פורום ריק ומוסתר (עמוד 953)

טיפשה, קטנה, פזיזה, לא חושבת, פחדנית
הכל נכון. ועוד הרבה.

פשוט עזבו אותי בשקט ודיי.
גם ככה כל החיים שלי זה 0% סיכוי לטיפת נורמליות.
אני והמציאות לא מסתדרים ביחד. זה פשוט לא עובד.


אני מדברת ומתנהגת כמו בת 16 במקרה הטוב. ובא נגיד שה-16 שלי גם בזמנו היה מזעזע ביותר.. דפקט. נתקעתי בשלב מסוים בחיים ומשם לא התקדמתי.
חלפו ימים ושנים אני נשארתי דפקט. ולא ישנה כלוםםם.
זה מה יש.
מי שלא טוב לו -יום טוב לו.


כן זה מפגר לכתוב את זה פה. חלק מהטמטום.

בא לי לפעמים לדפוק לעצמי תראש בקיר. אולי זה יזיז משהו שם בפנים וינרמל תעסק.


תתעלמו תתעלמו.
זה עדיף.
אני חיה ואני בסדר והכל דבש.

אני יודע שראיתי אותו לא מזמן
אבל זה לא מוריד את עוצמת הגעגוע.
ומזל שיש בושה בעולם
אחרת הייתי שולח לו הודעה גם בארבע לפנות בוקר
סתם שאני אוהב אותו והתגעגעתי אליו.
אבל לעזאזל, יש בושה בעולם.
אבל פה הכל מותר,
אז אני פשוט כותב את זה:
אני אוהב אותו, כמו שלא את אף חבר בעולם,
ואני מתגעגע.
לשקט, לדממה הזו שאומרת הכל,
לאמת שצפה, לישירות
ולשפה הזו שלנו, שתמיד נדמה שאף אחד אחר לא מבין.

של הלב.

אני לא מוכנה שהחלום הזה יתנפץ

למה אני כל כך בטוחה בזה? די, ריעות, שחררי.

וזה כזה דבילי

כי אין ברור מזה

ונורמלי

והגיוני

וראוי

ונצרך.

 

ומה אני עושה עסק בכלל?

מה?

 

ועדיין.

ככה אני.

 

מחר

אולי אקח שאריות 

אומץ מהיום

אולי אבנה

מהם מציאות,

טובה יותר.

 

 

(סליחה. פשוט הסוף היה חד מדי. ולפני היה רך.
אני רוצה לדעת שקראת את זה)

צריכה השראה.
כ"כ צריכה.
כ"כ צריכה.
אני.
צריכה אני.
השראה.
ולוואי והיתה לי השראה נכונה בי.
אני .
לי.
מי.
עני. לי.
שתשרה בצורכי.

כי מסתבר שזה.
לא ריק.
ולא מוסתר.

- מה אברך לו, במה יבורך?                                     
זה הילד? שאל המלאך. 
מה אברך לו, במה יבורך? 
זה הילד? שאל המלאך. 

וברך לו חיוך שכמוהו כאור 
וברך לו עיניים גדולות ורואות 
לתפוס בן כל פרח וחי וציפור 
ולב להרגיש בו את כל המראות. 

מה אברך לו, במה יבורך? 
זה הנער? שאל המלאך. 
מה אברך לו, במה יבורך? 
זה הנער? שאל המלאך. 

וברך לו רגליים לרקוד עד אין סוף 
ונפש לזכור בה את כל הלחנים 
ויד האוספת צדפים עלי חוף 
ואוזן קשובה לגדולים וקטנים. 

מה אברך לו, במה יבורך? 
זה העלם? שאל המלאך. 
מה אברך לו, במה יבורך? 
זה העלם? שאל המלאך. 

וברך כי ידיו הלמודות בפרחים 
יצלחו גם ללמוד את עוצמת הפלדה 
ורגליו הרוקדות את מסע הדרכים 
ושפתיו השרות את מקצב הפקודה. 

מה אברך לו, במה יבורך? 
זה הגבר? שאל המלאך. 
מה אברך לו, במה יבורך? 
זה הגבר? שאל המלאך. 

נתתי לו כל שאפשר לי לתת 
שיר, וחיוך, ורגליים לרקוד 
ויד מעודנת, ולב מרטט 
ומה אברך לך עוד? 

מה אברך לו, במה יבורך? 
זה הילד? העלם הרך. 
מה אברך לו, במה יבורך? 
זה הילד? העלם הרך. 

הנער הזה - עכשיו הוא מלאך. 
לא עוד יברכוהו, לא עוד יבורך. 
אלוהים, אלוהים, אלוהים 
לו אך ברכת לו - חיים.

 

- מה הקשר השיר הזה עכשיו ?? יום הזיכרון עוד הרבה הרבה זמן...

- אני יודע.

- תשתחרר, עכשיו זה הקטע שאתה צריך להיות שמח, תקלוט! 

כל כך חיכית לרגע הזה. יום ''תבר מגל'' הגיע! תשמח, תהיה שמח בחלקך. ויש לך הרבה מה לשמוח בו.   

די, מספיק עם זה אליהו, אתה מגזים...

- עזוב, אתה לא מבין אותי.

- נכון, אבל עד מחר בבוקר זה יעבור לך בטוח. אני אומר לך.

- אתה צודק. זה כבר עובר, הגיע לכמה שעות, ויחזור חזרה, על תדאג.

 

- בהצלחה לך שנה הבאה. שתזכה לגדול ולהתעלות מעלה מעלה בתורה וביר''ש.

 בהצלחה ילד, אני אתגעגע... 

ושוב,
נסחף עם הגל,
הרחק הרחק מהחוף הבטוח.

ושוב,
דוהר עם הזמן,
נעלם לאיטי מכל דף פתוח.

ורץ, פשוט רץ
גם אם לריצה אין תכלית
כי בסופו של דבר,
גם אני לא טלית
ואיני תכלת
ואין לי תכלית
אז למה לי
במירוץ
להמשיך?

אם את לא יודעת את האמת.

 

 

 

 

או כולה.

אני לא יודעת איך להתמודד בו.
וזה קורה לי יותר מידי לאחרונה.

בסוף מה?
עודלת של יום חדש נסגרת
מנצלת
ת'זמן
שהחדר הבא עוד סגור

|מוחק|

כל יום אני משקר אותי מחדש.

כל פעם מחדש

 

...................

מישהו יודע באיזה צבע צובעים את הכלום?
יש לי מלא כלום ושום דבר, ואני מחפש רעיון לצבוע אותו בצבעים, שלא יזהו חיוך מזוייף ועניים שוטות מבכי של לילה.......

בחיים לא תבינו מה זה לשנוא את עצמך.
בחיים לא תבינו כמה להיות אני מגעיל אותי.






בחיים לא תבינו כמה העולם הזה רע.

איפה היינו בלי הכאב?

לפעמים הוא קצת משכיח אותו, או משנה לך את התפיסה בו. אבל ריפוי זה לא, זה בטוח.

כאב פיזי מרגיע כאב נפשי.
בעצם לא. הוא פשוט נותן ממשות לכאב הנפשי.

מעניין אותי.