שרשור חדש
...חפרפרת

#אני שונאת חודש ארגון

#אני מפחדת ממש מהעתיד

#יש לי מלא מחשבות חופרות בראש

#אני תוהה אם גם הוא חושב על זה מהצד שלו

#מכאיב לי לחשוב על הסעיף האחרון

 

.2חפרפרתאחרונה

#אני רוצה להיות פשוט אני האמיתית. רק שאני לא חושבת שיש דבר כזה אצלי.

#אני רוצה שיהיה לי מעניין בחיים

#אם מישהו היה אומר לי מה אני אעשה בסוף זה יעזור לי ככ בחיים

#אני שונאת להתלבט

#חפרפרת ממש מבובלת מהחיים האלהמטורלל

 

..בתוך בני ישראל
יש דף ועט. והמון מילים שממתינות לצאת. אבל לפתוח על הדף... מלחיץ מדי.
בדרכ זה לא קורה. יש דף, עט, מילים, כתוב. אבל עכשיו... דווקא כי יש לי מה לומר.
לומר בכלל? אולי עדיף שלא.
צריך לעשות שאלת רב. שאלה יש. בערך. רב...
..בתוך בני ישראל
ואין עכשיו לבד. אלא אם יהיה סוודר ואומץ. וגם קצת שקט מבפנים.
כואב לי.בתוך בני ישראל
איפה אתם אנשים שעושים לי טוב על הלב במילה אחת.

פפ. מתלבטת האם לתייג.
..בתוך בני ישראל
ולפעמים אני חושבת על דמעות של אנשים שאינם.
איך ישבנו בחצר על הדשא ובכית בשקט וישבתי בצד ורציתי לנחם ולא ידעתי איך.
וטמנת את פניך בספר שלי וההערות הכתובות הטשטשו ונגלו אותיות חדשות ואורות והרמת את הראש והסברת לי מחדש את הסוגיה והקשיתי ותירצת ופתאום על הכל נשפך אור חדש ובהיר וניגבת את הדמעות ואמרת שעוד יהיה טוב וחייכת אלי.
וברגעים כאלו עולות בי דמעות של זיכרון וגעגוע ופחד וכלימה.
..בתוך בני ישראל
(מותר לי להודות שקשה לי למרות הכל?)
..בתוך בני ישראלאחרונה
(לא. אסור לי. יותר מדי אנשים סומכים עלי. ואם הם יראו שיש בי אפילו סדק קל של ספק הם יכריחו אותי לצאת
שונאתשונאתשונאת את המצב הזה. אבא. בבקשה.)
(שיחשבו שזה ברור לי מאליו. ושצריך היתר כדי לצאת ולא כדי להימנע.
אולי באמת נדבר עם הרב. רק איך נשיג אותו? אפשר דרכו. אבל לא נעים לי. גם דרכו. ופחות מתאים.)
הכל פשוט, כרגיל.
האמיני יום יבואסביון
טוב יהיה מבטיח לך
לחבק אותך אבוא
והכל אשיח לך
שקר הוא דובראחיתופלאחרונה


הכפיות טובה, כמעט נפלתי בפח הסמסטר, אבל לא הפעם. לא יקרה.ארצ'יבלד

מראה שעל הקירארצ'יבלד
מסקנות שלי בסוף היום,

אין לי כבר מושג אם רץ למעלה או למטה.
אבל

תמיד מרגיש מדרון

החיים תלוים על מראה אותי דוחפת מאחורה


היי את!




תסובבי תראש כשאני פונה אלייך!

את בוהה כשחודר אל תוך פנייך.

את תראי שנאה,
בעיניים

תראי רק שנאה,
אין ביניים


תראי כאב מוסתר מרוב 'שמחה'

תראי שאין סיפוק, רק אשמה


ואנ'לא רואה פה אף אחד


רואה תעצמי

אני מסתכל על ה


מראה שעל הקיר

פוגש אותך שוב פעם

בלילות וגם ימים

את תמיד היית איתי


אמרת לי יום יבוא

שהם יבינו מי אני

אז למה שוב
אני
מדבר עם העצמי השני?!


אתה!


אני רואה אמת בתוך שקרים

לא בוהה, רואה חיים.


רואה אהבה גועש,
רואה מציל

כאב בתוך שמחה,
אל תקצין.


נשמה כלואה מרוב בושה

בצד מונח סיפוק, ערמה קטנה


אתה רואה סביבך אדם אחד


אני רואה אותך ארי


שומע קולות מה-

מראה שעל הקיר

פוגש אותך שוב פעם

בלילות וגם ימים

את היית תמיד איתי


אמרת לי יום יבוא

שהם יבינו מי אני

אז למה שוב
אני
מדבר עם העצמי השני?!







זה משהו עמוק בתוך העינייםu

פנימי

ככ אמיתיפלפלחריף

וכתוב מהמםם

 

מקווה שבאמת הבנתי..

סתם שטויותארצ'יבלד
תשישותארצ'יבלד
נמאס לי לשמוע רצונות אחרים

מרגיש חסר אמונה, אבוד בכבישים


למה ממני כולם תמיד מצפים

לובש נעליים, שלא מתאימים

קרוע בין שתי עולמות, בין צריך ללרצות

כל צעד שאני פוסע זו פסיעה שאני לוקח ממך.

קרוע בין שתי עולמות, בין צריך ללרצות


דיי! אני נעשה כל כך אדיש!!
לא מרגיש יותר!!
נעשה כל כך מותש!! אבל מודע לעצמי הרבה יותר!!

אני רוקם לאט גידים!!
כל מה שאני רוצה עכשיו!!

זה להיות יותר אני!!

ולהיות פחות אתה!!!



לא קולט ששוחטים פה אותי?
מחזיקים בי חזק, מפחדים לאבד שליטה

כי כל מה שחשבו שאהיה בעתיד
מתפורר ממולם, ואין פה קלפים מנצחים

קרוע בין שתי עולמות, בין צריך ללרצות

כל צעד שאני פוסע זו פסיעה שאני לוקח ממך.

קרוע בין שתי עולמות, בין צריך ללרצות

וכל שנייה שזורק זה מרגיש לי צורב

קרוע בין שתי עולמות, בין צריך ללרצות



דיי! אני נעשה כל כך אדיש!!
לא מרגיש יותר!!
נעשה כל כך מותש!! אבל מודע לעצמי הרבה יותר!!

אני רוקם לאט גידים!!
כל מה שאני רוצה עכשיו!!

זה להיות יותר אני!!

ולהיות פחות אתה!!!


זה סבבהארצ'יבלד
אנשיםארצ'יבלד
ארי מרגיש לי,

מרגישה שמתגלגלת, מ'הואה שאן' כמו סינית.
לא מתאפקת כשחותכת בבשר כמו פריקית.
אני בכנות שוב מתנצלת כי, כל מה שאני נשמעת זה-
מתלוננת.
אבל החיים כה מורכבים וממשיכים להתסבך לי. ו-

שוב מתלבטת אם,
לעזוב ת'עולם-
הערב.
מה שאוכלת מקיאה, נראת כמו שלד.

מנסה להסתיר מהסביבה, לא מצליחה.

חברות רואות רק גיבורה כשעמוק בפנים אני גוססת, שוב מגייסת כוחות-
ומקלידה.

זו ההודעה האחרונה,
קולטת סוף סוף שאני צריכה טיפה עזרה.


לא יכולה לצעוד לבדי,
שלוש שנים.

שלוש שנים עם עליות וירידות בחיים
עוברת דרך פסגות-

ועמקים

עם מחשבה אחת סופית לצלול למטה ולסיים
את החיים



שונאת ת'השתקפות שלי!

מנפצת כל מראה בבית בצרחות אימה (אאעעההה)

מתעבת אותי כל כך, בעע



אני נראת זוועה!!
אבל לי לא אכפת?! כי שמה קצוץ!!


אני פוחד רק לעצום עיניים ולראות אותה שוב




נעלתי את עצמי שוב בחדר, באמבטיה,
בית ריק כולם הלכו.
שולחת הודעה והוא במצב רוח רע.
אחרת,
למה כבר עבר שעה?
ארי, תגיד מה נסגר איתך?
שאתה לא מפסיק עם הכדורים האלה והכישורים כבר לא מחזיקים אותך,
אנשים שבעבר סימפטו אותך,

עכשיו,
בכלל לא מעריכים אותך.

פגשת בעיה והתקפלת במקום להלחם כשהיא עמדה זקופה?
תעמוד!!
תיהיה גבר, וקום!
גבר מזמן היה משסף את הפרצוף שלה.

יודעת שלאחרונה, מתערבל מלא בתוך הראש שלך הזכרונות אותך תוקפים תמיד כשאתה למטה בפינה שלך

הוא לא היה דוקר מאחורה! שפןןןן!!
הוא לא היה דוקר ב-
אפחד! לא!!
הוא היה נלחם בידים עם הפרצוף אליך

אבל לילל על זה בחושך הופך תלילה ליותר גרוע
ועכשיו מערבב גלולות מתאדון בכוס, וזה טעים מאוד!
הרגתם אותו!
סוחרי סמים, עומדים סביבי עם לשון בחוץ כמו כלב
והם יעשו כל מה שארצה
כשאבקש מהם.

זה אינטרס אישי להגן על עצמי-
והשקעה שלהם.

אני איבדתי את החבר הכי טוב, אז לעזאזל,
כנראה ש-


אני עובר שינויים,


החברים, לא מבינים שוב אותי.
ואני מבין אותם הכי,
אבל תחשבו על הטרוף אם אתם הייתם אני
גם אתם הייתם טורפים

אם הייתם כלואים בהצלחה וכמו חיות בגן נעולים,

וכל מי שעובר רוצה לצפות על מה כולם שם בוכים.

איך מצפים שאקום?


אני מתחיל לחיות כמו מת בודד, והאמת היא, ההצלחה מהווה לי תרוץ.
להיות נמוך, לא לזוז,
לשבת בקורסה עם הפוך, והרגליים על הכיסא אחרי עוד יום מלא בכלום, צופה בסרטון שלנו כשהוא עוד היה בחיים
וזה כואב כל כך, אז מריץ קדימה לתמונות חדשים, וגלולות שינה גורם לי להרגיש מעולה, ואם עדיין אני ער בלילה אז לוקח עוד כמה,
חה חה אתה כל כך צודק!

לא מאט לעצור לאפחד
עוד רגע אני עולה לשם
כמעט בתרדמת קומה, כן, זהו זה מסתיים עכשיו

"ארי, תשאר בחיים בשבילי"

"ארי תחזיק באדמה סביבי"

לעזאזל, מכיר את הקול הזה שלה

כן, ילדונת, תחזיקי בי חזק.


-ארי
אני עובר שינויים, אני עובר שינויים
-אריה
לא יודע מה עובר עלי,
אבל אני ממשיך רק לעבור שינויים

מתתעורר לבד בבית חולים,
תינוק ביד,
אבל איכשהו, נשבע שאני אליהם אשוב,
חסין הפעם מפני יאוש

עושה זאת בשבילה ו- אוף
רוצה שהיא תכתוב לי שוב
מספר מילים,
כי אין לי עוד הזדמנות לשוב

הכה בי לא לעזור לך לחיות חיים נורמליים בלי תמיד ליפול ולקום
חשבתי על חיים של אדם בלי עוזר, אבל לעולם לא אצליח לעשות כמו שצריך,
ולכן, בחרתי לכתוב עוד שיר בשבילכם
אפרת ופיצקי זה מוקדש לכם
אלרועי, הגעגוע לא עוזב
ולא רואה איך זה אי פעם יקרה, עדיין שומע את הצליל מהפה כשחיקית אותי ,וזה לא ישתנה
וחושב עלייך בכל יום שעובר, מבין שזה לא יכל להמשיך אבל, היי!
הלוואי שהיתה לי דרך טובה יותר לומר זאת אבל נשבע בכל דבר, שאם תצטרכי אני מיד חוזר

אבל יש יותר מדי דברים,

להסביר
כשיורד גשמים,
גשמים זולפים,
כן זה כן.
הלוואי שלא היה לך אף כאב

אבל לא מעמיד פנים שאין

לא מטיל אשמה על אדם אחר, לא מצביע לכיונך, תשאלי את בוחן כליות ולב

אני יודע שזה מרגיש קצת שהרגזנו את ההיסטוריה שהיה בניננו,
אבל רק היום,
הבטתי בתמונה שלך, כמעט כאילו כדי לומר לך
אני מתגעגע כל כך

הלוואי שזה לא היה נגמר ככה
ועכשיו אני פשוט נאלץ לברוח,
לא יודע למה,
לא יודע מה עוד לומר



אני מניח שאני עובר שינויים

אחלהארצ'יבלדאחרונה
לילה טוב, התעייפתי לכתובארצ'יבלד
''מחפשת^
אני מריחה שינוי
הוא שקט
יושב בדממה
הדלת סגורה
אבל הריח שלו
עולה בי שוב
מספר סיפור,
לוחש.
()ימ''ל

אני אוהב את הכתיבה שלך.

 

תודהמחפשת^אחרונה
בא לי להיותאור עולם
נורמלית!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

למה זה כ"כ מסובך אצלי?????????????

^^^ימ''ל
מזדהה עם כל מילה...
(רק מהאות ת' ב'נורמלית' יש לי קצת הסתייגות)
יש דבר כזה?משה
לא.אור עולם
אבל יש איזשהו קו לא ממש ברור אבל קו.

אני הרחק הרחק הרחק הרחק ממנו. בכל תחום ועניין בחיים
מממלפחות בחלומות.

'נורמלי' זה כל כך אינדיבידואלי. ולכן אין דבר כזה כשמתייחסים למכלול. זה פשוט לא יכול להיות קיים. 

אבל אדם נורמלי הוא זה ששלם עם עצמו באמת, אוהב ושמח את עצמו ואת החיים שלו, באמת.

 

וכמה שכולנו רחוקים מזה, אלוהים. כבר כמעט ואין נורמלים באמת.

להיות נורמלי זה הכי משוגע שישפלפלחריףאחרונה


##פרפר נחמד&
אני רוצה יום אחד ליפול לגמרי. לקרוס.
שכולם יראו אתזה. שכולם יראו שאני לא כזאתי חזקה כמו שהם חשבו. שהם יבינו שהבניין הזה שהם ראו היה בסך הכל מגדל של קלפים שבנשיפה אחת או שתיים הוא מתפרק
..פלפלחריףאחרונה

מצטרפת..

**גור אריה יהודה
הוא ילד מוכשר, מצחיק, מקובל, כזה שכולם אוהבים
אבל היום דיברנו, הסתכלתי לו בעיניים והוא החזיר לי מבט ישיר,
פתאום נבהלתי, ראיתי ריק ועצב, כזה שרואים רק אם מסתכלים טוב.
יש לו מבט מוכה בעיניים. אין הגדרה אחרת.


מפחיד משהו.
/*/אור גנוז

הוא נכנס לי ללב

יותר מידי זה כבר לא בריא

כשהוא מחפש אז הוא נמשך

לא מרפה

נאחז בכל הכח שעוד רגע נגמר

תכלס זה ברור בגלל מה

סתם בריחה

אולי יום אחד זה יקרה

המחשבות רצות באלף קדימה

דמיונות. אוי הדמיונות

זה לא יגמר ככה

לא מזמינים אותו הוא בא לבד

פעם זה עוד היה מצחיק

היה אפשר לחלום

היום זה מכאיב גורם לבלבול

לאובדן חושים

זה קצת ממלא שם משהו

אבל אחר כך נתרסק שוב

הכל חיצוניות

אף פעם לא נדע באמת

ואולי כן?

אסור לחשוב עלזה יותר

די.

סטופ.

 

 

אני מפורקת...חן,
חלקים חלקים
מזמן לא הייתי ככה....

לא יודעת מאיפה להתחיל לאסוף חלק לחלק
ולנסות לחבר.....
בדרך כלל מתחילים מהקצוות.בוז
וצריך שתהיה את התמונה המלאה כדי לדעת איך להרכיב.



(לא יודעת אם את רוצה עצות, אבל בעיקרון מה שעוזר-
לסדר על כתב את כל הבעיות.
לחשוב על פתרונות.
לפצות את עצמך ולעשות דברים כיפיים כדי לזכור שהחיים יפים סה''כ.
לעבוד לאט אבל בטוח עם לוח זמנים.
לראות הצלחות יעודד אותך להמשיך.

המון בהצלחה)
ארצ'יבלדאחרונה
אני גם שבור, ולא רואה בזמן הקרוב או הרחוק פתרון.
בנתיים פשוט נרקב

בהצלחה שיהיה לך
העולם הזה כלכך לא פיירהללי~

היה לי כל כך טוב וכיף. והנה, גם היא עוזבת עכשיו.

מה אני אמורה לעשות.

 

אלוקים

כמתלהלה היורה זקים חצים ומותסביון
.
לפעמים אני תוהה לעצמי מה עדיף. או מה הרע במיעוטו.אור עולם
לא להגיד כלום אפפעם לעולם. סגור ומסוגר בחומות בטון בלתי עבירות.
או להגיד לפעמים חצאי מילים שבדר"כ יגמרו בחצאי מילים או מקסימום במשפט ורבע אבל לפעמים זה יוצר סיכוי ליותר מזה.. בעיקר בנפש שלי פחות בפועל. אבל לפעמים לפעמים.
ותמיד זה יכול לשגע אנשים.

שאלה.
באמת שאני כבר לא יודעת מה לעשות עם החיים שליכבתחילה
כבר מיום חמישי אני לא עושה כלום.
אין לי מה לעשות. נגמר מה לעשות.

לא נראה שהמצב הולך להשתנות בקרוב.

אוף.
שביתהכבתחילהאחרונה
אולי בכלל עדיף שלא לחשוביחידי

הרב שגר שוב?

וואי שאלה לי. אם כבר..לעבדך באמת!
אפשר הסבר כזה די מפורט על דמותו?
כזה קווים לדמותו?
המיחידיאחרונה

על הרב שג"ר - מכון כתבי הרב שג"ר

עדיף לקרוא מהכתבים שלו 

נערךיחידי
עבר עריכה על ידי יחידי בתאריך ג' בכסלו תשע"ט 09:07


|רועד|סתרי המדרגה
תמיד פחדתי להשתגע
שהלב יקפא ויתרוקן
אבל עכשיו כמו שאני יושב
יש לי סיכוי להינצל אני חושב

כלכך קר.סתרי המדרגהאחרונה
לא נרדם לי
..אור גנוז

כן אמא

זה חשוב

זה קשה

 וזה נורא

וואי זה שיר עצובלעבדך באמת!אחרונה
(--)שוליינית
הוא לא קשור לשום מקום. לאף אחד.
מקומות שהוא חי בהם.
אנשים מסביבו קושרים קשרים
והוא נשאר בצד.
מתרחק מכולם ובאמת רוצה להיות באמצע.
לפעמים הוא מצליח להרגיש קצת שייך
אבל אז פתאום בא מישהו
ובלי להתכוון או לשים לב
מחטיף לו סטירה עם המילים שנאמרו או שלא,
מחזיר אותו לצד. לתחושת בדידות.


לילה טוב לך כדור רע.
...רגע שלם

"כנראה עומס יתר

כנראה צריך לתקן

כנראה תקופה חדשה מתקרבת".

..אור עולם
מה איתי מה איתי מה איתי?



אני לא בוכה. אבל אולי הלוואי הייתי בוכה.