פורום ריק ומוסתר (עמוד 893)

(נכתב ממקום אגוצנטרי. צורך כזה בנפש)

אז הייתה פגישה טובה.
וארוכה.
ודיברתי. ובאתי לידי ביטוי.
ויש לה הערות חכמות. וכנות והסתכלות נכונה.
והיא אדם טוב. ממש.

[ועם כל הטוב זה 
פתאום הרגשתי את זה כל כך חזק]
אבל אני לא יודע אם זה יפתור לי את הבדידות העצומה הזאת.
אני לא יודע אם היא תוכל להכיל אותי.
למלא אותי.
להבין אותי.
לקבל את המקום הכל כך בודד שלי.
כים שאין לו סוף.
ואני פוחד.
פוחד לאבד אותי על זה.
להיפרד ממנה בגלל זה.
בגלל שיש לה חברות? זו סיבה?
ואולי כולם בודדים, והשאלה תלויה במיומנות ההסתרה?
והחוסר פתאום מועצם.
וכל כך גדול.
לא טוב היות האדם לבדו. 
בכלל לא טוב.
 

אני לא מאמינה שזה קורה.

אבל זה קורה ולכן אני חייבת להאמין

ואני, מה אני יודעת

יש לו תוכניות אחרות ממה שאנחנו מצפים.

הסערה הקטנה הזאת שמטרידה ללא הפסקה,

כמו הצורך לסיגריה, כמו הרצון לחיבוק,

משהוא לא ברור אך תמונתה מרחפת מעל ואני, 

כמו מסרב להאמין, מסרב להגשים ללא אמונה,

ועכשיו הגעגוע ברור וחד, ועכשיו הגעגוע לא עומד מהצד,
ועכשיו הגעגוע נכנס לקפה, מחכה שאוציאו מהפה,

מחכה שאמסור לה את פרי קשרינו

מחכה שאשרופו על מזבח אהבתינו,

אך הוא לא יודע, שהוא אינו קיים, לא קיים,

וכבר אמרתי לה זאת, אך עכשיו זה נכון.

חלאס באמת אני מתגעגע, נזכר ושוכח, עכשיו אני מבין אותה ואוי יותר

ועכשיו אני מבין שעוד הדרך לפני ואין לאן לרוץ, במין וכה רוצה להגיע לסוף

כתבו עליי בהקשר מסויים את האמת. והאמת מתסכלת.

עכשיו קדימה לנסות שוב, ואז להיכשל שוב?

יש קו מסוים מאוד שכולם חיים בו

ואלו שלא חיים ככה, צריכים להתיישר לקו או שהם מסכנים

מוזרים

גורמים שליליים לחברה הישראלית

זה מה שהם אמרו לה, במילים מכובסות ביותר

ונתנו לה תהרגשה שמה שהיא מרגישה לא נורמאלי, לא איתנו

והיה לה רע רע רע

ולאט לאט כדי לשרוד היא לימדה את הלב שלה שמה שהוא מרגיש לא טוב

כי הוא לא כמו הקו הזה

והיא התחילה להתרגל לחיות עם כאב, גם אם הוא חזק

היא נהייתה אדישה ללב שלה, למה שהוא מרגיש

מרחק פסיכי בין הפה ללב

ופשוט זרמה זרמה עם החיים והתרגלה למציאות הזו

לא מזוכיסטיות אלא השלמה עם זה שאתה צריך להיות מזוכיסט..

ואז היא הלכה משם רחוק רחוק

והיום טוב לה

והיא משתפרת ככ

אבל הלב הזה עדיין חסום

היא ככ הרבה פעמים כבר לא יודעת מה היא מרגישה, כבר לא יודעת מיהי באמת

האנשים האלה לא יודעים אפילו מה הם גרמו. אבל לא מאשימה אותם אנחנו נתמודד עמזה

לב לב לב אבא פתח לנו תלב

כפרעליה איך שהיא בכתה היום.. באלי שניה אחת כזאת של בכי אמיתי

רק שניה וזהו

ברור לי שה' אוהב אותי

מזה אוהב אותי

משוגע עליי

פותח לי תעיניים לראות איך לכל כאפה שהוא נותן יש נחמה וכח לקום ממנה

ברור לי שהכל מכוון

דווקא הקושי גרם לי להבין אתזה

ברור לי שהכל פה טוב

שהכל בסוף יוביל לטוב

שבגאולה הוא יגלה לי כמה כל מה שעברתי הסתדר בסוף ליצירה מופלאה של תהליך אלוקי

ואז אני אצחק מרוב אושר

אז למה לחכות עד הגאולה

תצחקי עכשיו

תחייכי תחיה

אם יש לך אמונה חזקה אז תאמיני שכל מה שעובר עלייך זה חלק מהטוב השלם

ברור לי

ברור לי שיש לי תפקיד

ברור לי שאני לא פה סתם

וברור לי שה' שמח בי וסומך עליי

גם כשאני נכשלת

ברור לי שה' אוהב אותי

אבל רק אם הייתי יודעת עד כמה-

לא הייתי מפסיקה לחייך

הייתי מאירה

רוקדת עם כל העולם

אם רק הייתי יודעת כמה ה' אוהב אותי הכל היה מושלם

אבל אני לא יודעת

נשאר לי רק

לנחש 

ברור לי שאני אור. שאני טוב אמיתי.

ברור לי שאני הבת של המלך וכמה שהתרחקתי..אני תמיד יכולה לחזור