פורום ריק ומוסתר (עמוד 954)

את. @מופקרת כמדבר

תדעי שאת פשוט מדהימה אותי עם כל שרשור שלך פה.

את לא מכירה אותי ואני פצל"ש, אבל אני מעריצה אותך.

תודה לך על ההיכרות עם הפשטות והתמימות והאהבה הזו.

 

(את ברסלברית?)

אי כמה שאני בנאדם לא מענין....

צר היה כל כך 
הייתי אז מוכרח 
לפרוש כנפיים ולעוף 
אל מקום שבו 
אולי כמו הר נבו 
רואים רחוק רואים שקוף. 

בן אדם כעץ שתול על מים 
שורש מבקש 
בן אדם כסנה מול השמיים 
בו בוערת אש. 

אז דרכי אבדה 
חיי היו חידה 
צמא כמו הלך במדבר 
אל מילת אמת 
שכוח בה לתת 
לשאת פנים אל המחר. 

בן אדם... 

בערה בי אש 
יצאתי לבקש 
ימים סערתי כסופה 
שבתי אל ביתי 
למצוא שאת איתי 
עד בוא הדרך אל סופה. 

אני כבר גדול.

והם חושבים שאני קטן.

ובאלי לשרוף. להשמיד.

אבל המחשב עלה הרבה.

שיתנו לי להחליט לבד,

במקום לחפור בשכל.

קניתי מכספי.

לא סומכים עלי.

וזה מעורב. נכון.

ואני דוס, גם נכון.

ואינטרנט פתוח.

ואני עדיין מוגן.

נמאס לי משבת.

נמאס לי מהבית.

כולם מעצבנים אותי.

ואני רוצה רק להיעלם.

זה לא שאני ****** ולא כזו רעה.

זה כי אין לי ברירה.

 

וחוצמזה אני מ-תל-ב-טת

כמו תמיד.

 

וזה כזה קטע רע,

שי שאנשים שמאבדים את המפה עוד לפני שהם התחילו את המסלול בכלל.

אבל רק ככה אפשר לגלות פינות חדשות שלא כתובות באפ'מקום לא?

ולאבד כמה ידועות.

 

וזהו, 

אני זזה להבדלה

ולכלים

ואולי לקניון אחרי.

 

וכמה כלום אני יכולה לכתוב

 

 

שתיקה וכיסוי

עלמה וניסוי

תהלוכה בלי הפסק

מחפש מתהדק

 

לובש שחורים

פעם היו צחורים

הם נרטבו בימים

ששחיתי כמו תמים

 

הוא שומר אמונים 

לדקה של חיים

לעזרה בלי מדים

לעולם שבו מודים

 

והוא ישלח לה ברכה

בתוך כל ההערכה

שתישאר שם ליד

באושר לעולמים

 

זה אולי שורף בחזה

קצת פוצע את השקט

זה לבד ולא מרפה

כעוצרים שניה מלכת.................

תודה אבא!!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בצפייה לשבת הבאה...

ועוד יותר שונא שזה צפוי מראש.

 

____

 

 

היה כיף ! לא לפני ולא אחרי, אבל כן בפנים.

מוכנה להפסיק להיות האפוטרופוס שלי?!

אם קראו ושמו לב שמשהו רגשי עובר על הלב.
למה לא ברור להבין הכוונה.
לא סתם כתב הלב.
הוא כתב - לך.
ואם חצוי אינו מצוי נמאס כבר קצת מהתלוי ובאלו קצת אולי רצוי.
אבל אבוד ואיבוד הם חברים של חצוי וחצוץ.

אני מתגעגעת.
וחצויה.
אני לא יודעת.
ואבודה.
אני נמנעת.
ואמונה.
אני שומעת.
ומקווה.
אני מורחת.
וענוגה.
אני מחייכת.
ואני יפה.
אני שוקטת.
והומה.

כל אחד רואה מציאות אחרת.
שונה בתכלית.
מהקודמת.
אני כזו שונה.
ומסוגרת
כזו לא ידועה.
ולא מובנת.
מפתיעה כל פעם מחדש.
לטוב לרע ולמוטב.
זה מצחיק ומעציב מחדש.
לראות איך אנשים שופטים.
לפי מראה חיצוני.
או כתיבה.
או הנהגה.
או בכלל ידע.
העיקר לשפוט.
להכריע גורלות
של אנשים
של נפשות.
הרוב רואה אותי
טובה ותמימה
דוסית וצנועה.
עוזרת ויעילה.
בעלת מידות טובות
ו'נשמה טהורה'
אז למה אני מתכחשת?!
לכל כך הרבה מחמאות.
שיש בהם מין האמת.
למען האמת.
למה אני לא מסכימה
עם כל הנאמרות?!
כי אני יודעת.
מה קורה בנפש פנימה.
מה קורה מעבר.
מה התהליכים שהנשמה פועלת ועוברת.
למוטב למוטב.
אני מכירה גם תצד הבהמי שבי
את כל הכשלונות והנסיונות
האכזבות והיי גם הייתרונות.
ואת זה.
הרבה לא רואים
ומי שרואה.
מתכחש לרוב הטוב.
כי הוא מכיר.

חלום בלהות
מלחיץ
מוזר


הייתי בבית. ואז .ת. ו.ש. הגיעו לקרוא לי והלכתי איתם ואז הגענו למקום שזה הרגיש חצי כלא. זה היה נראה שהם מכירות את המקום הזה טוב ומרגישות שם בבית אבל זה לא חופשי. לא יכולתי לבחור לא להיות שם. היה שם עוד בנות בגילי... ואז החלטתי לחפש דרך לברוח, אבל היה ברור לי שאני לא יכולה כך סתם ללכת הביתה.. ואז ת. וש. שהרגישו שם כבר בנות בית החליטו שיוצרים לטיול קצת בחוץ. ואני החלטתי שזאת ההזדמנות לברוח. משום מה חשבתי שאני עם כפכפים של טבע נאות שם אז לא ידעתי איך ארוץ. ואז מצאתי את הסנדלים שלי. לא ידעתי אם אצליח לברוח. ואז הגיעה לשם מישהי שלא הכרתי. חברה של ת. והיה לי ברור שהיא לא יודעת שבעצם אנחנו סוג של כלואות שם. אז בזמן שת. וש. התארגנו ליציאה. אמרתי לה בלי להסביר שאני חייבת לברוח משם. ואני הולכת לנסות עכשיו כשנצא לטיול. היא שאלה אם זה קשור לחגית קצובר(אין לי מושגגגג מאיפה בא השם הזה!) שהיא ידועה ככזאת שחוטפת כל מיני צעירות ולאיודעת מה עושה להם ואמרתי לה שלא נראלי כי לא ראיתי מישהי בשם הזה. סכמנו שאני מנסה לברוח ואם אני לא מצליחה אז שתודיע לאנשים איפה אני. ניסינו לחפש דתיים שלובים מי היא מכירה שאני מכירה שהיא יכולה להודיע לו והגענו לת. (ת. אחרת) וכך סכמנו. ואז יצאתי עם ת. וש. והם קצת התעקבו בכניסה לבניין, אני יצאתי בטבעיות ואז לפני שהם שמו לב התחלתי לרוץ לרוץ לרוץ מהר מהר שלא יתפסו אותי. הם דלקו אחרי כדי לתפוס אותי אבל רצתי מהר אז הספקתי להגיע הביתה. וזה בכלל לא נראה כמו הבית שלי אבל זה היה הבית. ואז הגעתי לדשא מאחורה ות. תפסה אותי. איכשהו הצלחתי להשתחרר ולהגיע לדלת. צרחתי הצילו ומהר צ. פתחה את הדלת כשת. כבר אוחזת בי שוב ואיכשהו הם העיפו אותה והשאירו אותה בחוץ ונעלו את הדלת... הם ישבו כולם מסביב לשולחן. אני רצתי לאבא שלי והתיישבתי עליו צורחת שמנסים לתפוס אותי. וצרחתי על כל מי שהיה בבית שירוצו לשמור שלא יכנסו מדלתות וחלונות אחרים כי חוטפים אותי..הם הספיקו לשמור על חלק מהפתחים אבל אז חגית הזאת הגיעה נכנסה מאיפשהו, היא הייתה דתייה נראית דוסית עם כובע כזה וחצאית ארוכה וזה...והיא ניסתה לחטוף אותי בכח וצרחתי ובכיתי והחזקתי חזק את אבא שלי וכולם נבהלו והיה בלאגן ואז נראלי מישהו בעט בחגית הזאת והפיל אותה ואז התעוררתי.

אב לי.

רצים,

רצים ואצים,

את האור מחפסים,

בחושך דורכים,

במקום לא נשארים,

יצורים מוזרים.

 

נמצאים במקומות מוזרים,

כמו רכב ומשרדים,

חולמים על שטרות ירוקים,

שבהם קונים רק דברים גשמיים.

 

הרחובות מצופים שמחה מחוסר שימוש,

רק ההולכים בדרך מתפנים לראות את השיקוף

השאר גדלים ומתים,

חברים, זאת לא מתרת החיים

יש. אנשים שאין להם אופי מסויים.
הם משנים את האופי בהתאם לסביבה.




בעצם זה גכ סוג של אופי.

לאחרונה עלתה לי מחשבה שאולי מה שכתבו חז"ל בסוף מס' סוטה על ימות עקבתא דמשיחא זה יותר עדין מהמציאות. אני ממש לאחרונה שם לב עד כמה הדור הזה מבולבל, כמה בלבולים יש, כמה צרות רוחניות.

 

זה מתחיל בחילוני או דתי, זה אמנם יותר ברור, חילוני זה לא טוב דתי זה טוב.

 

וזה ממשיך בלהתלבט ביחס למדינה, וזה עדיין עוד קצת ברור - היא הגאולה.

 

וד' ירחם עוד כמה דברים בדרך: פשרנות דתית, החמרה קיצונית, התבדלות, התערבות, רבנים מתירנים או רבנים מחמירים

 

יחס ללהט"ב, יחס לרפורמים, יחס לערבים, יחס לחילונים, יחס לשמאלנים, יחס לכופרים, יחס לחרדים, יחס לפושעים, יחס למבולבלים.

 

לעלות להר הבית או לא לעלות? להצביע בית יהודי או ליכוד או יחד? כן להשגחה פרטית או לא להשגחה פרטית? האם הישיבה הזו צודקת או הישיבה הזו צודקת? תכלת או לבן? אייפון או פלא' רגיל? מותר אינטרנט? מותר מחשב? יש איסור לגעת בו?

 

פתיחות לכל דעה, סינון דעות או סגירות מוחלטת? איך נכון להתנהל בדור הזה?! רק גמרא, אמונה והלכה, אליבא דהלכתא, סדר קדשים, חסידות ותפילה, התבודדות ומשניות, פנימיות ומידות, גמרא וחסידות, הרב קוק וגמרא, הרב קוק וחסידות, תורה ועבודה?

 

להיות אברך? להתגייס בשיעור ב'? לעבוד עם חילונים? ללכת לאוניברסיטה? לעבוד בכלל? לעבוד רוב היום?

 

לגור בעיר? לחזק חילונים? לחזק דתלשים? לגור ביישוב? לגור עם נוצרים?

 

איזה רב צודק? כולם צודקים? יש אחד שצודק? יש כמה שצודקים? יש אמת אחת? הכל אמת? איפה הגבול? אין גבול? צריך לאהוב את כולם? רב פלוני הוא רב? הוא אומר שכן, אז הוא רב? הוא אומר שלא, אז הוא לא רב? 

 

לבנות מאחזים או לקרב לבבות? ארץ ישראל או עם ישראל? זה סותר? זה לא סותר? לצעוק על חיילים? לצעוק על שוטרים? להציק לערבים? להרביץ לערבים? להרביץ לשוטרים? ללכת להפגנות? להרביץ לשמאלנים? אבל הרב הזה מתיר? אבל הרב הזה אוסר?

 

מותר לצאת לחו"ל? מותר ללכת לאילת בקיץ? בני עקיבא? עזרא? אריאל? הצופים הדתיים? חברה מעורבת? חברה נפרדת?

 

תלמוד תורה או ממ"ד? ישיבה תיכונית? תיכון דתי? ישיבה קטנה? ישיבה תורנית? להקים חדשה? ישיבה גבוהה? ישיבת הסדר? מכינה? הכל טוב? 

 

ישיבה חרדית? ישיבה חסידית? הרב צבי יהודה או הרב ש"ך? הראי"ה קוק או החזון אי"ש? תורת החיים או הר המור? מרכז הרב או הר עציון? פונוביץ' או חברון?

 

הרבנים קובעים הכל? ההלכה השתנתה? למה פה כן ופה לא? צבא זה טוב או לא טוב? ללכת לבית משפט? לא ללכת לבית משפט? להשפיע מבפנים? להשפיע מבחוץ? להסתגר? להתערב? להשתלב? לתמוך? להתנגד?

 

לגדל כלב? לא לגדל כלב? לגדל פאות? להקטין כיפה? ללבוש עניבה? להתפשר בכשרות? רבנות זה טוב? 

 

המשיח יבוא בפתע או בהדרגה? מקדש או משיח? תשובה או לא תשובה? בפתע יבוא האדון או קמעא קמעא? 

 

 

ויש עוד הרבה דוגמאות שד' הרעיף עלינו לנסותנו.

 

אשרינו שזכינו לחיות בדור הזה, דור מיוחד מאין כמוהו! דור עקבתא דמשיחא, שיא הבלבול והיצרים, רבים נופלים לכל כיוון, ואם לא נפלו לבור הזה אז נפלו לבור השני. תפקידנו לחיות חיי אמת ע"פ תורת הגאולה, ברור כשמש. 

 

אשרי מי שזוכה לחיות חיי אמת! אבל אם לא בוכה על צרת השכינה ועל צרת עם ישראל, מה שווה כל זה? תחשבו על 14 מיליון היהודים בעולם. כמה מתוכם חיים באמת בתחושת גאולה ואמונה חזקה בד'?! כמה יודעים מה צריך לעשות בדור הזה? כמה חיים את זה? אולי 250,000 איש אם לא פחות מזה.

 

כלומר 1/56 מהיהודים בעולם! יש לכולנו את תפקיד הדורות! לדור הזה דיברו במשך כל השנים, עיני כל ייחלו לדור הזה.

כל מי שחי בדור הזה יש לו כוחות שלא היו לעם ישראל מאז ומעולם! הבה ונלך בכוחנו זה ונושיע את עם ישראל! נלך ע"פ אורו של מרן הרב קוק ונביא בעזרת ד' את המשיח.

מיני גאווה(חוץ מאלה כמובן השיכים לצד התל אביבי)

מתכונים בריאים - בישול ומתכונים