בפעמים הראשונות שהתחילו איתי בחורים בחיים הם נכנסו לי ללב, זה ריגש אותי
עכשיו זה כבר די
תודה אבל אתם לא מעניינים אתם סתם כאן כדי לבלבל אותי אני רוצה את בעלי
בפעמים הראשונות שהתחילו איתי בחורים בחיים הם נכנסו לי ללב, זה ריגש אותי
עכשיו זה כבר די
תודה אבל אתם לא מעניינים אתם סתם כאן כדי לבלבל אותי אני רוצה את בעלי
זה סתם קשה כשלמישהו אכפת ממני
אני רוצה שיהיה למישהו אכפת ממני
אבל לא לו
אני רוצה תשומת לב
אבל לא ממנו
אני יודעת שאני לא רוצה
לא חשבתי שזה בכלל יהיה ניסיון
אני שמחה במה שיש וזהו
אם צריך להיזהר תודה ויאללה ביי
מי אנחנו צבאות השם ומה תפקידנו
להלחם במי במה ביצר הרע
וכך נקרב את הגאולה
החבדניקים הנסיכים האלה
איזה אהבת ישראל
לא. מה שמיוחד בו זה לא האכפתיות. תשומת לב אפשר לקבל אצל כל אחד אחר.
אז מה כן? למה הוא אחר?
אולי כי הוא פשוט טוב לב.
זה הגיוני?
לא יודעת.
לא ברור לי.
זה לא יכול להיות רק זה.
אהה.
זה האמונה שלו.
התמימות.
עליתי על זה.
אוווףףףף
וואי הסליחות האלה זה דבר מבורך כלכך..
אשכרה אתה נותן לנו צ'אנס ממשי לחזור ולהתקרב אליך.. תודה אבא❤
היממה הזאת עשתה לי טוב.
הייתי חייבת את זה לנפש.
יש בי משהו שפשוט לא מסכים להנות, לא מסכים להיות בחופש. אני מרגישה שאני חייבת להצדיק את קיומי כל הזמן, בעיקר כשכביכול קורות סיטואציות שלא התכוונתי וקצת טעונים עלי.
ואז אני כל הזמן אומרת לעצמי-
יש אנשים שעשו דברים נוראים בחיים והם אשכרה יוצאים להנות.
את, שלא עשית כלום,
מפחדת לצאת. לא יודעת אם מותר לך.
מותר לך
מותר.
מ ו ת ר
אבודה
בחיים שלי
מאחורי המסכות
תלויה
קשורה
ואף פעם אין מי שיעזור
לא משנה כמה זמן תזעק
זאת מערבולת
וזה החוף הלא נכון
אני כמו אדם חולה, כמו מוגבלת
או לא כמו
ומבחוץ הכל שלם, מבחוץ
בפנים ערים שלמות קורסות, נחרבים עולמות
רוצחים מסתובבים חופשי ברחובות
בתים שלמים עולים בלהבות
למי אכפת מהם
אף אחד לא שומר שלא תמות
שלא תיפול שדוד
הקטסטרופה מלפניך ומאחוריך ומכל הצדדים
ואין פריווילגיה אפילו לבכות
מתקשה לנשום אויר
והעתיד נראה אבוד
העבר נראה קבור
וההווה
בהווה אין אותי
יש בובת סמרטוט
משוועת לרחמים
מתחננת שלא עוד
אבל אין למי לבכות
ואין מי שיבוא לדבר
לעזור למילים לצאת
ולדמעות
לדעת שמותר להן לרדת
שהגיעו למקום הנכון
והאשמה העצמית
שאני לא עושה כלום
כמו שכולם עושים
שכל מה שאני אוכלת זה מה שבישלתי
והכלום שאוכל יהיה תוצאת חדלוני
ואני רק אני
לא יכולה להציל את עצמי מעצמי
מתה מפחד
מגזר הדין
ומהאנשים שצופים
ומה יקרה אם אמות
מישהו יבוא לקבור אותי?
או שהגוף שלי ישאר זרוק
עד שאני אבוא בתור רוח רפאים לקבור את עצמי
אני מיותרת פה
איך עושים את החשבון נפש זה יקח לי שעות
כל התחומים שאני צריכה לתקן
בכל תחום
בלי סוף
בעיקר מידות
ענקי
כמו להכנס לחדר מלוכלך ומבולגן ולא לדעת מאיפה להתחיל לנקות
וואו איך מתחילים
להשתנות
אולי דבר ראשון כדאי לעשות את החשבון נפש החיובי זה יעזור😅
לא שאני מתוקנת.. לכולנו יש דברים שצריכים להשתפר ולתקן, אבל לענ''ד הקטע של החיובי שאמרת, לא יודעת למה התכוונת אבל הרבה פעמים שעושים חשבון נפש זה מציף ומחליש בכמה אנחנו גרועים וכל זה..
אז אם את עושה את זה, תגידי גם דברים שאת טובה בהם, שאת מצליחה אפילו שקשה לך..
ובקטע של מאיפה מתחילים, אז הדבר שהכי עוזר לי זה פשוט להתחיל מדבר אחד שהיית רוצה לתקן..
דבר קטן, אחרי שבוע עוד דבר קטן וככה עד שלאט לאט כל דבר 'קטן' נהיה הרגל וזה דבר גדול ומבורך❤
אשרייך על הרצון אלופה! בהצלחה ענקית🥰
סעמק
בתוך הלב,
יש לי מכל של כאב
לא ברור למה הוא קיים,
אבל עם או בלי סיבה הוא תמיד שם
אולי לפעמים חלק ממנו מתיישן,
אבל הוא אף פעם לא נעלם ומתרוקן
בתוך הלב,
יש לי גוש של כאב
ולא הבנתי עדיין,
איך לכאב לסרב.
אז מידי פעם בלי סיבה המיכל פשוט מוצף
נותן לי בראש גלים של עצב שצף
ולפעמים, לפעמים גם רואים את זה בחוץ.
אז עד שאלמד לשחרר את המיכל הלחוץ,
תסלחו לי לפעמים על הניתוק או הכעס הקבוע
ותדעו במקביל שהנוכחות שלכם בעולם,
מנמיכה לפעמים את עוצמות הכאב והגעגוע.
כן אה
שהילדים לא יצאו כמונו
בלי שריטות
שיהיו בריאים
תמיד
בריאים, בכל המובנים
הקונספט המוכר
ילדים לא מחונכים
הם נוגעים בכל דבר,תמיד
במין עיניים פעורות
וגם כשאומרים להם די חאלס
הם ממשיכים לבהות
הם אוכלים כל דבר שתביא להם
והרבה ממנו
וגם לא בנימוסיות מרובה
שוכחים להתחשב בשאר
הם צועקים כל כך חזק
כואב באוזניים כל הזמן
לא אמרו להם שזה מפריע
וגם אם כן הם לא יודעים באמת להנמיך
הם ילדים
לא מחונכים
לא נחמדים
לא טובים מספיק
אז מאחורי כל סצנה כזאת
עומד ילד שלא קיבל מספיק
ולעזאזל זה הולך איתו עד היום
וגם כשהוא מבין, הוא עדיין ממשיך לפעמים להתנהג ככה
לפעמים ילד לא מכיר מותרות
הוא לא רגיל לקבל דברים שמעבר לבסיס
כשהוא מקבל משהו מיוחד
זה תמיד לא מספיק לכולם
לפעמים ילד לא מכיר דברים משלו
לפעמים הוא השישי או השביעי
כל בגד נעל או פריט שיש לו
הם כבר משומשים
הם לא תמיד קיבלו
איזה תמיד בעצם, הם אף פעם לא קיבלו
וכשכן זה לא הספיק
הם תמיד אכלו
אבל יש הבדל בין לחיות בבסיס
לבין חיים נורמלים.
זה כבר ממש פה,
ממש על הקצה
עוד שניה אחת, טיפה לחץ
זה יוצא
זה בסימן שאלה לגבי הנכונות
מחשבות ומעשים שיבואו אחר כך
בלתי אפשריים לחיזוי
וזה רק מפחיד אותך
איבדת כבר את המוטיבציה
או את ההבנה למה,
את כבר פשוט כל כך עייפה
מלנסוץ להיות עם הסוד במלחמה
ולאחרונה שמת לב
שעם ההפסד בקרב
נאבד לו גם העצב
שכחלק מהמציאות היה ניצב
אין כבר שום רגש
רק מילים חלולות
מדווחות ביובש
מנסות את האדישות לכסות
ועכשיו מה?
הכל בראש שלי.
לב
עשה לי טובה
תתאהב רק כי אתה רוצה
לא כי אתה בודד
אל תעלה למטוס הזה כי הוא יתרסק
ורק אל תתן לפחד להחזיק את הלפיד
עם כמה שזה קשה, אעשה מה שתגיד
דבר חזק, דבר ברור
כי יש רעש גדול בראש שלי
לב
עשה לי טובה
תקבל אותי ככה
אתה תמיד רעב
ואני עייף
ואיך זה שאתה מרגיש לבד
גם כשאתה ביחד
לב
דבר חזק, דבר ברור
כי יש רעש גדול בראש שלי
רעש גדול בראש שלי
איך כותבים צעקה כזאת?
כנראה שלא עושים את זה, צועקים את זה, עמוק, מבפנים, מכל הנשמה, קורעים את הלב שכבר קרוע, ואז מחכים בסבלנות שהצעקה הזאת או שמה אני צריך לומר זעקה תעבור מאחוריי אוזניי ותעלה לאט לאט לכיסא הכבוד או שבעצם לא צריך כי המלך בשדה אז בטח הוא שמע את זה עוד לפניי.
אבא תעזור לי שהזמן יעבור ויגיע כבר הזמן הזה, זה קשה לחכותתתת.
רק רציתי להגיד
שהדברים שאתה כותב בדכ מאוד יפים ומעוררים השראה
יש בהם כנות ואמונה שזו המתנה הכי גדולה שיכולה להיות לבנאדם..
ואתה בע"ה תגיע לטוב גדול!
חודש טוב
אמן וכל החיים זה ישאר ככה.
חודש טוב ומבורך
זה לא מתעכל לי ואולי גם מבאס טיפה אבל ככה השם רצה, אולי ככה אני אהיה יותר קרוב לבית.
ועכשיו יש שם גם את המשפחה של הכלה של אחי אז אולי זה מסמן לי משהו.
רגע אחד אתה בטוח במשהו וברגע שאחרי זה אתה לא בטוח בשום דבר.
רק מוכיח עד כמה אנחנו לא אלה ששולטים בחיים שלנו...
בא לי כבר למצוא את המקום שלי
מה כבר ביקשתי, ללמוד? לעבוד את השם? לעשות כל דבר כזה משמחה ואהבה?
אז למה? וגם אם התשובה היא ככה אז למה דווקא היום? חשבתי שכבר אתחיל ואתה רוצה אחרת ואני מקבל באהבה אבל כמה אפשר להישאר ככה? תעזור לי לעשות רצונך.
''אני רוצה לעשות רצונך כרצונך באמת ובתמים אחת ולתמיד,,
❤️🥺
צריך להתפלל תמיד לא להפסיק לחיות את המשפט הזה, אולי רמז להפסיק לתכנן? על אבא לא שואלים שאלות....
"אל תאכלי תסביכים"
תוב. תוב עם ת.
קשה לי ככה מאוד
אפשר שאני איעלם פליז פליז
זה מרגיש יותר מידי לאחרונה כמו מחסום כתיבה.
נו באמת
אני צריכה לכתוב תקציר על חיי
You put your arms around me
And I'm Home.
You there, always there
Feel that you almost disappear
But I now
You somewhere there
And I promise
One day
Just another
And another day
I know it
You arrive
I'm sure of this.
בקושי מסוגל לנשום
שמור עליה שמור קרוב
כלום
אני לא רוצה שום דבר
ולא יהיה שום דבר
כשזה רחוק מכדי שאוכל להגיע
אני אשאיר את הידיים קרוב אליי
די... מספיק לבכות
קומייי
מה קרה להכרת הטוב, לתפילה
לאמת מול עצמך
למה את צריכה להיות תלויה בדברים חיצוניים כאלה
ולהאשים את עצמך מה את יודעת?
תני לה' לכוון תמציאות
החסדים של ה' אינסופיים אין לו בעיה לתת לך גם כשלא מגיע לך
הכל זה רחמים
וצדק
תשמחי בטוב שיש
אל תשברי
תזכרי בכוחות שיש בך
עוד מעט החושך יעבור גם אם זה לא נראה ככה
תצפי לישועה באמת
ה' עוזר
אבאאאאא
קשה ליייי🥺
זה נפל לי בול בזמן פתאום לדבר איתו, הוא תמיד היה דוגמא אישית בשבילי וזה סיפק אותי לדבר איתו על זה קצת.
אבל תעזור לי לא לכעוס, אני יודע שאחרי טוב בא לפעמים נסיון וזה קשה אבל תעזור לי לקום בבוקר ולא לכעוס עליהם, פשוט לבקש בנחת.
אני לא כועס!!!
זה מכרסם ומנסה אותי אבל לא הפעם.
איזהו גיבור הכובש את יצרו
כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו
כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה
כל הכועס מביא על עצמו רעה
כל הכועס נכנס לידי חולאים רעים
כל הכועס...
אני לא כועס!!!
תעזור לי אבא שבזכות הזאת *** ******* **** **** **** ***** ** *** ** **** ******** **** ***** ***** ***** ******* ***** ***** ***** *** ***** ***** אמןןןן
עכשיו אני כבר לא כועס.
איזה מקל זה להיות יהודי מאמין ולדעת שיש לי אבא שאוהב עוזר לי בכל מקום ובכל דבר.
לילה טוב לי ולכל מי שאני אוהב. (וגם למי שלא, העיקר לכל ע"י) ❤️❤️❤️
הם זרמו עם השגעונות שלי
ממש במילים האלה הוא השתמש
אתם יודעים, ככה עם הזמן החולף
יותר מידי דברים
כבר הפכו רגילים
חוזרות ונשנות, הפעמים בחיים
שהאגרופים נקמצים
שהם כמעט לא כואבים
וזה כבר תקופות, אפילו שנים
החיים מקהים
את הרגשות שלא מתאימים
השגעונות הפכו, לטקסים יומיים
המוח קדח והפעים
החיים נהיו כבר כמעט מצחיקים