פורום ריק ומוסתר (עמוד 965)

שבוע טוב.

 

 

 

 

 

היה אחלה של שבת.

 

 

 

 

טיפ: אל תספרו סודות גם לחברים טובים. שאחר כך תתחרטו עליהם.

את הגלגל אי אפשר להשיב.

חשיבה לפני דיבור אפשר.

הלוואה
ועצה.
. (הרבי מליובאוויטש)




וואו כמה זה נכון. בוא נפנים.

עזבו לכמה זמן תפאלפון ותעסקים שלכם.
לכו לאנשים שאתם אוהבים ומכירים.
פשוט תתעניינו בשלומם.
עם מבט ישיר בעניים.
ויידים פתוחות וריקות. שחררו מהעולם.
תשמעו קצת חוויות, לפעמים גם אולי יצא איזה סיפור מעניין מההיסטוריה.

תעריכו אותם יותר. תגידו להם תודה. תאהבו אותם ותראו להם את זה.


עכשיו.
על הרגעים האלה אתם לא תתחרטו!!
אחר כך.
עוד תוכלו להתחרט. אבל כבר יכול להיות מאוחר.

עולמינו הוא משהוא, עדין, שברירי, רגיש וחד,

וכמובן, בדיוק ההפך, גם בדיוק ההפך.

ואם תנסו לחפס את קו הגבול הזה, הקו בין הטוב לרע לא תתפסוהו,

הוא אינו קיים ולא היה, כי הכול בעולמינו משולב עד כדי כך ששוב בילתי ניתן להפריד בין האור לחושך

רק, וגם זה קשה, ניתן לעיתין רחוקות להבדיל בינהם.

אך ביכולי להכווינכם למשהוא,

הדבר הקרוב ביותר לקו הגבול הוא בן האנוש, בני האנוש.

בטוח כול אחד מהם, בעומקים שונים, שוכנים טוב והרע,

ובידו להחליט עליהם.

ועכשיו אני מבין

 

גבול- היזהר!

 

 

דבר שגיליתי פתאום שאני מסוגל לפנות לו מקום.

אפילו לנהוג
קצת
בלי מוסיקה.

אני יושבת בתחנת אוטובוס וחם. מאוד.
התעסוקה שהבאתי נגמרה מזמן,
בוהה באנשים שסביבי, מגיעים, ממהרים. האוטובוס שלהם נכנס בשאגה קטנה, הם עולים.
האוטובוס שלי לא ביקר כאן, או שהיה עמוס בנוסעים.
ואני כל כך רוצה מקום נורמלי לשבת בו ומזגן, שאני כבר שוכחת ת'יעד.
מסבירה לעצמי למה אני צריכה להיות באילת, בחיפה, בירושלים, תל אביב או בני ברק.
השמש פונה, מחליפה תפקיד עם הלילה.
אולי אלך ברגל,
הסוללה לאט נגמרת, צריכה מיקום וויז.
אולי אכבה נתונים לנייד, אפסיק להוציא אותם החוצה, לקבל מהם.
אנסה למצוא את דרכי, ככה. איך שאני.

1.

2.

3.

4.

5.

6.

 

 

 

 

 

כנראה יצטרפו עוד.

כן
זה משאני
אשכרה בעיות

@מנקה לבבות מעניין אותי מה עומד מאחורי זה😏

באמצע עבודה קטנה שצריך לסיים הערב.

אני פעם אמרתי שאני לא אוהב נסיעות.

אני גר קרוב לעבודה, אני עובד מהבית, אני נוסע פעם בשבועיים וכל מיני דברים כאלה.

 

הכל נכון

 

אבל מדי פעם נסיעה ארוכה משתלבת לי בתוכניות.

ובמיוחד אם היא לבד, בלי כאלה שמעירים לי על איך שאני נוהג.

 

 

אתמול היה כנס מקצועי בעיר מרוחקת בדרום שעסק בנושא שעניין אותי. לא יודע למה, אבל הלב שלי משך אותי ליסוע.

אז נסעתי

 

ההלוך היה לא כיף - אוטובוס עד לאוטו שהיה במוסך בירושלים ושזחל בפקקי אחר הצהריים האיומים של בנימין ושל תחנה מרכזית.

אבל סוף סוף קיבלתי את האוטו אחרי התיקון !

 

פגשתי בדרך כמה ניקים.

 

הארוע עצמו היה כיף אבל הוא לא עיקר פה.

 

עולה על ההגה.

יוצא מהעיר

waze מזהיר מפני מכמונות מהירות (בכל זאת).

 

שקט שורר בחלל הפורד-פוקס, ומדי פעם מופרע על ידי מוסיקה ווקאלית שמעצבנת אותי ואז אני משקיט אותה בחזרה.

 

שקט

דממה

 

 

בבוא הימים באחד הלילות הם מבזיקות לך ואתה קולט שאתה יודע.

 

כמה פאדיחות ילדה אחת מסוגלת לגרום לעצמה.

קצת קשה פה.

בבית,

בחדר,

על המיטה,

עם רגשות, 

ולפעמים גם הדמעות.

קשה פה.

שחיברו לו חלק לא מקורי.
כאילו השלימו חתיכה אחת של הפאזל ציירו על בריסטול כדי להשלים לבד.


זה משלים את הפאזל והורס את שלמות הפאזל באותה המידה
אפפעם החלק לא יהיה חלק אמיתי כמו כולם.


להיות חלק מהפאזל הזה עשה לי הרבה טוב.
אבל אפפעם לא הייתי חלק אמיתי.


בא לי לבכות. אני חושבת.


אני לא רוצה להתנתק עוד. זה לא נכון.
אבל גם ככה אני לא חלק אמיתי! אני לא שייכת.

אני מפחדת שארצה להתרסק - ושאעשה את זה.



(מנהלים חוששים - לא התאבדות!!)

אם את לא נמצאת במקום בו חלמת להיות
היא אמרה
אולי את צריכה להחליף את החלומות

אולי היא צודקת
אני מקווה שהיא לא

מפתיע שאני 'מכיר' בערוץ הרבה

כל העולם שממה

זמן לעצירה
מחשבה
התבוננות
מבט אחורה
מבט קדימה
אוהבת את מה שאני רואה
?
שוב אחורה
לא
זה לא נכון
לא עומדת על המשמר
לא מציבה את הגבול
מחלקת את עצמי לחלקים
מפזרת בין זרים
אוספת חלקים של אחרים
מיותרים
זמן לעצור
התבוננות פנימה
מי אני
מה אני באמת
אנה פני מועדות
בטווח הקרוב
זה בסדר
לטווח הרחוק
קצת פחות
אם אחלום
לאן אגיע
אם לא אחלום
אשאר כאן
ניזונה מפירורים
שאריות
זמן לעצור
מגיע לי יותר מזה
למה לי להסתפק בפחות
עצירה
ניתוק
חיתוך
זה כואב
זה יכאב
זה יחלים
הריק הזה
שמחפש להתמלא
לא מבקש הרבה
קצת מהרגע
במחיר העתיד
סיפוק של רגע
בלי אופק
בלי תקוה
אובדן של דרך


נשארו לי עקבות
בודדים
עוד אפשר לשנות
להחלים
זה כואב
זה יכאב
אבל זה המחיר
מחיר של רגע
תמורת העתיד
אילו יכולתי רק לדעת
מגששת
מחפשת
אבדו לי התשובות
אם רק אדע
אם תתגשם תקוה
אם אהיה בטוחה

ואז החלטה
ויציאה למסע
כואב
מכאיב
ובסופו אולי עתיד