לאט זה מתבשל ונבנה.
עם הזמן נפנים
בנפש, ברגש, בשכל.
ננשום את זה פנימה באמת.
באמונה.
הסתכלות על המציאות ממקום מגדל ובונה
ולא חלילה ממקום מאשים, נאשם או מסכן.
להבין שהכל היה ויהיה מדויק כל כך, שאין שום פרט מיותר בדרך
שיש פרות שרואים רק בעתיד וזה בסדר.
בסדר גמור אפילו.
פשוט לבחור לחיות.
כפשוטו.
ממש ממש לא מועד ב'.
כל הכבוד מותק❤
אם יש לך הרגשה שיש לך אפשרות לשפר וזה באמת שווה את זה אז אולי כן.
אבל אני לא בן אדם ששואף למאה אז...
איך היה אתמול?
מבינה ממש..זר לעצמיבגלל משהו מסויים או בכללי?
מבינה ככ..
אין לך את הפינה הבטוחה שלך?
לפחות עם קצת בנות?
(אופ אני ככ ככ מזדהה)
זה קשה.
הלוואי שהחופש יעשה טוב ויאפשר להגיע שנה הבאה בראש אחר, גם הן וגם את..
(תתאמצי על חברה אחת או שתיים.
זה מה שהולך איתך אח"כ וזה מה שמחייה אותך תוך כדי..)
(אני כבר רחוקה מזה לגמרי..אבל..)
פפ כן..שנה קשוחה
(אופ מבינה ככ.. רגע של חוסר שייכות ועשר צעדים אחורה
אבל שתצליחי להילחם על חברות אחת או שתיים
זה קשה מאד אבל חייב את זה- זה באמת האור אחכ..)
היום ההוא, שרצית למות.
היום ההוא, שהיית קרובה לסוף יותר מתמיד.
את לא שוכחת אותו.
הוא מלווה אותך ביום,
מלווה אותך בלילה.
רודף אותך בחלומות, במחשבות, בסיוטים.
על היום הזה איש לא יודע.
על היום הזה איש לא ידע.
היום הזה היה לפני הרבה שנים.
היום הזה נראה לך כמו עכשיו.
מאז היום הזה לא הסכמת לעצמך להרגיש.
מאותו יום חסמת כל רגש אמיתי.
לא הסכמת לעצמך להגיד שאת רוצה למות.
פחדת שזה יחשוף אותך.
הרגשת שאת מסתובבת, ועל המצח שלך כתוב-
'ניסיתי *****'
מאותו יום ארור את לא מתה
אבל את גם לא ממש חיה.
את מסתובבת עם בורות בעיניים
וחור גדול בלב.
את משכנעת את עצמך שאת במקום אחר.
את בטוחה שהתקדמת.
ככה חשבת.
עד היום.
את מסתובבת בעולם,
מנסה להרגיש,
מנסה טעמים, ריחות, חוויות.
מחפשת להתמלא,
מחפשת לחיות.
את הולכת ומתרוקנת,
הולכת ודועכת.
את מסתובבת סביב עצמך,
מאותו היום,
ולא נחה.
לא עוצרת לרגע.
רק לא תמונות.
רק לא זכרונות.
מפחדת להרגיש,
מפחדת לחוות את הכאב שפילח לך את החיים לשניים.
(מה קרה לי שגרם לי להיכנס לפה.)
שמה שנכון לעשות
זה להישאר במיטה
צריך להבין ולקבל
שזה בדיוק מה שנועד לקרות.
אנחנו צריכים לנסות.
זה נכשל. כי ככה נקבע שיהיה, אבל אם היה נקבע אחרת ולא היינו מנסים, לא היה.
את עשית מה שאת יכולה. מכאן ואילך זה לא בידייך.
תצליחי.
אני בעייתית עם אנשים
בדרך כלל לוקח לי הרבה זמן להתחבר לאנשים. יותר זמן ממה שלוקח להם להתחבר אלי.
ב"ה, נפלא ממש.
חוצמיזה שהיום מי בכלל רואה מלכהלי
עונה תמיד על שאלות מה המרגש נשמע נראה וכו
מתחילה בברוך ה'.
טוב, גרוע, סבבה, יכל להיות יותר טוב\גרוע
אבל דבר ראשון להודות לה' שבכלל יש מרגש
ומה שואלים אותם אם לא איציק מה שלומך?
|מכניס יד לפה| |מוריד עיניים| |מחייך חיוך מבויש| ב"ה בסדר
(די נראלי שסתרתי תצמי בשרשור זה אבל שוין)
משיח נאו בפומ!אחרונהאין לי אומץ לומר לה מילה.
מציק לי הלב
(לא לקחתי כדורים היום)
ה***** היתה נוראית. נמאס לי מהציונים שלי שלא תואמים בשום אופן את מנת המשכל שלי.
האמת שאלו סיבות טובות
באלי שיהיה יום ראשון
(לא חותכים עד חמישי הבא)
אם אני מבינה למה את מתכוונת..
כוחות
הלוואי היה לי איך לעזור מכאן..
רביעי הבא?
(איך היה בסוף אתמול?...
אני אנחנו מדברות על אותו x בכלל?..)
וואו וואו.
מעריכה ממש.
זה כ"כ קשה
ותצליחי לשרוד את השבוע הזה בטוב.
זה מתיש
אני כלכך מבינה פשוט
גם את הצורך(של זה ושל ההערכה)
במציאות העכשוית שלי אני מעריכה אותך על זה ממש.
באמת לא ברור מאליו
