אני לא מבדיל בין שלוש לשלושהאשליה
...אילת השחר
במספרים פורים תופס פיקוד;)
מה שהיה נדמה בעינינו מתאים לנקבה - זכר
(פה יותר קל לזכור כי יש תוספת בולטת 'ה' בסיומת-
שלוש*ה* בנים)
והפוך
מה שיהיה נדמה בעינינו מתאים לזכר - נקבה
(שלוש בנות).
מקווה שלזו היתה הכוונה והועלתי במשהו.
זה ציטוט משיר שאני אוהבתאשליה
פאדיחהאילת השחר
(נבוך מאוד מאוד)
איזה שיר זה?
של בוצר, עברית שפה קשהאשליה
וההסבר שלך עזר לתלמידות שלי
הנה התועלת שיצאה מזהאילת השחר
ותודה!
תודה לךאשליהאחרונה
אני גיבורהלעבדך באמת!
הללויהלעבדך באמת!אחרונה
...גיטרה אדומה
אופאופ.יומנים נשרפים
שונאת את העולם הזה עם המסכים האלה
נמאס לי שאי אפשר לדבר עם בני אדם נורמאלי
בלי שהם יהיו בארבעים אחוז קשב איתך וכל השאר בפלאפון.
נמאס לי
אני באה להתייעץ לעזאזל
את יודעת שזה יושב עלי מלא זמן
ושאני חייבת להחליט כבר
ואמרתי לך גם בבוקר שרוצה שנדבר
אז מה מה
מה את מסתכלת בפלאפון תוך כדי ומגיבה חצי תגובה?
את יודעת שאני לא אעשה את זה בלעדייך
איך את רוצה שאתקדם לאנשהו אם תמשיכי להמהם לעצמך ולפלאפון המטומטם הזה?
אופפ
זה כזה מעצבן אותי
לא באלי להרגיש שהחלטתי לבד
אבל חאלס די
כבר שבועיים כל ערב מדברים על זה משפט ומספיקים
אם זה לא מספיק חשוב לך,
אז פשוט שחררי ממני ותני לי להמשיך לבד מפה
ואני יודעת מה תבואי ותגידי לי אחכ
ואין לי כוח לזה
אז פשוט תלמדי להיות.
ואחכ הם רוצים שאני אעבור לסמארטפון.
שאתן לילדים שלי גם הרגשה כזאת.
פחח.
אתם לא מבינים באיזה עולם משוגע אתם חיים כי אתם בתוכו.
תתנתקו לכמה שעות ותבינו,
תבינו כמה שאתם לא חיים.
ְְיומנים נשרפים
אבל לא טוב לי
אבל לא טוב לי
מי בכלל רוצה חיים גדולים?
ְְיומנים נשרפים
כולם לא עונים לי היום וזה נוראי לי
ונמאס לי מהיום הזה
ומהסמסטר הזה
ומהכל פה
לא רוצה לקום מחר ללימודים
לעזאזל
עוד יום ארוך עד צאת הנשמה
אין לי כוח יותר אין
אף אחד לא עונה לי וזה שקט לי מידי וזה לא טוב לי
דילחשובדילחשוב
יש לי צרחות בראש
ויש לי כיווצים בלב
ועד שאני לא אהיה אחרי החלטה ואחרי ששלחתי את ההודעה זה לא ירגע
והיום כנראה שזה לא יקרה
ולפני שבוע הצבתי לעצמי שעד רביעי אני אחרי.
ואז ברביעי עד מוצש.
והבוקר עד הערב.
ושוב ללכת לישון בלי
אופ
ככ מתוסכל לי ולבד לי עם זה
ואני כבר מתחרפנת ולא מבינה מה ה רוצה
ולמה זה טוב בכלל
חסרתאמונה
אני רואה בזה מליון טוב
אבל באלי להיות כבר אחרי
חאלס לא רוצה לחשוב על כמה זמן זה כבר
שנתייםשנתייםשנתיים
השריר הזה לא מרפה אבא.
תשחרר לי את זה כבר
תן לי להתקדם
לא חש\וב לאן
רק להתקדם כבר
נמאס לי מהמצב הסטטי הזה בלי שום התקדמות
ואולי רק נסיגה
אעע אני כזאת רעה לעזאזל עברו שלושה שבועות
אופאופאופ איתי כבר
די. די עם ההסתר הזה.
שנתיים.
גאד. אשכרה זה היום שנתיים. לא קלטתי.
כמה חושך כמה
ֶֶיומנים נשרפים
את רוב הדברים העברתי,
נשאר רק עוד ארגז אחד
כדי להרים אותו,
אני צריך עזרה
- שמימית.
כמו אבן כבדה,
מונחת על אוצר,
כדי להזיז אותה
אשיר לה מנגינה שקטה
ואחכה...
זה כמו לקפוץ מצוק,
ולהתחיל לעוף בכוח האמונה,
לקחת נשימה גדולה לרוץ..
וליפול אל זרועותיו המושטות
ליפול אל זרועותיו המושטות
של אב הרחמן
אב הרחמן.
ולדבר עם נמר,
בדיבורים של הגיון,
כדי לחלץ מפי,
ציפור קטנה - יונה תמה
אחות כלה
. ולעשות שלום ביני לבין עצמי,
צריך הרבה חוצפה ידיים אמונה,
עיניים לעצום
וליפול אל זרועותיו המושטות
ליפול אל זרועותיו המושטות
של אב הרחמן
אב הרחמן
ליפול אל זרועותיו המושטות
ליפול אל זרועותיו המושטות
של אב הרחמן אב הרחמן
לשלוחלאלשלוחלשלוחלאלשלוחיומנים נשרפים
גאד מפחיד לי
ותודה אבא.
רגוע לי עכשיו ויש החלטה.
זה אומר שזה טוב
רק איך מתקדמים עם זה. טעטע
מה אומרים ואיך
מפה אני משליכה עליך
נמאס לי כבר לדאוג
איןלאןלברוחאיןלאןלברוחיומנים נשרפים
אעע. זהו זהו
אני אחרי ודי
עכשיו להירגע ולנשום.
ָָיומנים נשרפיםאחרונה
ויש ליום הזה תיעוד בכל מיני פורומים מכל השנים האחרונות
חוץ מלשנה הזאת
טוב שכך
גאד
כמה עברתי בשנתיים האלה
מרגיש לי כמו נצח שעבר
ואיך זה היום
ואיפה אני ואיפה זה
פורים היום
באמיתי
אימלה.
פורים זה חג חסר וודאות להרבה אנשים.
אתה לא יודע מאיפה ינחת עליך מה.
אני לא באמת מאמינה שעבר ככה הזמן
נכחיש נראלי.
זה היה אתמול מבטיחה איןמצבאיןמצב
הלוואי ומישהו היה שומע את הבלבול שלי.לעבדך באמת!
ויש דברים שאני לא עושהלעבדך באמת!
בטוח שמעתם עליו...
זהו מצפון המה יגידו ואיך זה יתפס/ישמע/יתקבל וכו וכו
...לעבדך באמת!
מתחשק לי לשאול את עצמי כל מיני שאלות
לפעמים אני שואלת
ולפעמים אני דמומה
לפעמים אני חוזרת על עצמי אל עצמי
ולפעמים אני תעלומה
אני חידה לא פתורה עם סוד יצירה
אני הכל וכמעט כלום
אני ילדה קטנטנה ואשת מחשבה
אני סוערת וקשה עם עצמי
אני אי של נחת לדורש וענוגה בפשטותי
אני בערך מתמצאת ומחפשת סימנים
יש בי בלש וגם מורה
ודרך אור של מיתרים
עולם עגול מעז מולי את פרצופו ורק אני
מביטה לו אל עיניו
ומבקשת לרקוד אם אפשר,
את מחול הגדלים
זה יפהארצ'יבלד
תודהלעבדך באמת!אחרונה
ביערות האורלעבדך באמת!
בכפור החם נמצאים תמרים חריפים
וציפור שיר אחת מצייצת צרחה
כשתינוק מגודל רץ וסוחב אחריו
רק זר חלודה.
עורי אורלעבדך באמת!
קומי טל
והצמיחי לך גינה
בקשי לך שקט
ילדתי
ואחבר לך
מנגינה.
בפרדסיםלעבדך באמת!
והעלה ירוק הוא
מול הפרי הכתום
והרוח נושבת
בין רגליו של ספסל בודד
שמספר את סיפור העלה
הפרי
וריחו.
בני לך עיר עוטפת אורלעבדך באמת!אחרונה
תרפא העיר בלבבך
יבואו בה אל אורך
אל אורך
ואת תאירי עירך
תכניסי אצל מפתנך
אך הזכירי לליבך
את ליבך
צרי לך מקום שבו תהי
לעצמך.
פפףאוהב אותך ה
חלאס,חלאס,חלאס.
וזה מתסכל.
ולמה הכל מסובך מידי?
ממ היא.
..אוהב אותך האחרונה
טוב לי.
אבל ההרגשה הזאת שנותנים.
כאילו לא אכפת לי,כאילו זה סתם.
ממ.
רק שאני נותן הרגשות אומרים.
פפף שיט המון
--יש ויש...
ואם כל מה שנשאר לי זה לחיות.
אז אני אעשה את זה.
גם אם זה הדבר האחרון שאעשה בחיי...
כי-
יש אנשים שמחכים שאחיה,
אבל מנגד דואגים שאמות.
ולא,
אני לא אתן להם לנצח.
אני פשוט אמשיך לחיות.
מולם.
כןלאכןלאכןלאכןלאמחפשת^
מה?
נראה ת'הספקים היום.
..אליה2
..מתנחלת גאה!
כשהערמות שלה בלב חזרו ונערמו, הערמות שעל השולחן נערמו גם הן מחדש.
תילי תילים של מחברות, דפים מקומטים, חתיכות נייר וטישו משומשים, קלסרים וספרים שנערמו אחד על גבי השני ונישאו לגובה. ובראש הערימה קלמר זרוק, עטים מתגלגלים, חודים פתוחים, ראש מטען שחור, שקיות קופסאות ודפים משוכפלים. הערימה נישאה לגובה, עקומה, מטה ליפול,מפוזרת ומבולגנת. ממלאת את כל השולחן.
איש לא היה יכול להבחין שמאחורי העירמה יושבת ילדה.
או אולי איש לא טרח לבדוק זאת?
איש לא טרח להתעניין בשלומה, או לבדוק אם היא עדיין יושבת שם.
והערימות שלה בלב נערמו אחת על גבי השנייה ומיום ליום הופכות ונעשות יותר כבדות מורידות לה את הלב עוד למטה.
וכל פעם שמשהו חדש נערם בליבה- בערימה שבשולחן נוסף עוד דבר. עוד מחברת נחבטת בכבידה, עוד דף מקומט. יותר גבוה, יותר גבוה...
ואנשים נכנסים אל החדר ורואים שולחן שעליו ערימות ערימות וכמו שהם נכנסים כך הם יוצאים, מבלי לבדוק אם הילדה שיושבת שם מאחור מרכיבה את הערמות ממילים.
בעצם, משתיקות.
..מלכות דקדושה
|לב|
אהובה שאת.
לא נכתב עלי אבל תודה..מתנחלת גאה!אחרונה
..רק בשמחה.
רואים שהמצב הזה רק עושה לי רע.
אני פשוט מיואש.
לא רק שאני עושה רע לעצמי,
אני עושה רע גדם לאנשים אחרים.
אני מבין למה אנשים מתרחקים ממני.
בצדק,אני באמת מבין אותם.
והם צודקים.
אני עושה רק רע לעולם.
~~
מה יהיה עלי?
מה?
אין לי כולם.
לא שכל.
לא כוח רצון.
לא אמונה.
לא רצונות טובים.
כלום,אני פשוט חלול.
באמת. לא יעזור כלום.
~~
יש כ"כ הרבה דברים שצריך להתפלל עליהם.
אני לא רואה אור בקצה המנהרה.
אני,זה עם הפאות,זה שמתפלל ולומד.
נו,הצדיק של הכיתה.
אם אנשים היו יודעים מי אני *באמת*
הם היו מתרחקים ממני כמו מאש.
הפאות,הכיפה,התפילין שעלי.
הם כמו המרדעת שעל החמור.
~~
זה נפילה חד פעמית,ממש לא.
זה אותו הטריק.
דווקא עכשיו אין אף אחד שיקשיב.
אין,פשוט אין.
לא מגיע לי להיות חלק מעם ישראל,
לא מגיע לי לחיות.
~~
"יצר הופך את הפיתוי לשגרה,תשמר רק מעצמך"
כמה שזה נכון.
~~
מתי אלמד לבחור נכון להאמין, לראות שטוב בלי להביט שוב לאחור ?
מתי?כנראה שאף פעם.
למה אני מצפה ליחס?לא מגיע לי.
לא מגיע לי חיים טובים כאלה.
ריבונו של עולם.
תן לי יסורים,תביא לי,לפחות אכפר על משהו קטנטן.
אם אתם רוצים-מוזמנים להגיב.
(–_–)אילת השחר
צריכה לסדר אותן ואז אגיב, בלי נדר.
ממ.רק בשמחה.אחרונה
לא ערוך או מסדר.
זה מה שיצא לי.
...מחפשת^
בין לדעת מה צריך לעשות לבין לעשות, יש מרחק גדול.
אבל גם בין לדעת ללא, יש מרחק ענק.
מעולה, די
להשאר, כנראה.
מוזרמוזרמוזר.מדבר הלב.
הכל עכור.
לא ברור.
כן. לא. שחור. לבן.
היא רוצה, היא לא?
אני רוצה, אני לא?
ומה.
ואיך.
אין לי ראש ללימודים.
כבר חודשיים שאני לא מצליחה ללמוד כמו שצריך.
לא נעשה את המבחן מחר.
לא נעשה כלום.
אבל היי, המצברוח טוב.
פיכ זה בגלל..
מהקורהלנו.
מבולבל לי.
ממש.
..מדבר הלב.
אני רוצה למיטה ולא לצאת ממנה.
וחיבוק.
ולבכות.
ולצרוח.
...גיטרה אדומהאחרונה
שולחת לך חיבוק חם ואוהב אם תסכימי לקבל.
סליחה מראש על הבורות, אבל מה זה הפורום הזה?ברוך השם
ה' תעזור לי אני מתפרקתמתגעגעת...
&*^%$^Q@#$YU%^$דשא סינטטי
אני רוצה לחבק אותה.
פשוט כך.
אבל מפחדת.
אנשים לא אוהבים להגיע למקומות כאלהמשה
הגעתי
היה לי טוב
%@$U&^Q!$$Yדשא סינטטי
לפעמים העולם ככ אכזר
עד שלשרוד זו האופציה הכי פחות עדיפה..