ומה רע בזה?
מה רע בלבכות מגעגוע?
סימן שיש לך עוד רגש ונשמה
..גיטרה אדומה
עבר עריכה על ידי גיטרה אדומה בתאריך כ' בחשון תש"פ 15:03
נראלי אני גם מוחקת.היא גם ככה לא כאן יותר.גיטרה אדומה
יעשה לי טוב ממש.
..פטל.
רוחות החורף סוחפות אותי איתן אל תוך הגעגוע
ולפעמים מילים נוגעותדעתן מתחיל
.. ..
ולפעמים זה הדמעות שלך
שיורדות עם כל העצב הגדול
וכל מה שהיה, קצת השתנה
לא ידעת שאפשר כל כך לבכות
ולפעמים אתה בים סוער ורע
ומנסה להלחם עם הגלים
וחורף גם בלב כשהוא נורא כואב
זה רק אתה והניגון שמתנגן
כן, אתה יודע זה יחלוף
כבר ההית שם ושבת להיות
זו רק תקופה כזו, קשה לראות
עוד יבואו השעות הרגעות
כשלפעמים אתה בים סוער ורע
ומנסה להלחם עם הגלים
ואין מי שישמע, וגם בלב שקיעה,
זה רק אתה שמנגן את המילים
.. ..
ולפעמים זה הדמעות שלך
שיורדות עם כל העצב הגדול
וכל מה שהיה, קצת השתנה
לא ידעת שאפשר כל כך לבכות
ולפעמים אתה בים סוער ורע
ומנסה להלחם עם הגלים
וחורף גם בלב כשהוא נורא כואב
זה רק אתה והניגון שמתנגן
כן, אתה יודע זה יחלוף
כבר ההית שם ושבת להיות
זו רק תקופה כזו, קשה לראות
עוד יבואו השעות הרגעות
כשלפעמים אתה בים סוער ורע
ומנסה להלחם עם הגלים
ואין מי שישמע, וגם בלב שקיעה,
זה רק אתה שמנגן את המילים
.. ..
טאטעעעעעעע!אוי טאטע!
איך אמורים להתבודד בקור הזה?!
..מתנחלת גאה!
אין מילים לתיסכול
צריך ללכת רחוק רחוק רחוק
לאטום
צריך ללכת רחוק רחוק רחוק
לאטום
--רסיס.
שלוש שעות את בוכה. לעצמך.
בוכה באמת.
עם דמעות.
עם קול.
ואין הסבר.
ויש לבד.
לבד עצום.
לבד שלא ידעת שיש.
לבד הכי גדול שהיה לך אי פעם.
את נשארת לבד.
והפעם באמת.
אין
לך
אף
אחד
אפילו לא קצת.
כלום.
את מבינה את זה פתאום,
והדבר היחיד שאת רוצה זה להיעלם.
לא להיות.
לא להרגיש יותר.
לא להיות חלק מהעולם הזה.
שמתנכר אלייך כבר שנים.
שכלום בו לא קורה.
שכל מה שקורה בו פועל לרעתך.
ששום טוב לא בא אלייך.
כמה שתשתדלי ותתאמצי.
רק רע.
רע גדול ככ.
את מקיאה כבר יומיים כל דבר שאת מכניסה.
לא כי הפרעות.
כי את עצמך.
את עצמך את לא יכולה להכיל יותר.
את עצמך את רוצה להקיא.
את נאכלת בפנים.
אלוהים.
מה אני מבקשת ממך?
קצת טוב בתוך הטירוף הזה?
קצת רגיעה?
אני באמת לא יכולה עוד.
אני נפוחה מבכי וכאב.
כבר אין לי מה לבכות.
כבר נגמרו הדמעות.
מתי כבר תשחרר מתי
למה אתה חושב שיש בי עוד כוח
אני קרובה לקצה יותר מאי פעם.
תעזוב אותי. בבקשה
..,,,,,,,,
היא ליטפה לי את השיער לאט לאט, באצבעות קטנות של ילדה בת 4 ואמרה איזה שיער ארוך אולי איזה מאה פעם.
בסוף התייחסתי אליה. היא אמרה את יודעת את מי אני הכי אוהבת מהמשפחה שלך?! אמרתי, אהמממ
והיא אמרה אותך.
לא, היא אמרה, אותך!!
ואני צחקתי קצת, אמרתי לה, את בעצמך חמודית, ובאתי לתת לה חיבוק, היא נרתעה אחורה ואמרה, לא. אני לא.
רק את
והיה לי קווץ׳ בלב.
**
לא זוכרת מה חלמתי בלילה אבל אני זוכרת שהתעוררתי ואמרתי לעצמי לפני שהספקתי לפתוח עיניים שאני חייבת חייבת חייבת לחזור להיות צנועה ושזה כבר ממש לא מצחיק. ושכל החולצות שלי פתוחות עללה איסטור.
**
האנשים שאני הכי שונאת. הם אנשים שהכי אהבתי מתישהו.(יש מקרה חריג אחד. כמובן)
זה קשה לי. קשה לי אתכם אנשים.
**
אז הארגון שאני אקים יהיה ארגון לניצולי החרדים.
סופית.
**
בסוף התייחסתי אליה. היא אמרה את יודעת את מי אני הכי אוהבת מהמשפחה שלך?! אמרתי, אהמממ
והיא אמרה אותך.
לא, היא אמרה, אותך!!
ואני צחקתי קצת, אמרתי לה, את בעצמך חמודית, ובאתי לתת לה חיבוק, היא נרתעה אחורה ואמרה, לא. אני לא.
רק את
והיה לי קווץ׳ בלב.
**
לא זוכרת מה חלמתי בלילה אבל אני זוכרת שהתעוררתי ואמרתי לעצמי לפני שהספקתי לפתוח עיניים שאני חייבת חייבת חייבת לחזור להיות צנועה ושזה כבר ממש לא מצחיק. ושכל החולצות שלי פתוחות עללה איסטור.
**
האנשים שאני הכי שונאת. הם אנשים שהכי אהבתי מתישהו.(יש מקרה חריג אחד. כמובן)
זה קשה לי. קשה לי אתכם אנשים.
**
אז הארגון שאני אקים יהיה ארגון לניצולי החרדים.
סופית.
**
..גיטרה אדומה
בהצלחה בזה מאמי.
אני ממש רוצה להקים את זה איתך יחד.
אני ממש רוצה להקים את זה איתך יחד.
אני ממש רוצה אותך איתי בזה,,,,,,,,
גם אני רוצה אותי איתך בזהגיטרה אדומה
כמה נחמד תיאום הציפיות,,,,,,,,
גם אני רוצה אותך איתי היום בטלפון
בהחלטוסגיטרה אדומה
גם אני רוצה אותי איתך היום בטלפון
|מתחשמל מעוצמת קרינה|
ויתרתי על התענוג.
אווץ׳,,,,,,,,
תשכחי מהחתונה שלנו
זהו,רציתי להגיד לך שהההגיטרה אדומה
מדעתך שניפגש שבוע יותר קרוב אלי?
כל הזמן ירושליים ויש לי כבר חורים בבנק העצמי שלי.
ממש לא!!,,,,,,,,
חצופה.
תרחמי עלי!!גיטרה אדומה
חצופה.
ניניני,,,,,,,,
ולא מעניין אותי החור שלך,,,,,,,,
ואל תשכחי שיש לך חוב אליניייייייייעעעעעעעעעייייייייייגיטרה אדומה
מצחיק תנעל שלי
אז שהיא תצחק,,,,,,,,
כן אחכ קלטתי שזה יצא כמו שגיטרה אדומה
עבר עריכה על ידי גיטרה אדומה בתאריך י"ט בחשון תש"פ 17:00
נווו יאלדהה
❤.פעם הייתי ניקית
זה ארגון גאוני
(ואת כותבת מדהים)
..,,,,,,,,
נשמה טהורה שאת, חייכת אותי. ה ישמור אותך|לב|
הלוואי שנצליח איתו.
הלוואי שנצליח איתו.
..פעם הייתי ניקיתאחרונה
|לב|
אמן. נשמה שאת
..גיטרה אדומה
עבר עריכה על ידי גיטרה אדומה בתאריך כ' בחשון תש"פ 10:13
--רסיס.
לֹא הָיָה לִי טוֹב
כְּשֶׁהָיִית אִתִּי
אַתְּ רְחוֹקָה
מִלִּהְיוֹת
קְצָת שֶׁקֶט
בִּשְׁבִילִי
אֲנִי כּוֹעֵס
וּמְקַוֶּה שֶׁתִּכָּשְׁלִי
שֶׁתַּמְשִׁיכִי לִרְעֹד
וּלְפַחֵד מִשִּׁגָּעוֹן
אָמֵן
תִּשְׁאֲרִי
לְבַד
לְנַצֵּחַ
(אתה שורףלי שורףלי שורףלי
כמה רוע וכאב
כמה שנאה
כמה לבד
)
...ביחד ננצח
מרגיש לי שזה כרגע מה שנכון לעשות.
אם אני רוצה לשמור על קשר עם היישוב וכו,ואם אני רוצה לא להיות מנותקת זה מה שאני צריכה לעשות.
זה מה שנכון לי.אני מקווה רק שיש מקום.
ושהכול יהיה בסדר.
אם אני רוצה לשמור על קשר עם היישוב וכו,ואם אני רוצה לא להיות מנותקת זה מה שאני צריכה לעשות.
זה מה שנכון לי.אני מקווה רק שיש מקום.
ושהכול יהיה בסדר.
..ביחד ננצחאחרונה
אני לא מבינה איך לא ראיתי את זה עד עכשיו.
אני לא שייכת לשם.
אני אוהבת את המקום וזה מקום מדהים.
אבל זה לא המקום שלי.
אני לא שייכת לשם.
אני אוהבת את המקום וזה מקום מדהים.
אבל זה לא המקום שלי.
..שקיעה.
אמת כאובהאוי טאטע!
"וְדִכְוָתֵיהּ כְּתִיב בְּאֵלִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יט, יד): וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱלֹהֵי [ישראל] [צבאות]
כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּרִיתִי, שֶׁמָּא בְּרִיתֶךָ.
אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ, אָמַר לוֹ, מִזְבְּחוֹתַי, שֶׁמָּא מִזְבְּחוֹתֶיךָ.
וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב, אָמַר לוֹ נְבִיאַי, וְאַתְּ מָה אִיכְפַּת לָךְ,
אָמַר לוֹ וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְּשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ."
וזה על אליהו! מלאך הברית! איך זה ייתכן?!
אולי זה לא באמת על אליהו, וזה רק בא ללמד אותנו עלינו...
וזה כ"כ נכון, הרבה פעמים קנאות(גם בתוך הנפש) נגד דברים אפילו באמת רעים נובעת מפחד פשוט במסוה
למרות שאנחנו לא אנשים צבועים או משקרים לעצמינו, ככה זה
וזה ממש כואב ועצוב!
ומכיוון אחר לגמרי זה מעורר רחמים או ממלא תקווה אבל זה כבר לשרשור אחר
תייגתי ניקים שאולי יתעניינו, אז אם תויגתם ולא מעניין אתכם תרגישו בכיף להתעלם
כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּרִיתִי, שֶׁמָּא בְּרִיתֶךָ.
אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ, אָמַר לוֹ, מִזְבְּחוֹתַי, שֶׁמָּא מִזְבְּחוֹתֶיךָ.
וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב, אָמַר לוֹ נְבִיאַי, וְאַתְּ מָה אִיכְפַּת לָךְ,
אָמַר לוֹ וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְּשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ."
וזה על אליהו! מלאך הברית! איך זה ייתכן?!
אולי זה לא באמת על אליהו, וזה רק בא ללמד אותנו עלינו...
וזה כ"כ נכון, הרבה פעמים קנאות(גם בתוך הנפש) נגד דברים אפילו באמת רעים נובעת מפחד פשוט במסוה
למרות שאנחנו לא אנשים צבועים או משקרים לעצמינו, ככה זה
וזה ממש כואב ועצוב!
ומכיוון אחר לגמרי זה מעורר רחמים או ממלא תקווה אבל זה כבר לשרשור אחר
תייגתי ניקים שאולי יתעניינו, אז אם תויגתם ולא מעניין אתכם תרגישו בכיף להתעלם
אני תוהה לעצמי,,,,,,,,
אם התכוונת לקנאות במובן של קנאות על עקרונות וכדומה..
כן, כמו אצל אליהו...אוי טאטע!
למרות שבנפש זה לא בדיוק ככה
יותר מורכב
אולי הרגשת סתירה בין חלקים/זהויות שונות
יותר מורכב
אולי הרגשת סתירה בין חלקים/זהויות שונות
אה,,,,,,,,
זה נכון. זה ממש נכון. וזה כואב מאד מאד
הדוגמא הכי עיקרית שאני יכולה להביא לך זה החרדים, (הנושא האהוב עלי
) שהם קנאים כל כך! כל כך
וזה מפחד. ורק מפחד
הדוגמא הכי עיקרית שאני יכולה להביא לך זה החרדים, (הנושא האהוב עלי
) שהם קנאים כל כך! כל כךוזה מפחד. ורק מפחד
כלומר, הדרך שלהם היא קנאות,,,,,,,,
ויש בה הגיון מעט.
זה לא כולם כמובן...אוי טאטע!
לגלות את זה בתוך עצמי זה יותר מטלטל אפילו
קל להגיד על אחרים שהם מפחדים וזה לא אמיתי
לגלות את זה בתוך עצמך...
קל להגיד על אחרים שהם מפחדים וזה לא אמיתי
לגלות את זה בתוך עצמך...
זה לא עניין של פחד. וזה לא שלילי לעיתים,,,,,,,,אחרונה
למצוא את זה בתוכינו זה אכן לא כיף גדול
--רסיס.
כואבלי כואבלי כואבלי כואבלי
די.
אתה מתיש אותי כבר.
אני לא יכולה לנשום.
די כבר לרסק ושוב לרסק ושוב לרסק.
למה מרגיש שכל הייסורים שבעולם באים עליה?
יש לך סיכוי להנצל,פנקס
רמז דק במילים כתובות, ועוד אחד עבה יותר, ועוד.
רוצים אותך, קוראים לך לצאת החוצא, את יודעת, ילדה, יש לך סיכוי להנצל. את רק צריכה שמישהו יצעק עלייך , ישבור אותך מבפנים, יטלטל את הלב האטום שלך, יפקח את העיניים העצומות שלך, יוציא ממך דמעות של אמת.
את לא מסוגלת לעשות את זה לעצמך, זה כואב מידי, וזה דורש שינוי טוטאלי, לא תוכלי אחר כך להתנדנד יותר, לא יהיה יותר באמצע בין שני עולמות, ואין לך כח לעשות שינוי, אין לך כח.
פעם פעם היו לך כוחות, השתנת מקצה לקצה, עשית לעצמך טוב. היום את כל הזמן מרחפת באמצע, לא רע מידי, לא טוב מידי; וזה הכי גרוע, את יודעת.
את רוצה לצעוק לעזרה, שמישהו יתלוש אותך מהבועה הזאת, אבל הכל רגיל, הכל רגיל, אף אחד לא קורא אותך בין השורות, ספק אם מישהו בכלל קורא אותך.
למה בכלל רוצים אותי?
אני צריכה שיחה טובה. טוב?
רוצים אותך, קוראים לך לצאת החוצא, את יודעת, ילדה, יש לך סיכוי להנצל. את רק צריכה שמישהו יצעק עלייך , ישבור אותך מבפנים, יטלטל את הלב האטום שלך, יפקח את העיניים העצומות שלך, יוציא ממך דמעות של אמת.
את לא מסוגלת לעשות את זה לעצמך, זה כואב מידי, וזה דורש שינוי טוטאלי, לא תוכלי אחר כך להתנדנד יותר, לא יהיה יותר באמצע בין שני עולמות, ואין לך כח לעשות שינוי, אין לך כח.
פעם פעם היו לך כוחות, השתנת מקצה לקצה, עשית לעצמך טוב. היום את כל הזמן מרחפת באמצע, לא רע מידי, לא טוב מידי; וזה הכי גרוע, את יודעת.
את רוצה לצעוק לעזרה, שמישהו יתלוש אותך מהבועה הזאת, אבל הכל רגיל, הכל רגיל, אף אחד לא קורא אותך בין השורות, ספק אם מישהו בכלל קורא אותך.
למה בכלל רוצים אותי?
אני צריכה שיחה טובה. טוב?
למות בעודך חי-מחשבות על מוותכדור אש
מוות
חור שחור
שבולע לשם חיות
אפשר גם לחיות ולהיות מתים
אם אתה חי בלי חיות
ואפשר גם להיות מת לדקה
או לשעה
או לכמה שעות
ובמצבים קשים יותר לכמה ימים\חודשים שבועות
וזה עצוב מאד
וזה נורא
ואני לא רוצה למות אפילו לדקה אחת
ואני יעשה הכל בשביל שלא יישאר לי דקה של מוות
באמת?
ומה רע למות לדקה?
אני יגיד לך מה רע
אפשר להתמכר לחושך ולעצבות ולרע
זה מוזר
אבל זה קורה
אז אנחנו לא צריכים להרשות לעצמינו שזה יקרה
הבנתם?
הבנת את בעצמך?
יופי
ואני בכלל לא רוצה לדבר על אנשים שמתים באמת
כי אז העצבות תשתלט עלי ואני אוכל לטבוע בה
אשמח לתגובות, אפילו אם רק קראתם ואין לכם מה להגיד
..כדור אש
מוות?
שוב מוות?
מה נזכרת בזה עכשיו?
קראתיאוי טאטע!אחרונה
אפשר גם להיות מת המון זמן עם תקווה ואמונה
תחית המתים מן התורה
רק צריך להחזיק חזק
מניסיון...
תחית המתים מן התורה
רק צריך להחזיק חזק
מניסיון...
זה כואב.רק להיום
א וְשַׁבְתִּי אֲנִי וָאֶרְאֶה אֶת כָּל הָעֲשֻׁקִים אֲשֶׁר נַעֲשִׂים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם, וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם. ב וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ, מִן הַחַיִּים אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה. ג וְטוֹב מִשְּׁנֵיהֶם אֵת אֲשֶׁר עֲדֶן לֹא הָיָה, אֲשֶׁר לֹא רָאָה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הָרָע אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ
כל כך הרבה אנשים עשוקים
מכאבי החיים
מפגמי החולים
מטעויות של אנשים
ומרשעות של אחרים
מתנקזים
לובשים מסכות
ומקלדות
ומקלידים
את ליבם
במקום היחיד שנשאר להם
שנושא כאב עד בלי די
סיפורים על סיפורים נאספים כאן
ואי אפשר עוד לסבול אותם
אלוהים
אייכה?!
תראי את כל פגרי האנשים
צל החיים
שפופים
הם באים לכאן
שפופים
הם מתאספים
מתחפשים
למי שהם לא יכולים להיות
חיים חיים של אחרים
כולם בניך
כולם תחת אחריותך
איך עשית להם דבר כזה?!
מה יעשה האיש ולא יחטא?
ומה תעשה האישה, מי ישמע צעקתה?
זמנים נואשים
מביאים למעשים נואשים
מביטים ונזכרים
ולא מצליחים להבין
איך עשינו
מי אלה שבתמונה?
מי כתב את הדברים האלה
מי אני
היאוש הזה
מחמם את כל הגוף
בנוזל קפוא
כל הטעויות האלה
שמתנקזות לפה
מראה
לעצמנו
לאן הפצע שלנו
גלגל אותנו
אנחנו מדממים
גוססים
חלקנו מעדיפים לגסוס כאנשים רעים
וחלקנו כאנשים שנראים טוב ומתחכמים
לחזור לעולם ההוא?
לעולם לא
מה נשאר לי שם
רק אש ודם
בנאדם
כל הדמעות של הדור הזה
הטהורות שבהן
ירדו בזמן שאנשים כאן הקלידו
אלו הדמעות שיבנו בית חדש
דמעת הרצוצים
יתומים אנחנו
לא תענה!
לא תענה?!?!?! אבא?!?
סליחה.
ממך.
על השריטות ששרטתי.
על מי שרציתי להיות
איתך.
את טובה ממני
הלואי והחיים שלך מכאן
יהיו הכי טובים שאפשר.
אוהב אותך.
וואומעניןאחרונה
**שוליינית
כי פתאום הכל בא יותר בנחת
הלב נפתח
פתאום מרשה לעצמו לאהוב אנשים
להתפעל מהעולם
מה שקורה מתקבל יותר בקלות
רגיעה כזאת
לא אדישות
הלב נפתח
פתאום מרשה לעצמו לאהוב אנשים
להתפעל מהעולם
מה שקורה מתקבל יותר בקלות
רגיעה כזאת
לא אדישות
יס מן. מחשבןת,,,,,,,,
זה המחשבות שלי, אז אם אתם לא בעניין מחשבות תדלגו
יס.
אדם עושה בחירה, הוא עושה קאט לצד אחד בחייו. הוא עוזב משהו א׳ ועובר למשו ב׳
אדם עושה בחירה. והוא לא יכול לחזור. (אלא אם הוא בדור מטורף של אנשים מטורפים)
לחפש את עצמך, זה מקסים, זה אפילו ממש ממש נהדר,
כשאתה בן 18. או 19 או 21
יש גיל שבו אדם זורק את מה שיש לו, כל מה שיש לו ומנסה לבנות מחדש. קוראים לזה גיל ההתבגרות.
אני רוצה אותי. אני מי אני.
והוא חוזר, כמעט תמיד לאיפה שהוא היה.
אם הוא חילוני, אחרי צבא טס להודו, לובש פשמינות עןשה סמים רואה ירוק שומע מוש בן ארי עושה רסטה. קרחת. קעקוע.
מחפש.
ואז חוזר נרשם לאונברסיטה.
זהו.
אם הוא חרדי, זה קצת מסתבך, כי די אסור לבדוק וממש אסור לכפור. וגיל ההתבגרות זה גיל של כפירה. כפירה בעצמי, כפירה באמון עיוור שנתתי בכל אחד כל הזמן, כפירה בחיים, כפירה בטוב. כפירה.
אמר לי איש חינוך, לחרדים אין נוער מתמודד. כי אם הוא מתמודד הוא כבר לא חרדי. נורא.
נורא ואיום(למרות שזה נאמר בשלושת רבעי ציניות כדי להרגיז אותי.)
אז הוא לא בודק. והוא נשאר ילד. תמים, תמים, תמים. (מנוצל. מנצל. מנוצל. מנצל.)
וההתפתחות שלו סופר סופר נמוכה מבחינה רגשית, ומבחינת המיינד שלו, הוא על הפרצוף כי הוא לא יכל להשתחרר ולחזור.
ואם הוא חרדי ויש לו נשמה של רוק אנד רול. מה לעשות?! יש גם כאלה |כן, כן|. הוא בועט והוא מחפש, והוא זורק הכל, והוא מעשן והוא רואה סרט, ובחורה, והוא נבהל מעצמו ושותה קצת ומחפש.
תהליך מופלא.
וחוזר. הוא חוזר כי זה הטבע שלנו.
זה הטבע.
(אלא אם האיש נפגע ולא ישוב למקום שפגעו בו..)
נחזור להתחלה. אדם בוחר בחירה, קאט.
התחתנת, מזל טוב. יש לך אישה ואתה לא חופשי כבעבר.
נולד לכם ילד מזל טוב, תגדל אותו, תפרנס אותו, תעצים אותי תפתח אותו.
אוקי.
כל הסיפור של נועה ויובל, אני שונאת שמתעסקים בחיים של אנשים אחרים, כאילו בקושי עם עצמי אני מסתדרת אז עם החיים שלהם?
אבל שראיתי את זה עשה לי קווצ׳ ודמעות בעיניים.
זה נהדר לחפש. אבל עשית בחירה. אתה לא יכול, מבחינה מוסרית לעשות צעד שהוא נהדר, ונשמע מעולה ונראה עוד יותר טוב, על חשבון נפשות.
זה לא "להרוס בית" זה יפה מדי, זה ציורי מדי, לא שומעים את הקולות של הריסוק.
זה לקחת ילד, שלך. ולרצוח אותו. זה לקחת ילד מתבגר שכל מה שיש לו זה אמון שגם ככה מאד מאד שברירי ובגיל הזה הוא קריטי,
הוא לא סומך על אף אחד חוץ ממך. אתה הורה שלו! אתה הבית שלו! אתה המפתן שלו! אתה השומר הפרטי שלו, ששומר עליו שלא יקרה לו כלום.
אתה זה שחינכת אותו כל חייך לנושא מסויים, והוא מאמין בו ובך מאד.
ואתה בא. ואומר, אני רוצה לחפש את עצמי.
ושובר את זה. את האמון. את הילד.
נחזור קצת.
ילד מבית חרדי יחפש ןיחזור כי יש לו בסיס.
יש לו אמונה. גם אם הוא לא מאמין באמונה שלו, היא קיימת אצלו, היא שלו.
ילד שיש לו אמת מאד מאד גדולה אצל אמא ואבא בא ואומר אני האמנתי בזה גם וזה שטות. זה בום.
זה בום לבטן, זה בוקס
אין לי מילים.
אשה שהקריבה את כל חייה, כל חייה למטרה. שבשביל המטרה היא הביאה את הילדים האלה.
החיים האלה מתנפצים עליה. החיים הקודמים,
ההקרבה!!
יואו
ההקרבה. היא אשכרה הקריבה את עצמה ומה?! מה קורה??
הילדים שלה מתנפצים לה בפנים,
אין להם סיבה להאמין.
אין לי מילים
אני לא חושבת שאני ראויה להגיד את זה אבל אני ממש ממש מקווה שיהיה להם טוב.
ועוד משו,
אולי יש ליובל נשמה ממש גבוהה וזה ניסיון שה נתן לו. הרי לא הגיוני שהוא החזיר כל כך הרבה אנשים אם הוא לא האמין, ואם הוא כל כ ך האמין עד שהוא הצליח להחזיר כל כך הרבה אנשים, אז זה משו שהוא גדול מדי בשביל למחוק ברגע.
ומוסריות זה בכלל נושא אחר. לא מצליחה להבין אותו.
יס.
אדם עושה בחירה, הוא עושה קאט לצד אחד בחייו. הוא עוזב משהו א׳ ועובר למשו ב׳
אדם עושה בחירה. והוא לא יכול לחזור. (אלא אם הוא בדור מטורף של אנשים מטורפים)
לחפש את עצמך, זה מקסים, זה אפילו ממש ממש נהדר,
כשאתה בן 18. או 19 או 21
יש גיל שבו אדם זורק את מה שיש לו, כל מה שיש לו ומנסה לבנות מחדש. קוראים לזה גיל ההתבגרות.
אני רוצה אותי. אני מי אני.
והוא חוזר, כמעט תמיד לאיפה שהוא היה.
אם הוא חילוני, אחרי צבא טס להודו, לובש פשמינות עןשה סמים רואה ירוק שומע מוש בן ארי עושה רסטה. קרחת. קעקוע.
מחפש.
ואז חוזר נרשם לאונברסיטה.
זהו.
אם הוא חרדי, זה קצת מסתבך, כי די אסור לבדוק וממש אסור לכפור. וגיל ההתבגרות זה גיל של כפירה. כפירה בעצמי, כפירה באמון עיוור שנתתי בכל אחד כל הזמן, כפירה בחיים, כפירה בטוב. כפירה.
אמר לי איש חינוך, לחרדים אין נוער מתמודד. כי אם הוא מתמודד הוא כבר לא חרדי. נורא.
נורא ואיום(למרות שזה נאמר בשלושת רבעי ציניות כדי להרגיז אותי.)
אז הוא לא בודק. והוא נשאר ילד. תמים, תמים, תמים. (מנוצל. מנצל. מנוצל. מנצל.)
וההתפתחות שלו סופר סופר נמוכה מבחינה רגשית, ומבחינת המיינד שלו, הוא על הפרצוף כי הוא לא יכל להשתחרר ולחזור.
ואם הוא חרדי ויש לו נשמה של רוק אנד רול. מה לעשות?! יש גם כאלה |כן, כן|. הוא בועט והוא מחפש, והוא זורק הכל, והוא מעשן והוא רואה סרט, ובחורה, והוא נבהל מעצמו ושותה קצת ומחפש.
תהליך מופלא.
וחוזר. הוא חוזר כי זה הטבע שלנו.
זה הטבע.
(אלא אם האיש נפגע ולא ישוב למקום שפגעו בו..)
נחזור להתחלה. אדם בוחר בחירה, קאט.
התחתנת, מזל טוב. יש לך אישה ואתה לא חופשי כבעבר.
נולד לכם ילד מזל טוב, תגדל אותו, תפרנס אותו, תעצים אותי תפתח אותו.
אוקי.
כל הסיפור של נועה ויובל, אני שונאת שמתעסקים בחיים של אנשים אחרים, כאילו בקושי עם עצמי אני מסתדרת אז עם החיים שלהם?
אבל שראיתי את זה עשה לי קווצ׳ ודמעות בעיניים.
זה נהדר לחפש. אבל עשית בחירה. אתה לא יכול, מבחינה מוסרית לעשות צעד שהוא נהדר, ונשמע מעולה ונראה עוד יותר טוב, על חשבון נפשות.
זה לא "להרוס בית" זה יפה מדי, זה ציורי מדי, לא שומעים את הקולות של הריסוק.
זה לקחת ילד, שלך. ולרצוח אותו. זה לקחת ילד מתבגר שכל מה שיש לו זה אמון שגם ככה מאד מאד שברירי ובגיל הזה הוא קריטי,
הוא לא סומך על אף אחד חוץ ממך. אתה הורה שלו! אתה הבית שלו! אתה המפתן שלו! אתה השומר הפרטי שלו, ששומר עליו שלא יקרה לו כלום.
אתה זה שחינכת אותו כל חייך לנושא מסויים, והוא מאמין בו ובך מאד.
ואתה בא. ואומר, אני רוצה לחפש את עצמי.
ושובר את זה. את האמון. את הילד.
נחזור קצת.
ילד מבית חרדי יחפש ןיחזור כי יש לו בסיס.
יש לו אמונה. גם אם הוא לא מאמין באמונה שלו, היא קיימת אצלו, היא שלו.
ילד שיש לו אמת מאד מאד גדולה אצל אמא ואבא בא ואומר אני האמנתי בזה גם וזה שטות. זה בום.
זה בום לבטן, זה בוקס
אין לי מילים.
אשה שהקריבה את כל חייה, כל חייה למטרה. שבשביל המטרה היא הביאה את הילדים האלה.
החיים האלה מתנפצים עליה. החיים הקודמים,
ההקרבה!!
יואו
ההקרבה. היא אשכרה הקריבה את עצמה ומה?! מה קורה??
הילדים שלה מתנפצים לה בפנים,
אין להם סיבה להאמין.
אין לי מילים
אני לא חושבת שאני ראויה להגיד את זה אבל אני ממש ממש מקווה שיהיה להם טוב.
ועוד משו,
אולי יש ליובל נשמה ממש גבוהה וזה ניסיון שה נתן לו. הרי לא הגיוני שהוא החזיר כל כך הרבה אנשים אם הוא לא האמין, ואם הוא כל כ ך האמין עד שהוא הצליח להחזיר כל כך הרבה אנשים, אז זה משו שהוא גדול מדי בשביל למחוק ברגע.
ומוסריות זה בכלל נושא אחר. לא מצליחה להבין אותו.