פורום ריק ומוסתר (עמוד 7)

הוא עשה לי חרא על הלב

ועכשיו עוד יותר קשה לעשות את זה

ואני עוד רגע מקיאה

ואני מותשת ברמה לא הגיונית

ויש עוד יום ארוך

ואני מפחדת להיות בדאון מדי איתה

ואני לא יודעת אם הוא יתקשר או לא וזה מלחיץ אותי

ואופ.

פלוס אני במשבר אמוני גדול מאוד וקשה לי

וזהו

(לא זהו אבל לא משנה)

הדרך זה העיקר עם דוכני רענון בדרך

קורא את האסטרולוגיה בעיתון כמה זבל עטוף בגרפיקה יפה

הכל נמצא בענן עד הגשם הבא של הזכרונות

והכל מודחק הסוף בעיקר.

אבל די עם הכבדות הזאת בסוף די כיפי כאן ואני שונא להתלונן ולהתמרמר על כל הטוב הזה שלא מוערך

נצא קצת

ננשום

נראה אנשים יפים

נחייך

מזג אוויר נחמד

רציתי לשאול אותה

כמו פעם

לפתוח איזה שיחה כאילו סתם ולהכניס אותה אלי לראש או להפך

הקיום יחכה לנו

נחליף קצת רעיונות

דו שיח כזה שיביא אותנו למקומות אחרים

ענין

חיים

נקודות זוהרות

את לא לבד

אף פעם

זה בדיוק הרגע שבו זה קורה

שהמלאך עוטף אותך איתו

שהמציאות מתגשמת בצורה לא רצויה

ואין מה להילחם אלא להתמסר

ושם היופי והרפואה של זה

לפרוש את הידיים

לטביעה

יש אינטימיות בפניה האישית הזאת בשם הפרטי

כשהיא אומרת אותו משהו קורה(א)

היאוש אף פעם לא אלים הוא שקט

מהפנט

מצמרר

דגים מלטפים אותך

חסד במצולות

אין יבשה

אין קרקע יציבה כבר

הכל רטוב ולא יציב

לא לטבוע בתוך עצמך

לא להפליג רחוק מדי

להשאיר את החבל מחובר למזח

חילוץ

נדודי שינה בסיאטל היה פעם סרט כזה

לא מהסיבות שיש שם עוד איזה סרט רומנטי קלישאתי אבל עדיין העיקר שהוא נדודי שינה קיים בכל מקום

סרט סתמי

צריך גם כאלה לזמנים מתים

לא יותר מזה השאר כבר יגיע מעצמו

לא לצקצק, פשוט לשחרר יש משהו מרפא ומרפה בלהיות חלשה מול מישהו

אבל

צריך לבחור נכון

כולנו

אצל מי הכוח המלך או העם?

שוכח את השלג

שירה יפנית קצרה ומתורגמת של יואל הופמן או

שאולי עדיף לחזור לקרוא יונה וולך או חזי לקסלי

כמו למשיח ועוד מעט פסח אולי זה סימן טוב

כמו עקידת יצחק

סימבולים

לעקוד

לקשור

אלימות

ואז בסוף עוצרים בשיא ויש אהבה אנושית פשוטה

נורמליות

אני לא אשמה

אני לא אשמה

אני לא אשמה

אני

לא

אשמה

כמה פעמים אצטרך להגיד את זה

עד שאאמין לעצמי?

האם אאמין לעצמי?

האם יום אחד אבין את זה

שאני

לא

אשמה

אבל זה נפוץ יותר ממה שחושבים

סוגרים את האופציות מוקדם מדי

לפני שהחומר מעוצב כמו שצריך

ואז כשהכל בועט ומתפרץ לכל הכיוונים יש נפצעים

בעיקר אתה

ואז כואב לכולם

במיוחד כשהכל היה מיותר מראש

בגדול זו תוצאה של הזנחה

תבחרי תבחר מה שתרצה לא מה שנכון או טוב

לא רוצים להתערב בכלום

ואתה שוקע בעומק של היצירה

עד התהום הבלתי נמנעת של המציאות

לבד

מילת המפתח

לבד

אין רומנטיזציה יותר מדי אבל יש יופי

גם הוא ייעלם אבל בינתיים הוא פה

אז למה לא להנות ממנו

קלאסי כזה

חרא יש שם

די מלחיץ עם ערימות של דיכאון

עדיף לא להיכנס לזה ולא לכתוב שם

זה לעומת זה

אלה מצד אחד באופוריה ורק לחוצים להיכנס לעולם הרקוב של אלה מהצד השני שרק מבכים על הכניסה ומחפשים יציאה וההמשך בדקדנטיות האילמת של ההמשך שלא נמצא בה יותר מדי חוץ מגישוש מעורר רחמים ובקשת תשומת לב

בעיקר בתקופה האחרונה וזה מעניין כי זה נגמר אף פעם ויש בזה משהו די נפלא. אם זאת המילה, נפלא. מילה שמנסה להתיימר לבטא משהו שאי אפשר לבטא שהוא מעבר להכל הוא לא מושג הוא נפלא.

אז כן זה כנראה נפלא

חושב על הסרט ההוא טריינספוטינג וכל המונולוג הזה שם בהתחלה כנראה בחרתי במכונת כביסה

ביטוח שיניים

ביטוח בריאות

עבודה

משפחה

8-4

הפסקת צהריים

ארוחה מסודרת או מקופסה

פותחן קופסאות חשמלי

אוזניות בלי חוט

טלפון ומסך לכל עין

כולסטרול נמוך

בריאות טובה

אימונים מסודרים

חדר כושר

מנוי לבריכה

משכנתא

חגים משפחתיים

בית

בגדים

טיול בפארק

ארוחה קטנה בערב

כלב קטן

רצועה לכלב

רצועה בכלל

לשטוף את המכונית בשישי

להנהן לכולם

לפתוח סתימה בכיור

למות

פתאום

מחכה לענבל שתוציא דיסק חדש

איפה היא נעלמה ככה בלי להודיע

קונים נעלי ריצה ב1000 שקל רק בשביל לברוח מהחיים כמה שרחוק אבל הם עומדים שם ומחכים לך בקו הסיום עם כוס מים וחיוך. העבודה שלך נותנת לך הרגשת חשיבות אבל מעשית היא אוסף של שטויות שאף אחד לא יסתכל עליו בחיים. אז יש כאלה שנרשמות ליוגה וסידור פרחים יפני עם טבעוניות שלא נריח את הרקבון הזה שמגיע לו ומזדחל לחברה.

וזה כבר מזכיר לי שיר אחר

נא לא להרים את הקול

נא לא לעשן לפני שמונה

נא לא לשתות בחצות

נא לא להפר את הסדר

נא להסתדר בשלשות

נא לא לסטות מהדרך

נא להקפיד על השקט

נא לא לדמם על השטיח

נא לא להפגין עצב

נא לא להוריד את המורל

...

...

...

אליעזר מכתיב אודות המסה שמצליחה להוות וכמו תמיד ממנו, מתעלה ומתכלה נשימתי. והוא מושיב אותי במקומי הדל ואת הקולמוס במבוכה פיכחת אני שומטת. ואני קטנה עוד בעיני עצמי ומתרשמת, במנותק מן הזמן, שלא נועדתי להיות אלא דרך שעוברים בי רחלים וטלאים. ושוב שותקת. כמה עמלתי על השתיקה הזו, באין-מתום נעשיתי מגמגמת. ומה העניין עם כבדות הלשון? מה הוא נובע? אדר והסתר והיפוך והשיער הסבוך במים נעשה מותר. מה ככה? כמו בציור ממש.

כשאני מסתגלת לירידה מטה עם הפנים אני נמלאת בגאווה וביטחון ותודה אבל גם שמץ יוהרה וטיפשות וקטנות מוחין מבכת. אחרי כן כריקה אני בוכה שאין לי. ישבנו אמש שעה ואחזנו בקצוות השונים של פתיל צמר סבוך, קודם לימדה אותי לסרוג, אחרי כן אמרה, הגענו אל המלאכה המורכבת, אם כך שתקנו והיא המיומנת התירה לאט התירה לאט התירה.

טיפשה שכמותי, אני זו שנאספת. ושוב הקטנות ההיא, מרוב בושה אני מתכנסת, מרוב אינות אינני. מה עניינה מה ענייני מה ענני מה הגמיענני מה, בסדר, אני שומעת, כפי שנשמעת לי. אדר אדר. היתכן כי הגענו אל הקץ? אפילו היה זה הקץ הנוכחי בלבד אני נאלמת כדג אל מול המחשבה הזו של תשועה. ניר אומר שהעולם הבא הוא כאן כאן אין מקום אחר.

צריך שתהיה הפתיחה מזמינה, מיד כשאומרים שלום.

עברית נוגעת באצבעה במצח מכווצת פנים,

כואב מרוב שנוגע. ללא מילים נשמטת בסכר תכול-סגול עדיין לא בוכה, החוץ מביא מאבק בין האין-אונים לאין-מוצא. עברית שוברת שיניים וגלגליה עובדים ומוחה קודח, רגל וחצי בחוץ, לשון שאינה מדברת את השפה. כך, נעמדת, ללא קהל ומבלי שאין-איש מביט בה מפצחת נאום אודות אותו חלום, וכיצד ראוי או שאינו ראוי לחלום בו. רגל וחצי בפנים, עברית שוטפת מתגלגלת מן הקולמוס הישר אל ההבל. נשוב אליו כל עוד לא כפה עלינו הר אחר. עברית מורה באצבע כלפי הטוטפות וזו תפילה. שמע, שמע.

שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך, לומדת ללכת בבית. נטע בלבן האש דבר חזק וטוב. הולכות המילים אחר הפה אני אומרת.

ואין הדין נמתק אלא בשורשו.

אני מרגישה שכל הימים האחרונים היו בזבוז זמן. זמן רב לא נפתחתי כך לאחר וגם לא הכרתי כל כך הרבה דרכים שונות וחדשות. כל הזמן הזה ולא החלפנו כמעט מילה. חיי אדם כל כך זולים כאן.

פרה אחת לועסת עצב וקש ונדמה שדמעתה ניגרת

על אדמה מאוד קשישה. קשה לה להיות פועה ועוד יותר לְהִפָּלֵל. רק משום אדֻמה אחת שלא עליה להישחט אני בוחרת שהאמצעי הכשר ביותר הינו שתיקה. מוות על מוות נאסף אל חיק אחר, והחלל.  כל המיתות המשונות הללו ואין אנו מיטהרים. חם וקר והזייה צר ומר והוויה, שר לו זר הללויה ואנו מאין באנו ואין אנו שבים.

שמא נשובה בתמותה אוחזים ומטלטלים בפיתולי התא המתפתלל סביבות הזרוע תיבות משתלשלות בעין השּלוּשָׁה מְמַּצְחִים משהו שכמוהו לא נשמע. לא נשמע. חידודים נשברים מתוך האלם ומתוך החיים שמרגישים בלית ברירה כמו נגמרים. עכברים רצים אל המקלט אני שומעת שופרות מלאכותיים נוקשים על קודקודם אומרים לישראל: אחד. אבל אני עייפה מידי לכתוב על זה. קצת רנדומליות על ארץ שדמה ניגר ממנה.

הזעם הוא עצום

כל הרגשות עכשיו ככ חזקים

אסור לי להיכנס לזה אבל נכנסתי כבר עמוק מדי

כל מה שאני רוצה עכשיו זה להתנער

לברוח רחוק רחוק

להכחיש כל קשר למקום שממנו הגעתי ולהגיע עד הקצה השני הכי קיצוני שאפשר

אלוהים אני כועסת מאוד עכשיו. מאוד מאוד

אני רוצה לצרוח ולהיעלם

למה יש רוע ככ גדול בעולם

והם האנשים שאמורים לייצג אותך

באלי לצרוחחחחחחחחחחחחחח

הלב כבר כואב מדי מדי מדי ואין לו יכולת להכיל את כל הכאב הענק הזה

איך נושמים בתוך הדבר הזה

רק לנשום

פשוט לנשום

לא להפסיק לנשום

לנשום

ל נ ש ו ם

לנשוםםםםםם

כי פתאום אין אוויר יותר

פתאום לא נושמת

פתאום הכל רועד 

ומשוטטת לה כמה חומריות קוראים לסרט המטריאליסטים כשבסוף מדובר בעוד רומנטיקה קיצ'ית מכובסת ופרוגרסיבית אבל דקוטה ג'ונסון יפה מאוד אפילו שהיא עם פוני, הישג.

שאיכשהו כן פתוחות מנסות לדחוף את פסח לתודעה באגרסיביות מרומזת של פילים עומדים על חבילת קרקרים.

דוחפים הכל לתודעה ואם מדובר במוכרות אז בכלל זה הרבה יותר תקיף וכמעט אלים. אני לא אקנה את נייר הכסף העבה הזה חמודה העיניים שלך יפות באמת אבל השפתיים המנופחות האלה דוחות ולא יעבדו עלי

בנות ישראל בשירות תעשיית הקניות לחגים

חוויה קשה ודווקא היה נראה מיושב ומסודר וסך הכל אנחנו באזור המרכז ולא באיזו פריפריה ועדיין הריחות והטאקט מה יהיה?

עצרתי גם לטרמפיסטיות ואני מתלבט איזה ריחות מפריעים יותר הסינתטיים שנחשבים טובים אבל מחוץ לכל פרופורציה או ריח של מי שלא התקלח.

האמת שאני לא מתלבט אבל עדיין צריך יד רגועה גם בבושם דאודורנט וקרם לשיער

אלטרואיזם

שרירים תפוסים

עצבים מרוטים

צפוף

אוירה של סיר לחץ

מה יהיה עם העולם הזה

הגאולה

שהשם יושיע את כולנו

צריך איזה מוזיקאי שילחין את זה

ותיאר לעצמו שדעה אזוטרית על קריאת ספרים תציק כל כך למשטור המחשבות. רוצים להישאר ברדודים תהנו אבל למה לכפות, למשטר, לבוא במניפולציות, תירוצים דתיים.

ואולי זה העניין והמטרה של הכל- לשלוט

להוריד להבות לשלוט בתוכן ולשלוט באנשים ובצריכת התרבות והתכנים.

הדיכאון משתלט.

עד שיש זמן בלי סוף לקריאה של גוגול, וולבק, משה קרוי, חזי לסקלי אפשר לחשוב שהמצאתי משהו. הקלאסיקות הכי גדולות.

שרף מפלסטיק

קופים בחלל

כשיש מילים שלמות שנמחקו מהמילון ולא קיימות יותר.

הלוואי שזה היה תרגיל בכתיבה ולא החיים

אין לי למי לכתוב

ואין לי עם מי לדבר

כתבתי ויצאתי מהצאט כי למה אני חברה ככ חופרת ומעצבנת

יש לי דמעות ונמאס לי

כל היום אני בוכה

הגוף שלי בוגד בי

ואני רוצה להיעלם עכשיו

מרגישה שזה לא עזר בכלום ושומדבר

אני ככ סובלת ואין לאף אחד פתרון וגם לי אין

אני לא יודעת מה עושים מכאן

אני כל היום בוכה

לא מצליחה להתרכז בשומדבר

אני רק רוצה לישון כל היום

המון זמן לא הרגשתי ככה רע

אלוהים מה עושים איתי

הוא שאל אם יש מחשבות קונקרטיות

אמרתי שלא

באמת אין

אבל המחשבות הרעות נמצאות כל הזמן

שנמאס

ומה הטעם

הוא שאל אם הטיפול שם באמת עושה את זה יותר גרוע

אני לא יודעת אופ

אני לא רוצה לסיים ולהישאר בלי כלום

אני אמורה בכלל למצוא עבודה ואין בי שום כוחות

אני חסרת אונים

אבודה

יש בשביל מה להילחם?

אל תתני לאף אחד להיות פה

לראות את הכאב

הכמישה

בשביל מה?

בבדידות יש כח

אולי זה יציל אותך

תתפללי

אל תפסיקי להתפלל

ולרצות

ולהודות

הכל נראה רע

ושחור

אבל

זה

לא באמת

את יודעת

תיכף יעבור

🤍

אופנת האלרגנים היום פיי כל ילד אלרגי לערימת דברים מסכני חיים ונמנע מכל העולם כולם אוכלים אוכל סינטתי כאילו עשויים מקלקר כמה חרא. בינתיים כשמושון החמוד ויהלי לומדים על מגדר וחלב סויה מוחמד נולד באוהל בעזה תולש ליונים ועכברים את הראש בגיל 3 ומחזיק נשק אוטומטי רוסי או צהלי גנוב בגיל 10

בהצלחה לנו

כמה יופי יש בזה אבל כן

בין היתר

ומקשיב לסיפורי הגבורה של שלומי בפינת הקפה איך ויתר על הטיסה האחרונה לחו"ל עם המשפחה כי זיהה מראש את הסימנים. כל היתר מהנהנים לו ומוסיפים טיפים להשקעות וניתוב מחדש של כל ההון שצבור בכל הקרנות והביטוחים.

נתפס לי השריר מהחיוך המאולץ והצוואר מההנהון.

חייב להתחיל להתאמן ולהזיז קצת את המפרקים ללכת לחדר כושר או משהו

העור שלך נעים

אני רוצה להיות איתך אל תהיי קשה כל כך

כי אני בינתיים לא מבין כלום

פלייליסט מיושן בטעם טוב של ג'פרסון איירפלן או משהו כזה רווי אסיד וצולל למיילים ולשממה

אם תהיה אזעקה אזייף היסטריה עם השאר וארד לחניון או איעלם?

לא החלטתי הישארו עמנו

וזו כבר לא הדרישה היחידה גם שיוצר התוכן יהיה איזה קדוש מעונה.

כאילו שאי פעם היה מצב כזה של תרבות איכותית שמיוצרת על ידי מלאכים. אתה רוצה איכות? זה המחיר, השריטות שהיו בדרך.

ככל שיש יותר ככה האיכות בדרך כלל עולה וזה המחיר לעזאזל חח

כלל אצבע בדרך כלל בספרות - סופרים וספרים

והבחילה הזאת

הרצון להגיד למרות שאתחרט

למה אני מוצאת את עצמי נופלת לזה שוב ושוב ושוב

מעדכנת

בכל נשימה

בכל פסיעה

הצורך הנואש הזה לשתף

לחלוק איתו

האם זה הדבר הנכון? 

יכול לדעת או זוכר איזו מילה ערכת?
[תרתי דסתרי וה' ימלא שחוק פינו]

הצילו

זה יהיה בסדר

נכון?

אנה אני שונאת אותך ככ ככ.

פאק יו.

1 - להירגע, לשחרר, לנקות את הראש.

2 - להתרכז בחוויית החיים הפשוטה.

3 - להתרכז בנשימות ובפעימות הלב שלי.

4 - לחוש באנרגיה שקיימת מסביבי ובתוכי.

5 - להגביר בהדרגה את המודעות לישות שהיא אני.

6 - לתת לתודעה שלי להתבונן בעוד ועוד רבדים והיבטים של הקיום (שלי).

7 - לרכז (שוב) את תשומת הלב בגוף שלי.

8 - לחוש כל חלק וחלק בגוף שלי.

9 - לעצום עיניים, לקחת נשימה עמוקה ולנשוף לאט.

10 - לתת לתודעה שלי לצאת מהגוף, לשוט בסביבה.

11 - להתרחק עוד ועוד מהגוף, לדמיין את הסביבה הולכת וקטנה ואת האופק, השמיים והכוכבים הולכים וגדלים.

12 - להתחבר לתודעה גבוהה, לשהות בה מעט, לקבל פרספקטיבה אחרת וייחודית על העולם.

13 - להתבונן על עצמי ועל החיים, לתת לתובנות ותשובות להתגלות מאליהן.

14 - לחזור לאט לאט אל הסביבה, עד התחברות עם הגוף שלי (הפעם חזקה יותר).

15 - לנשום עמוק, להרגיש מועצם. לחוות את העולם שוב.

16 - לפקוח עיניים.

עניין חכמת הקבלה:

- להבין עניין השגחתו ית'. היאך הוא מנהיג נבראיו בפרטיות, היאך הולך ע"פ סדר תו"מ.

- היאך ברא ויצר את כל העולם ומשגיח עליו. (משמע הכל הולך אחר ההשגחה, איך שברא ויצר את העולם, הכל הולך אחר תכלית הראשון והכל הולך אחר השגחתו ית' להעולמות).

- תכלית בעבורו נברא העולם ותכלית חיינו בעוה"ז.

"והעניין כי עלה ברצונו ית' לברא עולם בלתי שלם"

הקשה אחד איך הבלתי בעל תכלית, השלם מכל צד, ברא והוציא העוה"ז בעל תכלית וחסר וצריך תיקון. וענו לו כי באמת הוא ית' אינו מוגבל משום צד ומשום פנה. ואין לומר ששלם שהוציא חוסר השלימות יש בו איזה עניין לא שלם במהותו ח"ו רק כי השלם במהותו יכול להוציא השלימות לרצונו וכן חוסר השלימות, הכל לרצונו ית'. וכן י"ל כי חוסר שלימות אינו נמצא כלל כי אם במחשבת האדם החסר. ובאמת אינו נמצא כלל בשום צד ושום פנה קודם שנבראת מחשבת האדם. ואדם מוצא פגם בעולם הנברא וזה חסרונו מלפניו ית'. ועוד שזה גופא שצריך תיקון לדעת שאינו רק הכל ממנו ית' ואין מציאות בלעדו ית' כלל ועבודתו ע"י תורה ומצוות כי באמת אין דרך אחרת לידע. והוא שגילה לנו ית' בחסדו שגבר עלינו דרך לידע אותו ית' כמ"ש "השכל וידע אותי".

רוגע | ענווה | אמונה | הרמוניה | השלמה | שאיפה | מודעות | שליטה | העצמה

הערה

על המקשן נלמד יותר מהתשובה. לא מצאתי בספר בַּעיה כזאת.

תגובה

"הטקסט מרגיש מדי מסודר ואופטימי (יותר משרגילים אצלך)"

לש"ש (=לשם שמיים)

- להתחיל מחדש -

שקט. להתחיל מחדש בשקט, בצניעות, בענווה, מתוך אמיתיות.
לנשום עמוק. להסתכל קדימה, קדימה באמת. להרגיש הקלה.
לא לשאול שאלות. לא לחפש תשובות, לא להתרגש. לאחוז בפשטות.
להאמין, לקוות, לאהוב. להחכים, להבין, לדעת - מתוך שמחה!

(פעם ראשונה: )

לכבוד_ **** ****
סך_ **** | במילים_ ***** *****
תרומה בעד_ ****** ****
תשלום_ העברה
הערות_ לא  מכירה  שם  זה

(ובפעם הבאה: )

לכבוד_ **** ****
סך_ *** | במילים_ ***** **** *****
תרומה בעד_ ****** ****
תשלום_ העברה
הערות_ חג  שמח!
 

עיבוד שני
 

אני פה מהצד המקבל

(פעם אחת: )
בוסר
אני יודע שאת אוהבת את השיר אבל לא את הזמר
אני יודע שיש לך אותי עטוף מסביב לאצבע
אני יודע שאת רוצה את החטא בלי החוטא
אני יודע שהעבר יתפוס אותך כשתרוצי מהר יותר
אני יודע שהאחרון בתור תמיד נקרא דפוק
אני יודע ששחררת אותי מהסתירה

(ועוד: )
בוסר
מה יש לך? - חוסר שביעות רצון עמוק מהחיים שלי, עצבנות, פיזור הדעת, עייפות, לא לומד.
למה אתה לא עושה ספורט? - ...
למה אתה ממיט חורבן על אוהביך? - אני מנסה להשתתף בשיחות החולין שלהם (למעט בדיבור אבל לדבר בכבוד לא מאולץ). 
- אני מנסה לעשות דברים ערכיים.
אתה לומד לבד בלילות? - אני מתבייש שיראו אותי.
אתה מתענה? - ...
איך אתה מרגיש עכשיו? - לא מצוין (והוא אמר שאני צריך להרגיש מצוין).
- אני רוצה לשמוע אלטרנטיבות.
עם מי אתה מתייעץ? - ...
אתה עושה מה שאתה רוצה, אתה נוהג בחוסר אחריות, אתה שם לב? - ...

(ועוד: )
בוסר
אני מנסה להאמין לך פשוט עדיין יש לי חלק בראש שמתנגד ומנסה להוציא אותך בדרך נורמלית.
- ...
זה שיחה לעיניים לא לכתב.
- ...
יום יבוא ואני אצא מהכלא ואפגש איתך.

(אחרון: )
כאב שקוף
התרגשתי ממש. וואו. אני לא יודע אם זה בכוונה בעילום שם או בטעות אז אם זה מישהו מפה אשמח מאוד שישלח הודעה!!!!! תודה (לב לב לב)
 

הארה

בוסר הופך לפרי.

והשאר?
(מונולוג מ'קונג פו פנדה': )
"איך עשית את זה? איך מצאת שלווה? הרי לקחתי ממך הכל!" 
"זה העניין שין, צלקות נרפאות"
"לא לא, פצעים נרפאים"
"אז צלקות מה? הן דוהות?"