שרשור חדש
אתכדור אש

פשוט שקופה

שקופה ככדור בדולח

 

והוא שקוף כמו טיפת גשם קרה

 

 

את חמה כמו אש, כמו השמש

והוא הירח, ובכלל לא נחבא

 

 

את חיבקת אדם חצי מת

והכרת את המוות מקרוב

את חווית פרידות 

 

והוא פרידות ופרידות ופרידות

ואיני יודעת מה נסיונו עם המוות

 

כי על מוות לא מדברים

רק על דברים טובים

 

את מופרעת וחסרת רסן

ועדיין יודעת לעצור

והוא יודע לעצור וכשרוצה להיות חסר רסן

ישתה אלכוהול

 

ואת והוא לא תהיו ביחד

כי השמש והירח זו מריבה ניצחת

כשהשמש שוקעת הירח מאיר

 

 

 

כשאת זוכרת הוא שוכח

וכשאת שוכחת הוא זוכר

 

וכששתינו רצינו לשכוח

לא הלך לנו בכח

 

ולזרוק ולברוח

ולצעוק בלי מח

 

..כדור אש

לצחוק או לבכות?

 

או לשכוח?

או לברוח?כדור אשאחרונה


היוםכדור אש

היה בתחנת אטובוס

חייל צעיר

בלי סוודר

 

והיה לו קר

והיה לי כואב

 

ורציתי שיהיה לו חם

ולא ידעתי מה לעשות

 

אז

 

רק הייתי עצובה בשבילו

והייתי איתו בליבי

 

 

 

והוא לא יודע בכלל

שכאב לי לראות אותו קר

 

זה כי לא ידעת שאין לחיילים סוודרים בכללמשה

לחיילות יש, אבל לחיילים אין. ככה זה ,גבר אמרתי צריך לרעוד מקור <צ>.

 

(יש מעיל, כמובן).

באמת?כדור אש

איזה מין דבר מוזר זה?

 

מסכן

 

 

בטח לא רצה להיסחב עם מעיל שמן

אפשר להשתמש בגופיה חמהמשהאחרונה
כמה אנשים סביבי אנלא מכירה,אז למה לאסוף חדשים?סמטאות
נראלי היא התחתנה השבוע מתישו,
והפורום ההוא נטוש לי,
רוצה קבוצת תמיכה שמגיעים אליה עם מסכות,
בטעות סיפרתי לה משו וגם לה סיפרתי אותו, נכון אין טעם להתחרט? זה כבר היה וזהו.
איך אפשר לתכנן חיי רווקות? זה יציב מידי.
למרצה הזו יש קול מידי מרגיע, זה מרדים.
אפגוש השבוע חברה מתוקה שלי,
ישלי חברות מתוקות.
משעשע הרעיון של חברות לשעבר, איך זה פיתום קורה לנו..
אם היא זרקה את הילדה שהכנתי לה,קצת יישבר לי הלב, אבל מה זה קצת לב שבור לעומת לב נקי ממני שלה.
הכי טוב כוס אטומה, ככה אפשר לשתות הכל ולהרגיש סבבה.
נראה לי אקנה לי יוגורט בטעמים עם פירות יער חמוצים ושוקולד מריר.
היא עברה דירה, ככ מוזר שאפשר להעביר את הבית.
כולן פה אחיות חוץ מ2,
אני צריכה להתרחק קצת, אולי להרחיב אופקים, כלומר חברויות.
הוא מתחתן, עם ילדה כמעט קטינה,
אני אני וזהו ב"ה הטוב,
אם הייתי מישי אחרת מה הייתי עושה?
למה הוא מצא חן בעיניי אבל הוא לא? כלומר מה הגורם למציאת חן? אפשר למכור אותו?
מקוה בשבילה שהגיעה בשלום,מוזר לי לשלוח לה הודעהסמטאות
הוצאתי אתזה מהלב וקיבלתי השתתפות יפה ואוהדת,זה היה מנחם חלקית.
איך קורה שאני סובלת ואז זו שמתנצלת?
טוענים פה שישלי קצת תסמונת אשה מוכה.
ישלי מסיבה בחדר מלדים צהובים חמימים.
שמיכה שמגולגלת סביבי זה הכי טוב שיש בחיים.
לא כולל ריצה כמובן.
אני רוצה סרט לשיער.
אפשר על המשפט הראשון?חופשיה לנפשי
זה שאנחנו לא ממש מכירים אנשים סביבנו זה לא אומר שאנחנו לא יכולים להכיר חדשים, אולי החדשים יהיו יותר מוצלחים כחברים? אצלי לפחות זה עובד נהדר.
זה רעיון נהדר,נראלי אתחיל לחשוב ככהסמטאות
באגב, ראיתי משפט שישר חשבתי עליך..
אהל לא מצליחה להעלות לפה קובץ!!
אז יהיה רצון כאילו המילים כלובות על תמונת ים(ת'אמת לא כזו מוצלחת).
"היום הוא היום הראשון של שארית חייך,
לא חבל לבזבז אותו על ללכת לעבודה ולא לים?"
לחלוטיןחופשיה לנפשי
מי מבזבז יום ראשון בעבודה?
אנשים שצכים את הכסף ולא מוכנים לשלם להם על זהסמטאות
שהם במיטה או קוראים ספרים או אופים ומבשלים בבית שלהם
זה חיים מאוד עצוביםחופשיה לנפשי
חוויתי אותם
זה חיים בשביל לשרודסמטאות
אלא אמכן את אוהבת את העבודה שלך.
היה לי שנה כזו שממש אהבתי לקום וללכת לעבודה,נהינתי ממנה והיה לי סיפוק.
נכון, בגלל זה זה עצובחופשיה לנפשי
אני פחות או יותר חיה בשביל לשרוד למעט ימים שאני מכריחה את עצמי לעשות משהו בשביל עצמי
עכשיו את בטיול,לא? זה ממש לא לשרוד,זה כייף חייםסמטאות
גם בטיול יש רגעי השרדותחופשיה לנפשי
וגם זה פשוט באופי שלי לעשות דברים כי צריך ולא כי כיף
מזדהה קצת..תהני בטיולסמטאות
תודהחופשיה לנפשיאחרונה
רק לומר שקראתי.הנורמלית האחרונה
אני חושבת עליך המון.
לא בא לי להיות חברה לשעבר.
◦•רסיס.

אני מאבדת את הדבר שהכי יקר לי בעולם

ואין לי איך לעצור את זה

אין לי

אין לי

אין לי

 

זה אוכל אותי מבפנים

אני מרוסקת

 

אף אחד לא יודע על זה

הכאבים שלי מוסתרים גם מעצמי

זה גדול עלי

הכאב הזה

האיבדון הזה

 

 

לפעמים דברים הם כמו מלכודת עכבריםמפוחית
מעלים אבק וממש חסרי תועלת כי כל עכבר עלי אדמות כבר יודע איך להימנע מהם.
רק אומרת
ולוידעת מה זה המצברוח הזהמפוחית
יש לי חשד די ברור אבל זה יותר מידי טיפשי
הבה ונאשים אתזה על דכאון חורף
זה לא שזה יפריע למישהו
לא כמו אם אני אחשוב ברצינות על סיבה אמיתית לזה
אני מתגעגעת לעבודה שיכולתי לשמוע מוזיקה ברצף במשך כל הזמןמפוחית
טוב, שמתי שירי תניאמפוחית
שזה קביל פה
וזה מרגיע את הנפש
יהיה טוב
אולי
מתישהו
אז יש לך בבית חולדות, ולא עכבריםמשהאחרונה


אז הטיולחופשיה לנפשי
קצת נמאס לי מהטיול, אני חושבת שאני מעדיפה קבוצות גדולות יותר כי ככה קל לי להעלם לתוך עצמי אם קורה משהו.

עכשיו אני לא בטוחה אם חוסר היחס יהיה טוב לי.

חושבת שאעביר לריק ומוסתר....




נכתב במקור בפורום אחר, אבל הייתי זקוקה ליחס שאולי אקבל פה.
אין מושלםיהיה בסדר....
גם לא בטיול.

תנסי להינות ממה שכן יש
וקחי בחשבון שגם עם קבוצה גדולה יותר יכולים להיות דברים לא רצויים - רעש, סדר יום איטי וכו'
כרגע יש בעיקר קניוניםחופשיה לנפשי
תעיד המצלמה הדי ריקה שלי, ונורא קשה לי להנות ככה כשאני שונאת קניונים ועוד גדולים.
אולימשה

הקדשת את הזמן כדי לברוח מ(....), וגיליתי ש(...) בעצם ברח יחד איתך.

זה מתחבר לי להרבה הודעות אחרות שלך שקראתי בעבר. גם פה וגם במדיות אחרות.

 

 

אולי היית צריכה ליסוע עד ארצו של קים השמן כדי להבין את זה.

 

זו לא ארצו של קים השמןחופשיה לנפשי
אבל לברוח זה רעיון גרוע בדרך כלל ואני יודעת שלב לא כל כך טוב לי בדרך כלל, אולי אני זקוקה לאנשים ספציפים פשוט
זו לא מדינתו של קים השמן, זה כן ארצומשה

 

תנסי להישאר שם לרגע ולא לברוח משם.

להבין מה בעצם את מחפשת

מה חסר לך

 

אחרי שתעלי את זה למודע יהיה לך אפשרות להבין יותר מה את צריכה, ולאיזה אנשים את זקוקה ואיפה הם נמצאים.

 

 

צודק העם הוא אותו עםחופשיה לנפשיאחרונה
אנסה, זה יהיה קשה אבל אנסה בכל זאת
..גיטרה אדומה
אין לי כוח לאחריות הזאת.

אני אוהבת את זה אבל בחייאת.
שונאת לגרום לכן לבוא ולהתחנן.
אמור להיות לנו יחד כיף לא?

(אתמול כמעט עשיתי הכל בלי לרחם.
מזל שהקטן הזה נמצא בבית לתת חיבוק דבילי ומתוק.)

בופ.
__דשא סינטטי

כנראה אני באמת

לא חשובה לאף אחד.

 

כנראה.

99.9999% שזה לא נכוןמשה

אבל אם את מרגישה ככה, כנראה שאת צריכה לחפש עניין חדש שיקדם אותך בעולם הזה.

 

ואז תראי איך אנשים חשובים לך ואת להם. פשוט להיות שם, ועם משמעות.

 

זה לא ככ עוזרדשא סינטטי

כשמקבלים בוקס לפרצוף מהאנשים ההם..

אז כנראה שהם לא אלו שרוצים אותך בעולם שלהם.משה


..דשא סינטטי

אבל אני כבר קשורה אליהם.

 

בין הטוב למוטב..

משה

אולי -זה- הבעיה.

 

אני מכיר את התחושה הזו. היא לא פשוטה בכלל והיא כואבת.

 

(מי זה "הם"?)

..דשא סינטטי

'הם' זה אותם האנשים שצריך להגיד להם תודה בחיוך רחב, ולשכוח את כל הרגשות מהמפגש הקודם כאילו כלום..

 

 

 

 

ומה יקרה אם לא תעשי את זה?משה


אין סיכוי שזה יקרה.דשא סינטטי

זו חובה בסיסית.

 

 

במיוחד שהם מיתמים ולא מבינים מה שק(ו)רה מעבר..

לפעמים זה רק אשליה שלנומשהאחרונה

שמשהו מסויים יקרה (או לא יקרה) ואז יהיה דבר נורא.

 

לפעמים פשוט לא קורה כלום. השמש זורחת, והכל בתחושות שלנו.

את רוצה שאני אגיד לך מפורשותפיצוחית

שזה לא נכון.

 

 

ושיש לך הרבה טוב והערכה בחיים ורק תשימי לב אליהם. אם אם זה מאחורי הגב ונראה רע?

 

 

 

או שאת סתם רוצה להתמרמר וזה גם טוב אבל אז תגובתי מיותרת.

 

 

בהצלחה

ממדשא סינטטי

ואם הגעתי כבר לסיטואציה שגרמה לי להבין את זה?

 

 

שראיתי מה קרה לפני, אחרי ואח"כ?

 

 

ושוב כלום?

להבין שמהפיצוחית


להביןדשא סינטטי

שכולם יותר חשובים ממך,

ואת עוד אחת שלא מצריכה חשיבה סתמית לגביה.

 

 

וגם אם כן.

לאף אחד אין תאומץ להגיד את זה.

לי יש.פיצוחית

אבל תלוי מתי.

 

 

ואני לא רוצה להגיד דברים מלאכותיים.

...כדור אש

אנה דור?

 

הלכה?

 

 

מחקה את הניק.גיטרה אדומה
באמת?כדור אש

חבל

 

מה? יש אפשרות כזאת בכלל?

כן.גיטרה אדומה
דווקא לא,זה טוב.
אולי גמאני אעשה את זה בקרוב..בעזרת השם
אם זה טוב בשבילהכדור אש

אז ..

 

טוב

 

גם את?

 

לא

 

אז מי ישאר פה?

 

זה ממש טוב בשבילה,ברוך השם.גיטרה אדומה



אוהו יש פה עוד הרבה שנשארים
יאייכדור אשאחרונה


הר ומדבר
היא הוסיפה לפה המון.
פעם הייתי ניקית

ואוו

 

היא חסרה כאן..

העוצר הוסרעלומה!


ברוכה השבה (השווה)...קרן-הפוך
תודהעלומה!אחרונה


(..)עיגול שחור
אף אחד לא יותר טוב ממני,
אני לא יותר טובה מאף אחד
כולנו נופלים,
חלקנו קמים
כל אחד והחולשות שלו
הכאבים שלו
המכות שלו
הפחדים שלו
והניצחונות, הניצחונות הקטנים שלו
כמה, כמה כאב שבוי בכל ההשוואות האלו
בצרות עין,
בקנאה
בשנאה העצמית
הכל מתחיל משנאה עצמית
מכמות כאב שלא נגמר שנמצאת בתוך הלב
הלב, אלוהים, הלב.
הכל מתחיל מהשקט
השקט הזה שבוי הרוחות, השקט הזה שבוי בתוכי
הוא חלק מהאומה, חלק מהכאב חלק מהתקומה
אנשים רודפים
רודפים ולא יודעים לאן
אם נרצה לחיות, נצליח. אם נרצה למות, נהרוג את הנפש
אנשים מחפשים משהו
אנשים מחפשים ריפוי בכל מקום חוץ מעצמם.
בלב שלהם.
אלוהים, הלב.
אביתרמזמור לאל ידי
בנאי ממשיך ומספר על הבריחה שלו מהכאב: "שאלו פעם את פו הדוב, מה הרגע הכי מאושר בחיים שלך? הוא ענה: "הרגע לפני שאני אוכל את הדבש". אני חושב שאנחנו חברה שמחנכת למשככי כאבים, הכל רק לא להרגיש את הכאב, הכל כדי להרגיש טוב. בכל מקרה, אני כזה. בורחים. מכאב, מעצמנו, מאהבה. עולם קשוח.














שעת לילה/כפיר גולן

שעת לילה
ואני עייף
מכרסם חצאי מחמאות
מחפש נואשות
אות קיום
איזה לייק או שניים
שיהיו שווים
את טרחת חיי

לילה
בחוץ כולם נמים
ורק אני פה
עוד ער
מחכה נואשות
להפוגה
במירוץ המטורף הזה
גם אני
כמו כולם
בוהה בחשיכה

ואת לוחשת
אהובי
מתי כבר תברח?
תעזוב את היאוש
המר- מתוק הזה
ותשכח
לילות מלאי עצבות
ערפילי בדידות
של שחר

אהובי
מתי תפרח
שנית
בליל ירח
וסער?

ואני נודם
רדוף שתיקות
רדוף שדי עבר
המכים ללא הרף
שתיקת בלהות
נודמת
להט חלילים
מלא עשן
נמוג בעלטה
האינסופית
הלוחשת
המפתה.

ובבוקר
אור חיוור
מנתץ חלומי
גודע חיי
ונפשי
מרוב חמצן
לא יכולים
פשוט
להיות
פשוט
לנשום.


אוף. זה מסובך לי נורארצה לאש
|מבולבל לי.טאטע.|גיטרה אדומה

להתגעגע למשו שאתה יודע שלא תחזור אליו לעולם וגם אם כן,אז לא עם אותו אדם,

זה מעפן לגמריי.

אני מתגעגעת אבל בחייאת מהזה מתגעגעת, זו לא מילה.

 

ל

א

 

מיל

ה.

 

רק לעצום לרגע עיניים לנתק את הלב לרגע ולשתוקשתוקשתוק

שתוק אתה.

געגוע מעפן.

פופ.

תישרף באוויר.

תנשמי שנייה,תנשמי.

שוש ילדה,שוש

הכל טוב,הכל בסדר.אף אחד לא קוטף את האצטרובל האחרון בעץ בחורשה במקומך.

הכבוד נשאר אח ורק לך.

לכי תהיי ילדה טובה,זאת שמסדרת מ6:40 בערב את חולצת התלבושת שלה התכלת או הורודה,

שתהייה מקופלת

מ גו ה צת .

ועלייה ינוח זוג גרביים לבן וליידן נעליים ורודות בובה או פיתה או פלאפל.סתם,לא פלאפל.

רק אם הוא כשר.

תהיי הטובה הזאת שניגשת לנטלה בכובד ראש ובכוונת הלב האדום שטמון בתוכך אחת

שנוטלת,מברכת  ו-אוכלת שניי פרוסות לחם עם גבינה וזית ועגבניה ומלפפון, אה,גם חביתה

וכוסשוקו.ואז הברכון,אוי  הברכוןן,בואו

 (")נברך יפה יפה כי האוכל היה טעים וצריך להודות לאלוקים.אזז רבותיי נברך(")

אז תסתמי אוזניים בשתיי אצבעות שלא מרוח עלייהן לק כי לק זה של גויים ואנחנו לא אוהבים

להידמות לגויים.

ואת העיניים תעצמי ותתנדני חזק חזק על הכיסא,כמעט תשברי אותו כי את עכשיו מברכת כמו ילדת

טובת ה.אלו-

קים.

ואז תשני עם המלאך הגואל ותקומי עם המלאך המעיר ותקפצי בחבל בהפסקה ותפלי מהריצות

ובמשחק של הקלאס תוותרי לשירה כי היא ילדה חדשה ומסכנה,צריך לקרב אותה,

שלא תידמה לגויים.

ותשני

ותאכלי

ותנוחי

ותברכי

ותסתמי

ויחראחיםאןחינדףאםראמחמ.

 

מאמראמ.

 

וזהו.תהיי פשוט ילדה טובה.בלי געגועים לשטויות.בלי גיטרות ושמיכות.בלי סודות אפלים

מתחת למשקפיים.

אע פשוט תהיי איזו חנה כזאת קטנה שלא מבינה מהחיים שלה מעבר לקו הכחול של החולצת

תלבושת.

מבולבל לי אלוקים.אני רוצה לעצום עיניים.

..,,,,,,,,
אני בוהה במקלדת ואין לי מה להגיד. נשמה שאת. באמת שאני אוהבת אותך.
..גיטרה אדומה
עבר עריכה על ידי גיטרה אדומה בתאריך כ' בחשון תש"פ 10:12


..כדור אש

מזדהה

 

זה אני מעורבבת מפעם והיום

 

 

בטח כשה ביחד זה קשה

..אלפאחורס.
כתבת אותי פה
ילדונת
מתפללת שיהיה לך טוב כמוך
⁦❤️⁩
אהובית שאת~גיטרה אדומה
אנחנו צריכות לדבר.
סמסי מתישהו
מבטיחה שאת אדם מוכשרשוברת גלים
וגם נשמעת מהממת

הרסת לי את הלב
נמ..גיטרה אדומה

זה נכתב ברגע מבולבל..

 

הלוואי ואזכה לבנות לך את הלב~.

אמןשוברת גלים
ה' יאיר לנו את הדרך.. תודה על החתימה שלך
גיטרה אדומהאחרונה
אני רק רוצה לדעת.פסידונית
לדעת זה ה-דבר הכי קשה לפעמים.משה


לא לדעת קשה הרבה יותרפסידונית
חצי אמתמשה

כשלא יודעים, אפשר ללכת עם "חור שחור" שמסתיר את היעד.

אבל לפעמים לא יודעים בכלל, כלומר אין בכלל מושג שעולם תוכן מסויים קיים - ולכן "מה שלא יודעים לא כואב", ביטוי ששמעתי מחייל ששירת איתי בבית ליד אי אז באמצע שנות האפס.

כשאנחנו יודעים משהוחדשכאן
גם אם הוא קשה, אנחנו יכולים לכמת אותו, להתכונן אליו, להיכנס לפרופורציות. לעומת זאת כשלא יודעים, הכל בלאגן אחד גדול לא נודע. ואפילו שיכול להיות שיהיה טוב.
קראתי איזה ספר שעשו מחקר על זהחדשכאןאחרונה
(נראלי בספר "מה זה משנה" של טלי שֶרוֹט)

רוב האנשים לא יודעיםימ''ל

מה זה להיות לבד.

אבל באמת באמת לבד.

שאין אף אחד שנוכח בחיים שלך.

אין מי שאכפת לו ומודע מה קורה איתך.

 

אולי יש כמה,

שכן צריכים אותך/ממך.

שאתה ממלא בשבילם משבצת,

אלו - אם אכפת להם, זה מאותה משבצת ותו לא.

 

ויש עוד כמה,

שנמצאים אי שם בעולם.

לכאורה קרובים (או לפחות נקראים),

הם בחיים, אבל שלהם. את שלך הם לא מכירים. 

 

יצא לי לחשוב:

אם משהו יקרה לך,

אחרי כמה ימים ימצאו גופה,

רק כי לשכנים לא יהיה נעים מהריח.

 

ומה אם,

מה שיקרה או קרה,

לא יפיק ריח כי לא תהיה גופה.

ואתה תמשיך להיות, ואף אחד לא ידע. 

 

יהיה בסדר....
אוף. אוף. אוף.
וואו.רצה לאש
אאוצ' ווואוכדור אש


זה היה כואב מידישוברת גליםאחרונה
ואני מבינה אותך מאוד
••רסיס.

שלב הנבילה, מכירים אותו?

אחרי שכאבת

ובכית

וכעסת

ונפגעת

 

עכשיו,

נבילה.

את כבר לא בוכה

את רק נובלת

הכל כאילו מתנהל כרגיל

את כאילו חוזרת לעצמך,

משחררת.

 

אבל בפנים את בנבילה אכזרית.

את נאכלת ונאכלת 

מבפנים.

את מכחישה ומתעלמת

אבל בפנים הבטן ממשיכה להכאיב

להתכווץ

הראש ממשיך לצעוק ולצרוח

הגרון עסוק בלא להקיא

 

וזה רק בפנים

בחוץ מה רואים. כלום

את את לגמרי

 

רק 

בלי הסיבה לחיות

 

בלי הסיבה לקום בבוקר

 

אז מה נשאר ממך?

כמה זמן עוד תשארי?

אוי טאטע!אחרונה
מזדהה קצת מהמקום שלי...
המון סיעתא דשמיא להשתחרר מזה ולפרוח מחדש!