בעעעעעעע
כתבתי הכל ומחקתי
בלגן שלםבוגרת קטנה
נותרתי כל כך לבד שזה מפחיד.עולם מקופל
(הכל הבל הבלים אין עוד מלבדו)בינה.
אבל האם את באמת מאמינה או סתם מנסה להאחז במשהו כדי להרגע כשהספינה טובעת לך
לבקש בהירות הדרך בעיניים מצועפות מדמעות
היומיום משתיק את הקולות, העומס לא נותן להתמקד ברגשות שאין להם שם
בלילה פתאום את מישירה מבט ושואלת בקול או בשקט ממה את מפחדת
מקום מנוחתינו הוא רק בא-לוהים, כך מסתבר שוב ושוב ושוב
זה לא שאני שוכחת, פשוט איך מבקשים במילים פשוטות
איך הופכים את הכאוס הזה בתוכי לתפילה
איך חיים עם הכאב, ולמה
[ילדים כמונו לא נרדמים כבר בלילות]
לבקש בהירות הדרך בעיניים מצועפות מדמעות
היומיום משתיק את הקולות, העומס לא נותן להתמקד ברגשות שאין להם שם
בלילה פתאום את מישירה מבט ושואלת בקול או בשקט ממה את מפחדת
מקום מנוחתינו הוא רק בא-לוהים, כך מסתבר שוב ושוב ושוב
זה לא שאני שוכחת, פשוט איך מבקשים במילים פשוטות
איך הופכים את הכאוס הזה בתוכי לתפילה
איך חיים עם הכאב, ולמה
[ילדים כמונו לא נרדמים כבר בלילות]
אוי טאטע!
כתבת יפה
וזה טריק כבר של פרעה "תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר(גאולה מהמצרים ואמונה ב-ד')"
המון סיעתא דשמיא אמונה ובהירות!
וזה טריק כבר של פרעה "תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר(גאולה מהמצרים ואמונה ב-ד')"
המון סיעתא דשמיא אמונה ובהירות!
..בינה.
(לפעמים עדיף להיות עסוקים בעשיה של היומיום מאשר לדאוג מדברים שאין לנו שליטה עליהם)
אין ענייןאוי טאטע!
לדאוג סתם בכללי, גם בדברים שיש לנו שליטה
אבל יש עניין לטפל בשורש של הדאגה, להכיל ולחבק, לתת מקום לפחד ומתוך זה לדעת לשחרר ולהרגיע אותו, לדאוג שיהיה לך טוב ורגוע
זה רע להדחיק כל הזמן...
(וברור שיש גם זמנים שאין כוח לעבודה פנימית, ואז כמו שכתבת, באמת לא כדאי להישאר בדאגות, אבל לרוב אפשר לעשות עוד דברים חוץ מהעשיה של היומיום, תלוי ביכולת שלך)
אבל יש עניין לטפל בשורש של הדאגה, להכיל ולחבק, לתת מקום לפחד ומתוך זה לדעת לשחרר ולהרגיע אותו, לדאוג שיהיה לך טוב ורגוע
זה רע להדחיק כל הזמן...
(וברור שיש גם זמנים שאין כוח לעבודה פנימית, ואז כמו שכתבת, באמת לא כדאי להישאר בדאגות, אבל לרוב אפשר לעשות עוד דברים חוץ מהעשיה של היומיום, תלוי ביכולת שלך)
מסכימה.בינה.
תודה לך
(אני חושבת שפשוט אנחנו לא מדברים על אותם נושאים
)
(אני חושבת שפשוט אנחנו לא מדברים על אותם נושאים
)לשאת את ההפכים.בינה.
(תודה על השיר הזה)סביון
(תודה לאילן דמרי שחיבר את השיר המופלא הזה)בינה.
להיות שם בשביל. לא להתפרק.בינה.
זה לא הזמן ולא המקום להשבר.
(הלב צועק הבייתה-הבייתה-הבייתה)
להחזיק מעמד, תכף שבת.
ובינתיים:
ללמוד.לחייך.לתפקד.להשיב בנימוס.לארגן דברים לעבודה.לעזור לכולם.לחזור לכל השיחות שלא נענו.לשטוף פנים.להגדיל ראש.להגיש את העבודות בזמן.להקשיב.להכיל.לעודד.לשמור המון בבטן כי לכולם קשה ואף אחד לא צריך גם את הצרות שלי.להיות נחמדה לכולם.
להספיק הכל, לא לוותר לעצמי, בסוף נגיע
(תזכרי: מותר להראות חולשה.)
מזג האוויר מדבר אותנו
[צריך לשטוף הכל]
(הלב צועק הבייתה-הבייתה-הבייתה)
להחזיק מעמד, תכף שבת.
ובינתיים:
ללמוד.לחייך.לתפקד.להשיב בנימוס.לארגן דברים לעבודה.לעזור לכולם.לחזור לכל השיחות שלא נענו.לשטוף פנים.להגדיל ראש.להגיש את העבודות בזמן.להקשיב.להכיל.לעודד.לשמור המון בבטן כי לכולם קשה ואף אחד לא צריך גם את הצרות שלי.להיות נחמדה לכולם.
להספיק הכל, לא לוותר לעצמי, בסוף נגיע
(תזכרי: מותר להראות חולשה.)
מזג האוויר מדבר אותנו
[צריך לשטוף הכל]
וואי אילו מיליםשוברת גלים
וואו
🖤בינה.אחרונה
ואז נפל לי האסימוןחופשיה לנפשי
לפני שלוש שנים הייתי כמעט באותו המצב כמו עכשיו(קצת יותר משלוש, לפני שלוש שנים כבר התחלתי לעבוד) אבל אז הייתה לי מוטיבציה להתחיל לעבוד, עכשיו אחרי שעשיתי את זה מתה לי המוטיבציה וזהו.
זה למה עכשיו הכל גרוע יותר
זה למה עכשיו הכל גרוע יותר
כנראה שלא עבדת במקום הנכון לךיהיה בסדר....
או עם האנשים הנכונים לך
קורה
זה הרבה פעמים משאיר טעם מר
הלוואי שיעבור לך
או שאני ממש שונאת לעבודחופשיה לנפשי
שמעייהיה בסדר....
אנשים לא קופצים מהמיטה בבוקר "יש! עבודה!" אבל הם נהנים מהתוצאות - כסף, חברה, סיפוק, מימוש וכו
תוצאות מייצרות מוטיבציה
כמו בפעילות גופנית
רוב האנשים לא נהנים לצאת בקור להליכה או להזיע בחדר כושר
אבל הם אוהבים את ההרגשה של גוף בריא ושחרור וכו'
ההתחלה קשה
כי עוד לא קיבלנו כלום
אבל התחלה יש רק בהתחלה
את כותבת דברים חכמים...פנסאי
וחרות, חיבוק!
יש כאלה שכן אוהבים את העבודה שלהםמשהאחרונה
אבל הם מיעוט
למה?חיים של
כמה?
ואיך?
פיוו
מה יהיה?
אני תמיד סוברת שיהיה טוב.
אבל לאחרונה אני כבר פחות אופיטימית :/
ואיך?
פיוו
מה יהיה?
אני תמיד סוברת שיהיה טוב.
אבל לאחרונה אני כבר פחות אופיטימית :/
קול דממה נשמעתפוז סיני
עבר עריכה על ידי תפוז סיני בתאריך ט"ו בטבת תש"פ 01:39
אל תהיה קשה עם עצמךככה את אומרת
אחרי איפוק
אחרי שתיקה כואבת
שלך ושלי
את רוצה
את אוהבת
וגם אני
בזהירות מתענינת
בצעד לאחור
וקדימה
בסקרנות שותקת
רוצה שאגיב
רוצה שאפתח פי
ואני שם
בוהה בעננים
מביט על החיים
ושותק
שוב
יותר אין תודה
אין שלום
השתיקה מדברת
רועמת
אני לא שם
עוד מחפש
עוד לא מושלם
אם פעם חלמתי
והשתיקה אומרת הכל
היא מגלה לך
היא אומרת עלי הכל
כל מה שרצית לשמוע
ומה שלא
סיפוקאדם חביב סך הכל
עשה לי טוב. מחר אברר כמה זה היה אמיתי.
הגיע השלב שאיבדתי ריכוז ואני נהיית עצבנית.רצה לאש
למה לעזאזל ריטלין זה תרופת מרשם
אני רוצה לנסות פעם...מזמור לאל ידי
ניסיתי פעם בלי מרשםחיים של
אבל זו הייתה רק פעם אחת
אז אני לא בטוחה עד כמה זה הספיק להשפיע עלי..
אז אני לא בטוחה עד כמה זה הספיק להשפיע עלי..
ככה זה בהתחלה... כמו כל כדור שהגוף לא רגיל אליושעות של אמת.
תוציאי מרשםסמטאות
לא יתנו לי כנראה.רצה לאשאחרונה
הקטע הזה מטמטם לי את המוח לפחות 15 שנהמשה
לבד בחדר שמלא באנשים/מתןמזמור לאל ידי
כולם שם.
כל החבר'ה, כל האנשים שאתה אוהב ולא אוהב, כל הסיבות לכך שאתה כאן.
אבל אתה מרגיש לבד. אתה מרגיש את החיוכים המזויפים,
את אוירת המשחק, את הציניות באוויר, ואת הצחוק המאולץ ברקע.
הצחוק הזה מהדהד בראשך כשאתה יושב בבית הכלא של הלבד.
אך האם הבדידות היא מילה גסה? האם להיות אדם כן,
אדם בעל נקודות אמת גבוהות כל כך שהוא לא יכול להשתתף במשחק,
אדם שחי כשלעצמו ולא כשהוא לאחרים - זה להיות אדם מתבודד ומוזר?
וכי החברה השפיעה עלינו עד כדי כך כשנחשוב שאם אתה לא שם אתה לא קיים?
אני קיים.
גם אם אתם לא רואים את זה, גם אם אני נראה כמו אוויר מבחינתכם,
גם אם אתם חושבים שאני בודד ועצור - אני שם.
מרגיש לבד בחדר מלא אנשים - ועם זאת מרגיש האדם הכי חי,
בחדר שמלא באנשים.
כל החבר'ה, כל האנשים שאתה אוהב ולא אוהב, כל הסיבות לכך שאתה כאן.
אבל אתה מרגיש לבד. אתה מרגיש את החיוכים המזויפים,
את אוירת המשחק, את הציניות באוויר, ואת הצחוק המאולץ ברקע.
הצחוק הזה מהדהד בראשך כשאתה יושב בבית הכלא של הלבד.
אך האם הבדידות היא מילה גסה? האם להיות אדם כן,
אדם בעל נקודות אמת גבוהות כל כך שהוא לא יכול להשתתף במשחק,
אדם שחי כשלעצמו ולא כשהוא לאחרים - זה להיות אדם מתבודד ומוזר?
וכי החברה השפיעה עלינו עד כדי כך כשנחשוב שאם אתה לא שם אתה לא קיים?
אני קיים.
גם אם אתם לא רואים את זה, גם אם אני נראה כמו אוויר מבחינתכם,
גם אם אתם חושבים שאני בודד ועצור - אני שם.
מרגיש לבד בחדר מלא אנשים - ועם זאת מרגיש האדם הכי חי,
בחדר שמלא באנשים.
אני כינור. כוסף שלי. יקירי.אלעד
יש לך את הפורום ההואמזמור לאל ידי
המנהלות האחרות זמינות
או שאאלץ להעזר בלית ברירה בך?!
או שאאלץ להעזר בלית ברירה בך?!
מי מה מואלעד
אשירה לה'מזמור לאל ידי
ו?...אלעד
שתף אותי
זה הפורום שאתה מנהל שלו...מזמור לאל ידי
וואלה. הוא קיים!אלעד
מסתבר...מזמור לאל ידי
אפשר להצטרף?
הוא ריק. נטוש. אין בו דבראלעד
ודאי לא פעילות
ממש כמו פתח תקווה...מזמור לאל ידי
אפילו פתח תקווה יותר פעילהאלעד
תאר לעצמך!
😱😱😱😱מזמור לאל ידיאחרונה
מנגנת?אלעד
מחדש. דשתפוז סיני
הצבתי יעד.
אני יכול לעמוד בו.
אני רוצה לעמוד בו.
ואני מאמין שאני יעמוד בו.
אני יעמוד בו?
אני יכול לעמוד בו.
אני רוצה לעמוד בו.
ואני מאמין שאני יעמוד בו.
אני יעמוד בו?
אני לא רוצה לחשוב את זהחופשיה לנפשי
אבל זה מה שאני מרגישה עכשיו
זה טוב?יהיה בסדר....
זה גרוע וזה מגיע ליחופשיה לנפשי
יהיה בסדר....אחרונה
מגיע לך טוב חרות
את בסדר גם אם עשית טעות.
....אילת השחר
שעת לילהמזמור לאל ידי
שעת לילה/כפיר גולן
שעת לילה
ואני עייף
מכרסם חצאי מחמאות
מחפש נואשות
אות קיום
איזה לייק או שניים
שיהיו שווים
את טרחת חיי
לילה
בחוץ כולם נמים
ורק אני פה
עוד ער
מחכה נואשות
להפוגה
במירוץ המטורף הזה
גם אני
כמו כולם
בוהה בחשיכה
ואת לוחשת
אהובי
מתי כבר תברח?
תעזוב את היאוש
המר- מתוק הזה
ותשכח
לילות מלאי עצבות
ערפילי בדידות
של שחר
אהובי
מתי תפרח
שנית
בליל ירח
וסער?
ואני נודם
רדוף שתיקות
רדוף שדי עבר
המכים ללא הרף
שתיקת בלהות
נודמת
להט חלילים
מלא עשן
נמוג בעלטה
האינסופית
הלוחשת
המפתה.
ובבוקר
אור חיוור
מנתץ חלומי
גודע חיי
ונפשי
מרוב חמצן
לא יכולים
פשוט
להיות
פשוט
לנשום.
שעת לילה
ואני עייף
מכרסם חצאי מחמאות
מחפש נואשות
אות קיום
איזה לייק או שניים
שיהיו שווים
את טרחת חיי
לילה
בחוץ כולם נמים
ורק אני פה
עוד ער
מחכה נואשות
להפוגה
במירוץ המטורף הזה
גם אני
כמו כולם
בוהה בחשיכה
ואת לוחשת
אהובי
מתי כבר תברח?
תעזוב את היאוש
המר- מתוק הזה
ותשכח
לילות מלאי עצבות
ערפילי בדידות
של שחר
אהובי
מתי תפרח
שנית
בליל ירח
וסער?
ואני נודם
רדוף שתיקות
רדוף שדי עבר
המכים ללא הרף
שתיקת בלהות
נודמת
להט חלילים
מלא עשן
נמוג בעלטה
האינסופית
הלוחשת
המפתה.
ובבוקר
אור חיוור
מנתץ חלומי
גודע חיי
ונפשי
מרוב חמצן
לא יכולים
פשוט
להיות
פשוט
לנשום.
|מוקדש|מזמור לאל ידי
תרקדי, תרקדי
עד שהלב ישרף
כמו אלף שמשות
בוהקות
כמו שלהבת.
תרקדי, תרקדי
עד שהחושך יצנח
באפיסת כוחות
עד שאחרון משברי הלילה החולף
ידום כאלף תופים מכים.
תשכחי, תשכחי
את כאב הבלהות
בין ידים חרישות
את השתיקות שלא בכית
והבכי שלא נדם
את הצלקות שלא הגלידו
ולא יגלידו
לעולם.
תברחי, תברחי
כל עוד אפשר
כל עוד רואים
עולם שחור
מבעד ליריעה
כל עוד אפשר עוד לברוח
ולצנוח
למיטה.
עד שהלב ישרף
כמו אלף שמשות
בוהקות
כמו שלהבת.
תרקדי, תרקדי
עד שהחושך יצנח
באפיסת כוחות
עד שאחרון משברי הלילה החולף
ידום כאלף תופים מכים.
תשכחי, תשכחי
את כאב הבלהות
בין ידים חרישות
את השתיקות שלא בכית
והבכי שלא נדם
את הצלקות שלא הגלידו
ולא יגלידו
לעולם.
תברחי, תברחי
כל עוד אפשר
כל עוד רואים
עולם שחור
מבעד ליריעה
כל עוד אפשר עוד לברוח
ולצנוח
למיטה.
..מזמור לאל ידיאחרונה
איזו כתיבה מוזרה...מזמור לאל ידי
אני רוצה
שתשאילו לי קצת
כאב
כי אני לא יכול
יותר
לקחת אותו
ממני
אני רוצה
שתרגישו איך זה
שהלב גונח
ושורף
וצועק
כמו ליצן
שתבינו
איך זה להבין
שאתה
לא יכול
יותר
להיות
מי שתמיד
חלמת
להיות
כמו כוכב
נופל
מתוך סרט
אפל
אפוף שתיקות
ערפיליות
כמו אושר
קליט
שהפך לתקליט
כמו פרח
נובל
ללא סיבה
או תכלית
ולוואי לא אדע
עוד חיבוק
או מגע
של בדידות
כה זוהרת
מתהפכת
מתחבטת
ולוואי
אשלייה
של כאב
או סיבה
שוב לשמוח
ולשכוח
את הזאב
הנובח.
שתשאילו לי קצת
כאב
כי אני לא יכול
יותר
לקחת אותו
ממני
אני רוצה
שתרגישו איך זה
שהלב גונח
ושורף
וצועק
כמו ליצן
שתבינו
איך זה להבין
שאתה
לא יכול
יותר
להיות
מי שתמיד
חלמת
להיות
כמו כוכב
נופל
מתוך סרט
אפל
אפוף שתיקות
ערפיליות
כמו אושר
קליט
שהפך לתקליט
כמו פרח
נובל
ללא סיבה
או תכלית
ולוואי לא אדע
עוד חיבוק
או מגע
של בדידות
כה זוהרת
מתהפכת
מתחבטת
ולוואי
אשלייה
של כאב
או סיבה
שוב לשמוח
ולשכוח
את הזאב
הנובח.
נמאס לי לשרוד משבוע לשבוע...מזמור לאל ידי
מתי ואיך מתחילים לחיות?
מישהו יודע?!
מישהו יודע?!
מתחילים בלהבין את הצורך האנושי להתקייםאריק צדק
ממשיכים בלהבין את הצורך האנושי לחיות. משם הדרך הרבה יותר קלה, מבטיחה
שותקיםתפוז סיני
מקשיבים
ומקשיבים עוד
לכל מה שזז
וממשיכים לשתוק
עד ששומעים מה שמחפשים לשמוע
ומקשיבים עוד
לכל מה שזז
וממשיכים לשתוק
עד ששומעים מה שמחפשים לשמוע
ואז...מזמור לאל ידי
אז שומעים
כאב
ואז כותבים אותו
עד שלא נשאר דבר
מלבד הכאב...
כאב
ואז כותבים אותו
עד שלא נשאר דבר
מלבד הכאב...
אזתפוז סיני
אל תכתוב.
תן לדממה לנצח
תן לדממה לנצח
חחח...מזמור לאל ידי
|תדמיין צחוק מריר|
..בוגרת קטנה
קודם כל צריך לחשוב מה אתה אוהב לעשות
ואז לעשות אותו
דבר שני למלא את היום בעשייה
לעזוב את העולם הווירטואלי, פחות להיות במחשב\סמארטפון וזה
ולהשתדל להיות כמה שיותר שמחים, לראות את הטוב בכל דבר
אם השיטות הרגילות לא עוזרות,רצה לאש
(רגילות=לשמוח, לראות את הטוב, ושות')
אז טיפול.
בני אדם מטבעם אוהבים לחיות. גם בלי שיש משמעות לחיים
אז טיפול.
בני אדם מטבעם אוהבים לחיות. גם בלי שיש משמעות לחיים
(למה את מגיבה לי פתאום?!)מזמור לאל ידי
כי כתבת שמותר לכם להגיבבוגרת קטנה
נכוןמזמור לאל ידי
וגם כתבתי שלא תמיד אני נחמד.
את לא היית נחמדה אלי
לפחות בהתחלה.
(חחח... אני נשמע כמו ילד קטן,
זה לא ככה... סתם זהיר.)
את לא היית נחמדה אלי
לפחות בהתחלה.
(חחח... אני נשמע כמו ילד קטן,
זה לא ככה... סתם זהיר.)
אני?רצה לאש
אלא מי? מספר שתים?!מזמור לאל ידיאחרונה
והפעם לבדתפוז סיני
זה נראה מגוחך
מרוחק
לא אהיה כך
לא אשרוד
ימים רבים
הרגלים ישנים
חדשים
ואני לא שם
לא כאן
אין לי מילים
אין לי מחשבות
אין לי דיבור
רק יום רודף יום
רק עצב מאולץ
מתבקע
מתפקע
ונשאר. שם רחוק
אוסף מילים מגוחך
לא אומר כלום
כי אין לי מה לומר
מרוחק
לא אהיה כך
לא אשרוד
ימים רבים
הרגלים ישנים
חדשים
ואני לא שם
לא כאן
אין לי מילים
אין לי מחשבות
אין לי דיבור
רק יום רודף יום
רק עצב מאולץ
מתבקע
מתפקע
ונשאר. שם רחוק
אוסף מילים מגוחך
לא אומר כלום
כי אין לי מה לומר
..בוגרת קטנה
ובכל זאת אמרת
...תפוז סיני
😐
"יש לי ציפור קטנה בלב
והיא עושה בי סיפורים
...
והיא זוכרת בי כאב
והיא אוספת בי שנים
והיא עושה אותי שלו
אולי היא טעם החיים"
"יש לי ציפור קטנה בלב
והיא עושה בי סיפורים
...
והיא זוכרת בי כאב
והיא אוספת בי שנים
והיא עושה אותי שלו
אולי היא טעם החיים"
..בוגרת קטנהאחרונה
\\\אריק צדק
ואז באיזשהו שלב אתה מבין שכל הבריחות שברחת מהן כל חייך יתפסו אותך פתאום בסמטה צרה וחשוכה או באחת עשרה וחצי בלילה במיטה כשהמחשב הנייד על הברכיים ואתה משוטט בפייסבוק ומחפש במה להעסיק את העיניים בזמן שהמוח מכלה את עצמו במחשבות סרק והזמן מתפוגג לך מול הפרצוף ובכלל אתה לא מאנשי הפואטיקה, אלה שימסגרו את חייהם תחת כותרת של אמן פלורליסטי קו-נטוי מהפכני או משהו בסגנון המצועצע הזה.
וכשזה יתפוס אותך לא מוכן בעליל והמכה באחורי המוח תהיה כל כך קשה וכואבת ומטלטלת ותזכיר לך את הפעם ההיא ביסודי כשהתרסקת לתוך שלולית וחזרת הביתה רטוב עד העצמות ואחרי שתיזכר בפעם ההיא פתאום יצופו לך כל הזכרונות של כל הנפילות מכל השנים וכל הפעמים האלו שעמדת נבוך בפינה של החדר וחיכית שמישהו ישים לב אלייך וישליך לכיוונך חבל הצלה או לפחות גלגל.
ותתחפר במיטה עוד קצת, תמשוך את השמיכה עד האוזניים כמו שאבא היה עושה לך כשהיית ילד, מכרבל ועוטף בתוך השמיכה כשבחוץ סוער הגשם והלילה והחתולים היתומים ותיזכר איך אחר כך הגיעו ימים אחרים כשהלכת לישון הרבה אחרי כולם ושמעת נשימות שלוות בחדר ורק הנשימה שלך נקטעה מדי פעם במין עווית כזאת שהיא לא בכי כי שכנעת את עצמך שרק החלשים בוכים.
וכשהמחשב הנייד על הברכיים ואתה משוטט וחושב לאן לעזאזל נעלמו כל החברים הטובים שלי מהתיכון אלה שהייתי מבלה איתם בהפסקות ורושם מילים ארוכות על הקיר מעל הארון ואיך זה שפתאום כשקיבלתם עצמאות כל אחד התפזר לכיוון אחר במקום להקים יחד מדינה כמו שתכננתם או לפחות קיבוץ והמחשבות האלה יעטפו לך את המוח בגלילים של עצב ואתה תיזכר איך פעם בפעולה של הצופים שיחקתם במשחק הזה שצריך לעטוף מישהו בגליל טישו ואיך כל תזוזה קטנה הייתה קורעת את הטישו אבל פה אתה עטוף כל כך חזק וכמה שלא תזוז שום דבר לא נקרע אז אתה פשוט משתדל לא לעשות תנועות חדות וקובר את עצמך וכבר מתחיל להריץ בראש את ההספדים.
ושם זה יתפוס אותך, הדבר האפור הזה שכמה שננסה אף אחד לא יצליח לתת לו שם והוא רק יתפוס אותך בטלפיים פרוותיות עם ציפורניים עשויות היטב משוחות בלק אדום-ורוד והוא ישכנע אותך שאתה חסר עמוד שדרה ולעולם לא תצליח להתמסר לו עד שמרוב פחד אתה נשבע להתמסר לו בכל יום מחייך וקובר את עצמך במיטה שעות על גבי שעות ולכל החברים ששואלים אתה אומר שהכל בסדר וזאת רק מיגרנה ורק לאחד ההוא שאתה סומך עליו באמת ושיגיע אלייך וישאל מתי הוא צריך להתחיל לדאוג תענה שעוד לא, עוד מעט.
ובעצמך לא תדע אם זה נכון.
יפה.שוליינית
כמה יפהאלפאחורס.
(איזה שיר נהדר בחרת לחתימה שלך)
הסוף.רצה לאש
ואוופעם הייתי ניקיתאחרונה
איזה כתיבה, גאד