לא מוסבר.
יאללה ביי.
. כפשוטו.עברי אנכיאוף.
חוזרים לשם ביום ראשון
וההודעה שלה עכשיו סתם הרגיזה אותי
וגם המורה הזאת. באיזה קטע היא נתנה משימה בלי לשאול.
לא, היא כן שאלה. בטח. פשוט לא השאירה אפשרות לומר לא.
אוף
סוף סוף
לפחות זה
ותמלאי את השנה הזו בתוכן שתעשה לך טוב. לא רק המערכת הארורה.
בעזרת ה
דבר אחד פשוט, גורר דבר אחר לא צפוי.
(אמר לעצמו כל מתכנת כל הזמן)
ולפעמים השתיקה היא הדרך לוודא, איך דברים באמת פועלים.
כי כשאתה מודד משהו, אתה משנה אותו.
ללכת לישון מוקדם.
לא ללכת לישון מאוחר מדי
.
או שקודם נחפש את המהלך שמוביל מנהרות בבל לאפיקים שבנגב.
פיכסהפיכסהפיכסה
ומה המהלך שמוביל מנהרות בבל לאפיקים שבנגב?
לפחות זכיתי להיפשג בגר"א על הבוקר..
(תיקון חצות. הוא מתחיל בעל נהרות בבל ומסתיים בשיר המעלות)
אבל כן, זה לא נחמד
(וואלה. אתה אומר תיקון חצות)
(רק לפעמים בלי נדר. אתה יודע, עושים מה שיכולים כדי להתעורר.
חוץ מזה שאי אפשר לקרוא את המלחמה י בלי לרצות לומר)
(תיקון חצות עוזר להתעורר?)
(כשלא נרדמים תוך כדי...
. לא להתעורר בבוקר, להתעורר כזה אה יודע)
(להתעורר כזה, בהחלט
אבל אם אני במקרה ער בחצות אני פשוט הולך לישון)
לפעמים אני מרגיש שפייסבוק מנסה ללעוג לי עם ה"מצא חברים".
כמעט התפתיתי ללחוץ
רע.
לאהוב.
כואב לי בגב
ואני מתהפכת
כואב לי הגוף ואני מסתבכת
ובסוף שזה נגמר
נשאר לי רק לב
נשאר לי רק לב כמעט לא כואב
לב חבוש
לב שעבר עליו זמן
רק לא להזיז יותר מדי
ולא ללחוץ עליו בנקודה הכואבת הזאת
זה עובר
נשבעת לך ילדה
זה כמעט עובר
רק תסגרי את המעגל
רק תזכרי לשלם
לנקום
לכאוב
בסוף בסוף את יכולה לשחרר
ולא לחשוב
ואולי לחייך
בגבורה
והעיניים שלך יחייכו מתוך הפנים
יחייכו ויגידו
נפלתי
נפצעתי
חבשתי
וקמתי
קמתי.
ק מ ת י
ומחר תיפלי שוב
ומחר יכאב יותר
והפצע החדש ידמם, ילדונת
עם כל הפצעים הישנים
שחשבת שנסגרו.
ואת תבכי
תצעקי
תכאיבי
תכאבי
ובסוף תקומי
את תקומי
קומי
הכל עובר ילדונת
הכל
והזמן ירפא לך הכל.
יש אנשים כאלה, שדברים נוגעים בהם והם לא עוברים "לידם" כמו שחלק גדול מהעולם הזה מסוגל לעשות.
יש כלים להתמודד, ולפעמים צריך לקבל שאנחנו כאלה.
לאכפת לי.
תנסו להסביר לילד שרק
הוא לא יקבל מגנום,
בגיל 5, 7
הוא מוציא לשון,
שותק.
לאכפתלי
ולאכ'פתלי.
בכל הואריאציות.
מבט מהצד,
שותק,
ממלמל
לאכ'פתלי בכלל.
ככה לומדים לבנות חומה.
צעדים גדולים.
ילדים קטנים
ולאכ'פתלי בכלל
הקוהרנטיות אבדה.
לפחות לחופש הנוכחי.
היו,
שלום.
ילדים מספיק תמימים כדי להגיד לא אכפת לי כשכן אכפת להם
מבוגרים יגידו את זה בצורות הרבה יותר מתוחכמות שקשה יותר להבין
אני עושה את זה לשירים שלי שאני אוהב (אבל אין הרבה כאלה 🤐)
רוצה הגהה בתשלום סמלי של ארטיקרח?
סתם. ארטיקרח זה איכס
אולי בשוקולד.
אבל כדי להגיה צריך להעתיק לפונט נורמלי שאפשר לראות בו את הניקוד בלי מיקרוסקופ
קראתי.
שאתה לא יודע למה הוא מתנהג ככה. מנהלים הם אנשים די מסכנים בהיבט הזה. יש להם לחצים חיצוניים שהעולם החיצוני לוחץ והרבה פעמים העובדים שלהם לא באמת יודעים.
זה לא אומר שהם צדיקים (הם לא, בדרך כלל), אבל יש להם גם את הצד שלהם.
כתבת יפה
וחמש דקות אחר כך צעק על מישהו אחר בגלל אותה סיבה בדיוק וגיבה את העובד.
למה הוא עשה את זה? לא יודע. אבל זה ככה עובד לפעמים.
ביום הערכות לקראת השנה החדשה נפגשנו בפעם הראשונה.
עברה לי מחשבה לשלוח לה הודעה לשאול אם היא זוכרת. אבל לא. אין מצב שאני עושה את זה.