אני רוצה לצרוח ממש.
אין לי.
אני רגע מלהרביץ ואי אפשר אז הכל יצא עליי.
יום מסריח כל כך.
לא עזר בנעל, רק הדאיג יותר.
תזכירו לי לא לדבר יותר. בכלל.
אני רוצה לצרוח ממש.
אין לי.
אני רגע מלהרביץ ואי אפשר אז הכל יצא עליי.
יום מסריח כל כך.
לא עזר בנעל, רק הדאיג יותר.
תזכירו לי לא לדבר יותר. בכלל.
מזמינה אותך לצרוח עליי.
![]()
אין.לי.כוח.לזה.
למה להכעיס?
אז עכשיו היא כתבה לנו.
כתבה שמצטערת שחדרה לפרטיות.
כתבה שהיא לא התכוונה ככה לצאת עליינו.
הגבנו לה שמחלנו ממזמן.
מה נגיד?
שהנפש שלנו ניקרעה עוד יותר מההודעות שלה?
שאיבדנו אמון באנשים שאמורים
להיות חברים טובים?
שקשה לנו ושתעזוב למה....
אנחנו.
לא נהייה פה כניראה.
בגללה.
אז פשוט אמרנו שמחלנו.והוספנו סמיילי.
האמת שכן,סלחנו.
אבל היא לא הבינה את עצמת הפגיעה.
הלב שלנו עדיין שברירי.
קשה לנו עדיין.
הנסיונות לא ניגמרו.
והן ממשיכות לשאול ולברר
ואנחנו.
מה נגיד?.
הכרנו לאחרונה מלא מיפה.
הן עדיין דואגות.
טוענות שחייב לספר לאמא.
אני ממש לא בעד.
זהו.
היה.
עבר
ניגמר.
היא רצתה בכלל לערב משטרה.
פפף.
צאו יותר מפרופורציה.
זה לא יזיק לנו בכלל.
כרגע,טוב לנו.
והלוואי וימשיך ככה.
אנשים.
לא לדאוג.
להראות לך מה כתבתי לה.
אולי בגלל זה..
באלי לברוח
להיות עם הנשמה הזאת לבד
עם האישה הכי טובה בעולם שאף פעם לא שפטה אותי
לצחוק לשיר לחיות את הטוב הטהור הזה ולא להתייסר ממצפון-
לפחות שבת אחת
מסובכת שכמוה
המסובכת הכי מהממת שיש

כשאף אחד לא רואה אותי
שם אני הכי חלש
אני לא צריך בשביל זה פצלש
זה ברור, לא משנה מאחורי מה אני אסתתר
חיוך מקסים
קורות חיים
שם בדוי
זהות אחרת
בלדבר אני טוב
שמרוב העצים לא רואים את היער
ומרוב דיבורים לא רואים את הפער
בין מה שאני מציג
למה שאני באמת
כשאין לי כוח
ואין לי
ואני כזה קטן
שזה לא ייאמן
בואו תחיו איתי יממה מחיי
לא תוכלו לסגור את הפה
בחיי
מהצביעות
מהחולשה
והרצון
נקבר לו תחת המשימות
אני לא חומד לצון
זה באמת
נפל עליו גל
נפלה עליו מפולת
מרגיש כאילו יש לי על הגב
משקולת
אין אני
ומי
איבדתי את עצמי
תודה שקראתם
תקווה?
אה. אכזבה!
ציפית ממני?
ציפיות קרועות
מושלכות לאשפה
איפה שהייתה לי פעם שפה
היום אטום
אין כלום
התפקיד שלי בעולם
הוא?
סימן שאלה
כל כך גדול
שאין מסך שיכול
לכתוב אותו
השירים שהייתי אמור לכותב
נגנזו מרוב פוטנציאל
המסכים המבדילים
בינינו לבינך שנמצא שם
רחוק בשמיים
ואולי טבענו במים
כבר, לא יכולים לנשום
מישהו ישלח יד
ימשה אותנו ממצרים
מבין המצרים
שכלאו אותנו
כלא
ההכלאה הזאת היא פלא
נשמה וגוף
תאוה ואוף שוב זה קרה
ושוב ושוב
האומר אחטא וא
שוב
אולי מספיק
אני לא מספיק
לעשות
את כל מה שאני רוצה
ואני כבר לא רוצה
כאמור
כי נגמר לי הדיבור
אפילו למקלדת
כבר כואב מרוב
לחץ
כמה שהוא גומר אותי
שטותי
הרוח של השטות
רוח האדם
שכבר לא בטוח אם הוא אדם או מלאך
המוות
למה הקמת אותי
היום בבוקר
כדי שאני יודה
והנה אני מתוודה
ובכלל לא בטוח שאתה רוצה לשמוע
אני רוצה לדמוע
אבל הכל חסום
יש מחסור. במים
עצום
נשאר רק התפל
אני הולך.
לעזאזאל
אוף איתי
תתפוס את עצמך בידיים
הריקות
כאילו יש בהם חורים
שברים
סדקים
כולנו אנשים ריקים
אתם לא מכירים
את הדבר הזה שנקרא
כאב
אוהב
אהבה
חסרה
שהלכה לאיבוד
אין מי שיחזיר לה את כבודה
וילביש אותה בביגוד
של בת המלך
כמו שהייתה
לפני שנעלמה בתוך ארמונות של
חשכה
הלכה
ונעלמה
בתוך הערפל
ושוב אני מסתחרר
ונופל
רק רציתי לאחל
שיהיה לכולנו הרבה יותר טוב
ושאני קורא עיתונים מהסוף להתחלה
(ושבאידיאל אני מפסיק לקרוא עיתונים)
וחשוב
נוראי.
אני לא מצליחה לחשוב,
להתרכז
וק"ו שלא לשנן מש.
אני צריכה לדבר עם מישהו
ולא,
כבר לא עוזר לברוח למרחקים קצרים.
כן,
אחרי כל ריצת מרתון
ובריחה.
לא נותר לי
כי אם לפגוש את עצמי מתנשפת
בסוף המסלול.
כבר לא מנצחת,
מי חושב על זה בכלל??
יותר מידי יש בי.
יותר
תרגעי, רייצ'.
ותעשי מה שאת צריכה לעשות,
רצוי.
תנשמי, עמוק.
מסלול שלם מחכה לך,
לא שווה לנקוע את הקרסול
בפסיעה הראשונה.
יש נופים יפים לראות![]()
הכאבת לי.
נשמה יפה שלי.
את כל כך אמיתית שפשוט.....וואי.חיבוק.
דברי איתי,אם את מעוניינת.
אוהבת ככ.
|לב|
נהייתה לי חתיכת סלידה מ****.
היא אומרת שלכן ככ חשוב לטפל בזה ולשתף את אמא.
אני לא רוצה.
לא באלי בכלל לדמיין אותי אומרת לה את זה.
קשה לי.
למה אי אפשר למחוק זכרונות סתומים?
פפף.
הלוואי ואצליח להתגבר על זה
בלי להגיד לה.
ה'.
תן
לי
כוחות.
בבקשה.
חוששת שהבנתי על מה מדובר במשפט הראשון.
מוזמנת לשתף אותי.
אשמח לעזור אם צריך.ההורים שלי..
לא נורא,ברוך ה' הכל טוב
לחוף?
נו נו