להתרסק לתוך העולם הזה מכאלה אורות גבוהים,זה רע ומסוכן.
אור גבוה
ועוד אור גבוה
ועוד בום
והכל מתנפץ בידיים
|זכוכיות|
אין מקום להכיל
כי האמת
לא נמצאת לי על הספר
מתחת ליד.
והריקודים לא מתחת לעיניים.
~~
.7085-4/-28גיטרה אדומה
זה ההזדמנות האחרונהאוי טאטע!
ובכל זאת אני הולך לישון
מה יהיה איתי?
נקווה ונתפלל שטוב
מה יהיה איתי?
נקווה ונתפלל שטוב
אלתרמןאריתמיה
שֶׁקֶט, חֹשֶׁךְ, אֵין אָדָם. כְּלֵי הַבַּיִת לְבַדָּם.
רָעֲדוּ כֻּלָּם בְּיַחַד קְצָת מִקֹּר וּקְצָת מִפַּחַד.
רָעֲדוּ כֻּלָּם בְּיַחַד קְצָת מִקֹּר וּקְצָת מִפַּחַד.
תרצה אתראריתמיה
רוֹצָה אֲנִי בַּגֶּשֶׁם שֶׁיִּהְיֶה לִי לְמַתַּת.
רוֹצָה אֲנִי בַּמַּיִם שֶׁיִּהְיוּ לִי לַמִּפְלָט.
רוֹצָה אֲנִי בַּמַּיִם שֶׁיִּהְיוּ לִי לַמִּפְלָט.
""אריתמיהאחרונה
שִׁקְטִי, שִׁקְטִי, רוּחִי.
כָּל הַבְּרִיּוֹת לְבַדָּם בָּעוֹלָם.
לְכֻלָּם לֹא נָעִים וְקַר.
כָּל הַבְּרִיּוֹת לְבַדָּם בָּעוֹלָם.
לְכֻלָּם לֹא נָעִים וְקַר.
...אלפאחורס.
התקופה הזאת נראית לי כמו פשמיכה דהויה
ופעם היה לי צבעוני
כולנו הפכנו לצל
אפילו לא של עצמנו
המצאנו עצמנו חדש
.
.
.
אני שונאת חיוכים מאולצים\
ונפלטים לי כאלה כל הזמן
נימוס
#1 לומדת
#2 מבזבזת זמן על כיף שלא כיף כי אני מבזבזת זמן
#3 לומדת
#4 שוכחת את לומדת#1 מרוב שלומדת
מה עושים
מהססים
מה עושים
מטוסים
שאין להם איפה לנחות
יש ימים כאלה
שהם שגרה
ואני לא עצובה איתה
ולא אושר
ויש לי רק כמה ימים
של
עשרים וארבע שעות
יהיה טוב
טוב מטוב
טוב מאוד
מאיר
אתה טיול
ט
י
ו
ל
הנה
למדתי להעריך
רוגע
ומחר
כשהצבא יפשוט מדיו
ליבנו יעבור מדום
וירקוד
אם
רק אם
אולי עדיף בלי אם
י
..הסטוקרית
איך את כותבת ככה. איך.
...אלפאחורס.
את יודעת שכמעט הכל זה ציטוטים של שירים, כן?
באמת איךפליאה.אחרונה
()פיצוחית
"זה לא קשור לכללים, או חוקים. זה קשור לזה שכשאתה רוצה שיבינו אותך, אתה מדבר מובן"
.
...ברבור שתקן
סיגריה 2 חנקה אותי.
אני לא יודעת מה שאפתי, אבל זה הרגיע אותי.
מקווה לשמור על המספר
ועל הספירה
מקווה
להמשיך. ללכת.
בלי קווץ' בלב.
ופתחתי את השיער, והייתי כולי אפופה עננים של סיגריות ועשן.
ואיך.
לעזאזל איך.
ו
הלב
פשוט פועם
ריגוש טוב
ריגוש נכון
נכון?
מוזיקה
וזהו.
זה האווירה.
עיניים.
יש עיניים שקשה להסתכל להם בעיניים.
ויש עיניים
שאתה מביט בהם
בחוסר שימת לב.
כי העיקר זה המילים.
אני לא מאמינה בעיניים
אני מאמינה במילים
אם כי
עכשיו
זה מקשה עלי לסנן
למספר תוצאות אפשריות
נמוך יותר
ובחיי
יש יותר מדי תוצאות אפשריות
אני לא יודעת מה שאפתי, אבל זה הרגיע אותי.
מקווה לשמור על המספר
ועל הספירה
מקווה
להמשיך. ללכת.
בלי קווץ' בלב.
ופתחתי את השיער, והייתי כולי אפופה עננים של סיגריות ועשן.
ואיך.
לעזאזל איך.
ו
הלב
פשוט פועם
ריגוש טוב
ריגוש נכון
נכון?
מוזיקה
וזהו.
זה האווירה.
עיניים.
יש עיניים שקשה להסתכל להם בעיניים.
ויש עיניים
שאתה מביט בהם
בחוסר שימת לב.
כי העיקר זה המילים.
אני לא מאמינה בעיניים
אני מאמינה במילים
אם כי
עכשיו
זה מקשה עלי לסנן
למספר תוצאות אפשריות
נמוך יותר
ובחיי
יש יותר מדי תוצאות אפשריות
..,,,,,,,,
איזה כתיבה.. בהצלחה עם מה שלא יהיה
וואו.פליאה.אחרונה
ואני דוקא כן מאמינה בעיניים
..פליאה.
זה המחנק הזה,שהבטן נהפכה למערבל בטון של רגשות.
רציתי לכתוב או לספר למישו, רציתי לומר הכל.גמגמתי כמו דג..
דג.איזה יום דג.ואומרים שאני דגה.
זה השבוע הנוראי הזה שחיפשתי עניים ולב.
עניים כאלה מתגעגעות כמו שלה ושלה.
פףף ענים.הפעם האחרונה שהעזתי שמישו יסתכל בעניים.
ואופ כמה אני אוהבת אותה אלוהים,והיא לא התקשרה.
היא אמרה שהיא אוהבת אותי,כל פעם אומרת. קשה לי להכיל.
וכשהיא איתי היא שופכת עליי אהבה בכמויות שאפשר לאחסן בצנצנת.
אז שדיברנו והיא שלפה סיגריה.היא הסתכלה עליי במתיקות שלה.
ודיברתי.ושפכתי, מה שהצחלתי. והיא לחשה מילים מרפאות.
אמיתי לי מידיי.קמתי והלכתי בלי לומר כלום. ואחכ חזרתי למצוא אותה.
ואז.יום אחכ שנפגשנו בתפילה. למרות כל החרדות שלי ושלה.
היא כבר היתה אחרת.וחלמתי עליה בלילה.וחיכיתי ולא.
ורק עדין שהיא מתקשרת אני מפרפרת.
ואז יום ראשון.אולפנא.יאיי.ככה שבוע שעבר כמו סיוט. וברחתי מפה לשם.
הגעתי בערב.הייתי חולה.באמת חולה.בגוף ובנפש.
והם קולטות.לפי העניים,והדיבור. ופתאום כולם דןאגים לי. אה איפה הייתם איפה.
וחנוק לי,וחייבת לברוח. רחוק רחוק רחוק.לאידעת לאיפה.
רקלאלבכותרקלאלבכותרקלאלבכות
ובית.שןב בית. צריך להיות בסדר.
ושוב הם כועסים.ואוף זה בגללי.אוף איתי.
ישסניף.לא הולכת.רציתי לצאת. ישבתי בגינה כמו הפרחחים האלה.
מיציתי.ישבתי מתחת לאיזה עץ.התבודדתי מלא.
פשש צדיקה את.עאלק.שקרנית.
ושבת נסעתי.וואו טירופ.לא באלי עוד מחר.
(וכל הזמן היא היתה שם,ושחכה.וחיכיתי.
ולא.
אוף
מה יהיה איתי
מה)
..פליאה.אחרונה
עבר עריכה על ידי פליאה. בתאריך כ"ו באב תש"פ 09:54
..מזמור לאל ידי
תמיד כשאני חושב עליו
העיניים שלי יבשות
ואני תוהה לעצמי,
האם ביקום אחר אנשים בוערים מאהבה
ולא מפחד.
הלוואי.
העיניים שלי יבשות
ואני תוהה לעצמי,
האם ביקום אחר אנשים בוערים מאהבה
ולא מפחד.
הלוואי.
האמכדור אש
אני לא אוהבת לעשות דברים שאני לא אוהבת לעשות
אז למה את עושה אותם?יהיה בסדר....
כי את אוהבת את התוצאות?
כן
כדור אשאחרונה
ליםרק להיום
כל הנחלים הולכים לים
וכל הנאכלים
נשפכים
לים
הכל מתנקז לים הגדול
אבל זה לא באמת לים עצמו
אלא לחופו של ים
לגעת ולא לגעת
כי ממש על שפת הים
יש ניגודיות
בין מה שבחוף
ומה שבים.
הלואי שאהיה ים.
אבל אני בחוף
נשפך
ונעצר שם
צופה
מביט
משתגע
רוצה ולא יכול.
אני אברהם שמביט על סדום
ורוצה להיות בתוך ההפיכה
לא מתפלל על עשרה צדיקים
אלא מתפלל שלפני שתחרב העיר
אספיק קצת להנות מחוקיה
מחוסר המוסכמויות שאנחנו מכירים
ואחרי המבול
שישטוף אותי לים
במוקדם או במאוחר אגיע לים
הנמוך בעולם
או לים הגדול
וכל הנאכלים
נשפכים
לים
הכל מתנקז לים הגדול
אבל זה לא באמת לים עצמו
אלא לחופו של ים
לגעת ולא לגעת
כי ממש על שפת הים
יש ניגודיות
בין מה שבחוף
ומה שבים.
הלואי שאהיה ים.
אבל אני בחוף
נשפך
ונעצר שם
צופה
מביט
משתגע
רוצה ולא יכול.
אני אברהם שמביט על סדום
ורוצה להיות בתוך ההפיכה
לא מתפלל על עשרה צדיקים
אלא מתפלל שלפני שתחרב העיר
אספיק קצת להנות מחוקיה
מחוסר המוסכמויות שאנחנו מכירים
ואחרי המבול
שישטוף אותי לים
במוקדם או במאוחר אגיע לים
הנמוך בעולם
או לים הגדול
אוףמשיח נאו בפומ!
אוף
אוף
בא לי &₪@#*@#&
אוף
בא לי &₪@#*@#&
..מתנחלת גאה!
אחותך עוד מעט תיהיה בגובה שלך
ולא עוד הרבה זמן- בגיל שלך.
•••
אני מקווה שאת מארחת אותה יפה שם, היא לא רגילה להיות לבד בתוך בית קברות חשוך.
אולי את המפגש שכבה נעשה לידכן, אתן כל-כך חסרות.
(ואיך אפשר להתרגל לדבר בלשון רבים בלי לבכות עד כלות כוחות)
ולא עוד הרבה זמן- בגיל שלך.
•••
אני מקווה שאת מארחת אותה יפה שם, היא לא רגילה להיות לבד בתוך בית קברות חשוך.
אולי את המפגש שכבה נעשה לידכן, אתן כל-כך חסרות.
(ואיך אפשר להתרגל לדבר בלשון רבים בלי לבכות עד כלות כוחות)
סביוןאחרונה
..רצה לאש
|מלל|
..בימאית דמיונות
למדנו בכיתה מספר "חובות הלבבות"
שער עבודת האלוקים.
אני ועוד כמה חברות נתקענו על הקטע שהוא אומר :"...כי כוונת כל מטיב לזולתו מבני-אדם הוא לתועלת עצמו תחלה...."
וכל הפירוט....
ולי זה ממש הציק.
האם אין דבר כזה שאני או בנאדם אחר עושה טוב למישהו פשוט כי הוא רוצה לעשות טוב???
ולא מתוך אנוכיות ואגואיזם?
האם ה' ברא אותנו יצורים אנוכיים חסרי רצון לעשות טוב למישהו שהוא לא *אני*?
זה ממש הציק לי.הפריע לי.סיננתי את זה בכח
וכמו כל דבר שמתאמצים לסנן,הוא קפץ שוב ושוב.
אבל אז בשיעור שאחריו,
המשכנו את מה שהוא פירט ב "טובת החזק על החלש",
שהוא אומר "...בעבור חמלתו עליו ושהוא כואב על עניינו".
כלומר,לאדם שמטיב לאדם אחר-שבמשהו מסוים הוא יותר "חזק" ממנו (יכול להיות בלימודים,בזיכרון,בניידות,בהכלת רגשות ועוד)-
יש חמלה על אותו "חלש",
ה' ברא לו רחמים.
ולמרות שגם הוא נהנה מן הטובה הזו שהוא עושה עם חברו,
בכך שהוא מסיר מעצמו את הכאב על מצבו של החבר,
הוא עשה זאת כדי להטיב עם החבר.
כאב לו על מצבו של חברו.
(גם אם זו טובה קטנה, זה היה כאב קטן וכמעט בלתי מורגש שהניע אותו).
זה רגש טוב,
ולא אנוכי!
כי אם האדם היה אנוכי לגמרי,
הוא לא היה מצטער על מצבו והרגשתו הלא-טובים של חברו.
קיצור,
למרות שיש באדם תכונות אנוכיות ושליליות,
ישבו המון טוב,
והוא רוצה לעשות טוב,
והוא אפילו נהנה מזה.
אבל,ברור שצריך לעבוד על לגלות את הטוב הזה,
זה משהו שנובע מהבפנים-בפנים של האדם,
איפה שנמצאת הנשמה.
וזה מקום שקשה לגלות אותו בעולם שבו מקום זה מוסתר מאוד.
אני מקוה מאוד שלא העוותי את האמת.
אם זה לא אמת,מן הסתם התובנה הזו לא תתישב לי על הלב להרבה זמן....
או שאולי כן?
אלוקים יודע איך הלב מסנן תובנות
הם לא מסכימים לי לנסועתודה להשם
הם טוענים שחזרתי פעם קודמת בדיכאון ולקח לי חצי שנה לחזור לעצמי.. זה נכון,אבל הם הם לא מבינים שהייתי בדכאון מלחזור לכאן לכלום ולשום דבר שבבית הספר
ככל שאני יותר זמן לא שם אני יותר נאבדת לעצמי ויותר מנותקת מהרגשות שלי...
אולי אם אסע הצליח שוב להתחבר לעצמי ולרגשות...
אמן!
ככל שאני יותר זמן לא שם אני יותר נאבדת לעצמי ויותר מנותקת מהרגשות שלי...
אולי אם אסע הצליח שוב להתחבר לעצמי ולרגשות...
אמן!
.............עלומה!
עבר עריכה על ידי עלומה! בתאריך ב' בחשון תש"פ 20:06
כלום
.....עלומה!
לפעמים אני רוצה לעזור לכל העולם
אבל אי אפשר
אי אפשר שתמיד זו תהיה טובתם של כולם
לפעמים זה בא על חשבון מישהו או משהו
זה הזקנה שפגשתי באוטובוס
והיא סיפרה לי שאחותה חולה
ושכיף להיות בפנסיה
זה הזקן שניגנתי לו יום אחד בבית חולים
שסיפר לי שבריא הוא כבר לא יהיה
אז איחלתי לו שימשיך להיות שמח
והוא הבטיח שימשיך
זה הילדון הקטן הזה שמסתבך תמיד בחיים
ותמיד עליו כולם צועקים
זה החברה שלי שההורים שלה רוצים להתגרש
ואח שלה שמחיל להסתבך
זה אמא שלי שלפעמים נורא עצובה
וסבתא שלא קולטת בכלל שסבא נפטר לפני שנה
זה עצב תהומי
אי אפשר לעמוד בזה
ואנשים חמודים ברחוב
יש המון מהם
אנשים טובים כאלה
מתוקים
אני פשוט אוהבת אנשים
כמו שאתם
אנשים פשוטי העם
ואנשים מסובכים
ואנשים מבולבלים, ותוהים ועזובים
ואנשים שמחים
אני לא יכולה לכלוא תא האהבה הזאת
לאנשים
יש לי נס שאני תמימה
ככה אני פחות מסתבכת
זה נשמע הזוי
אבל זה נכון
לו הייתי מוצאת בן אדם שיכול להיות כמוני לדקה
אבל באמת
להרגיש את העולם איך שאני מרגישה
הייתי חייבת לפגוש אותו
אבל יש בעיה קטנה
אי אפשר להיות נחמדים לכולם
יש בחור שצריך משפחה להיות אצלה
ומישהו לדבר איתו
כי הוא עזה את ביתו
אני לא יכולה
פשוט לא יכולה להיות האוזן השבת שלו
ולהזמין אותו לשבת
אני כל כך רוצה
אבל מה לעשות שאני בחורה
צעירה ויפה
ויש לאנשים נטייה להימשך אליי
פשוט מעצבן
בא לי להיות זקנה
ואז אני יוכל לעזור לאנשים
והם לא יחמדו אותי כבת זוג
סוף פריקה
מסקנה: אני רוצה לצאת לפנסיה
לא כיף להיות סטודנטית
וגם החיים יפים וכל שלה הוא יפה בזמן שלו, להינות מהרגע
נ.ב
זה לא מתיימר להיות שיר, שלא תהיה לכם שום טעות
ממש יפה...אוי טאטע!
ואשרייך!
תודהעלומה!אחרונה
מסקנה סופית
אני הכי אוהבת ילדים וזקנים
..simple man
יש דברים
שידעתי שהם יקרו
אבל לא האמנתי שהם יקרו
והם כמובן קורים
כי אי אפשר כל הזמן להדחיק
אבל שמונים שנה זה לא כל הזמן
זה רק תקופה קצרה
שצריכים להדחיק בה
ואז זה עובר בקלות
בלי עצב ובלי דאגות
מה כזה קשה?
רבש"ע
מכל צבאי צבאות שבראת בעולמך
קשה בעיניך שתתן בו בן אדם אחד
שאני אוהב
וסומך עליו
ושאכפת לו
לפחות ממשהו אחד שלא קשור אליו
קשה?
כן אני יודע שזה לא תלוי בך
נתת לנו בחירה וזה אשמתנו
אז למה אם כן אנשים עדיין פונים אליך?
שיפנו לעצמם וינסו לעשות משהו אחר
ממה שעשו עד היום
אבל זה לא יקרה
ממש לא יקרה
אז אולי בכל אופן רבש"ע
תתערב
פעם אחת
רק בשביל העניין הזה?