פורום ריק ומוסתר (עמוד 902)

אוף.

הדברים הכי גרועים קורים
ואנשים ממשיכים
אולי לנשום זה כואב
אבל זו לא סיבה להפסיק לנשום
יהיה מה שיהיה
אתה שואף אוויר ונושף אותו
ליבך ממשיך לפעום
אולי הוא גם מקשיח
אבל זה לא משנה
לבבות קשיחים יכולים להמשיך לפעום



(ג'ודית קלייר מיטשל)

בחיוך אחד כולם מתאהבים
את יוצרת לעצמך חומה קסופה שמגנה עליך
ובמבט אחד איך שכולם נופלים

היא מגעילה אותי.
למה היא בחיים האלא בכלל. היא מכוערת. שמנה. מגעילה. ופשוט רעה. ואכזרית. איכ. אין לה לב.

ב"ה

ערב שבת בין השמשות,שמש כתומה פורשת כנפיה על עלם קטן. חבוש הוא בכיפתו החדשה ולבוש לבן ושחור יחדיו. מהדס הוא בהיסוס לבית הכנסת זו הפעם הראשונה מאז. הוא מלא בליבו שאלות אל היושב במרומים. ליבו מטיח דברים והפה שותק, הפה לא דיבר חול מאז. שבת שלום מהדהדת על גלי האתר ומנערתו משערפיו. שבת שלום גם לך. הרבה זמן עבר, מה איתך ספר מה חדש. היה נשמע מגוון קולו שהוא באמת שואל כי הוא רוצה לדעת. תאמת? אתה באמת רוצה לשמוע?. כן באמת נענה ,רק בלי ליצנות מבקש שוב העלם, בלי שום ליצנות נענה שוב. זה קצת ארוך והחזן לא יחכה לנו, ב21 אחרי הפעולה במקום ההוא מתחת לעץ? אז קבענו. ושניהם שינסו מותניהם ואצו אל בית התפילה, והחזן הרעים בקולו ''ברכו את ה' המבורך'' עת דרכו רגליהם על מפתן בית הכנסת.

אנשים שאשמח לתגובה מהם על כך
@אנחנו יחד נבנה @ענבל @סביון @פסידונית @אנשים אחרים

באלי לכתוב שיר.
.
ובאלי לגמור את מסכת ערובין.
ובאלי לקנות את הטור השביעי של אלתרמן.
באלי ללכת ליער שקט שקט, ולשמוע שירים. ככה. לבד.
ובאלי לקנות את הספר האחרון של מיכאל שיינפלד.
ובאלי לישון פעם אחת כמו שצריך, היינו, לא כמו בשנתיים האחרונות.
ובאלי לפתוח פורום או חדר שאני אכתוב מה שאני רוצה, ושכמעט אף אחד לא ידע מי אני או שזה אני. כמעט.
ובאלי ובאלי ובאלי. וכנראה שאף אחד מהדברים האלה לא יקרה בזמן הקרוב...

25 שעות אני ואני ביחד.
הכנתי עיר מקלט
ועדיין
שבת שלום
של שלום פנימי
גם

ואני חייבת להפסיק לבכות אבאמא כבר חושדים

איזה טוב ה' 

הנפש והגוף קשורים ככה חזק ואל תתווכחו

זה לא טוב לדעת דברים שאנחנו לא צריכים לדעת

ה מדייק לכל אחד לאיזה משפחה ליפול

צריך לדעת איך לשלוט על המחשבות

כל אדם הוא יצור פשוט יש כאלה שמסתירים אתזה

כל אחד בלב באמת הוא פשוט טוב מטורף, אין איך להסביר אתזה

תפילה מסדרת את החיים

כמה התקדמתי בחיים אמלה ויש עוד

להעלות טרמפיסטים זה חשוב

צריך לךדעת לא להשוות את עצמך לאף.אף אחד

צריך לפעמים לדעת להרפות ולהבין שאתה באמת טוב

כולנו נתחתן בסוף

מיזה שאני כזה צבוע ושקרן

הכל.

בואו נשנא.

את עושה תדבר הנכון נו...

אבל אני מתגעגעת יואו כ"כ מתגעגעת...לא נרדמת מרוב געגוע...הולכת והעיניים שלי כבויות...המוח יודע..אנחנו צודקים..אבל חלאססס..הלב לא נרגע...

הלוואי שטוב לו

הלוואי שיתקדם

הלוואי שיאמין בעצמו כמו שאני מאמינה בו

הלוואי שהוא שמח

הלוואי שיצליח

הלוואי שיתקרב.שילמד.שיגלה

הלוואי שיבין כבר שראבק...הוא כזה אור

הלוואי שיחכה לי

הלוואי שיזכור

והלוואי שגם הגעגוע שלו לא יכאב...יישאר מתוק

יש לי תחושה שלא בריא לי לקרוא את הספר הזה. מזל שלא התחלתי

ואת השארת אותי אוהב ולא בטוח

תלוי מעל מים סוערים

אהבות שהתפרצו עליי בזעם

ננעלו שוב לא יצאו לעולמים

זה לאהוב אותך כאילו שאף פעם

לא נפרדנו לא עזבנו ידיים

האהבה שלך אליי זרמה כמו נחל

האהבה שלי אלייך הייתה שלי

בחלומות שלי אני מתגעגע

אז קופץ לשתות קפה אצל ההורים

וחשבתי שאולי תרצי לדעת

עוד שואלים מה את עושה מה עניינים

האהבה שלי תמיד קצת משוגעת

רוצה לריב מכות כשכולם כבר ישנים

לבחור בטוב שבעולם ממש כמו פעם

לאן ברחנו כשהיינו ילדים

הזמן עובר ומדייק את הגעגוע

גופך נמתח מן הכרית עד הפרקט

בסיפורים שלך הטוב תמיד ניצח

בווידויים שלי אני הלכתי לקראתך

פתאום חושב על מה שיש לי להציע

לא ממהר להאמין לניצחון

אל תנסי שוב להגיד שלא היינו

כי היינו והיינו בגדול

בחלומות שלי אני מתגעגע

אז קופץ לשתות קפה אצל ההורים

וחשבתי שאולי תרצי לדעת

אני חולם עלייך כבר שלוש שנים

האהבה שלי תמיד קצת משוגעת

רוצה לריב מכות כשכולם כבר ישנים

ומפזם את “לה בוהם” באמצע לילה

למה הקשבנו כשהיינו ילדים

 

וכל העיר אולי כבר חיה על כנפיים

אנשים טסים אל תוך הבניינים

וחשבתי שאולי תרצי לנסוע

ללטף נמר לאיזה מומנט רוחני

ועוד אוהב אותך אפילו שבינתיים

את מתרגלת אהבה ולא איתי

כותב לך שיר מלב העיר אווו בינתיים

שלא תדעי בדידות כזו אף פעם בחיים

וגם אותי

הצלחתי ללמוד היום משהו, שזה יותר מהממוצע.
נו טוב, אולי יצא ממני משהו