חסר לי מגעעשב לימון
וואומשה
לא מובן מאליו להודות בדבר כזה.
חחח... אתה כל כך מרים לי להנחתה פה,מזמור לאל ידי
אבל אני אהיה נחמד...
🙁Kikopאחרונה
אני לא עומדת בזה יותר!!!!!!!!!!!!!!!!!עץ על מים
ולא לא מדובר על הקורונה!!!!!! הקורונה זה הסיוט הקטן. המזערי.
ארררררררררררררררררררררררררררררררררררררר
צריכה להוציא עצבים.
ארררררררררררררררררררררררררררררררררררררר
צריכה להוציא עצבים.
..שנהב
אני מגעילה לאנשים.
ואיכשהו טוב לי עם זה אז מרגיש אפילו עוד יותר רעה.
ואיכשהו טוב לי עם זה אז מרגיש אפילו עוד יותר רעה.
אבל הנהדעתן מתחילאחרונה
את כותבת כאן, נראה שזה באמת מפריע לך
תמיד יש טוב ומהיכן לעלות 
היא לקחה ממנו את הדבר האחרון שעוד נותר,מזמור לאל ידי
ואז הוא לקח את כל השאר...
פינוקיומזמור לאל ידי
"דרכיה של הנפש האנושית הן מוזרות ומעוותות," זימררה ג'יין.
פינוקיו היה כזה טמבל שניסה להפוך לבן אדם. היה לו טוב יותר עם ראש מעץ."
פינוקיו היה כזה טמבל שניסה להפוך לבן אדם. היה לו טוב יותר עם ראש מעץ."
אני מאבדת את זה. זהומשיח נאו בפומ!
אין בי עוד טיפת סבלנות
טוסטמחפשת^
לפעמים באלי לכתוב כאן,
אבלאבל.
טיפה בלם.
כן, וקלאץ'.
יופי, עכשיו לשחרר את הקלאץ' לאט,
כשהרכב רועד לעזוב את הבלם.
אופס, כבה הרכב.
ה'קיצר אז:
כל מספר זוגי מעל 2 מורכב משני מספרים ראשוניים, (ויקפדיה הרבה יותר מדויקת ממני)
אז הנה:
3, 97
11, 89
17, 83,
29, 71
41, 59
47, 53
ב'מת.
מה עובר ולאן.
טסטבמפר
אל נא יהי עולם בלי ירח.רצה לאש
תינתן לי תינתן לי נפשי נפשי בשאלתי
בימאית דמיונות
זה השלב שבו אני עדין מעכלת את העובדה שכל מה שהיה היום היה רק...היום
קמתי הבוקר עם תחושה שזה יום חמישי
המשיח בארק למחר
ואמר
איזה קטע
טעיתם כל הזמן הזה
בני אדם
כמה נחותים
הידעתם
שכל מה שאסור
הוא בעצם התכלית
תעשו אותו
בשמחה עצומה
כי לכך נוצרת
הרי תמיד הרגשתם את האש הזו
שנתנה לכם חיים
אבל אתם בני אדם
אוהבים לחסום את עצמכם
לחנוק
איזה מזל שבאתי
קורונה וזה
החלטתי להקדים
ולתת לכם מושג
סוף סוף
למה מותר
ומה מותר
זה
אני הייתי משיח
מכאן,
תתחילו לחגוג
איזה קטע
טעיתם כל הזמן הזה
בני אדם
כמה נחותים
הידעתם
שכל מה שאסור
הוא בעצם התכלית
תעשו אותו
בשמחה עצומה
כי לכך נוצרת
הרי תמיד הרגשתם את האש הזו
שנתנה לכם חיים
אבל אתם בני אדם
אוהבים לחסום את עצמכם
לחנוק
איזה מזל שבאתי
קורונה וזה
החלטתי להקדים
ולתת לכם מושג
סוף סוף
למה מותר
ומה מותר
זה
אני הייתי משיח
מכאן,
תתחילו לחגוג
אז כשאני לא כאן אתה חוגג..אה!!!1אני1
מאיפה הגעת לפה אתרק למחר
געגועייייי1אני1
על שניהםמישהו כל שהואאחרונה
אני חושב שיש הבדל בין ליפול ולהצטער על כך
לבין להפוך את החולשה לאידיאל.
לכולם יש חולשות ויש נפילות ויש תאוות אבל אני משתדל להודות בהם ביני לעצמי וביני לבורא ולהגיד חטאתי עוויתי פשעתי. ולא להגיד מחר נגלה שאנחנו פה רק בשביל לחיות כבהמות.
אני חושב שזה בהחלט מאיים פה על כמה אנשים בפורום וגם מרגיז כמה אחרים כל אחד ועל מה שזה יושב אצלו...
הנטייה שלנו לעשות לעצמו אידאליזיה נובעת מהקושי שביסורי המצפון ומההבנה שאנו חסרים ולא מושלמים
צריך לדעת להשלים עם החסרונות שלנו כחלק מתהליך של התקדמות תמידית ולא כקפיאה במקום.
בסוף אנחנו לא באמת יכולים לעבוד על עצמו אנחנו יודעים שזה לא בסדר וזה אוכל אותנו מבפנים
לבין להפוך את החולשה לאידיאל.
לכולם יש חולשות ויש נפילות ויש תאוות אבל אני משתדל להודות בהם ביני לעצמי וביני לבורא ולהגיד חטאתי עוויתי פשעתי. ולא להגיד מחר נגלה שאנחנו פה רק בשביל לחיות כבהמות.
אני חושב שזה בהחלט מאיים פה על כמה אנשים בפורום וגם מרגיז כמה אחרים כל אחד ועל מה שזה יושב אצלו...
הנטייה שלנו לעשות לעצמו אידאליזיה נובעת מהקושי שביסורי המצפון ומההבנה שאנו חסרים ולא מושלמים
צריך לדעת להשלים עם החסרונות שלנו כחלק מתהליך של התקדמות תמידית ולא כקפיאה במקום.
בסוף אנחנו לא באמת יכולים לעבוד על עצמו אנחנו יודעים שזה לא בסדר וזה אוכל אותנו מבפנים
אוקיקפיץ
משהו בראש שלי נדפק סופית, לא שקודם משהו שם היה נורמלי...
עוד שרשוררק למחר
שבסופו יגיע עדר המצקצקים
ויגיד
אוי
תראה אותך
איזה בושה איך שאתה כותב
קראתי אותך
ראיתי מה כתבת
עם סיפור כמו שלך
לא הייתי מתפלא
לך לא שווה כבר להגיב
אתה סתם בנאדם
לא שווה יחס
תחסמו
תמחקו
תנעלו
תסלקו
הוא לא כותב כמונו
הוא עוף מוזר
חושב אחרת
הוא בכלל חושב?
אין סיכוי
כי האמת כולה שלנו
פיכס
חרפה לאנושות אתה
בושה ליהדות
לדתיות
לאשתך
למשפחה
כי כולנו מושלמים
ורק אתה לא
כולנו מושלמים
ולכן מותר לנו
לירוק בפנים
איזה צורך שפל זה
לקבל חיבוק
כמה לא מוסרי הוא
הרצון לאהוב
ממש שטן אתה
שנהנה מחברה נשית
שיט
אמרתי
מילה אסורה
אישה
תוריד תכיפה
אני במקומך הייתי מתאבד
מתגרש
כולא את עצמי
צולב את עצמי
מתפטר
מהעולם
כן
זה מה שהייתי עושה
אם הייתי נחות כמוך
מזל שאנחנו כאלה שלמים
אין מקום אצלינו
לחסרים
לחסרי חום
אהבה
רגש
איזה מילים גסות כתבתי עכשיו
הכל הפוך כלכך
יאוש מוחלט
ויגיד
אוי
תראה אותך
איזה בושה איך שאתה כותב
קראתי אותך
ראיתי מה כתבת
עם סיפור כמו שלך
לא הייתי מתפלא
לך לא שווה כבר להגיב
אתה סתם בנאדם
לא שווה יחס
תחסמו
תמחקו
תנעלו
תסלקו
הוא לא כותב כמונו
הוא עוף מוזר
חושב אחרת
הוא בכלל חושב?
אין סיכוי
כי האמת כולה שלנו
פיכס
חרפה לאנושות אתה
בושה ליהדות
לדתיות
לאשתך
למשפחה
כי כולנו מושלמים
ורק אתה לא
כולנו מושלמים
ולכן מותר לנו
לירוק בפנים
איזה צורך שפל זה
לקבל חיבוק
כמה לא מוסרי הוא
הרצון לאהוב
ממש שטן אתה
שנהנה מחברה נשית
שיט
אמרתי
מילה אסורה
אישה
תוריד תכיפה
אני במקומך הייתי מתאבד
מתגרש
כולא את עצמי
צולב את עצמי
מתפטר
מהעולם
כן
זה מה שהייתי עושה
אם הייתי נחות כמוך
מזל שאנחנו כאלה שלמים
אין מקום אצלינו
לחסרים
לחסרי חום
אהבה
רגש
איזה מילים גסות כתבתי עכשיו
הכל הפוך כלכך
יאוש מוחלט
זה לא נכוןבוז
אנשים פשוט מפחדים ממך.
ממני?רק למחר
או ממה שאני כותב
אתה בעיני האנשים ומה שאתה כותב חד הםבוז
בעיה ראשונהרק למחר
בעיה שניה
למה אני כותב מפחיד
למה אני כותב מפחיד
כי הרוב כמוך מתחת לכל החזות המאד צדיקהבוז
רק שהם נלחמים בעצמם
וכשבא מישהו שלא נלחם אלא משלים עם זה, זה מפחיד. כי אתה מסוגל להגיע למקומות לא טובים.
כמו אדם שמכור לאלכוהול למרות שהכבד שלו כבר הרוס. זה הרסני. והם לא יודעים איך להתמודד עם זה, אז פשוט מגיבים בסלידה וגועל.
וכשבא מישהו שלא נלחם אלא משלים עם זה, זה מפחיד. כי אתה מסוגל להגיע למקומות לא טובים.
כמו אדם שמכור לאלכוהול למרות שהכבד שלו כבר הרוס. זה הרסני. והם לא יודעים איך להתמודד עם זה, אז פשוט מגיבים בסלידה וגועל.
המשפט האחרון שלך הוא העיקררק למחר
לא, הוא המסקנה. גם השאר חשוב.בוז
מה זה אומררק למחר
האמבוגרת קטנה
אתה תהיה מי שתחליט שתהיה
ולא מי שאחרים חושבים עלייך כי זה לא חשוב בכלל
ואתה תחליט בעצמך מה טוב ומה לא, אבל אתה חייב להיות ממש כנה בשביל זה
קיצ'ר, סתם השתתפות בצערך
מממ...🤔מזמור לאל ידיאחרונה
מסתירה.בלונדינית עם גוונים
נעלת את הדלת
את לא נותנת לאף אחד להיכנס
כי אסור לספר כלום
אחרת..
את תיתחרטי
אולי הם יספרו ,יגלו לכולם
לכל העולם
הפחד שורף אותך בלילות
ואת יודעת שאסור לך לגלות
אז אני באתי וניסתי לחשוף
מה מסתתר מאחורי החיוך המזויף שלך
מה מסתתר מאחורי ה"הכל בסדר" שאתה משדרת לכולם
והאמת..
שלא ממש הצלחתי
עד אותו יום..
שראיתי אותך יושבת על ספסל ברחוב
ושידרת לכל מי שעבר את הלבד הזה
שכמעט הורג אותך
אחח החיוך הזה שמטעה את כולם
אנשים מה אתם לא רואים??
עולם של עיוורים
שואלים מה קורה רק בשביל לצאת ידי חובה
התקרבתי אליך
וראיתי אותן את הדמעות שזלגו מעיניך
את הפנים העצובות שלך
את האכזבה,הכאב,הבושה,ובמיוחד את הפחד הזה
שתמיד נמצא בעיניך
ושאת לא מפסיקה להסתיר
"בבקשה תלכי" ביקשת בלחש כשהתקרבתי
אני ילך רק עם תגידי למה
למה מה?
למה את מסתירה מכולם..הא?
למה את מפחדת כל כך
כי זה עולם חרא
כי אין פה על מי לסמוך
הם יספרו לכולם
ככה זה תמיד פה בעולם
הסתכלתי עליה והשפלתי את מבטי
היא צודקת??
איפה הייתי עד עכשיו איפה כולם היו?
הלכתי משם לא יכולתי .. וגם לא הייתה לי תשובה
לא נרדמתי כל הלילה
ובבוקר הגיעה אלי הידיעה
היא התאבדה.
(השדים שלה, השדים שלה...)מזמור לאל ידי
קיימים בנינו אנשים
שנראים כמו כל אחד אחר
ולפעמים אפילו יותר
הם יהיו מצחיקים, שנונים
אפילו חכמים במיוחד
תמיד יהיו להם תובנות עמוקות
ביותר ביחס למשמעות היקום
ומשמעות חייהם
ואם תשב עימם לשיחה רצינית
תגלה רובדי רבדים שלא ידעת
על קיומם
הם תמיד יראו כה חסונים
כה חזקים ובלתי מנוצחים
אותם שהתגברו על כל מכשול
שתמיד יהיו שם בשביל האחרים
"חצי פסיכולוגים בלי הכשרה"
יקראו להם כולם
אך מה שכולם לא ידעו
או לא ירצו לראות
זה את הצל האפל המלווה אותם
בכל צעד ושעל
את מסכת הצללים החרישית
העוטפת אותה ללא לאות
יום יום, שעה שעה
מכרסמת אט אט בבשר חייהם
צליליה הלומות
מבטיה צללים
כולה חשיכה
והיא מהלכת אימים
ולפעמים
לפעמים מתחת לחיוך קורן
תסדק לרגע המסיכה
מבעד לקרן האור
תבליח חשיכה
שתעלם כלעומת שבאה
והחיוך יוסיף לקרון
והמסיכה תשוב למקומה
והזיוף ימשיך לזעוק
ללא הרף
הם מסתובבים בנינו
חרישים
כלאם לחישות
מבטם טרוף
וכל יישותם
זועקת הצלה
הם מסתובבים
אחוזי פעמוני ענק
המחרישים ללא הרף
זועקים זעקות מענות
שנחצבו הישר
מתהום הצללים
את משברי ילדותם הקודחת
הם יספרו לכל החפץ
אך אנו נאטום אוזנינו משמוע
נתרכז במסיכת הצללים
ונשכנע עצמינו להאמין
שזוהי המציאות
עבורם
עבורינו
והם יוסיפו לכאוב
להתענות בייסורי נפש
שאין איש מבין בלתם
להתהפך במיטה ללא הרף
לנסות להטביע את כאבם
ואת יגונם במי קולחין
בזוהמת הבריחה והרפש
חדורי כאב
חדורי רדיפה
סמרטוטי אדם
חיים
מתים.
שנראים כמו כל אחד אחר
ולפעמים אפילו יותר
הם יהיו מצחיקים, שנונים
אפילו חכמים במיוחד
תמיד יהיו להם תובנות עמוקות
ביותר ביחס למשמעות היקום
ומשמעות חייהם
ואם תשב עימם לשיחה רצינית
תגלה רובדי רבדים שלא ידעת
על קיומם
הם תמיד יראו כה חסונים
כה חזקים ובלתי מנוצחים
אותם שהתגברו על כל מכשול
שתמיד יהיו שם בשביל האחרים
"חצי פסיכולוגים בלי הכשרה"
יקראו להם כולם
אך מה שכולם לא ידעו
או לא ירצו לראות
זה את הצל האפל המלווה אותם
בכל צעד ושעל
את מסכת הצללים החרישית
העוטפת אותה ללא לאות
יום יום, שעה שעה
מכרסמת אט אט בבשר חייהם
צליליה הלומות
מבטיה צללים
כולה חשיכה
והיא מהלכת אימים
ולפעמים
לפעמים מתחת לחיוך קורן
תסדק לרגע המסיכה
מבעד לקרן האור
תבליח חשיכה
שתעלם כלעומת שבאה
והחיוך יוסיף לקרון
והמסיכה תשוב למקומה
והזיוף ימשיך לזעוק
ללא הרף
הם מסתובבים בנינו
חרישים
כלאם לחישות
מבטם טרוף
וכל יישותם
זועקת הצלה
הם מסתובבים
אחוזי פעמוני ענק
המחרישים ללא הרף
זועקים זעקות מענות
שנחצבו הישר
מתהום הצללים
את משברי ילדותם הקודחת
הם יספרו לכל החפץ
אך אנו נאטום אוזנינו משמוע
נתרכז במסיכת הצללים
ונשכנע עצמינו להאמין
שזוהי המציאות
עבורם
עבורינו
והם יוסיפו לכאוב
להתענות בייסורי נפש
שאין איש מבין בלתם
להתהפך במיטה ללא הרף
לנסות להטביע את כאבם
ואת יגונם במי קולחין
בזוהמת הבריחה והרפש
חדורי כאב
חדורי רדיפה
סמרטוטי אדם
חיים
מתים.
אומיגדדדדד הזדהיתי נוראאאבלונדינית עם גוונים
וואו מזמור לאל ידיי זה היה ווואוובלונדינית עם גוונים
תודה.מזמור לאל ידיאחרונה
את ה"שדים שלה" ביקשו ממני לא לפרסם יותר פה.
שלחתי באישי.
שלחתי באישי.
חזרתי.מזמור לאל ידי
זאת הייתה הקללה שלו
הוא היה מאבד הכל
את הנשיקה הראשונה
שהוא נתן להדס מו' שתים
את הלילות החרישים
מכורבל בזרועות אימו
את השתיקות שלא שתק
ואת הבכי שלא בכה
את האושר שלא חווה
ואת הצחוק שלא ידע
הוא היה נודד
לעת ערב
בתוך מבוך
שטווה בעצמו
אך את היציאה
שכח בלי דעת
אבוד במבוכו
אבוד בכאבו
ובין טללים חרישים
הנופלים לעת ערב
עורגים ללא תקנה
אל אדמת הדמים
הרוויה שבעתיים
הכוספת עדיין
לעוד מגע חרישי
ויד אוהבים
ובין חולות מדבר
ואופק שוכח
בין היום לאתמול
וחלום קודח
עוד ניצבת הזייה
על נערה שיכורה
שאת ליבה לקחה
ונעלמה בחשיכה
הוא שכח כאבו
ושכח עוונתיו
הוא נדד חולה ועיוור
בין הלומות חייו
כוסף לגעגוע
מרפה ולא נוגע
בין שלכת חרישית
לעמק לא ידוע
ואולי עוד יבוא
יום בו השמש
תשחיר ללא תקנה
את ליבו המדמם
יוציא ויפול
עד אחרון זיכרונתיו
ידום בעלטה
הוא היה מאבד הכל
את הנשיקה הראשונה
שהוא נתן להדס מו' שתים
את הלילות החרישים
מכורבל בזרועות אימו
את השתיקות שלא שתק
ואת הבכי שלא בכה
את האושר שלא חווה
ואת הצחוק שלא ידע
הוא היה נודד
לעת ערב
בתוך מבוך
שטווה בעצמו
אך את היציאה
שכח בלי דעת
אבוד במבוכו
אבוד בכאבו
ובין טללים חרישים
הנופלים לעת ערב
עורגים ללא תקנה
אל אדמת הדמים
הרוויה שבעתיים
הכוספת עדיין
לעוד מגע חרישי
ויד אוהבים
ובין חולות מדבר
ואופק שוכח
בין היום לאתמול
וחלום קודח
עוד ניצבת הזייה
על נערה שיכורה
שאת ליבה לקחה
ונעלמה בחשיכה
הוא שכח כאבו
ושכח עוונתיו
הוא נדד חולה ועיוור
בין הלומות חייו
כוסף לגעגוע
מרפה ולא נוגע
בין שלכת חרישית
לעמק לא ידוע
ואולי עוד יבוא
יום בו השמש
תשחיר ללא תקנה
את ליבו המדמם
יוציא ויפול
עד אחרון זיכרונתיו
ידום בעלטה
..מזמור לאל ידי
אתמול חלמתי עליך
חלמתי שאנחנו שוב
סוףסוף ביחד
אחרי כל הזמן הארור
חלמתי שאני מחזיק אותך
בזרעותיי
קרוב קרוב ללב
ולא עוזב לעולם
אך הבוקר הארור
הרס את אחרון תקוותי
הכוספות אליך
מנתץ כגדיעת גרזן קרה
את חיי הפצועים
יחלתיי לזעוק את שמך
מבין שפתים חשוקות
אך רק הד שתיקתך הדוממת
עלה למולי
זיכורנך החיוור
עטוי מחצלת זהב
מוריק חרישית
לעת ערב
עטפתי את שתיקותיי
הזרועות נחמה
ותחבתי עמוק
אל סער ליבי המדמם
אפלה וטירוף
למול מבע עיניך
השחורות
המייחלות מוות
למול השקט
נשמתי זעקה
למול האש
ליבי העטוי קרחוני חמה
התפוגג כערפל חיוור
כמו אחרון משברי הלילה האפל
אף נמוג אחרון כאבי
הנשכחים
עת עלתה דמותך למולי
עת שתיקות,
עת שתיקות...
חלמתי שאנחנו שוב
סוףסוף ביחד
אחרי כל הזמן הארור
חלמתי שאני מחזיק אותך
בזרעותיי
קרוב קרוב ללב
ולא עוזב לעולם
אך הבוקר הארור
הרס את אחרון תקוותי
הכוספות אליך
מנתץ כגדיעת גרזן קרה
את חיי הפצועים
יחלתיי לזעוק את שמך
מבין שפתים חשוקות
אך רק הד שתיקתך הדוממת
עלה למולי
זיכורנך החיוור
עטוי מחצלת זהב
מוריק חרישית
לעת ערב
עטפתי את שתיקותיי
הזרועות נחמה
ותחבתי עמוק
אל סער ליבי המדמם
אפלה וטירוף
למול מבע עיניך
השחורות
המייחלות מוות
למול השקט
נשמתי זעקה
למול האש
ליבי העטוי קרחוני חמה
התפוגג כערפל חיוור
כמו אחרון משברי הלילה האפל
אף נמוג אחרון כאבי
הנשכחים
עת עלתה דמותך למולי
עת שתיקות,
עת שתיקות...
תרקדי, תרקדי...מזמור לאל ידיאחרונה
תרקדי, תרקדי
עד שהלב ישרף
כמו אלף שמשות
בוהקות
כמו שלהבת.
תרקדי, תרקדי
עד שהחושך יצנח
באפיסת כוחות
עד שאחרון משברי הלילה החולף
ידום כאלף תופים מכים.
תשכחי, תשכחי
את כאב הבלהות
בין ידים חרישות
את השתיקות שלא בכית
והבכי שלא נדם
את הצלקות שלא הגלידו
ולא יגלידו
לעולם.
תברחי, תברחי
כל עוד אפשר
כל עוד רואים
עולם שחור
מבעד ליריעה
כל עוד אפשר עוד לברוח
ולצנוח
למיטה.
עד שהלב ישרף
כמו אלף שמשות
בוהקות
כמו שלהבת.
תרקדי, תרקדי
עד שהחושך יצנח
באפיסת כוחות
עד שאחרון משברי הלילה החולף
ידום כאלף תופים מכים.
תשכחי, תשכחי
את כאב הבלהות
בין ידים חרישות
את השתיקות שלא בכית
והבכי שלא נדם
את הצלקות שלא הגלידו
ולא יגלידו
לעולם.
תברחי, תברחי
כל עוד אפשר
כל עוד רואים
עולם שחור
מבעד ליריעה
כל עוד אפשר עוד לברוח
ולצנוח
למיטה.
..בוגרת קטנה
יהיה טוב אני אומרת לו
והוא מאמין לי
יוהו, אני לא יכולה איתו, כזה ממיס
כן, אבל יש דברים שמפחידים אותי, לא הכל מושלם
אבל אף אחד לא מושלם, הוא פשוט כזה תמים שהוא בא וסיפר לך את כל החסרונות שלו
לפחות הוא כנה
מענייןבוגרת קטנהאחרונה
מעניין מה יהיה
ס-ב-ל-נ-ו-ת
לנסות לארגן חתונה מאפסמשיח נאו בפומ!
לא פשוט
וואו, בהצלחה, ובמצב הזה...בוגרת קטנהאחרונה
שונאת בירוקרטיה, שונאת! שאלוקים יעזור לי ואקבל את הכסף..סמטאות
אמן!הנורמלית האחרונהאחרונה
אלי אלי למה עזבתניארצ'יבלד
הוא פשוט בבידודמזרוחניקית
רחוק מישועתי, דברי שאגתיבוז
ואין לנו שיורארצ'יבלד
אני גמורארצ'יבלד
ברוך דיין האמתארצ'יבלד
לא יטוש ד' עמומזרוחניקיתאחרונה
עבדים/ שולי רנד. במקרה נזכרתי עכשיותפוז סיני
העולם הזה מזדעזע
ימיו ספורים, קיצו קרב
העולם הולך ומשתגע
חומס, עושק, גוזל, גונב
העולם הזה רועד מפחד
פן ייוודע ויתגלה
שאין בו שום דבר מתחת
הוא רק זמני ומתכלה
העולם שולח ציפורניים
על טרפו לא יוותר
צועק בקול מחריש אוזניים
אכוֹל, שתוֹ, מחר לא יישאר
עבדים היינו, עבדים גם עכשיו
בהולי ממון, רדופי זהב
עבדים היינו, גם עכשיו עבדים
הבו לנו חומר, הבו לבֵנים
...
אל ארץ ציה וישימון דוהרת הרכבת
אין קטר, אין חלונות, נוסעיה בלי פנים
על גג התחנה יושב עני יפה עיניים
מנענע ברגליים ומשורר בקול נעים
עבדים היינו, לא לנצח עבדים
אוטוטו, כן אוטוטו, בני חורין
עבדים היינו, לא לנצח, יהודים!
בתחנה הבאה בני חורין
זה תלוי בי ובך. עכשיו. לחיות. ללא הפסקה, לחיות!
איזה שיר יפה זה!!עשב לימון
לאאלפאחורס.אחרונה
משהו בזה שהמילים המחרידות האלה באות בקצב של טרנס..