אני לא זבל
אני רק עושה לפעמים דברים לא בסדר
וזה בלי להזיק לאחרים
ואח'כ אני מתגברת על זה ולא עושה שוב (בעזרת ה')
אז אני לא זבל
אני טובה
מאד טובה וצדיקה
אני לא זבל
אני רק עושה לפעמים דברים לא בסדר
וזה בלי להזיק לאחרים
ואח'כ אני מתגברת על זה ולא עושה שוב (בעזרת ה')
אז אני לא זבל
אני טובה
מאד טובה וצדיקה
וברגע שתקום מן הספר
זו הנקודה עכשיו
מה יהיה אז?
בחלומי אני רואה עולם קצת אחר
אנשים יהיו אנשים. פשוט כך.
אנשים יהיו דמות ואישיות
לא רק תמונת פרופיל וסטטוס.
רגש יועבר במילים. לא באימוג'ים.
אנשים יאהבו לאהוב.
יאהבו להתגעגע.
יחפשו את התחושה.
ירצו להיטיב.
יבקשו שלום.
זה לא איזו בקשה מוזרה,
זה פשוט לחזור להיות-
אנשים.
העולם יהיה ורוד.
לא רק המשקפיים.
לא ירדפו אחרי כסף, יבינו שלא הוא המדד לחיי אושר
לא יחפשו את הכבוד, לא הוא מה שהציל אותם
אנשים יאהבו את הפשטות, פתאום ראו כמה יופי יש בה. ושמחה.
פתאום יש עיקר. וטפל.
והעיקר הוא עיקר.
ולוואי שיבינו שיש מישהו למעלה
שאוהב אותנו
דואג לנו
ושומר עלינו תמיד
ושיש לו דרכים נסתרות לשלוח לנו מסר או שתיים
דרכים מקוריות
ואחת מהן היא
נגיף קטנטן שמשגע את העולם,
במיוחד בשביל שיום שאחרי נהיה טובים יותר.
הילד הזה רוצה יחסססס
מסכן שלי
ילד מוזנח ואומלל, וגם אחותו
אני ממש אשתדל
למרות שלפעמים באלי שיניחו לי לנפשי...
אבל באמת שאשתדל
סמטאות
רוח סערה
קפיץ
(אבל בשביל לבטל/לקצר את שעון הקיץ צריך לפחות שנה מראש).
והגדרות של מחשבים.
המחשב מנהל את העולם והוא צריך לדעת מה השעה. בשביל זה יש לו נוסחה שמחשבת מה ה-offset בין UTC (השעון העולמי) לבין המקום הספציפי שאתה נמצא בו.
צריך שעון אחד לכל השנה, שהוא בין השעון קיץ לשעון חורף, בחצי
הולך בדרכי אבא שיש לו סביב ה-12 שעות כאלה.
לפחות התוכן שווה את זה.
לפעמים קשה להכיל את הטוב
והרע קופץ לו מאחורה ורוצה יחס
אבל אני ל אתן לו
כי באמת שאני רוצה טוב, רק טוב
הפרטיקולריות הזו,
רק הם,
וזהו,
כל העולם סובב סביבם,
אלוהים,
אתה יודע שזה הזוי,
שהמקום הזה שבראת.. תלוי,
באיפה הם נולדו,
ומה פמפמו להם למוח,
ואי אפשר לברוח,
כמו אדם שנתקע בסופת גלים,
כמו חור בלב שלא ניתן להשלים,
פשוט רק הם,
וכל מה שמעבר מת,
כאילו הם מאמינים,
שהם היחידים,
וכל השאר ספיחים,
אלוהים..
למה זה מגיע עם הרצון לעוצמה,
במקום שזה יהיה בשקט ותנומה,
אלוהים..
אתה יודע שזה הזוי,
שהמקום הזה שבראת.. תלוי.
![]()