה יהיה אחכ
כי סערה
כי חורף וגשם ולבד
זה למה
והיא יודעת לעצור את זה
היא תופסת אותי חזק
מחזיקה אותי בתוך כל הסחרור הזה
היא מזכירה לי לנשום
מזכירה לי שיש אותי
שאני טובה
ואהובה
כשכולם שונאים אותי
ואני בעיקר
היא לא
היא מזכירה לי כל מה שנכון בי
וטוב
זה למה
היא משכנעת אותי שיש עוד טוב בעולם
משכנעת אותי שאני בעצמי זה טוב
משכנעת אותי שכדאי להשתכנע
וזה עובד לה
לעזאזל
זה עובד לה
ועכשיו מה
היא שואלת
עכשיו ריק
אני עונה
עכשיו כלום
סתם
מגעיל
לא נורא
וזה הכי נורא
שלא נורא
וואו ההרגשה הזאת של הניקיון...
פשוט מודה לה' שנתן לנו חגים כאלה מדהימים
ושבתות
רגשות מעורבבים
שמחה על החג, צער על משפחות החיילים
סירוב להשלים עם ההרכב המצומצם שהולכים להיות בו בחג... אבל גם החלטה לקחת את זה ולעשות את המוטל עליי
להוציא מזה את הטוב מאד
מחשבות על ש. יותר מדי.
אני לא מסתדרת עם הרגישות של שנינו.
לא הצלחתי עדיין לייצב יחסים נורמלים אז אני בוחרת במכאניות.
וגם זה זמני. איך הכל נסתר וחסר וודאות מה יהיה כל יום.
מי יודע. כל צעד בפני עצמו.
אל תשכחי שיש להם זכות גדולה ותתנחמי בזה. כשאלוקים בוחר אנשים לתפקידים אין מי שיגיד לו לא כך או אחרת.
אבל אני חושבת שכן התבגרתי. בטיפה. 
זה טוב להרגיש לא אהובה. זה מחזיר לי את עצמי.
זה עוזר לי לחזור לאמת האובייקטיבית.
גם כן האולפנה המטומטמת הזאת. אני לא יכולה להגיד "הריני מוחלת וסולחת". לא רוצה לשקר.
אבל עצוב שעדיין לא הצלחתי להוריד את הבוץ הזה מהלב.
פעם הלב היה עטוף קבוע בחומר כזה אמוני שכל הבוץ פשוט היה מחליק. לא היה מצטבר.
אני צריכה השרייה במים, לא ניקיון נקודתי. אבל איך...
I want to get better
I really do
זה יהיה בסדר נכון?
מצד אחד באלי שיעבור כבר
מצד שני שלא יבוא בכלל
אוי
מה עושים איתי
my love is pure
שקט כזה של לפני או אחרי או לא קשור בכלל לסערות
גשם לא מפסיק
שזה דווקא טוב
הכל יותר טוב מהביצה הסרוחה והמדמנה של הקיץ עם כל הצומי שדורשות ממנו בדרכן
יש גם לזה מקום אבל צריך סגנון
משהו קורה
מתבשל
מתרקם
שומע קינג קרימזון וחושב על עוד חליל צד
לנשוף ככה לתוך המסדרון הזה ולהוציא כזה צליל נקי ויפה
אסוציאציות כאלה משמחות אותי
בית המשפט שלהם שיר ארוך ומעולה נוגד את כל המוזיקה מהיום בערך שגם היא סבבה אבל בדרכה
וזה סימבולי שזה השיר כי הוא מבשר משהו וזה מתקרב
שיהיה טוב
זה יעזור?
למה להתעצבן
יעזור?
לכעוס?
לא
אז יאללה שחררי ושבי בשקט תנהגי בנחת
שימי מוזיקה
לא מכיר אותך את לא מכירה אותו למה כל האנרגיות האלה
מהמדף
יש משהו ממכר בשקט של הבוקר כשעוד לא פותח את הטלפון ויש רק את הקפה והספר שמצאתי בדוכן יד שנייה
לא מחפש תשובות גדולות לחיים פשוט נהנה מהקצב האיטי של המילים. קצת כמו לשים תקליט של ג'טרו טאל הסאונד הזה החליל צד של אנדרסון עם כל הפגמים שלו עושה לי סדר בראש. אני מוצא את עצמי נשאב לסיפורים שמרגישים אמיתיים אבל הם לא.
כאלה שגורמים לך לעצור רגע ולהסתכל אחרת על הרחוב על האנשים על החתולים ועליה כשהיא מחזירה לך מבט ומשהו קורה בשניה הזאת.
בסוף אלו הרגעים הקטנים בין שיר טוב לספר פשוט
אנדרסון לא ניגן בחליל כדי להיות נחמד הוא ניגן את שואת הבינוניות כבר ב71
לא רק חליל צד
לפעמים זה רק העטיפה שרוצה לגלות משהו אחר למי שיעיז לכבד ולחקור ולבדוק קצת מעבר
אני לא יודעת כמה להגיד
כמה זה בסדר
כמה זה יותר מדי
אני צריכה לדבר
אבל לא יכולה לא מסוגלת
לא אמרתי לך
אבל היא הלווין שלי
היא מרחפת מעליי
שומרת מרחוק
היא יודעת שאין לה איך לעזור
אז היא דואגת
ומתפללת
תפילות זה תמיד טוב
בסוף משהו יעזור
בסוף זה יעבור
חיבוק
מלא כאוס
אין סדר
זה יכול להיות סולם
עם שלבים או בלי או חסר
בכל מקרה מתחילים ממקום אחד ומסיימים במקום אחר
בלי ציפיות
בלי לדעת כלום
הג'אסמין הזה הריח המשכר הזה על הבוקר שהגיע משום מקום והפתיע
ריחות יש להם איזה משהו מיוחד
כמו געגוע למשהו שלא היה קודם
SUN RA
כמה כאוס וכמה שליטה
אי אפשר לנגן ככה אם לא יודעים לנגן
אי אפשר לצייר מופשט מכוער וסתמי כל כך אם לא יודעים לצייר
ואי אפשר לכתוב חרא מטומטם אם לא חכמים ורהוטים מספיק
באותו משרד
אחרי אותה דרך
עם אותם אנשים
והכנפיים שנקרעות ממך
לתוך המדבר השומם והצחיח הזה
כשהמיילים ממלאים את העיניים
והואקום את התודעה
אז התפילה נהיית אמיתית יותר מפעם
אושר קח אותי אליך
הייתי צריך ללכת מסביב
לשמור לעצמי
עכשיו טובה לי השתיקה
מחכה לאושר שיקח אותי אליו עד הלילה
לפחות עד אז
איפה שעות השינה נעלמו?
אומרים אחר כך שיש חוק שימור החומר
חייכן קליל ואופטימי, לכאורה
הלכאורה רק על האופטימי
ספונטני שנהנה מכל השיט שואו הזה של השנים האחרונות
הנדוס התודעה ואילוף ההמונים
הרבה מוזיקה
יש עם מי לדבר
מלא ספרים
משוררים
בוקובסקי הזה
מערבב את המוח
חחח
טוב
די טוב
מעולה אפילו לא יודע מרגיש איזה הארה
טפיחה על השכם
האפרוריות הזאת באוויר עושה לי טוב
הכל רק לא הקיץ המחורבן הזה שמעבר לפינה
כשהגשם יורד על אלנבי ושוטף את כל החול והבוץ המטאפורי והאמיתי רק טוב יכול לצאת מזה
רק ההומלס המסכן בפינה שם ליד יהודה הלוי לא לוקח את זה טוב
מובן
מסכן
לשלוט על עצמי ולהיכנס לזמן מוגבל וכניסה בודדת
יאלהביי
תוריד אהבה וגשמים
אז גשמים ירדו
גם מים וגם טילים ופצצות
אולי זאת אהבה
טאפ לאב
הלקאה ברצועה לצורכי חינוך אלוהים שכועס
או שזה דווקא משהו טוב
בכל אופן המטרה והכוונה טובה
הדרך מחורבנת
הפרט נדפק
אבל הפרט לא מעניין
הכל נרמס בדרך הקומוניסטית אל הטוב
עצובים
למה תמיד זאת מיכל
יש סגולה לשם הזה
אולי בת שאול
גם היא היתה מיכל לא?
איזה חיים
ארוכים
מהרחוב ועד החוף געגועים
אני מתגעגע למה שלא היה לי מעולם
שלא חוויתי
לא הכרתי
לא אכיר
אבל יודע שהוא שייך לי
שככה היה צריך להיות
אלוהים תוריד אהבה וגשמים
וצועק
פשוט צועק
שידעו מי הנורמלי היחיד כאן
א ל ו ה י ם
המציאות נוזלת
הים מגיע לחוף ונלחם בו
ככה החיים
הכל מתמרד
הגולם קם על היוצר
ולא מהסיבות הנכונות
כל כך הרבה עבודה מתנקזת לחדר הזה
השם הזה מתאים לו
עבודה שבלב
שכר הדמעות
אחדות וערבות שותפות ויצירה
אצבע ועוד אצבע על הגרון היבש
כי לעולם חסדו
כי לעולם ועד
עוד מעט יום ההולדת שלו הילולאה
ירגיע את הנפש?
בטח יותר ממפיסטו של בטהובן
בהצלחה לכל הצדדים
לכולם יש אטום
מה ישאר מאיתנו?
הג'וקים ישרדו
אני שונאת את זה אני פשוט שונאת את זה.
באמת שבאלי לברוח מפה
פאקינג התפרקתי מזה
ובאו מחשבות ודחפים ואיכ
וזה לא אמור להיות ככה.
זה לא אמור.
ואני צריכה לדבר איתו
לא שאני יודעת מה הוא יכול לעשות כדי לעזור
אבל הרגשתי אתמול זוועה ברמות שאי אפשר לתאר
וכן התעצבנתי
ומותר לי להרגיש ככה כמו שאני מרגישה
וכן הן שונאות אותי ולא רוצות לעזור לי
ושפאקינג ילכו לעזאזל
אני גם ככה מתמודדת עם הכל לבד
למרות שאתמול כן כתבתי לה
אבל זה היה אחרי שכבר נרגעתי
אני מרגישה הכי לבד בעולם.
ובאלי לברוח מפה מהר ורחוק
וכן אני יודעת שאני צריכה לתקן את היחסים איתן
אבל אין לי כוחות לחיות. אז איך יהיה לי כוחות לזה
אלוהים מה אתה רוצה ממני
שאני אתאשפז? זה מה שאתה רוצה שיקרה?
אני פאקינג לא יודעת מה יכול לעזור במצב הזה
אני רק רוצה להיעלם
להיכנס למיטה ולא לצאת
שיעירו אותי כשהכל יהיה בסדר
אבל כלום לא יהיה בסדר ואת יודעת את זה. סתומה
איכ. באמת שבאלי להיעלם.
אלוהים אני כועסת עליך מאוד עכשיו
לא הפתיע אותי שהוא התקשר אבל זה בא פתאום כזה
המצב שלי זוועה.
אופ
בשני תהיה שיחה
מה שיהיה יהיה או משהו כזה
אני באמת רק רוצה לישון פוראבר
אני חסרת כוחות
אני צריכה עוד מעט לנקות
אין לי עצבים לכלום
אני בוכה מכל שטות
הלב שלי חלש מדי עכשיו
אופ.
הוא אמר שאם משהו קורה אז לכתוב לו או לה
לו אני בטוח לא אכתוב
אולי לה
אני לא רוצה. אני רוצה שיהיה בסדר
אבל הגיוני שלא יהיה בסדר
וזה חרא.
אני מצליחה להרגיע את עצמי וזה משהו שלא היה פעם
וזה טוב
אבל אני גם מרגישה ככ רע שזה גרוע מאוד
אופ.
כמה פעמים אני אומרת אופ
אוי אלוהים
תציל אותי ממני
איזה סופש מסריח אחושרמוטה
ואני מקללת המון וזה לא אכפת לי
הן גורמות לי לרצות *
ואז הן אומרות שאני עושה מניפולציות
יפה. יפה מאוד
אני מרגישה פאקינג חרא
כתבתי לה
זה אומר שהוא יתקשר שוב גם היום?
לא באלי.
אני רק רוצה שיהיה קצת קצת בסדר
לא ביקשתי הרבה
רק טיפונת
והן עושות את המצב פי מיליון יותר גרוע
ובאלי להרביץ להן
ובאלי לברוח מפה
ואולי באמת כדאי שאני אתאשפז רק כדי לא להיות פה
זה מה שהן רוצות כנראה
לגרום לי לעשות דברים רעים שיגרמו לי לעוף מפה
יפה.
אלוהים אני שונאת אותך כרגע על כל השיט שאתה מביא לי. כאילו באמת באמת וואט דה פאק.
מה לעזאזל אני אמורה לעשות
ואני ככ רוצה לספר להם. אבל איך
ומה פשוט להגיד שהמצב חרא ושבאלי *?
היא אפילו לא באה למקלט כדי לא להיות איתי באותו מקום. שתלך לעזאזל באמת
נראה לי אני צריכה למצוא מקום אחר
גאד אני שונאת אותן
אין בי כוחות יותר אין. נגמרו.
איזה סופש מחורבן גאד דמט
מחר אני צריכה לעדכן אותו על מה שהיה היום.
יופי. כיפחיים.
בכללי החיים מאוד מאירים לנו פנים לאחרונה
ככה ממש תותים וקצפת
יאללה הולכים לישון
בתקווה שאצליח באמת לישון קצת
ופליז שלא יהיו סיוטים
כי נגמרתי. באמת נגמרתי.
איפ
זה גדול ועצום אבל כל מה שאני אתגבר עליו עכשיו לילדים שלי בע"ה יהיה יותר קל